כותרות חמות :

"הרבנים במשמרת שלנו לא יהיו פקידים"
"הרבנים במשמרת שלנו לא יהיו פקידים"

"הרבנים במשמרת שלנו לא יהיו פקידים"

אחד המשרדים שנקלעו לעין הסערה בממשלה האחרונה היה משרד הדתות. בממשלה נוכחית הוא בידיים של השר מיכאל מלכיאלי מש"ס * מה יעלה בגורל השינויים הנדרשים בכל הקשור לכשרות? האם אחרי שנים של ייבוש ימונו רבנים קהילתיים מטעם מדינת ישראל, ועד כמה הם יהיו מכלל הזרמים? ובכלל, האם הקדנציה הזאת תחזיר מעט מהכבוד השחוק של המשרד שאזרחי ישראל פוגשים בחייהם הרבה יותר ממה שנדמה להם?

"אני נמצא במשרד כדי לקרב לבבות", פותח את הריאיון ח"כ מיכאל מלכיאלי, שר הדתות החדש מטעם תנועת ש"ס. בקדנציה הקודמת עלה משרד הדתות לכותרות פעם אחר פעם, בעיקר סביב רפורמת הכשרות, שפערה תהום בין שר הדתות הקודם מתן כהנא לבין הרבנים הראשיים ורבנים אחרים. הפעם נראה שלפחות בינתיים שקט שם במשרד הדתות. בהמשך: עשרות רבני ערים ויישובים יתמנו במהלך הקדנציה הקרובה, ויש על הפרק גם מערכת לבחירת רבנים ראשיים חדשים, וכמובן מינויים של דיינים חדשים לבתי הדין הרבניים. מכל מקום, לפחות לעת עתה שקט שם בגזרה.

מיכאלי, המחזיק בתואר שני, היה בעבר יו"ר מנהל קהילתי וחבר מועצת העיר, למד בישיבת חברון, לימד בכמה מוסדות ומעיד על עצמו כי נושא החינוך קרוב לליבו. הוא גאה בתנועתו, תנועת ש"ס, ומקפיד לומר באותה נשימה כי כשר הדתות הוא רוצה לתת מענה שלם לכל המגזרים. "משרד הדתות, המועצות הדתיות ושאר המינויים לא יהיו מקום לג'וב פוליטי", הוא טוען. "אנחנו מחפשים שחקני נשמה אמיתיים".

 "אני משתדל להאהיב את התורה ושירותי הדת על כולם, ומתפלל על זה לה'. אני מגיע מוקדם למשרד ויוצא ממנו מאוחר, ויש לי צוות נהדר. בכל יום אני שואל את עצמי מה עשיתי טוב יותר למען שירותי הדת. יש אחריות מאוד גדולה למשרד הזה: פשלה קטנה, משגיח כשרות שעשה דבר לא אחראי, וכל המדינה גועשת, המשרד מוכתם, ויותר מזה, הדת מוכתמת"

למשרד הגיע כששימש עוזרו של שר הדתות לשעבר השר דוד אזולאי ז"ל. "זה משרד שנחשב קטן, אבל הוא משרד מאתגר שנפגש עם יהודים רבים בימי עצב, כקבורה, ובימי שמחות, בזמן רישום לנישואין וכדומה, וכמובן בתחום הכשרות.

"אני משתדל להאהיב את התורה ושירותי הדת על כולם, ומתפלל על זה לה'. אני מגיע מוקדם למשרד ויוצא ממנו מאוחר, ויש לי צוות נהדר. בכל יום אני שואל את עצמי מה עשיתי טוב יותר למען שירותי הדת. יש אחריות מאוד גדולה למשרד הזה: פשלה קטנה, משגיח כשרות שעשה דבר לא אחראי, וכל המדינה גועשת, המשרד מוכתם, ויותר מזה, הדת מוכתמת. גם כל נושא המקוואות שנמצא תחתינו, מובן שיש לו העדפה מבחינת שיפור השירות והמקום, דאגה שכל נכנסת לשם תקבל יחס מכבד".

לפני שנצלול לעתיד, מה כבר נעשה בשלושת החודשים שעברו מאז מינויך?

"מינינו מועצות דתיות בחמש עשרה רשויות. אני מסתכל על זה בסיפוק גדול: מונו אנשים ראויים, וזו רק ההתחלה. אנחנו עמלים על נושא רפורמת כשרות אמיתית, וננגיש אותה עם מועצת הרבנות הראשית.

"אנחנו עמלים על נושא התקציב, להגדיל את תקציב המועצות הדתיות ואת שכר הבלניות, שזה חשוב מאוד. הבלניות מקבלות שכר מאוד נמוך, וחשוב לשפר אותו, וגם את שכר הקברנים. אלו אנשים קדושים שאינם יכולים לשבות. השבוע הייתה שביתה, אבל המועצות הדתיות לא שבתו אף שקיבלו הוראה לשבות, כי אי אפשר להשבית לא טהרה, לא קבורה ולא כשרות.

"אנחנו ממשיכים בתמיכה במבני דת, מקוואות ועוד, עוסקים במינוי רבני קהילות ובהנגשת הקריטריונים כדי שכמה שיותר אנשים ימונו לרבני קהילות, וכן עובדים לתקן את העוולות שנעשו בקדנציה הקודמת, כמו נושא תקנות הרבנים".

"משרד הדתות הגיע למקומות גבוהים במדד השירות לאזרח. במשרדי הממשלה הוא מהמצטיינים ביותר. בכלל, הייתי ממליץ לך לראות בעיניים: הייתי לאחרונה בסיור בבתי הדין בירושלים. ראיתי את קיצור משך הזמן שביצעו שם, מתן מענה מהיר על ידי דיין וסגירת התיק. זה טוב לאין ערוך ממה שקורה בבתי המשפט. לפני כמה שנים הציבו לדיינים יעדים קשוחים, והם עמדו בהם הרבה יותר מהנדרש מהם. חבל שההצלחות אינן משוקפות לציבור"

פקיד של הרבנות הראשית

לא פעם ולא פעמיים עסקנו ברפורמת הכשרות מעל דפי 'עולם קטן'. כזכור, הרפורמה הייתה בנויה על שני שלבים: הראשון שבהם, שיצא לדרך עוד בזמן כהונת השר כהנא, אפשר לרבני ערים להעניק כשרות מחוץ לתחומי עירם. החלק השני, שהיה אמור להתחיל בינואר האחרון, עסק בהקמת תאגידי כשרות פרטיים שיוסמכו להעניק כשרות בכל הארץ.

ביומו הראשון במשרד דחה השר מלכיאלי את כניסתו לתוקף של החלק השני, בדרך לביטול הרפורמה ולהעברת חוק כשרות חדש בכנסת. מה בכל זאת מה צפוי בחוק החדש, כיצד ייראה וכיצד יפתור את הבעיות הזוקקות תיקון בעולם הכשרות? השר מיאן לספק פרטים קונקרטיים והסתפק בהבטחות כלליות: "אנחנו בוחנים אפשרויות. ביומי הראשון במשרד הודעתי על דחיית הרפורמה. אנו עמלים בימים אלו למצוא את הנוסחה שתביא רפורמה אמיתית, כשרה וידידותית".

מלכיאלי מדגיש כאן ועוד כמה פעמים במהלך הריאיון שהוא ועובדיו הם פקידים של הרבנות הראשית: "אני לא יושב בלשכתי ומחליט לבד. נשב עם נציגי המשגיחים, ואני מדגיש כי אפעל רק על פי הרבנות הראשית לישראל. אצור שיתוף פעולה עם המשגיחים, עם ההסתדרות ועם משרד האוצר. המתווה יהיה מקובל על כמה שיותר אנשים".

מלכיאלי מפרגן לשר האוצר סמוטריץ': "מגיעה מילה טובה לשר האוצר סמוטריץ' ולעוזריו, ובהם היועץ עומר רחמים, שמבינים את גודל השעה ואת גודל האחריות. דווקא עכשיו, כשגם שר האוצר וגם שר הדתות דתיים ומבינים את חשיבות העניין, יש הזדמנות פז לשינוי נכון".

כעת נכנסנו לשנת בחירות מוניציפליות, ויהיה קשה לקדם מינויי רב בעוד ערים. כשנוכל נקדם הליך בחירה בעוד ערים. אם לא הייתה מניעה חוקית, היינו מקדמים אותם כבר עכשיו"

אני מבקש מהשר להניח בכל זאת אבני דרך למתווה הכשרות החדש שיוצג, והוא מונה שלושה עקרונות, ולפיהם המתווה יהיה תואם להנחיות הרבנות הראשית, יטפל בסוגיית עצמאות המשגיח מול בתי העסקים – סוגיית יחסי משגיח-מושגח – וידאג למשגיחי הכשרות בשיתוף פעולה עם משרד האוצר ועם ההסתדרות. "יש השמצות רבות על הכשרות ועל המועצות הדתיות", הוא מציין בכנות. "כשנדע להביא רפורמה טובה שנכונה לרבנות הראשית, טובה למשגיחים וטובה למעסיקים, זה יביא יותר כשרות ויותר יהדות".

חלק מבעיית הכשרות נובע ממחסור חריף בתקנים במחלקות הכשרות ברבנות הראשית. תקציב הרבנות הראשית רזה ולא עודכן שנים רבות.

"בליל התקציב ישבתי לילה שלם עם יהודה כהן, מנכ"ל הרבנות הראשית, אחרי הכנות רבות מראש, כדי להביא תקציב טוב לרבנות. כמובן, לא קיבלנו את כל מה שרצינו, אבל קיבלנו תקציב טוב כדי שנוכל להתקיים בו וכן תוספת תקינה. זו תוצאה של עבודה מקצועית של יהודה כהן, אדם שמכיר את הרבנות לעומק ולרוחב. תהיה גם תוספת תקינה בבתי הדין הרבניים, בעיקר לרגל ההחלטה שתעבור בקרוב בכנסת ותאפשר לדון בדיני ממונות בבתי הדין הממלכתיים" (כפי שהיה לפני פסיקת בג"ץ בעניין סימה אמיר, א"ס).

מלכיאלי מסביר: "כשהחוק הזה יעבור נהיה במשא ומתן עם האוצר, כי נצטרך עוד תקינה לדיינים. כבר עכשיו צריך עוד דיינים. צריך לזכור שדיני ממונות שיעברו לבתי הדין יפחיתו עומסים בבתי המשפט".

 

הדיינים עומדים ביעדים

בצדק או שלא בצדק, יצא שם לא טוב למערכת הכשרות, לבתי הדין הרבניים ולרבנות בכלל. אני תוהה מה בדעת השר לעשות כדי לשפר את המצב הזה. "אשקף מצב נתון של היום", הוא עונה. "המשימה מספר אחת שעל השולחן היא איך להאהיב את מערכת רישום הנישואין, הקבורה ושאר המערכות על עמך בית ישראל.

"המצב הנתון הוא שמשרד הדתות הגיע למקומות גבוהים במדד השירות לאזרח. במשרדי הממשלה הוא מהמצטיינים ביותר. בכלל, הייתי ממליץ לך לראות בעיניים: הייתי לאחרונה בסיור בבתי הדין בירושלים. ראיתי את קיצור משך הזמן שביצעו שם, מתן מענה מהיר על ידי דיין וסגירת התיק. זה טוב לאין ערוך ממה שקורה בבתי המשפט. לפני כמה שנים הציבו לדיינים יעדים קשוחים, והם עמדו בהם הרבה יותר מהנדרש מהם. חבל שההצלחות אינן משוקפות לציבור.

