כותרות חמות :

עץ חג המולד או בריאת א-לוהים
עץ חג המולד או בריאת א-לוהים

עץ חג המולד או בריאת א-לוהים

 

השבוע קיבלתי מהורים שתי הודעות בזו אחר זו. הראשונה עסקה בזעם של הורים על שאלה אחת במבחן מועד ב במדעים שבה נכתב כי את משאבי הטבע ברא ה', והשנייה עסקה בציון חג המולד בגן בהרצלייה. שתי ההודעות הללו תמצתו בעיניי את כל הבעייתיות שנכנסה למערכת החינוך.

במקרה הראשון, שסוקר כמובן בתקשורת, האוהדת מצבים אלה, דרשו הורים הבהרות מהמנהלת איך קרה ששאלה אחת במבחן במדעים נוסחה מנקודת מבט דתית. שאלה אחת במבחן מועד ב שקיבלו תלמידים אחדים בכיתה שנדרשו לו הגיעה לתקשורת, וזו סיקרה ובדקה עם ההנהלה כיצד ייתכן הדבר. המנהלת, המשתדלת בוודאי לשמור על איזון, הצרה מייד על העניין ואף ציינה כי כולם מקבלים אחריות, ולהבא ייבדק דף הבחינה ביתר קפידה.

והנה אפשר לראות כיצד כמה הורים, שאיננו יודעים את מספרם, עשו רעש עם התקשורת האוהדת כדי להפחיד את הנהלת בית הספר משינוי מצב שאינו מתאים להם. כל העניין התחיל מציוץ של אב אחד, שכתב בטוויטר: "עבודה במדעים בבית הספר של הבנות שלי, הם מתחילים!". אם כן, לא בעבודה עסקינן כי אם בשאלה אחת במבחן מועד ב במדעים שניגשו אליו מספר מצומצם של ילדים.

כך בדיוק עושים הורים הפועלים עם הפורום החילוני ועמותות דומות אחרות כדי להוציא כל עניין יהודי מבתי הספר. זו יכולה להיות שאלה מנוסחת בסגנון דתי, אלו יכולות להיות בנות שירות שנכנסות לבתי הספר ומלמדות את הילדים על נושאים מגוונים (לא רק על חגים ומועדים יהודיים אלא גם על אירועים לאומיים), וזה יכול להיות טיול לירושלים – כל עניין יהודי יתקבל בדחייה, בפחד ובזעקות שבר על הדתה. זו השיטה הפועלת בבתי הספר הממלכתיים זה שנים רבות, וכך הם מנתקים את הקשר בין הילדים לבין זהותם היהודית.

אך לא די לטשטש את הזהות היהודית. הבור שנפער זקוק למים, וכאן נכנס המקרה השני. בגן בהרצלייה מחו הורים על הכנסת הנצרות לגן. השאלה שנשאלה היא מדוע ילדי ישראל הלומדים בחינוך הממלכתי במדינה יהודית צריכים לציין את חג המולד הנוצרי.

הורים מסוימים הביאו את העץ לגננת, והיא על דעת עצמה, ללא אישור מאגף החינוך בעירייה, הכניסה את העץ לגן. יש שיטענו כי אין בזה רע. מה הילדים מבינים בכלל, בסך הכול הכניסו עץ לגן ומכבדים את מי שחוגגים את החג. השאלה שצריכה להישאל היא אם אלו הם פני הדברים והילדים באמת אינם מבינים דבר, מדוע היה חשוב להורים מסוימים להכניס את העץ. מה פשר הפעולה הלא רלוונטית לכאורה. התשובה האמיתית היא שהם לא באמת חושבים שאין בהכנסת העץ עניין. יש ויש עניין להכניס תרבות זרה לגנים.

המטרה של מי שהכניסו את העץ ברורה: לפתוח לתרבויות זרות את הילדים, שהזיקה שלהם לתרבות יהודית חלשה ממילא, ומבחינתם אין גיל מתאים לזה. להפך. ככל שהגיל צעיר יותר, כך פשוט יותר להכניס רעיונות לראש. זו שיטה ידועה ממשטרים אחרים, איך נאמר, דמוקרטיים פחות משלנו.

השאלה היא מדוע היה חשוב להורים מסוימים להכניס את העץ. מה פשר הפעולה הלא רלוונטית לכאורה. התשובה האמיתית היא שהם לא באמת חושבים שאין בהכנסת העץ עניין. יש ויש עניין להכניס תרבות זרה לגנים

מטרת האינדוקטרינציה מהסוג הזה מקדמת את האג'נדה הפרוגרסיבית לא רק בטשטוש זהות יהודית ולאומית אלא אף נכנסת בין הורים לילדיהם. כאשר מלמדים את הילדים 'קדמה', מי שחושב אחרת הוא בהכרח לא מתקדם, ובמילים אחרות: חשוך, פרימיטיבי וכו'. הורים המבקשים להגן על ילדיהם מפני אינדוקטרינציה שכזו או מפני אידאולוגיות שלדעתם אינן תואמות את גיל הילדים או את אורח חייהם ייתפסו בעיני הילדים כלא מתקדמים וכמי שאי אפשר לפנות אליהם בנושאים כאלה ואחרים.

שרת החינוך היוצאת הגדילה לעשות, ובסעיף 3.3 במסמך ההנחיות למתן תחושת מוגנות מענה מיטיב לילדים ובני נוער להט"בים אף צוין כך: "תיבחן האפשרות לשיתוף וגיוס הורי התלמיד". ברוח זו נכתב כי אם הילד מבקש שינוי שמו ברשומות הפנימיות של בית הספר, הבקשה מחייבת אישור הורים רק לילד שעוד לא מלאו לו 15. לבני 15 ומעלה אין צורך באישור מההורים. "בכל מקרה יובהר כי חשיפת מידע אישי (כמו למשל תהליך מגדרי) לאנשי צוות אחרים… להורים או כל גורם שלישי עשויה להיחשב כהפרת הפרטיות" (סעיף 3.2). אין שום התייחסות לעובדת היותם בני טיפש עשרה וליכולת שלהם לנהל את חייהם התנהלות מושכלת ולהחליט החלטות משמעותיות לחייהם.

השקיפות של מערכת החינוך מול ההורים חיונית כדי שהורים יוכלו להגן על ילדיהם מכל מיני השפעות שאינן תואמות את אורח חייהם ואת הערכים שהם מבקשים להעביר לילדיהם. בתי הספר כבר אינם נצמדים לרעיון של הוראת לימודי ליבה אלא עוסקים עוד ועוד ברגשות. אפשר לראות את זה גם בתעודות מלאות המלל החסרות מאוד בציונים מספריים שייתנו אינדיקציה אמיתית למקום שהילד נמצא בו מבחינה לימודית. המלל הזה עוסק בתלמיד בעיקר ביחס לעצמו ופחות בידע שלו ובהשוואתו לידע של תלמידים אחרים בני גילו.

שאלה מעניינת היא מתי ניתנה הרשות למערכת החינוך לעסוק ברגשותיהם של ילדינו, בוודאי בלי לספר לנו, אך בכל מקרה הגיע הזמן שהורים ייקחו בחזרה את המושכות של חינוך הילדים. חשוב מאוד שהורים יהיו מעורבים בכל תוכנית חיצונית שנכנסת לבית הספר אך גם בכל הנעשה בין כותלי בית הספר במהלך השיעורים ושלא יהססו להשמיע קול כשהדבר נדרש. כך נוכל להחזיר את מערכת החינוך לעסוק במטרה העיקרית, על פי חוק החינוך הממלכתי (2000): קידומם של כל תלמידה ותלמיד להצמחתם ולחינוכם לאור ערכיה של מדינת ישראל כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות (מדינה יהודית המקיימת שוויון זכויות אזרחי), ואת החינוך בנושאים אחרים נחזיר לאחריות ההורים.

 

Lead:

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן