כותרות חמות :

הימין עוזב את המקלדת ויוצא לרחובות
הימין עוזב את המקלדת ויוצא לרחובות

הימין עוזב את המקלדת ויוצא לרחובות

משהו השתנה בשבוע האחרון בקרב פעילי הימין: האם גרמה לזה עצירת הרפורמה או אולי קנאת סופרים כשנראה השמאל נלחם על עקרונותיו? * המארגנים משוכנעים שמה שהתחיל בהפגנת הענק בירושלים ובצעדה המרשימה בתל אביב רק ילך ויגבר

אלקנה כהן

אחרי חודשים ארוכים שבהם הימין שכח מה זה לצאת לרחובות הגיעו רגעי עצירת הרפורמה המשפטית, והוא מצא את עצמו יוצא למחות במקום הטבעי והמוכר לו. הסגנון מעט אחר, בלשון המעטה, ממה שזכינו לראות ברחובות באדום בחודשים האחרונים. גם ההתארגנות ספונטנית יותר, כיאה לאנשי ימין שראו רחובות בחייהם הקצרים בואכה ההתנתקות.

כך יצא שלהפגנת הענק הראשונה שהייתה בשבוע שעבר בתל אביב (וקודם לה בירושלים) הגיעו עשרות אלפי אנשי ימין. "זאת ההפגנה הכי גדולה שהייתה בתל אביב, מעוז השמאל", אומר מתן אשר, מיוזמי ההפגנה הגדולה ודובר 'אם תרצו'.

"הכול קרה במהירות: ביום שלישי בתשע בבוקר קיבלתי הודעה מאורלי לב, שתכננה הפגנה ליום חמישי וסיפרה לי שזה לא מתקדם. התחברתי למתן שרון, שהיו לו הרבה קבוצות ואטסאפ, וביום שלישי כבר התחלנו לארגן הסעות ללא תקציב. על הדרך הרמנו קמפיין, ובתוך יומיים גייסנו 200,000 שקלים לציוד ולהסעות מכל הארץ.

"היו שם אנשי ימין מכל עם ישראל אבל בעיקר מסורתיים-חילונים. בתל אביב פחות היו דתיים. ההפגנה הייתה באווירה חיובית, בלי התלהמות, והיו בה שירים ודגלים. אפילו אנשי שמאל התפעלו ממה שהימין מסוגל להביא לרחובות שלו".

"בעיניי זה לא היה פתאומי", אומר מתן ג'רפי, רכז משימות ושטח ב'אם תרצו'. "אנחנו חודש וחצי מוציאים הפגנות קטנות מול הבתים של מי שקראו לסרבנות; לפיד, אהוד ברק, דן חלוץ. הקמנו עשרות מוקדים ברחבי הארץ, והגיעו אליהם עשרות מפגינים ובהמשך מאות ואלפים. מזה צמחו ההפגנות הגדולות בתל אביב ובירושלים".

קרדיט צילום: מאיר אליפור

מתן אשר: "רצינו להראות לתושבי תל אביב שגם הם צריכים לכבד אותנו. שלא שרק מי שגר בתל אביב קולו נשמע. צריך להבין את העוצמה של התחושות בציבור שהבין סוף סוף שחייבים לצאת לרחובות. אפילו סבא וסבתא שלי הגיעו להפגנה"

ההפגנות האלה יעזרו?

"מאוד חשוב שנבחרי הציבור יראו את האזרחים שבחרו בהם תומכים בהם", אומר ג'רפי. "וגם שעם ישראל כולו יבין דרך המראות ברחובות שעם ישראל בחר ברפורמה המשפטית, בניגוד למה שמוצג לו, שכאילו כולם פה נגד הרפורמה.

"ההפגנות של הימין נותנות כוח ותקווה לאנשי הימין, וזה מאוד חשוב לרוח של עם ישראל. בסוף אנחנו לא מכוונים לשנה הקרובה אלא שלושים שנים קדימה. רפורמה צריכה להיות בעוד גופים, וגם אם בסוף התיקון במערכת המשפט יתרחש בקצב אחר, זה בסדר גמור. אנחנו לא רצים אלא מחשבים מסלול מחדש".

 

מרגישים חנוקים

"היה מרגש. חבטו בימין המון בחודשים האחרונים, והיה מדהים לראות הפגנה שאין מאחוריה בעלי הון, והיא בכל זאת היא גדולה כל כך", אומר אשר. "זאת הייתה הפגנה אחרת. לא היו בה נאומים. לא הייתה בכלל במה לנואמים, כי רצינו לתת לאנשים להביע את עצמם, את הכאב שלהם. רצינו להראות לתושבי תל אביב שגם הם צריכים לכבד אותנו. שלא שרק מי שגר בתל אביב קולו נשמע.

"צריך להבין את העוצמה של התחושות בציבור שהבין סוף סוף שחייבים לצאת לרחובות. אפילו סבא וסבתא שלי הגיעו להפגנה. הגענו למצב שאנשים אומרים לי שהם הפסיקו להקשיב לחדשות ולקרוא עיתונים כי נדמה שכולם במדינה נגד הרפורמה. היה מאוד חשוב להציג גם את תומכיה, שרבים מהם נשארו בבית בזמן הפגנות הנגד.

"אנשים רוצים לחזור לנשום במלוא מובן המילה", הוא אומר. "הם מספרים לי שהם מרגישים חנוקים. נמאס להם מזה שכל כלי תקשורת מיינסטרימי שאתה פותח משתלט על השיח. אנשים מחברים את הנקודות ומרגישים שאי אפשר להתנהל עוד בצורה הזאת שלבחירות אין משמעות ואין ביטוי לקול שלהם בתקשורת".

אלמוג חימי: "אני מארגנת פה בבאר שבע הפגנות למען הרפורמה, כי הרגשנו שמשתיקים אותנו. חשוב לצאת לרחובות כי לצערי ההסברה של השמאל עובדת, ואנשים קונים את זה למרות שזה לא נכון"

הטריגר הוא הרפורמה או שיש כאן משהו מעבר לזה?

"חד-משמעית כן", אומר אשר. "אני מקווה שהרפורמה תעבור, אבל אנחנו מדברים על משהו גדול יותר. התגבשה בשמאל הליכה אחרי אנשים קיצוניים שלא הצליחו להביא להפגנות יותר מעשרת אלפים איש, וכעת כולם מאחורי הקיצוניים האלה. הרבה מזה בגלל התקשורת.

"קח לדוגמה את ההפגנה שלנו: ההפגנה יצאה בשבע, וכמה שעות לפני כן לא היה שום אייטם עליה בתקשורת המיינסטרים. להפך. בארבע הוציאו אייטם על פעיל ימין קיצוני וסיפרו שהוא רוצה לעשות בלגן ולנקוט אלימות. אין לו שום קשר אלינו, וזה היה עניין זניח, אבל זה נתן לתקשורת אפשרות לעשות דה לגיטימציה להפגנת הימין. בהפגנות השמאל זה עובד הפוך: מדווחים אונליין, אומרים מה הולך לקרות בהפגנה הרבה לפני שהיא מתרחשת, כדי למשוך אנשים".

אורלי לב: "התוכנית היא להביא את כל אנשי הימין להפגנות גדולות: חרדים, דתיים-לאומיים, חילונים. כולם. אחרי יום העצמאות מתוכננת הפגנה של מיליון איש נגד בג"ץ כדי להעביר לו את המסר שהוא לא הריבון"

להסביר ולהפגין

אלמוג חימי, סטודנטית למשפטים, החליטה לצאת לרחובות ולהגן על המדינה שלה. "אני מארגנת פה בבאר שבע הפגנות למען הרפורמה", היא מספרת, "כי הרגשנו שמשתיקים אותנו. חשוב לצאת לרחובות כי לצערי ההסברה של השמאל עובדת, ואנשים קונים את זה למרות שזה לא נכון. הימין טעה כי הוא לא הסביר על מה הרפורמה בדיוק, והשמאל רכב על זה כדי להפיל את השלטון. הנה, ביבי אמר שעוצרים את הרפורמה, והם עדיין ברחובות. אם אנשי ימין יצאו לרחובות, בע"ה הרפורמה תעבור, ולא תהיה לנו פה דיקטטורה".

"היה חשוב לי שהצעדה תהיה בתל אביב, כי יש כמה גורמים מהשמאל שאומרים שאסור לנו להיכנס לתל אביב", אומרת אורלי לב, פעילת ימין ויוזמת הצעדה המדוברת. "אומרים ששישים וארבעה מנדטים אינם בעד הרפורמה, ולכן חשוב לעשות הפגנות גדולות כדי להגיד בעצם שעל זה היו הבחירות.

"אנחנו ברחובות נטו כדי להראות את זה. התוכנית היא להביא את כל אנשי הימין להפגנות גדולות: חרדים, דתיים-לאומיים, חילונים. כולם. אחרי יום העצמאות מתוכננת הפגנה של מיליון איש נגד בג"ץ כדי להעביר לו את המסר שהוא לא הריבון.

"בג"ץ והיועמ"שית אומרים שהם דוגלים בדמוקרטיה, אז הם חייבים להקשיב למיליונים שהצביעו בעד הרפורמה. עד היום לא ראו את הימין ברחוב, ואני חושבת שאם תהיה באמת הפגנת המיליון, הם ירגישו את האגרוף המטפורי של הימין".

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן