ביקור הנשיא ביידן היה די משעמם, אם נודה על האמת. מקבלי החלטות לא יצאו בהצהרות מעניינות במיוחד, היו כמה פדיחות שידעו להצביע עליהן אנשי צבא ומביני הלכות דיפלומטיות למיניהם ובגדול, לא היו הפתעות. העניין היחיד שהסעיר כאן את המדינה, הוא לא איראן גרעינית, או המשולש המוזר הרצוג, ביידן ולפיד, שברוב המקרים נראה שלא הצליח למצוא את עצמו בסביבת השניים. העניין שהטריף את אנשי הרשתות החברתיות וחצה את העם, היה לחיצת היד שלא קרתה בין הנשיא ביידן לזמרת יובל דיין.
זו באמת הייתה תופעה אנתרופולוגית של ממש לשמוע אנשים שאין להם מושג בנוגע למשמעות המצוות, מטיפים לאישה שבחרה מסיבותיה לשמור נגיעה. ומה שמדהים באמת הוא שמדובר באותם אנשים שסערו על מפורסמות שהשתתפו בתשלום על זמנן בראיונות בנושא הנידה; באותם אנשים שנרעשו על פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב בסוגיית ההפלות, ונקטו עמדה תוך כדי צווחות ברחובות my body my choice; באלו שהחרימו כאלו שהחליטו שלא להתחסן; וכן באלו שמוכנים לכופף ולקפל את היהדות כדי להתאים אותה אליהם ויקבלו כל אדם שירצה להיות ״יהודי״ על פי דרכם, אבל ישנאו את כל מי שעושה דרכו להיות דתי על פי ההלכה. היהדות הזו, האותנטית, האורתודוקסית – היא לא היהדות שלהם.
המקרה של יובל דיין היה עבור רבים מחשבה מתקדמת מדי… לא יכול להיות שיהודייה תתעקש על דרכה וערכיה מול נשיא ארה"ב; לא ייתכן שמישהי תעמוד במבוכה, תחייך, תקוד קידה מלאת הערכה ועדיין תשמור על זכותה לשמור נגיעה
אין שכל ישר, אין היגיון. עולם הפוך וחסר משמעות ובאמת שאין גבול לטרלול.
מדהימות במיוחד הן התגובות האמוציונליות לאי לחיצת היד של דיין. ״איבדת את הצפון״, ״הלבנת את פניו של הנשיא!״… ואני שואלת – אולי זה בכלל הנשיא שהלבין פניה של דיין? למה יצאתם מנקודת הנחה שדיין היא שהלבינה פניו של ביידן? אולי דווקא העובדה שדיין נדרשה להודיע "500 פעם", כפי שציינה, שהיא דתייה ושומרת נגיעה, היא שהעמידה אותה במצב לא נעים ובאי נוחות מול הנשיא שביקש ללחוץ את ידה? זו כבר מחשבה מתקדמת מדי… לא יכול להיות שיהודייה תתעקש על דרכה וערכיה מול נשיא ארה"ב; לא ייתכן שמישהי תעמוד במבוכה, תחייך, תקוד קידה מלאת הערכה ועדיין תשמור על זכותה לשמור נגיעה.
הזכות הזו של האישה על גופה, שמורה כנראה רק לאלה הבוחרות להצטלם ולהעלות לרשת החברתית תמונה בבגד ים עם הילד בידיים. במקרה כזה, כל הגורמים הרלוונטיים יהללו ויעודדו עוד ועוד נשים להצטלם כך ולפרסם את התמונה. אין מבוכה, אין הלבנת פנים… כשר למהדרין! וזה כמובן מבלי לכתוב מילה רעה אחת על התופעה. אני בהחלט מאמינה שלכל אישה זכות על גופה (כל זמן שזה לא פוגע בבן אנוש אחר, ואז יש לאזן בין הזכויות), על מעשיה ועל התמונות שאותן היא בוחרת להעלות.
אין ספק שמשהו קורה לנו. אין דרך אחרת להבין זאת. באיזה עולם היינו שומעים חדשות לבקרים על מצוות שאותן שומרות נשים צדקניות, ועוד בשעות צפיית שיא בערוצי המיינסטרים במדיה? פעם זה שמירת נגיעה ופעם נידה. נראה שהמצוות מעוררות את העם היהודי, מבררות בתוכנו "מי לה׳ אליי". העם מתחיל להסיר את הקליפות, להיפטר מהפחד – והצד שכנגד נכנס ללחץ. העליהום יהיה גדול יותר ככל שנעז יותר. זעקות הגעוואלד יישמעו ואיתן הבכי והנהי של הכוחות האחרים, אבל אנחנו ממוקדי מטרה. אנחנו יודעים את האמת ולא מתרגשים.
יכול להיות שזה יימשך עוד זמן. אך אנו יודעים, לפחות לפי ההיסטוריה, העם היהודי צריך לעבור תלאות רבות עד שיראה את האור. אנחנו מביטים בעצמנו, מרוכזים בעצמנו, אבל אנחנו לא העניין. אנחנו פסיק בהיסטוריה של העם המפואר שלנו. לכן כל אחד ואחת ששומרים על ערכינו, לא משפיעים רק על עצמם אלא על כולנו ובהכרח פועלים עבורנו. לאחרונה יצא טרנד חדש של הגשת בקשות לאישור תביעות ייצוגיות על ידי עורכי דין נמרצים מדי, נגד כל מיני נושאים, ביניהם קמפיין הנידה כמובן. אני מקווה שלפחות הפעם נפשם העדינה של המתלוננים תעמוד בזה, ולא נגלה תביעה כזו גם בנושא שמירת נגיעה. גם זה יעבור.
לידים:
נראה שהמצוות מעוררות את העם היהודי, מבררות בתוכנו "מי לה׳ אליי". העם מתחיל להסיר את הקליפות, להיפטר מהפחד – והצד שכנגד נכנס ללחץ
