באזור חומש נפצעו קל שני תלמידי ישיבה מיידוי אבנים לעברם. באירוע חמור ביותר סמוך לנעלין תקפו מחבלים רעולי פנים אישה בחודש התשיעי להריונה במטר אבנים וריסקו את שמשת הרכב, ובאזור איבי הנחל נפצע נהג אוטובוס פצעים קלים בעיניו עקב זריקת אבנים על האוטובוס.
מאות אירועי אבנים נרשמו בחודש האחרון בכל רחבי יו"ש, ובהם לא מעט אירועים שדפוס הפעולה החדש שלהם מסוכן במיוחד: זריקת אבנים תוך כדי נסיעה ברכב חולף. פעולה זו עלולה להגדיל דרמטית את עוצמת הפגיעה.
גם החודש דווח על עשרות רבות (!) של אירועי זריקת בקבוקי תבערה, בין השאר על רכבים, על אוטובוסים ועל עמדות של צה"ל, כולל בצירים ראשיים כמו כביש המנהרות או כביש גוש עציון–חברון, וכן בציר 55, המוביל לקרני שומרון ולקדומים. גם החודש נמשכו אירועי שוד הרכבים. באחד מהם העלה לרכבו נהג מונית בן 70 שלושה ערבים. הם הכניסו אותו באיומי סכין לתוך כפר פלשתיני, היכו אותו וגנבו את רכבו.
שתיקה כהודאה
מי מהקוראים שגילם נע סביב 35 זוכרים היטב את ימי האוטובוסים המתפוצצים, את מטעני החבלה ברחובות ירושלים ואת הפיגוע במלון פארק, שפתח את מבצע חומת מגן ממש בימים אלו בדיוק לפני עשרים שנה. מה שלא השתנה היום הוא שיטת בת היענה הישראלית, הדמיון שאם רק נטמון את הראש בחול, נשיר שירי שלום על מדשאות הבית הלבן ונשדר כתבות אידיליות על פעמוני השלום, הכול יהיה בסדר.
באותה תקופה נוראה הסבירו לנו שאנשי פת"ח הם הטובים, כלומר רעים שחזרו בתשובה שלמה, ואילו פעילי חמאס הם הקיצוניים שמנסים לפגוע בסיכויי השלום. היום התנועה האסלאמית היא שבתפקיד הצדיק, והפעם היא כבר ממש בתוך הממשלה. על האשליה שילמנו במאות יהודים רצוחים, במסעדות חרוכות ובאוטובוסים שרופים, באלמנות וביתומים.
כלום לא השתנה: גם לאחר הפיגוע בבאר שבע, עוד טרם התקררו גופות הנרצחים, טרח סגן שר הביטחון לספר לנו שוב שהכול בגלל הקיפוח הנורא שסובלים ממנו הבדווים בנגב. סגן השר שוסטר פספס כנראה את גודל הבית שבו גר ואת סוג הרכב שבו ונסע הרוצח המתועב. מקופח הוא לא.
אנשי השמאל סיפרו לנו על בעיית הנשק הלא חוקי בחברה הערבית, כאילו שתי חיות האדם ירו בשוטרי מג"ב במהלך שוד בנק או ריב כנופיות
זה נמשך בקמפיין ארסי ארוך שנים, שלראשונה שר בממשלת בנט מתיישב סביב שולחן הממשלה ומסביר לכל העולם שהבעיה היא למעשה אלימות המתנחלים, ואם ירוסנו המתנחלים האלימים, הכול יהיה בסדר ותהיה כאן שלווה בנוסח שווייץ. הקולות של השר בר לב בנושא הגיעו אל מעבר לים, ומזכיר המדינה בלינקן, שביקר כאן השבוע, לא חשש לבקש מבנט לרסן את אלימות המתנחלים בחודש הרמדאן. נפתלי 'הגדה המערבית' בנט שתק שתיקה שכל כולה כהודאה.
לאחר הפיגוע הנוראי שהיה השבוע בחדרה שמענו שתי זמירות חדשות: אנשי השמאל סיפרו לנו על בעיית הנשק הלא חוקי בחברה הערבית, כאילו שתי חיות האדם ירו בשוטרי מג"ב במהלך שוד בנק או ריב כנופיות. לצידם סיפרה לנו לשכתו של בנט, וביקשה מכלל השרים להתבטא ברוח זו, כי מדובר בדאעש, וכי אין קשר בין האירוע לבין חמאס, ואפשר להמשיך בהקלות לקראת 'החודש הקדוש', כלשונו של בנט. לא ייאמן.
ככה עובדת אבולוציה אידאולוגית: פעם פת"ח הם הטובים וחמאס הם הרעים; היום חמאס גם הם בסך הכול בסדר, ואילו הרעים הם האויב החדש, אנשי דאעש, ואם רק נחסל אותם, את הקיצונים, הכול יהיה ממש בסדר.
אבל האמת פשוטה, וכמה פשוטה ככה כואבת, אך ההבנה וההפנמה שלה הן מחצית הריפוי: הם יורים בנו כי אנחנו יהודים, משום שהם רוצים לגרש אותנו מכאן. יש כאן מאבק לאומי ועם צמא דם יעשה הכול כדי להחליש את אחיזתנו. עם שבו מחבלים רוצחים אהודים על רוב האוכלוסייה, בגלוי ובסתר. כשנבין שזו מלחמה, נדע איך לצאת לקרב ולנצח.
לא רק בגלל הרפיסות
לטמינת הראש הזו בחול, להתעלמות מהתובנה הפשוטה שישמעאל שונא את יעקב ומבקש לרשת את ארצו, יש קשר ישיר אל ההתעלמות האובססיבית של התקשורת הכללית מטרור האבנים ובקבוקי התבערה שהולך וגובר מיום ליום בכבישי יהודה ושומרון. התקשורת אינה מתעלמת רק כי זה אולי משעמם, רק כי זה קורה מדי יום, אלא בעיקר כי זה מפריע לשקט, מכריח אותה להבין שיש לנו עסק עם אנשים שמוכנים בקלות לרצוח נשים ותינוקות תוך כדי נסיעה לעבודה או הביתה רק כי הם יהודים, ולא עם ערבים מקופחים שבסך הכול רוצים לחיות בשקט.
התפקיד שלנו הוא לא להפסיק לצעוק, לא לתת לזה להישכח, לא להתרגל לאם יהודייה הזועקת שמע ישראל לאחר מטר אבנים לעבר פניה, לנערות יהודיות שכמעט עברו לינץ' אלים מרחק קצר מביתן במעלה לבונה.
יש קשר ישיר בין המחבלים בבאר שבע ובחדרה לבין בקבוקי התבערה והאבנים בכבישי יו"ש. בסבב הזה הקשר הוא לא רק החולשה והרפיסות. גם להתעלמות יש משמעות ומחיר.
לטמינת הראש הזו בחול, להתעלמות מהתובנה הפשוטה שישמעאל שונא את יעקב ומבקש לרשת את ארצו, יש קשר ישיר אל ההתעלמות האובססיבית של התקשורת הכללית מטרור האבנים ובקבוקי התבערה שהולך וגובר מיום ליום בכבישי יהודה ושומרון. התקשורת אינה מתעלמת רק כי זה אולי משעמם, רק כי זה קורה מדי יום, אלא בעיקר כי זה מפריע לשקט
האגף שהשתמש בגויים כדי להכריע את אחיו
אבל כל אלה באמת שטויות לנוכח הדבר החשוב ביותר. מה היה קורה אילו הייתה ממשלת בנט-עבאס דווקא מביאה לכאן שקט לכמה שנים, אילו הייתה כאן ממשלה שהייתה עושה בדיוק מה שהיינו רוצים, ממשלה שהבעיה היחידה בה הייתה שהיא נשענת על מפלגה ערבית, שאין לה רוב יהודי במדינת היהודים?
הדבר הקשה ביותר בתסריט הזה הוא שהיו בקרבנו מי שהיו ממשיכים לזרום עם העובדה המטלטלת בסיטואציה הזאת: יש כאן לראשונה בהיסטוריה ממשלה לא יהודית. ממשלה שבנויה באופן הכי פשוט על גויים. ממשלה שעקפה את כל הוויכוחים ויצרה כאן ממשלת כל אזרחיה דה פקטו. ללא קשר להצלחותיה או לכישלונותיה של ממשלה כזאת, כל מי שנותן לדבר הזה הנהון קל של לגיטימציה בוגד בציונות ובחזון התורה של מדינת הלאום היהודי.
ומה שעצוב הוא שכדי להשתכנע שכל הפלסופים היצירתיים שנוצרו טובי המוחות הדתיים כדי להכשיר את התועבה הזאת הם דברי בגידה, הוא שצריך שהממשלה הזאת גם תתפקד גרוע. על זה צריך לבכות. על שחלק ניכר בעם, גם בקרב רבנים דתיים, ליבו הפך גס לזוועה פוליטית פשוטה כל כך לאבחון.
השבוע דיברנו עם הגאון הרב יעקב אריאל. הרב אריאל כידוע מדבר בנחת, אינו מתלהם, דבריו מנומקים. הרב אריאל חזר באוזנינו על מה שכבר אמר לנו לאחר הקמת הממשלה: הממשלה הזו, שנשענת על הערבים, אינה נחשבת 'מלכות ישראל'. היא חוקית, אומר הרב אריאל, כמו ועד בית שממונה באופן זמני ועובר מן העולם
אכן, גם היום, גם אחרי כל מה שהעם הזה עבר בניסיונותיו למחוק את הלאומיות שלו, יש מי שקשה להם מוסרית עם הבידול הלאומי של היהודים מגויים. גם דתיים מתחילים לדבר במונחים של גזענות על הבידול הלאומי. יש מי שהאסוציאציה למה שחוללו הנאצים גורמת להם לבלבול מטורף בין הטוב שעם ישראל הביא בבדלנותו הלאומית לבין הרשע שהביאו איתם הגרמנים. במקום להיות גאים בתיקון הלאומי יהודי הם מנסים לטשטש אותו.
השבוע דיברנו עם הגאון הרב יעקב אריאל. הרב אריאל כידוע מדבר בנחת, אינו מתלהם, דבריו מנומקים. הרב אריאל חזר באוזנינו על מה שכבר אמר לנו לאחר הקמת הממשלה: הממשלה הזו, שנשענת על הערבים, אינה נחשבת 'מלכות ישראל'. היא חוקית, אומר הרב אריאל, כמו ועד בית שממונה באופן זמני ועובר מן העולם.
לממשלה שהקים בנט יש זכות חוקית וריבונית, אבל אין לה לגיטימציה של ממשלת ישראל יהודית, לא כי היא מסורסת ביכולותיה ולא בגלל תפקודה הגרוע, כל אלה הם רק תוצר לוואי שהוא במובן מסוים בגדר חסד שא-לוהים עושה לנו. מדובר בממשלה לא לגיטימית כי היא לראשונה השתמשה בגויים כדי להכריע את האחים היהודים שחלוקים על דרכה.
ברגע הראשון שתקום מפלגת שלטון יהודית ודמוקרטית שתביא לידי ביטוי את ההמון המסורתי והדתי כאן במדינה, תפקידה יהיה לעשות הכול כדי לבצר את יהדותה של המדינה גם בתודעה וגם בחוק.
באירוע חמור ביותר סמוך לנעלין תקפו מחבלים רעולי פנים אישה בחודש התשיעי להריונה במטר אבנים וריסקו את שמשת הרכב
עם ישראל, קום על רגליך
עם ישראל, קום לך, למה אתה נופל על פניך. עמוד על עומדך והילחם, רדוף אויביך ואל תשוב עד כלותם. אויב אכזר רוצה את נפשך, יכול תוכל לו. הגיע הזמן לקום, כי אין לנו פריבילגיה ליפול לחולשה, אין לנו פריבילגיה לשוב לימים של האימה ברחובות, לימי הפחד לעלות על אוטובוסים או להיכנס לקניון. אם כל מה שהיה עד עכשיו מהבחירות ועד היום לא הספיק כדי ששנאת חינם תביא אותנו לממשלת שמאל ערבים במקום לממשלת ימין על מלא, אולי האירועים האחרונים יעירו את הישנים, את מי שהעדיפו את לאבד את האידאולוגיה רק כדי שלא לשבת עם אדם אחד בקואליציה. די, מספיק, האירוע נגמר. הגיע הזמן לשוב ולעבוד ביחד, לחזור לממשלת ליכוד וחרדים עם סמוטריץ', ימינה וגדעון סער, לחזור לעבוד למען עם ישראל שחוטף מכה אחר מכה.
עם ישראל, אל תפחד. יהודים, עמדו על נפשכם. אל תחששו מדבר. אם עומד בפניכם איום, אם מחבל צמא דם עומד על נפשכם, אל תחשבו פעמיים, חסלו אותו
זה הזמן להתעלות. בשביל עם ישראל. לפרק את ממשלת הכלאיים ולהקים ממשלת ימין אמיתית, שאולי יהיה לה הכוח להילחם על חירותו של עם ישראל, להשיב את הגאווה ואת הכבוד לרחובות, להשבית את האויב, לחזק את הריבונות ולהבהיר לכולם: ארץ ישראל כולה שייכת לנו, לעם ישראל.
עם ישראל, אל תפחד. יהודים, עמדו על נפשכם. אל תחששו מדבר. אם עומד בפניכם איום, אם מחבל צמא דם עומד על נפשכם, אל תחשבו פעמיים, חסלו אותו. הקם להורגך השכם להורגו; הקם על נפש האומה על אחת כמה וכמה.
כתבו יוסף רוסו ואיתמר סג"ל
