אבות ובנים / מסע חדש־ישן / רצונך כרצונו
פרקי אבות הם בבחינת 'דרך ארץ שקדמה לתורה' – תמצית המידות הדרושות לכל אדם כדי
וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם
בנוהג שבעולם, המוות נראה בלתי מנוצח – "סוף אדם למות" (ברכות יז ע"א). זהו גבול
רשות הדיבור קדושים
על לימוד תורה בהמון אריאל אוסטרבך בחג הפסח הלכתי לאמירת שיר השירים בבית כנסת תימני.
ודיברתי אל הנביאים
נדיר שלהקת עבר מצליחה לחזור לאוזניים ישראליות בקלות, אך עכשיו זה קורה ובענק: 'שוטי הנבואה'
ובשפיץ של השפיץ נמצאים אתם, בני המשפחות השכולות שלא ברצונכן, כעדות חיה לכך ש'נצח ישראל לא יינחם ולא ישקר כי לא אדם הוא להינחם'. מצדיעים לכם".
בשנים האחרונות מצאתי לי תחביב – לחפש ולמצוא כיצד ביטויי (תת) התרבות הפוסט־מודרנית מופיעים במציאות