"המצב ברוך ה' טוב, ויש כמובן מקום לשיפורים. אני מעורב בזה, וגם אם במועצה דתית נידחת בקצה הארץ יש בעיות, אנחנו מעורבים. אם לאחרונה אתה לא רואה שהתקשורת עוסקת במשרד הדתות, זה אומר משהו".

יש מחשבה איך לפשט יותר את רישום הנישואין במערכת דיגיטליות כמו שכבר נעשה בכמה מועצות דתיות?

"אנחנו עמלים בעניין הזה. יש כמה כיוונים איך לפשט את התהליך עוד יותר. כבר ויתרנו על כמה פרוצדורות שהיה צורך בהן בעבר, כמו להגיע למשרד ולחכות בתור בתחום רישום הנישואין".

בעשרות ערים ויישובים אין רב מכהן, ויש דיינים שצריכים להתמנות. למה אתם מחכים?

"מינוי רבני עיר הוא יעד שלנו, כי עיר בלי רב ועיר שבה בה רב הן דבר אחר לגמרי. רב הוא לא רק פוסק הלכה, רב הוא כמו פסיכולוג. הרבנים עוזרים למשפחות במצוקה, עושים הרבה מעבר למה שהם מחויבים. החלו תהליכים לבחירת רב בחצור, בגן יבנה, בקריית ארבע, בבית אל וברמת השרון. כעת נכנסנו לשנת בחירות מוניציפליות, ויהיה קשה לקדם מינויי רב בעוד ערים. כשנוכל נקדם הליך בחירה בעוד ערים. אם לא הייתה מניעה חוקית, היינו מקדמים אותם כבר עכשיו".

בנוגע לבתי הדין מלכיאלי מסכים: "יש חוסרים בבתי הדין. הכנסת עדיין לא מינתה נציגים לוועדת מינוי הדיינים. זה נדחה בכמה חודשים, ונגיע לעניין הזה".

תימשך חלוקת המינויים בבתי הדין שהייתה נהוגה, שליש דתיים-לאומיים, שליש ש"ס ושליש יהדות התורה?

מלכיאלי אינו מספק תשובה חד-משמעית: "אני בטוח שכמו שעד היום אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, זה יימשך. לא באנו למנות מקורבים אלא אנשים ראויים. הנה, יצאנו לבחירות בכמה ערים, וברור לך שבבית אל ובקריית ארבע ככל הנראה לא ימונו רבנים של ש"ס. זה לא היה שיקול, ויצאנו לדרך. אחרי התקציב יהיו עוד תקנים של רבני יישובים", הוא מבטיח. "ימונו גם רבני שכונות ורבני קהילות ובתי כנסת, והרבה. כל זה תלוי באישור התקציב".

איך יעבוד מימון של רב בית כנסת?

"כל הנושא הזה יתברר, והכול יהיה בהבנה. אנחנו עמלים על כל נושא המינויים של רבנים, ובכללם גם רבני קהילות, כאמור אחרי התקציב. רב קהילה הוא בית כנסת שיש לו רב, והשכר יינתן לרב במטצ'ינג עם עמותת בית הכנסת: חלק משכרו ייתן משרד הדתות, ואת השאר תיתן הקהילה. יצא קול קורא, כי מגיע לרבנים הללו שמשרד הדתות יהיה שותף במינוים. זו בשורה של ממש, שיהיה רב בשכר שייתן שירות לקהילה".

הבחירות לרבנות הראשית ייערכו במועדן?

"יהיו בחירות במועדן".

