שאלה
פסח מתקרב, המשימות רבות, ואני מרגישה שהכול נופל עליי. נמאס לי לבקש טובות מבני המשפחה. מה אפשר לעשות כדי שהילדים יתגייסו לעזור בבית?
תשובה
הרגע שבו נסב לשולחן החג בבגדים חגיגיים והבית יהיה מצוחצח והארונות מסודרים נראה אולי רחוק, אך למעשה פסח הוא הזדמנות להזכיר לעצמנו ולילדינו מהו מגדלור הערכים שלנו, להצליח לחנך את ילדינו לשותפות ולנתינה הדדית וכמובן ולהצליח ליהנות מהדרך.
מה לעשות?
• צו גיוס – תאוריית ההכוונה העצמית שפיתחה דסי וראיין מספקת נקודת התבוננות מעניינת שיכולה לסייע לנו לגייס מוטיבציה פנימית. בבסיס התאוריה מצויים שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים שכאשר הם מסופקים המוטיבציה לפעילות גוברת ומתלווים אליה תחושות של סיפוק, יוזמה, נתינה ושמחה. אלו הם שלושת הצרכים:
1. הצורך בשייכות – תחושת שייכות מעוררת מוטיבציה. ניקיון המלווה באיומים ובתלונות יוצר תחושת ניכור וכעס. חשוב שכל אחד מבני המשפחה ירגיש שהוא חלק מהפאזל המשפחתי ויש לו תפקיד מרכזי בהכנות לחג ובמהלך ליל הסדר והחג. נסו ליצור משחק ותחרות חיובית שידרבנו את בני הבית לפעולה. תמריץ עשוי להיות פעילות כיפית או טיול משותף בתום המטלות במועד המתוכנן. השרו אווירה מהנה, השמיעו מוזיקה ותנו עידוד. אפשר להכין מראש מדי עבודה מחולצות ישנות הכוללות כיתוב מיוחד למשפחה שלכם.
2. הצורך בתחושת מסוגלות ויכולת – עודדו את הילדים ליזום ולהפתיע. ילד המבטא במשימה את כישוריו ואת נקודות החוזק שלו ירגיש אפקטיבי ויתגייס למשימה בקלות רבה יותר.
3. הצורך בעצמאות (אוטונומיה) – יש להעניק מקום לניווט עצמי וזכות בחירה. ההכנות לפסח כוללות רשימת מטלות ארוכה. פרטו אותן לרשימת משימות ממוקדת וברורה. כתבו את הרשימה בשיתוף הילדים ושאלו מה הם בוחרים לעשות.
• ביעור החמ"ץ –הכוונה לכל המחשבות השליליות התובעניות של חמ"ץ (חייב, מוכרח, צריך), כמו "אני חייבת לסדר את כל הארונות". במקומן נסי להשתמש בשפת הער"ך (עדיף, רוצה, כדאי), כמו "הייתי רוצה שהבית יהיה מסודר". מעבר משפת החמ"ץ לשפת הער"ך עשוי להפחית מאוד את עוצמת הרגשות השליליים והתגובה.
• שום גמדים לא יבואו – האחריות לבית אינה מוטלת רק עלייך, ואינך אמורה 'להתחנן' לעזרה. עלינו לשים לב שאיננו מוותרים על המקום החשוב בהצבת דרישות וחינוך לשותפות ולנתינה. מדהים לגלות שכאשר אנו מתכוונים באמת לחולל שינוי, אנו מצליחים להעביר את המסר באופן שקט, אסרטיבי וחד-משמעי הגורם לילד להבין שהפעם אנחנו מתכוונים לכך. אין צורך לאיים או לבקש טובות; די להבהיר שיש תוצאות טבעיות למעשים, וכמובן לזכור במקרה הצורך לעמוד בהשלכות שהוגדרו מראש.
• מיקוד ביש – ניקיון הוא משימה שכנראה לעולם לא תיגמר. אולי הילדים לא יעמדו בסטנדרטים שלך, אך זה עדיף מהתחושה המתסכלת שהכול נופל עלייך. מומלץ להשתחרר מטעות החשיבה של הכול או לא כלום. לזכור לתת מילה טובה לילד גם אם לא ביצע את המטלה באופן מושלם, לדוגמה: "שמתי לב שלא היה לך קל, אבל אני מעריכה שנרתמת לסייע". עלינו להיות סבלניים, לחזק ולעודד, אך בוודאי לא לבצע את המטלה במקומם. לא כדאי להשתמש בהכרזות של תוויות מקבעות, כמו "אתם לא עושים כלום", שמאפילות על מאמצים ועל מחוות קטנות, ולזכור שהעזרה של בני המשפחה עשויה לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים: ניקיון, שמירה על האחים, קניות ועוד.
• יום אחד זה יקרה – פסח הוא רק פעם בשנה, אולם הטמעת הרגלים ויצירת שותפות הדדית חשובה כל השנה. ילד השותף למטלות הבית חש שאפשר לסמוך עליו, הוא תורם ושותף, מרגיש שייך ובעל משמעות, רואה את האחר ומעריך יותר את מה שעושים בשבילו. למעשה הוא לא עושה לך לטובה אלא להפך. איך נוותר על כל הטוב הזה?
נעמה מוזס – טיפול זוגי ופרטני, CBT, מרצה ומנחת סדנאות. מחברת הספר 'חפשי עיניים טובות': mosesnaama@gmail.com
יציאה מהארץ וכיבוד הורים
מה עליי לעשות אם ההורים שלי ארגנו למשפחה טיסה לחו"ל? מה לעשות כדי שלא לפגוע בכבודם? הרב אליהו: כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה (ט) "אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב וכו'. ואף על פי שמותר לצאת (במקרים דלעיל) אינה מדת חסידות, שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כליה למקום". מותר לצאת ולחזור רק לדברים מסוימים. לא לטיול. שב עם הוריך והבהר להם את הסיבה שאתה לא יכול ללכת בגללה לצאת לחו"ל.
נזם * האם יש בעיה הלכתית לעשות נזם באף (לאישה)? הרב אליהו: מותר לאשה לענוד נזם, כמו שמופיע בכמה וכמה מקומות בתורה. יש מקומות שנזם קטן מתאים. נזם גדול בוודאי עלול להיראות חציפות, והוא ממש ממש לא ראוי ולא מכובד גם מבחינה נשמתית וגם מבחינה חיצונית. יש מקומות שגם נזם קטן לא מכובד, לכן תתייעצי עם חברותייך מה מתאים ואם מתאים במקום שבו את גרה וחיה ונמצאת.
נשות הכותל * מה דעת הרב בנוגע לתפילה בכותל בר"ח בזמן תפילת הרפורמיות? יש רבנים שאומרים לא ללכת. האם לדעת כבוד הרב יש צורך להיות שם דווקא בזמן זה? הרב אליהו: ללכת ולהתרכז בתפילה שמחה כמה שיותר.
נערך ע"י הרב מרדכי ציון
ביטחון והשתדלות
האם מי שיש לו בטחון לא צריך השתדלות?
הרב אבינר: מרן הרב קוק מסביר שבמקום שמסתיימת ההשתדלות שם מתחיל הביטחון.
תחתית סיר עם פסוק
קיבלתי תחתית לסיר שכתוב עליה פסוק מאשת חיל. האם מותר להשתמש בה?
הרב אבינר: לא. ביזיון כתבי קודש.
קימה בבוקר
קשה לי לקום בבוקר. מה עדיף, להשתפר בהדרגה או להשתנות בבת אחת?
הרב אבינר: ודאי שבבת אחת. אומנם זה קשה, אבל אחרי ארבע־חמש פעמים זה נעשה קל (עיין פירושו של הרב על קצשו"ע א ד – מ"צ).
מסבחה
האם מותר להשתמש במסבחה, או שאסור מפני שנחשבת עבודה זרה?
הרב אבינר: אין זו עבודה זרה, אבל אסור כי חפץ של האסלאם, דת שהיא כפירה בתורת משה.
הנאה מקרן לידידות
האם מותר לאדם עני לקבל כסף מהקרן לידידות, הפועלת לאור נדיבות נוצרים?
הרב אבינר: ודאי שלא, משתי סיבות: א. באופן כללי, אסור לקבל צדקה מגויים. ב. כוונת אותם נוצרים היא לקרב אותנו אליהם כדי שבסוף נתנצר (ולהלן תשובתו של הג"ר יצחק זילברשטיין, לשאלה אם מותר לקבל מענק מהקרן לידידות: "שאלה: קיבלתי מכתב מהקרן לידידות שלאחר הלידה אני זכאית לקבל מהם 200 שקל כל חודש למשך שישה חודשים. לפי טענתם, הקרן מיוסדת על ידי נוצרים אוהבי ישראל ברחבי העולם, ומטרת הקרן היא לעזור לעם היהודי, ובפרט לאלו שנמצאים במצב כלכלי דחוק. שאלתי היא האם מותר לקבל מהם את הכסף, או כפי ששמעתי שיש להם גם מטרות אחרות לא כל כך צדקניות כפי שהם מציגים, ואסור לקבל מהם? תשובה: אסור לקבל מהם. מטרתם היא אחת להזיק ליהודים, ולא לעזור, ואין לקבל מהם פרוטה אחת. בכלל, קבלת כסף מגויים אינה דבר חָלָק, וכמו שכתב בשו"ע [יו"ד רנד, א] 'אסור לישראל ליטול צדקה מן העובד כוכבים בפרהסיא'. וכך נאמר במסכת ב"ב [י ע"ב] 'ביבש קצירה תשברנה', ופרש"י 'כשתכלה זכות שבידן ויישב הלחלוחית מעשה צדקה שלהן אז ישברו'. אמנם יש למצוא היתרים בשעת הדחק לקבל מהם צדקה, אבל כל זה כאשר מטרתם היא נתינת צדקה, שיוכלו לחיות כמו יהודים, אבל הקרן הזו, אין מטרתם לתת צדקה ליהודים, אלא מטרתם היא לחנך את היהודים כדי שהם יתנהגו כמו שהם רוצים, וזה נקרא בלע"ז 'מסיון', והם נוצרים אוהבי ישראל, כשיקבלו עליהם את הדת הנוצרית רח"ל, וצריך להתרחק מהם כמטחווי קשת, ויש להמליץ עליהם, 'להציל שארית [ישראל מקרן] ידידות מ[לרדת] שחת'". שו"ת מעשה חושב סי' ט – מ"צ).
מעשר כספים לקבורה בארץ
סבי נפטר בחו"ל ואנו רוצים להעלותו להיקבר בארץ, אך אין לנו כסף. האם מותר לבקש תרומות של מעשר כספים למטרה זו?
הרב אבינר: מעשר כספים הוא לעניים, כלומר לאנשים החסרים את החיוני כדי שיוכלו להשיגו. להיקבר בארץ אינו חובה מדאורייתא ולא מדרבנן, אלא מעלה, לעומת צדקה לעניים שהוא מצווה ברורה וגדולה מאוד (עי' שו"ת ארץ ישראל סי' קנ – מ"צ).
אבינרפדיה: shlomo-aviner.net – אלפי שיעורי הרב לצפייה. קול שלמה – קו שיעורי הרב בכל הנושאים – 02-301-1765. להאזנה להלכה יומית של הרב התקשרו ל: 054-811-8037, או שלחו הודעה ל: 050-930-8596 להצטרפות לקבוצת ווטסאפ.
פרסום:
ספר חדש של הרב אבינר: אברי – שופטים. סיפרו המופלא של אברי בימי שפוט השופטים, המלווה את חיי גדולי האומה ומתאר את חוויותיו כילד באותה תקופה.
חנות: אבן ישראל 3 י-ם. הזמנה: 02-9973168 או www.chavabooks.co.il
