הגיע זמן תיקון

הספר הלבן שפרסמו הבריטים ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה היכה בהלם את היישוב היהודי בארץ ישראל. בריטניה, שהתחייבה בהצהרת בלפור לעשות כל שביכולתה להגשמת הרעיון של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, חזרה בה למעשה מהצהרת בלפור והחליטה כי ארץ ישראל שייכת לערבים וליהודים בשווה וכי עליית היהודים תוגבל הגבלה דרקונית למתן שבעים וחמישה אלף אשרות עלייה על פני חמש שנים, וזהו.
סירובה של בריטניה לבטל את מגבלות העלייה גם לאחר סיום המלחמה שבה עלו באש שישה מיליון יהודים ורבים אחרים נשארו פליטים במחנות עקורים, ללא בית וללא משפחה, העלתה את חמת היישוב היהודי בארץ ישראל והביאה לאחדות התנועות במה שידוע כ'תנועת המרי העברי'.
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות", נכתב במגילת העצמאות בתגובה על הגבלות העלייה האנגליות, ועיקרון התקבע כשנתיים לאחר מכן עם חקיקת חוק השבות ביוזמת חבר הפועל המזרחי זרח ורהפטיג, חוק ייחודי בעולם כולו המסדיר ומקבע את הרעיון העמוק שלפיו כל יהודי בעולם הוא למעשה אזרח מדינת ישראל, מדינת היהודים.

שופטי בג"ץ ברוב של חמישה נגד ארבעה קיבלו את העתירה והורו למשרד הפנים לרשום את ילדיו של שליט כיהודים במרשם האוכלוסין. שליט ניצח במשפט אבל הפסיד בקרב. בעקבות פסיקת בג"ץ ולאחר דרישת חברי הכנסת של המפד"ל שונה החוק ונוסף לו הסעיף הקובע כך: "לענין חוק זה, 'יהודי' – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת"

דעת החלק הנאור
בנוסח הראשון של החוק נכתב "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". החוק לא הגדיר מיהו יהודי, וכמו כן לא התייחס לגורל בני משפחה לא יהודים של יהודי החפץ לעלות ארצה. בפועל התנהלו העניינים על פי פקידי העלייה ושר הפנים, ולמעשה כל מי שעלה והצהיר על עצמו יהודי – נכנס. לא רבים שאינם יהודים רצו לעלות למדינה הצעירה והענייה, מוכת המלחמות ומוקפת האויבים.
הוויכוח הסלים בסוף שנות החמישים, כאשר הנחה שר הפנים הנחיה רשמית את מרשם האוכלוסין לרשום כיהודי כל מי שמצהיר בתום לב כי הוא יהודי. ההנחיה עוררה מהומה וגרמה לפרישת המפד"ל מהקואליציה. בן-גוריון נלחץ ושיגר שאלה לכחמישים רבנים ואנשי רוח בארץ ובעולם וביקש שיחוו את דעתם בשאלת מיהו יהודי. מרביתם השיבו כי יש לזהות את הייחוס הלאומי על פי הייחוס הדתי, כלומר להגדיר יהודי רק מי שנחשב יהודי על פי ההלכה. בינתיים הוקמה ממשלה חדשה והתמנה שר פנים חדש ממפלגת המפד"ל, והוא הנחה לרשום כיהודי רק את מי שאימו יהודייה או שהתגייר על פי ההלכה.
ואז הגיעו שופטי בג"ץ. אדם ששמו בנימין שליט, קצין צה"ל שהיה נשוי לגויה, ביקש לרשום בתעודת הזהות שלו את ילדיו כבעלי לאום יהודי. משסירבו במשרד הפנים לעשות זאת, עתר לבג"ץ בטענה כי מבחינתו הוא וילדיו יהודים. שופטי בג"ץ ברוב של חמישה נגד ארבעה קיבלו את העתירה בפסק דין מפורסם, 'פסק דין שליט', והורו למשרד הפנים לרשום את ילדיו של שליט כיהודים במרשם האוכלוסין. באותו פסק דין שערורייתי קבעו השופטים שאת המושג 'יהודי' בחוק יש לפרש על פי הפירוש החילוני, ולדידם אדם יכול פשוט להחליט שהוא יהודי. כמה פשוט וקל.
אחד השופטים כתב כך: "קביעת השתייכותו של אדם לדת פלונית וללאום פלוני נובעת בעיקר מהרגשתו הסובייקטיבית", ושופט אחר כתב: "אין להחיל את ההלכה הדתית על מושגים כמו לאום ואפילו דת האמורים בחוק חילוני". שופט שלישי הגדיל לעשות וכתב כך: "למושג לאום יש לתת משמעות רגילה המתאימה לרוח הזמן והמשקפת את הדעה המקובלת על החלק הנאור של תושבי הארץ".

נפילת מסך הברזל ברוסיה עם הטבת המצב הכלכלי בארץ הביאו לישראל מאות אלפי עולים שרבים מהם אינם יהודים. אלפים רבים מהם באו על פי סעיף הנכד, ללא סבם היהודי וללא זיקה אמיתית לעם ישראל וליהדות

"למה לא עלו עד עכשיו?"
שליט ניצח במשפט אבל הפסיד בקרב. בעקבות פסיקת בג"ץ ולאחר דרישת חברי הכנסת של המפד"ל שונה החוק ונוסף לו הסעיף הקובע כך: "לענין חוק זה, 'יהודי' – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". בתמורה ניאותה המפד"ל לתוספת בחוק שקבעה כי בני זוג וילדיו של יהודי יעלו גם הם, וברגע האחרון תוקן סעיף 4א, הידוע כיום בשם 'סעיף הנכד' הקובע כי גם נכדו של יהודי זכאי לעלות על פי חוק השבות, אפילו אם סבו היהודי אינו עולה איתו.
בשנים הראשונות לא הייתה לתיקון משמעות רבה, עד נפילת מסך הברזל ברוסיה, שעם הטבת המצב הכלכלי בארץ הביאה לישראל מאות אלפי עולים שרבים מהם אינם יהודים. אלפים רבים מהם באו על פי סעיף הנכד, ללא סבם היהודי וללא זיקה אמיתית לעם ישראל וליהדות. בשבוע שעבר פרסמנו כאן כי באמצעות חוק השבות מגיעים לכאן בשנים האחרונות רבבות גויים, עד שרוב העלייה ממרח אירופה אינה יהודית למעשה.
על הצורך בתיקון חוק השבות אין חולקים רבים בציבור הימני וברבנים, גם בקרב מי שחולקים ביניהם הלכתית בהלכות גיור וביחס כלפי מתווה הגיור. את סעיף הנכד, הם אומרים, יש לבטל. לצערנו שר הדתות מתן כהנא לא הציב זאת כתנאי והודיע כמה פעמים כי אין לכך היתכנות בהרכב הקואליציה הנוכחית.
"זו טרגדיה של עם ישראל", אומר לנו הרב יעקב אריאל. "מצד אחד אנחנו המדינה של העם היהודי כולו, חידוש גדול שאין בכל העולם כולו, שמדינת ישראל היא מדינת כל העם היהודי. חוק השבות מבטא את יהדותה של המדינה, ומבחינתנו כל יהודי בכל מקום בעולם הוא אזרח המדינה.
"כאן הטרגדיה הגדולה – תחת המגף הסובייטי והדיכוי של התרבות היהודית נישאו רבים בנישואי תערובת. אם אתה מאפשר להם לעלות, גם בני משפחותיהם יבואו. לכן היה צריך לצמצם את החוק רק לבני המשפחה הקרובים. אבל את סעיף הנכד, כשהסבא גוי, הילדים גויים והנכד בא על ידי חוק השבות, את זה צריך לבטל".
מה עם בני המשפחה מקרבה ראשונה?
"לגבי בני הזוג לא הייתה ברירה, כי אי אפשר למנוע מיהודי לעלות. הילדים שלהם גם כן יעלו ככל הנראה, אבל לגבי הנכד, דור שלישי, כשההורים שלו כבר לא יהודים, זו הייתה טעות לפי דעתי. סעיף הנכד לקוח לבושתנו מחוקי נירנברג, כי היטלר יימח שמו קבע שנכד של יהודי הוא יהודי. לכן לקחו את זה והשתמשו בזה כתיקון. בניגוד למה שעשה הוא יימח שמו, אנחנו כן מעלים לארץ ישראל נכדים של יהודי".
עד כמה זה יפתור את הבעיה? הרי עדיין יש הרבה בני זוג וילדים לא יהודים.
"צריך לפחות לצמצם את הבעיה. לא היה אפשר למנוע את עליית מי שנישאו בנישואי תערובת, הם יהודים, קרה להם אסון ברוסיה, ואנחנו צריכים לקבל אותם. אבל מה שהיה צריך לעשות, וזו טעות חמורה שלא נעשתה לפני שלושים שנה, שלא הביאו אותם מייד לאולפנים ללימוד יהדות. היה צריך את כל נישואי התערובת להכניס לאולפני יהדות ואז לגייר את מי שהיה מקבל עליו עול תורה ומצוות ומתגייר כהלכה כמובן, לא גיור פיקטיבי".
הרב אריאל קובע: "אנחנו עומדים בפני סכנת קיום של המדינה היהודית אם ייכנסו לכאן עוד כאלה ללא זהות יהודית וללא זיקה ליהדות, כי כבר יש עשרים וחמישה אחוזים שאינם יהודים".
אולי כבר עכשיו נכון לצמצם את חוק השבות יותר מביטול סעיף הנכד?
"צריך שיקול דעת גדול לזה. בעיקרון כל מי שיש לו זיקה יהודית ורצה לעלות כבר עלה. היו להם שלושים שנה שיכלו לעלות בהן. כרגע יש סכנה, ועולים. האם המניע לעלייה חיובי? לכאורה זה רק מפחד הסכנה. אני לא רוצה לקבוע מסמרות, אבל אם הם לא עולים ממניעים יהודיים, אולי באמת שילכו למקום אחר ואין לנו אחריות כלפיהם, כי מי שלא עלה עד עכשיו אין לו כל כך זיקה יהודית. בכל מקרה, את סעיף הנכד צריך לבטל. יכול להיות שגם לגבי זוגות מעורבים אין מה שיעלו, כי שוב, למה הם לא עלו עד עכשיו? אלא אם כן הם באים במפורש על מנת להתגייר, שזה משהו אחר".

הרב יעקב אריאל: "אני לא רוצה לקבוע מסמרות, אבל אם הם לא עולים ממניעים יהודיים, אולי באמת שילכו למקום אחר ואין לנו אחריות כלפיהם, כי מי שלא עלה עד עכשיו אין לו כל כך זיקה יהודית"
הרב שמואל אליהו: "צריך ללמד את הציבור שזו מדינה יהודית. זו הבעיה העיקרית, שלא אומרים את זה. זו לא מדינת כל אזרחיה. זה בעיניי הדיון המרכזי, כי היום מטשטשים את זה למרות שבוני הארץ הבינו את זה. לכן רק יהודים גמורים צריכים לעלות"
הרב רא"ם הכהן: "הגיור צריך להיות על פי ההלכה. אין גיור בלי 'עמך עמי וא-לוהייך א-לוהיי'. כלומר, אין דבר כזה גיור רק לעם ישראל, צריך להתגייר גם לתורת ישראל. אין גיור בלי קבלת מצוות"
הרב מאיר ברוורמן: "אם המטרה היא להקים חברה יהודית מאמינה, איך אפשר להכניס גויים ולהרוס את העם היהודי? יש פה היגיון ברור מאוד. אין פה איזו הלכה שלא עומדת במבחן ההיגיון"

הנכד רוצה לעלות? שיתגייר
במהלך השנים הועלו מגוון הצעות לשינויים בחוק השבות, אך כולן נדחו ולא צלחו את שולחן הכנסת. בין השאר הועלתה הצעה שיש בה היגיון: להגביל עליית לא יהודים רק אם הקרוב היהודי שבגינו זכה הלא יהודי בכרטיס כניסה גר בעצמו בארץ ישראל או עולה עם העולה הלא יהודי.
הרב שמואל אליהו טוען בשיחה עימנו כי בעיקרון יש להעלות רק יהודים על פי חוק השבות. "צריך ללמד את הציבור שזו מדינה יהודית. זו הבעיה העיקרית, שלא אומרים את זה. זו לא מדינת כל אזרחיה. זה בעיניי הדיון המרכזי, כי היום מטשטשים את זה למרות שבוני הארץ הבינו את זה. לכן רק יהודים גמורים צריכים לעלות. ומי שלא יהודי, כמו בן זוג, יכול להתגייר בחו"ל ואז לבוא. אפשר אפילו לשלוח בית דין מפה לחו"ל, והם יגיירו שם, וכך יעלו".
גם הרב שלמה אבינר טוען בבירור כי חוק השבות אמור להתייחס ליהודים בלבד, ואילו בני משפחה לא יהודים אינם יכולים להיכלל בחוק, ויש לפתור את עניינם על ידי חקיקה אחרת, שתיתן מענה למקרים פרטניים.
"זו שאלה פשוטה מאוד", אומר הרב. "החוק אמור להתייחס רק ליהודים, ולא לגויים. לא משנה אם יש לו אבא יהודי או לא, כי הארץ שייכת ליהודים. לכן יש מצווה להעלות לארץ יהודים בלי חשבון, כל יהודי. הדלתיים פתוחות, ונעזור לו בכל דרך אפשרית לעלות. אבל לגבי בן המשפחה הגוי, ככל גוי, לכך נועדו חוקים אחרים, לא חוק השבות".
הרב מדבר גם על בני זוג?
"יכול להיות. יהודי וגויה שיוצאים יחד, לגבי היהודי הדלתיים פתוחות. לגבי הגוי, לא בהכרח. ככה נהוג בכל מדינה בעולם. למשל, יש לי אזרחות זרה, והיא עוברת לילדים שלי. אבל הבת שלי שמתחתנת עם מישהו אחר, לה יש, אבל לבחור החתן אין זכאות אוטומטית עד שיעבור תהליך מיוחד.
"אצלנו לא רק אזרח שנולד פה זכאי לאזרחות, אלא כל יהודי בעולם הוא אזרח מדינת ישראל, אבל לא בעל או אישה שאינם יהודים". הרב טוען: "יש עשרים אחוזים של גויים בארץ ישראל, וזה מספיק. אם יהיו יותר מדי, נקרוס, וזה כבר הרבה".
גם הרב רא"ם הכהן, שבלי להיכנס כאן לפרטים נוקט עמדה אחרת מהמרואיינים האחרים כאן בנושא הגיור ומתווה הגיור, קובע מייד כי את סעיף הנכד יש לבטל, ואם יש נכד שרוצה לעלות, יש לגייר אותו.
היכן? בחו"ל?
"זו שאלה של פרטים איפה נגייר אותו, אבל צריך לגייר אותו כמו כל גוי שרוצה להיות יהודי".
ומה עם המוני הגויים שבאים הודות לקרבה ראשונה?
"זה אחד הקשיים של קיבוץ הגלויות", הרב עונה ומוסיף כי בכל מקרה "הגיור צריך להיות על פי ההלכה. אין גיור בלי 'עמך עמי וא-לוהייך א-לוהיי'. כלומר, אין דבר כזה גיור רק לעם ישראל, צריך להתגייר גם לתורת ישראל. אין גיור בלי קבלת מצוות. אפשר לדון בפרטים, אבל לא על גבי העיתון. מה שברור הוא שבלי תורה ומצוות אין 'א-לוהייך א-לוהיי'".
ומה עם גוי שרוצה לעלות לארץ ואביו היהודי נשאר בחו"ל?
"אם אבא נשאר בחו"ל, זו אכן בעיה קשה מאוד. גם לגבי גיור קטינים, אם האב נשאר בחו"ל גם מבחינת החוק וגם מבחינה הלכתית לא מגיירים ככה. אין לדון בפרטי הלכות מעל דפי אינטרנט ועיתון, זו לא במה לדיון הלכתי כמו שלא מלמדים בשוק, שנאמר 'חמוקי ירכייך כמו חלאים', ודברי תורה נלמדים בסתר".

סעיף הסב
הרב מאיר ברוורמן הוא רב חרדי מירושלים, מומחה לענייני גיור. לדבריו, "בוודאי שרק יהודי יכול להיכנס לארץ, לפי דעת הרמב"ם בהלכות עבודה זרה ודאי שאסור להעלות גוי. הרמב"ם שם קובע שכאשר יד ישראל תקיפה, אסור לנו להניח עובד עבודה זרה בינינו אפילו בישיבת עראי עד שיקבל עליו שבע מצוות בני נח ויהיה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג.
"היום הגויים הרבה מהם עובדי עבודה זרה. גם אתיאיסט בהקשר הזה הוא עובד עבודה זרה. לפני חמש עשרה שנה שינה נתניהו את שמו של מנהל מקרקעי ישראל לשם 'רשות מקרקעי ישראל'. הוא החליט שהבתים שהיו בחכירה יעברו לבעלות מלאה של החוכרים".
הרב אלישיב, הרב קניבסקי והרב זילברשטיין התנגדו, כי זו ממש מכירה של ארץ ישראל לגויים. הרב ברוורמן אומר: "אם המטרה היא להקים חברה יהודית מאמינה, איך אפשר להכניס גויים ולהרוס את העם היהודי? יש פה היגיון ברור מאוד. אין פה איזו הלכה שלא עומדת במבחן ההיגיון. האווירה ברחוב הייתה אווירה יהודית, וברגע שעלו הרבה גויים מרוסיה הכול השתנה, זה הגביר את כוח הגויים ברחוב מבחינה פוליטית, וגם התחילו לפתוח בשבת ולמכור חזיר. גם החזון איש הסביר שיש בהשארת גויים בארץ שני לאווין".
ומה עם בני זוג? האם תשאיר את היהודי בחו"ל? הרי הוא לא יעלה בלי אשתו.
"אם הוא נשוי לגויה, הוא כבר די אבד ונעלם. מה עם אותו אחד שנשוי לנוכרייה, זו בעיה. לא ברור אפילו אם הוא רצוי, וזו שאלה עמוקה של עקרון תינוק שנשבה. בכל מקרה, בחוק השבות אפשר לתת אזרחות ליהודי, אבל מי שעולה איתו, אולי שיקבל דרגה פחותה. אפשר לעשות כל מיני דרגות ולשחק בזה אם רוצים ששני בני הזוג יעלו.
"מה שבטוח צריך לשנות זה שאם היהודי בעצמו לא עולה, אז שילדיו שאינם יהודים לא יוכלו לעלות בלעדיו, לא כפי שהחוק מאפשר היום. נוסף על כך פעמים רבות זה גם היה הפוך על ידי איחוד משפחות: נכד יהודי העלה את סבו שאינו יהודי לארץ כדי שיקבל תנאים רפואיים נוחים לעת זקנתו, מה שלא היה לו ברוסיה, וזו הוצאה כספית בלתי נתפסת למדינה. גם את זה צריך לעצור".