"אנחנו הצגנו חוק גיור ממלכתי שפוגע בבג"צים חרדיים, ומשמעותו שלא יוכר הגיור שלהם, מתוך הבנה שאי אפשר שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני רוצה לחזק את הרבנות הראשית, לא דווקא רבנים חרדיים. קח לדוגמה את רפורמת הכשרות של כהנא. הרפורמה שלו הייתה אמורה לחזק מאוד את הבד"צים, ואני עצרתי את זה. אנחנו מבינים שצריך סדר. ברגע האמת מתגלה שדווקא אנחנו הממלכתיים"

אנחנו הממלכתיים

באחד הראיונות של שר הדתות הקודם מתן כהנא, שאל אותו המראיין על המהירות שבה החליט על רפורמת הכשרות והגיור שלא הצליח להעביר. כהנא ענה אז כי מדובר בהזדמנות יחידה, וכי מן הסתם השר שיבוא אחריו יהיה מאחת המפלגות החרדיות. כהנא צדק, ואני שואל את השר הנכנס מלכיאלי מה בכל זאת אפשר מבחינתו ללמוד מעבודתו של השר הקודם במשרד.

מלכיאלי מעדיף שלא לדבר על השר הקודם: "הממשלה הקודמת, בצער גדול אני אומר, עשתה צעדים בכיוון שנועד להחריב את מוסדות הדת, את הכשרות ואת הרבנות הראשית, ואני עמל להחזיר ולתקן את זה. אני פקיד של הרבנות הראשית, מקבל ממנה הנחיות, וזה לא מן השפה ולחוץ. המשרד אומנם תפקד, אבל לטעמי לא בצורה הנכונה".

יצא שהשר הממלכתי-דתי היה בהתנגשות עם הרבנות הראשית, ואילו השר מש"ס מכריז שהוא פקיד של הרבנות הראשית. יכול להיות שזה קשור לזהות הרב הראשי?

"זה לא קשור לרב הראשי", הוא מתנגד. "אנחנו הצגנו חוק גיור ממלכתי שפוגע בבג"צים חרדיים, ומשמעותו שלא יוכר הגיור שלהם, מתוך הבנה שאי אפשר שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני רוצה לחזק את הרבנות הראשית, לא דווקא רבנים חרדיים. קח לדוגמה את רפורמת הכשרות של כהנא. הרפורמה שלו הייתה אמורה לחזק מאוד את הבד"צים, ואני עצרתי את זה. אנחנו מבינים שצריך סדר. מנחים אותנו הרבנים הראשיים, שהם מנהיגי ציבור וגדולים בתורה, ומועצת הרבנות, ואנחנו סומכים על דעתם. חבל שכל הזמן מנסים להציג אותנו כאנטי-ממלכתיים, אף שברגע האמת מתגלה הפוך, שדווקא אנחנו הממלכתיים".

אתה מדבר על חיזוק הרבנות הראשית. מה עוד צריך לעשות כדי לחזק אותה? לתת לה עוד סמכויות?

"לבנות את בית הרבנות הראשית לדוגמה. לכנסת ישראל, לבית המשפט ולספרייה הלאומית יש בית. לרבנות אין. אני רוצה לבנות את בית הרבנות עם האוצר ועם עיריית ירושלים. הנראות קריטית, והרבנות צריכה מקום נאה ומפואר. זה דבר קטן לכאורה, אבל יש לו השלכות.

"עוד נקודה, כאשר אנחנו מקבלים הנחיות מהרבנות, כבר יש לזה משמעות". מלכיאלי נחרץ: "רבנים במשמרת שלנו לא יהיו פקידים. בממשלה הקודמת רצו שהם יהיו אחרוני הפקידים, ואחרי עשר שנים רב עיר לא ימשיך את כהונתו ויצטרך להתחנן אצל ראש העיר. זה לא יהיה אצלנו, הרב לא יהיה כפוף לראש העיר".

אנחנו מסיימים בנימה אופטימית. מלכיאלי בטוח כי דברים יזוזו בהדרגה: "בעזרת ה' כל מה שיגיע יגיע בצורה של הבנות, ואנו מקווים שכמה שיותר מהר. הציבור כבר יראה את הפעילות לטובה".

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן