יש תחושה באוויר שמשהו הולך לקרות. זה לא רק האובך ומזג האוויר המוזר שמכה בנו. יש תחושה של לבה מבעבעת, הר געש שהולך להתפרץ ממש בכל רגע. אנחנו מתמודדים עם זירות רבות מדי, ורובנו בכלל לא יודעים שאנחנו במאבק על עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
ביום שישי שעבר כתב שר החוץ של מדינת ישראל: "ההיסטוריה נקבעת בידי בני אדם. היא נקבעת בידי אנשים שמכירים את ההיסטוריה אבל מוכנים לשנות אותה. היא נקבעת בידי אנשים שמעדיפים את העתיד על פני העבר".
ברגיל הייתי אומרת שמדובר בעוד ציוץ נטול משמעות של שר חוץ שלמילים שלו אין שום משמעות, אך הפעם התייחסתי לציוץ הזה ברצינות משום שהוא מעיד על הדרך שבה לפיד בוחר להוביל את מדינת היהודים, הנשענת בין השאר על ההיסטוריה, על זכות האבות שלנו על הארץ הזו.
הציוץ הזה הדיד שינה מעיניי. אדם הרי מבין שאין שום דרך לשנות את ההיסטוריה. מה שהיה היה, וצריך ללמוד מזה כדי לדעת איך לנהוג בהמשך. עם זאת זו לא הפעם הראשונה שלפיד מבקש מאיתנו להתעלם ממה שהיה עד היום ולפתוח דף חדש. גם בריאיון לעמית סגל הוא שאל בציניות היהירה המאפיינת אותו: "כשיושבים מולי אנשים ואומרים 'אמרת בעבר', אני יושב מולך, תשאל אותי מה קורה היום". רוצה לומר, מה שהיה היה, מה שאמרתי בעבר לא רלוונטי. אין לזה שום משמעות. השאלה היא מה קורה מכאן והלאה.
לכאורה לא היה צורך בכלל בחוק הלאום. הרי נשאלנו לא פעם: בשביל מה צריך את החוק הזה? ברור שמדינת ישראל היא מדינה יהודית. ואז הוקמה הממשלה הפוסט-ציונית הזו, ועכשיו כולנו מבינים למה ניסו לייתר את חוק הלאום
מכל כיוון שנבחן את האמירות הללו, כיהודים עלינו להבין, מי שעדיין לא שם לב, שאנחנו בבעיה גדולה. ראש הממשלה החליפי (שהוא גם ראש הממשלה בפועל למרות האדם המתקרא נפתלי בנט) חושב שאין טעם להתייחס להיסטוריה, ובואו נחיה את הרגע. עזבו אתכם שאנחנו עם נרדף, עזבו שואה (אין שום צורך שהיא תהיה חלק מהטקסים הללו), עזבו את מי שהקריבו את היקר להם מכל כדי שתהיה כאן מדינה יהודית. כל אלה לא מעניינים את שר החוץ. רק העתיד ולמה הוא יכול להפוך את מדינת ישראל הנאורה לשיטתו למדינת כל אזרחיה.
באותו יום התבשרנו שהשר כהנא מתפטר מתפקידו כשר הדתות וחוזר לכנסת כדי "לחזק את הקואליציה", ובכך בעצם שולח את ח"כ יום טוב כלפון הביתה. רובנו חשבנו שייתכן שכלפון קיבל שכל, ביקש להצביע נגד הממשלה, ובנט קלט ופיטר אותו לפני שתהיה לו הזדמנות. אז לא. לא זו הסיבה שכלפון נשלח הביתה. את הסיבה האמיתית להדחתו של כלפון סיכם ח"כ ואליד טהא מרע"ם: ח"כ כלפון העז לתקוע אצבע בעין ולעלות להר הבית.
והנה יוצא שר האוצר ביום ראשון השבוע גם הוא בציוץ הזוי: "ישנה סתירה מובהקת בין חוק הלאום בגרסתו הנוכחית לכל דברי השבח לגיבור ישראל, סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל. זו הזדמנות לתקן את חוק הלאום ולקבע את מגילת העצמאות כחוק יסוד. אני קורא לחברי האופוזיציה והקואליציה לחשב מסלול מחדש, ובמקום להסתפק במילים כמו 'אחים לנשק' לחברה הדרוזית, לעשות את הנדרש".
החוק ששומר על מדינת ישראל מדינה יהודית הוא חוק השבות. לכאורה לא היה צורך בכלל בחוק הלאום. הרי נשאלנו לא פעם: בשביל מה צריך את החוק הזה? ברור שמדינת ישראל היא מדינה יהודית. ואז הוקמה הממשלה הפוסט-ציונית הזו, ועכשיו כולנו מבינים למה ניסו לייתר את חוק הלאום. מתברר שיש בינינו אנשים שלגמרי חושבים שעבר זמנה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, והגיע הזמן לעבור לשלב הבא, למדינה רב-לאומית. כחלק מהליך ביטול הלאומיות, שקורה בכל העולם, גם בארצנו הקדושה יש מי ששכחו מה זה להיות יהודים, חלקם אפילו חובשי כיפה.
לצערי, אימוץ ה'נרטיב' הזה של שינוי ההיסטוריה הכתובה והמצאת סיפורי אלף לילה ולילה לעם שלא היה קיים, לאויבים שלנו, משפיע גם על דור העתיד שלנו. לא רק שהם צופים בַּרפיסות ומאזינים לה בכל אמצעי התקשורת, הם סופגים אותה גם דרך מערכת החינוך. ביטול הבגרויות בתחומי הדעת תנ"ך, היסטוריה, אזרחות וכו' מוביל את ילדינו להיות תלושים וחסרי שורשים. הם כבר לא יבינו למה מדינת ישראל חייבת להישאר יהודית.
נראה שכל מחזיקי התפקידים בממשלה הזו נעשו שטוחים, והם מנסים להפוך לשטוחים את כולנו, בעיקר את ילדינו, שכן שכחו את העניין הפשוט: "עם שאין לו עבר, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון).
