כותרות חמות :

לשבור את החומה- פרשת במדבר
לשבור את החומה- פרשת במדבר

לשבור את החומה- פרשת במדבר

את חומת ההשתקה צריך לשבור. אסור לנו לשתוק כאשר העניין נוגע לדבר החשוב ביותר: חינוך ילדינו

התנועה הפרוגרסיבית מתמחה במציאת בקעים בחברה ותקיעת טריז ביניהם. כפי שנעשה בין דתיים לחילונים כאשר העלו את בעיית ה'הדתה', שלא הייתה קיימת לפני המצאתה בתחילת שנות האלפיים, כפי שממציאים בעיה שלפיה לכאורה הציבור אינו 'מקבל את האחר', ולכן יש ללמד ילדים מגיל גן שאין מגדר והם יכולים להחליט אם הם בנים או בנות, וכפי שהם מדברים על סוף העולם כתוצאה מ'משבר האקלים', הם יוצרים בעיה רק כדי לתת לנו את הפתרונות. והפתרונות לעולם יתאימו לתפיסת עולמם, מלאת הסתירות הפנימיות, כמובן: כדי להילחם בהדתה הוציאו את היהדות. כדי להילחם באי-שוויון המגדרי (מה שזה לא יהיה) צריך לקבל את האחר עד כדי ביטול עצמי מוחלט, ול'משבר האקלים' אחראים אנחנו, המבוגרים, שהרסנו לילדים את העולם.

לפני כעשור עבדתי בחדר מסחר כסוחרת מניות של לקוחות מוסדיים. תפקיד שיש בו המון לחץ, אחריות והרבה מאוד כסף שהיה באחריותי לסחור בו בתבונה. לא רחוק מדסק המניות, אך רחוק דיו, ישב סוחר הנוסטרו, הסוחר בכספה של החברה עצמה. היה לו אסור לשמוע את העסקאות שסגרנו, ואנחנו נהגנו שלא לדבר על העסקאות הרלוונטיות מולו כדי שלא יצא לו רווח שלא כדין. זו הייתה החומה הסינית שהפרידה בינינו הפרדה בריאה וטובה.

כמו בחדר המסחר, חומה סינית אחרת, אך רעה ולא בריאה, קיימת בכל הנושאים שציינתי בתחילה. יש דברים שלא מדברים עליהם. באופן תמוה מאוד, דווקא בשנים פלורליסטיות ליברליות לכאורה אנו חווים השתקה בנושאים מסוימים. או שאתה איתנו, או שאתה נגדנו. מעבר לפגיעה האנושה בדמוקרטיה, בשוק החלפת הדעות, הדבר יצר חומה סינית בין הציבור לבין נבחריו. הציבור מפחד לדבר על נושאים מסוימים, שכן יתויג מייד כחשוך, פרימיטיבי, מכחיש מדע, פשיסט וכדומה, ונציגי הציבור שותקים כי גם עליהם מופעל טרור ההשתקה וגם הם אינם מבינים מה הציבור רוצה. כך נוצרת בעיה בתקשורת בין שתי הקבוצות.

כאשר נציגי הציבור אינם יודעים מה באמת חושב ציבור הבוחרים שלהם, הם אינם יודעים לייצגו נאמנה. לכן דווקא בעת הזו, בזמן שהאמת היא שקר והשקר הוא אמת, דווקא בזמן הזה עלינו לעמוד על האמת ולהגיד אותה בפה מלא ללא מורא. לא ייתכן שנושתק משום שאנו מבקשים להגן על ילדינו משיעורי חינוך מיני בגיל צעיר מדי או מפני שיעורים על סוף העולם בשל משבר האקלים או אפילו מחיים ללא שורשים וללא הבנה בסיסית מי הם ומה שייכותם לעם ישראל. זהו פיקוח נפש ממש.

דווקא בזמן הזה עלינו לעמוד על האמת ולהגיד אותה בפה מלא ללא מורא. לא ייתכן שנושתק משום שאנו מבקשים להגן על ילדינו. זהו פיקוח נפש ממש

תפקידנו כהורים הוא לוודא שילדינו אינם נחשפים לתוכן בלתי הולם וראוי לגילם מחד גיסא ונחשפים לתוכן מעמיק שייתן להם בסיס מוצק להמשך מאידך גיסא. הדבר כמובן אינו מעיד על היותנו הומופובים, מכחישי מדע או כל כינוי אחר. אין שום קשר בין הדברים. אנו מכבדים כל אדם באשר הוא, ושכל אחד יחיה את חייו על פי ראות עיניו. עם זאת יש לחשוף לפני הילדים רק תוכן שהם מסוגלים להתמודד איתו ובנושאים מדעיים, כזה המאומת במחקרים רציניים.

בבוסטון לפני כמה שבועות פותה נער להעלות תמונה אינטימית ברשת החברתית, וכמה שעות לאחר מכן התאבד. הרופא הבכיר שם קבע: "מוחם של בני נוער עוד מתפתח, וכשמשהו כזה קורה, כשמפרסמים תמונה אינטימית ברשת, קשה להם לראות מעבר לנקודת הזמן הזו ולהבין שבתמונה הרחבה הם יוכלו להתגבר על זה".

בארצות הברית קמו הורים שהחליטו שהם אינם מפקירים את ילדיהם והתחילו לדבר בכל פורום על מקרים שקורים אצלם בבתי הספר. עד לאחרונה הם היו לבד בסיפור הזה, אך לא מזמן קם מושל מדינת פלורידה רון דה סנטיס וחוקק את חוק זכויות ההורים בחינוך, שזכה כמובן לכינוי הקליט והמכפיש חוק Don't Say Gay. דה סנטיס קבע שבתי הספר יחזרו ללמד את הילדים את מה שלימדו כל השנים, את מה שההורים מסכימים שבתי הספר ילמדו אותם. ההורים ודה סנטיס לא נרתעו מכינויים ומתיוגים, ועתה אפשר לשמוע גם את ביל מאהר, מנחה תוכנית טוק שואו, במונולוג של עשר דקות על הנושא אומר: "אני לא מבין הורים שלא מאפשרים לילדיהם ללכת לפינת הרחוב בלי קסדה, מזרק אפינפרין וג'י-פי-אס, ושה' ישמור אם שפתיהם ייגעו במוצרי חלב, אבל חסמי הורמונים וניתוחים לשינוי מין? אין בעיה".

בשונה מהחומה הסינית ביני לבין סוחר הנוסטרו, שהייתה טובה ונכונה, במקרים הללו אין לקבל חומה שכזו. שתיקה והשתקה יוצרות הפרד ומשול, ואת זה אסור לנו לאפשר, משום שהדבר פוגע קודם כול בילדים שלנו, שכאמור, לנוכח שלב התפתחותם, אינם מסוגלים לקבל החלטות מושכלות. זה לא יסתדר מעצמו אם לא נדבר.

אנחנו צריכים להשמיע קול כדי שהורים נוספים יקבלו אומץ וידברו גם הם. אנחנו הרוב, גם אם נדמה שהצד השני, הקומוניסטי, מצליח בחינוך מחדש שלו. דווקא במקרים הללו עלינו לשבור את החומה ולדרוש מנציגינו ולאפשר להם לייצג אותנו נאמנה.

 

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן