לפעמים אני אומרת לעצמי שאולי עדיף לשתוק. בשביל מה אני צריכה בכל פעם להצביע על תופעה שמתרחשת בבתי הספר הממלכתיים ולחטוף את האש? שחררי. תוודאי שהילדים שלך יקבלו את הערכים שאתם מאמינים בהם, וזהו. למה אני צריכה את כל הבלגן הנלווה? וה' עדי, זה יוצר המון בלגן. הרי הצד השני לא רואה בעיניים, ואין לו שום בעיה לרמוס ולהכפיש ללא כל בסיס עובדתי. אפילו לוסי אהריש והני זובידה אולצו להתנצל בשידור על השתלחות חסרת רסן כלפיי, וגל"צ נאלצה לשלם על הוצאת דיבתי.
אך כמה שלא אנסה להילחם בזה אני מרגישה שזה חזק ממני. "אין לנו זכות שלא לדבר", אמרה חברת הכנסת הטרייה טלי גוטליב בנאום הבכורה שלה בכנסת השבוע. וזה ממש ככה. אין לנו זכות להיות בשקט ולא לבקר את המהלכים שקורים מתוך מחשבה אגואיסטית שזה לא קשור אלינו או שאנחנו נדאג לקרובים לנו. אילו זו הייתה המחשבה בעבר, מצבו של העם היהודי היה בכי רע. אנחנו לא יכולים לאפשר לטרלול לקרות בלי להצביע עליו, שלפחות ידעו.
זו גם המחשבה שלי בחוגי הבית שאני מעבירה בכל הארץ להורים כדי שידעו מה באמת קורה במערכת החינוך. כדי שיבינו את האיום הגדול על הזהות היהודית, על המדינה היהודית. זו לא סתם אמירה. זה המצב האמיתי. הילדים של היום אינם נושאים את אותו מטען שאנחנו נשאנו כשהיינו ילדים. אומנם בית הוריי הוא בית חילוני, אך היה לנו ברור מאוד למה מדינת ישראל חייבת להיות מדינתו של העם היהודי.
חשבתי שראיתי הכול, אבל לזה לא ציפיתי. בדקתי שוב עם הסטודנטית שהשיר לא נלמד בשיעור ספרות, שהרי זה מתבקש. אך לא, 'היא יוסף' נלמד בשיעור תנ"ך. וזו כבר בעיה קשה. הילדים היום לרוב לא יודעים מי היה יוסף למעט העובדה שהייתה לו כותונת פסים, וגם את העובדה הזו לא כולם ידעו מתוך שינה. למה היה דחוף לדחוף בשיעור תנ"ך שיר על יוסף הנסתרת? למה לדחוף את התוכן הפרוגרסיבי דווקא לשיעור שורשי כל כך הנוגע לזהות הבסיסית של הילדים, לא רק לזהות היהודית אלא גם לזהות הפרטית המינית?
גדלנו על סיפורי הגבורה של סבתי וסביי במהלך השואה, על ההישרדות במקום שלא היה שום סיכוי לשרוד – באושוויץ-בירקנאו, מול מנגלה, בצעדת המוות וביערות – וידענו שהם נרדפו על שום יהדותם. את הנאצים לא עניין למי הצביעו בבחירות או כמה מצוות מתוך תרי"ג הם מקיימים. עצם יהדותם היא שהייתה חשובה לשונאינו.
הילדים של היום אינם מכירים לעומק את הסיפורים הללו. וכמה שנספר להם, זה לעולם לא יהיה אותו דבר. אני עדיין זוכרת את הפנים של סבתי כשסיפרה לי בפעם הראשונה על הלילה הראשון בצריף של מנגלה או איך הצליחה לעבור בין הטורים "במזל", וכך ניצלה מתאי הגזים. הוריי נאלצו לשכנע אותי בכל ערב, "היום יש לישראל את הצבא החזק בעולם", רק כדי שאירדם.
לצערי זה לא משהו שאפשר להעביר הלאה. את דעתם של הילדים היום מסיחים שלל סוגי המסכים, עד כדי כך שלעיתים קשה לקבל מהם תגובה שאינה תגובה שטחית ומיידית. הילדים של היום, אולי כי זה המהלך הטבעי, מבינים פחות את מלחמת הקיום של המדינה היהודית, שלעולם לא תסתיים.
ולא רק שהילדים של היום מחוברים פחות להקשרים ההיסטוריים הלאומיים של הקמת המדינה, את התנ"ך הם לא מכירים בכלל. בהרצאות שאני נותנת בכל מיני פורומים הגעתי לטכניון. בתום ההרצאה ניגשה אליי סטודנטית וסיפרה לי שאחותה, תלמידת כיתה י"א, למדה בשיעור תנ"ך את השיר 'היא יוסף' של המשוררת נורית זרחי. לא הכרתי את השיר וביקשתי שתשלח לי את התמונה שאחותה צילמה. המילים שתפסו את עיניי הן "בנגלה הוא נער, בנסתר נערה". היינו, יוסף בהסתרה הוא בכלל נערה.
באמת חשבתי שראיתי הכול, אבל לזה לא ציפיתי. בדקתי שוב עם הסטודנטית שהשיר לא נלמד בשיעור ספרות, שהרי זה מתבקש. אולי היה אפשר אפילו לתרץ את זה. כתלמידת תיכון שהתחברה לשיעורי ספרות שבו למדנו על יונה וולך אני לגמרי מבינה את העניין שמעוררים שירים של משוררות הכותבות כתיבה פרובוקטיבית. אך לא, 'היא יוסף' נלמד בשיעור תנ"ך. וזו כבר בעיה קשה.
הילדים היום לרוב לא יודעים מי היה יוסף למעט העובדה שהייתה לו כותונת פסים, וגם את העובדה הזו לא כולם ידעו מתוך שינה. למה היה דחוף לדחוף בשיעור תנ"ך שיר על יוסף הנסתרת? למה לדחוף את התוכן הפרוגרסיבי דווקא לשיעור שורשי כל כך הנוגע לזהות הבסיסית של הילדים, לא רק לזהות היהודית אלא גם לזהות הפרטית המינית?
הרי העיסוק בזהות המינית, 'המגדרית', אובססיבי כל כך במערכת החינוך עד כדי הוצאת חוזר מנכ"ל דקה לפני סיום הכהונה שעוסק ביחס לילדים טרנסג'נדרים, שנראה שרמיסת הזהות היהודית הייתה למטרת העל. את זה לכאורה קשה יותר להרוס. אגב, לפי חוזר המנכ"ל הזה, הילדים שלכם, בשיתוף פעולה עם בית הספר, יכולים להסתיר מכם את מה שעובר עליהם, ובית הספר יכול להודיע לכם יום אחד שבנכם הוא מעתה בתכם.
אני כבר מחכה ליום שיתבטלו הרפורמות המשוגעות ונצליח להוציא מהמערכת את כל התכנים המקולקלים הללו, ונחזור לנהוג כחברה נטועה במציאות. בע"ה בקרוב, עם הקמת ממשלת הימין. רק תקימו כבר את הממשלה!
Lead: