כשמדברים על יחסי האלוף פוקס וההתיישבות אי אפשר שלא להזכיר את התרגיל האוגדתי שנערך בפיקודו ובו תרגלו כוחות גדולים של צה"ל תרחיש מופרך של חטיפת ילד ערבי בידי מתיישבים מרמת גלעד. הבחירה הבוטה בתרחיש המסוים הזה חודשים אחדים אחרי תרחיש בלהות שדווקא התממש בפועל ביישובי העוטף, בצירוף העובדה שהלוחמים שדימו את המתיישבים הולבשו בווסטים צהובים שעליהם הכיתוב "בימוי אויב", היו בעיני רבים הקש ששבר את גב הגמל, וגינויים חריפים נשמעו אפילו מראשי מועצות מתונים כמו יגאל להב, שהיה אז ראש מועצת קרני שומרון, ועודד רביבי, שהיה אז ראש המועצה המקומית אפרת.

תחילה ניסו להכחיש בפיקוד המרכז את קיום התרגיל, אולם גם לאחר שמילאו את הרשת התמונות שהוכיחו מעבר לכל ספק שאכן תורגל התרחיש הבלתי נתפס הזה, לא מיהר פוקס להתנצל. רק לאחר 24 שעות, אחרי שניסה להשיג גורם כלשהו בהתיישבות שיצא להגנתו ונאלץ להסתפק לבסוף במכתב של 11 ראשי ערים מהשרון (מה הקשר?) שהסכימו להיחלץ לעזרתו, הוציא פוקס הודעת התנצלות רפה בניסיון לשכך את זעם הציבור.

בעיני התושבים ביו"ש היה קיום התרגיל לא מעידה או מקרה חד-פעמי אלא אירוע שהעניק הצצה לתפיסת עולם סדורה ומגובשת שהיא נר לרגליו של פוקס בקביעת מדיניותו ביהודה ושומרון. מי שרואה במתיישבים אויב שיש להיערך לקראתו באמצעות תרגילי ענק בהשתתפות יחידות כמו שב"כ ודובדבן, בהכרח יראה באבו מאזן ובראשי הכפרים הערבים פרטנר לשיח ולשלום. אם התיישבות יהודית חדשה במרחב היא סכנה ביטחונית ליציבות האזור, אך מתבקש שהמצב של השתלטות מסיבית מצד הרשות הפלשתינית על השטח יהיה אינטרס ביטחוני מובהק.

כשסוקרים את מדיניות פוקס בתחום ההתיישבות בשלוש שנות כהונתו קשה שלא להתרשם שאכן אלו היו פני הדברים: מאבק נחוש בהקמת נקודות התיישבות חדשות, נקיטת גישה של 'אין יהודים – אין פיגועים', יישור קו עם ארגוני השמאל הקיצוני, וכמובן מדיניות עצמאית מובהקת המנוגדת לעמדת הדרג המדיני הנבחר. ואם לא די בכך, שלא כמפקדי פיקוד אחרים, שגם אם קידמו מדיניות עוינת כלפי ההתיישבות גילו מעט רגישות ואנושיות במקרים טרגיים וקשים, צעדיו של פוקס לוו בערלות לב שלא נראתה כמותה זמן רב.

מאבק נחוש בהקמת נקודות התיישבות חדשות, נקיטת גישה של 'אין יהודים – אין פיגועים', יישור קו עם ארגוני השמאל הקיצוני, וכמובן מדיניות עצמאית מובהקת המנוגדת לעמדת הדרג המדיני הנבחר

אין יהודים – אין פיגועים

מפני קוצר היריעה הבאתי גם בחלק הזה של הטור רק את המהלכים המרכזיים שקידם פוקס והיו חריגים אף לעומת מפקדי פיקוד קודמים. נתחיל במדיניות המכונה "טראומת אביתר": נוהל נוקשה שהחיל פוקס לפינוי מהיר של נקודות התיישבות חדשות.

אחרי הקמת היישוב אביתר במבצע בזק במבצע שומר החומות ערכו שר הביטחון דאז גנץ והאלוף פוקס, שנכנס לתפקידו באותם ימים, תחקיר שנועד לאתר את ה'כשלים' שהובילו להקמת היישוב מתחת לאפה של מערכת הביטחון, שקלטה את המתרחש רק לאחר שאביתר כבר ניצב בשטח, עובדה מוגמרת.

המסקנה המרכזית מהתחקיר הייתה בראש ובראשונה למנוע הקמה של נקודות התיישבות יהודיות חדשות על ידי פינוי והרס מיידי של כל מאחז שיעלה לקרקע. כך החל בהובלת פוקס עידן חדש שבו בוצעו פינויים בנקודות התיישבות בתוך פחות מ-24 שעות מאז הקמתן. פוקס אף ערך סדרת פינויים והריסות גם בשבועות ובחודשים שאחרי כן כדי להבטיח ששום גבעה או חווה לא תצליח להתבסס בשטח. במקרה שהפינויים לא עזרו הטיל פוקס גם צווי שטח צבאי סגור על המקום, וצווים אלו אפשרו למערכת הביטחון לפשוט על הגבעה או על החווה ולעצור את התושבים. במקרים אחרים הוציא פוקס גם צווים מנהליים נגד דמויות מרכזיות בגבעה או בחווה כדי להקשות את המשך הפעילות במקום.

כחלק מהמאבק למניעת הקמתן של נקודות התיישבות חדשות החל פוקס לאחר חלוקת הסמכויות בין סמוטריץ' לגלנט, שהקשו במעט על המשך ההריסות, להשתמש לצורך המאבק בהתיישבות שימוש ציני בסמכויות הביטחוניות שניתנו בידיו. על פי ההסכם הקואליציוני נותרה האכיפה במקרים ביטחוניים בידיו של פוקס, והוא ניצל זאת היטב. כל גבעה שרצה לסלק מן השטח הגדיר "מקום בעל סיכון ביטחוני" וכזו ש"מפירה את היציבות והשקט באזור", ובהליך מהר היא פונתה מן השטח. מהר מאוד הבינו בצד הערבי את השיטה והגבירו את ההתפרעויות ואת המתקפות נגד כל נקודה יהודית שקמה. ברשות הפלשתינית אף הגדירו אותה ביעדי המאבק: "יצירת נקודות חיכוך סביב המאחזים היהודים כדי לגרום להגברת הלחץ על מערכת הביטחון".

פוקס בתגובה הורה לפנות מייד כל גבעה שהפרה את השקט הקדוש זה. עשרות פעמים אמרו במפורש לתושבי הגבעות והחוות קצינים בכירים וגורמים מסביבתו של פוקס: אם הגבעה לא תהיה כאן, לא יהיה בלגן. רוצה לומר: אין יהודים – אין פיגועים. כל הרס כזה כמובן לווה בתדרוך נרחב של כלי התקשורת על "מסוכנותה" של הגבעה המבודדת.

כל מי שהכיר רק טיפה את הנתונים ידע להגיד שזהו שקר מוחלט, שהגבעות שהוקמו הביאו לידי ירידה דרסטית בפיגועי הטרור נגד היישובים והצירים באזור, שהתושבים ששמו את עצמם בחזית ספגו את מרבית האש שהופנתה עד אז ליישובים הוותיקים ולכוחות הביטחון, שהנוכחות של עדרי הצאן היהודיים בשטח שיפרה פלאים את הביטחון באזור, ובעיקר שהנקודות הללו הן הפתרון היחיד לסיכול הקמתה של מדינת טרור פלשתינית בלב הארץ.

אחת ההחלטות של פוקס שתיזכר לדיראון עולם, הייתה ניסיון מניעת קבורתם של אפי באואר, ממקימי היישוב אביתר, ובנו יוסף, שנהרגו בתאונת דרכים טרגית. משפחת באואר ביקשה לקבור את יקיריה ביישוב החדש שעליו נאבקו רבות בחייהם, אולם פוקס, שהיה באותן שעות בחטמ"ר שומרון הסמוך ושמע על ההלוויה המתוכננת, רתח מזעם, ומחשש שהדבר יגרום לביסוס היישוב, לא עלינו, הורה למנוע בכל מחיר את הקבורה במקום. שוטרי מג"ב פקודה להתפרס בשער היישוב ולחסום בגופם את בני המשפחה וחבריהם שנשאו את מיטות הנפטרים.

רק כעבור שעה ארוכה הצליחו חבריהם בתרגיל הטעיה לעלות ברגל דרך השטח לצידו השני של היישוב, ולאחר חפירה מהירה במכושים ומעדרים להביא את אפי ויוסף באואר למנוחת עולמים.

עשרות פעמים אמרו במפורש לתושבי הגבעות והחוות קצינים בכירים וגורמים מסביבתו של פוקס: אם הגבעה לא תהיה כאן, לא יהיה בלגן. רוצה לומר: אין יהודים – אין פיגועים

התנכלות לגיבורי חומש

שניים מהצעדים הבוטים ביותר שעשה פוקס בימי כהונתו התרחשו בגזרת צפון השומרון. הראשונה שבהן הייתה מסע הרדיפה חסר המעצורים שהחל שעות אחדות לאחר רצח תלמיד ישיבת חומש יהודה דימנטמן בידי מרצחים ערבים בצומת הכניסה ליישוב. מאז ימי גוש אמונים התרגלנו למציאות העצובה של "גופות מיישבות", שבה יישובים מאושרים רק בעקבות פיגוע רצחני כלשהו, אך לאחר רצח יהודה דימנטמן הי"ד החליט פוקס טרם יבש הדם למגר אחת ולתמיד את ההתיישבות היהודית בחומש.

כבר בבוקר שלאחר הפיגוע הוצבו מחסומים בדרך לחומש. משפחתו וחבריו של דימנטמן הורשו לעלות למקום רק באוטובוסים מסודרים והורדו מייד בתום הלוויה, וכוחות גדולים של צבא ומג"ב הובאו למקום בניסיון לפנות את החברים ותלמידי הישיבה שנשארו בחומש ועדיין התקשו לעכל את הרצח. רק בעקבות הגעתם למקום של אזרחים רבים אחרים, ובהם כותב שורות אלו, שהתפזרו ברחבי היישוב והתעקשו שלא להתפנות ממנו, נמנעה מזימתו של פוקס להשאיר את היישוב חומש נקי מיהודים.

את מסע הרדיפה שעברו תלמידי ואברכי הישיבה המסורים בחומש לא יצליחו לסכם גם עשרה גיליונות. מצור מוחלט הוטל על היישוב, וכוחות מג"ב ערכו בו מדי שעה פטרולים כדי לוודא שחלילה לא מוקם בו מבנה כלשהו. ארבעה קרשים שהועמדו זה על גבי זה פורקו מייד, מכל מי שתייה שהובא למקום נהרס, ואת רכבה של משפחה מסורה מאברכי חומש שהתגוררה במקום עם ילדיה ועברה להתגורר ברכב לאחר שביתה הוחרב, החרימו מייד השוטרים.

יותר משנה נאבקו בגבורה אנשי חומש על אחיזתם בהר, והצליחו עם חברי כנסת מהימין לגרום לביטולו בשלוש קריאות של חוק ההתנתקות. אלא שכאן לא תמה מסכת הייסורים. הליך בירוקרטי פשוט שהיה אמור לעבור אצל האלוף פוקס התגלה משוכה קשה בהרבה. פוקס, מפקד פיקוד המרכז, היה אמור מכוח החוק הצבאי שעדיין חל באופן אבסורדי ביהודה ושומרון, להחיל בחתימתו את ביטול חוק ההתנתקות על גזרת צפון השומרון שבסמכותו, אלא שהוא פשוט סירב לעשות זאת.

נשוב ונמחיש ברשותכם את גודל הטירוף: הכנסת מתכנסת ומעבירה בשלוש קריאות חוק מסוים. יושב ראש הכנסת מודיע שהחוק עבר, אך אז צץ מפקד צבא ומחליט פשוט לא ליישם את החוק.

כאן החל מסע לחצים נרחב, ורק לאחר יותר מחודשיים החיל פוקס באופן חלקי את ביטול חוק ההתנתקות על היישוב חומש בלבד, אגב סירוב תקיף להחילו על שלושת היישובים האחרים בצפון השומרון, שא-נור, גנים וכדים, ועל השטח הסובב אותם. על פי הפרסומים, השבועות הללו שסביב החלת ביטול חוק ההתנתקות היו גדושים באירועים שהמחישו את המדיניות העצמאית שניהל פוקס אגב צפצוף מוחלט על הדרג המדיני. לדוגמה, שיירה של כלים כבדים וקרוון שעשתה את דרכה באישור שר הביטחון גלנט לעבר היישוב חומש נתקלה במחסומים צבאיים שמנעו ממנה להמשיך בדרכה. סמוטריץ' נאלץ להתקשר לגלנט בשתיים בלילה. גלנט התקשר לפוקס, ורק כעבור דין ודברים ארוך הסכים פוקס לאפשר את מעבר השיירה.

יותר משנה חלפה מאז, ורק לפני כחודש וחצי ניאות פוקס להחיל את ביטול חוק ההתנתקות גם על שא-נור, גנים וכדים, לא לפני שהטיל צו שטח צבאי סגור על היישובים הללו לארבע שנים תמימות כדי למנוע בפועל הגעת יהודים למקום. לפי גורמים המעורים בנושא, הוא אף סגר דיל מאחורי הקלעים עם דמויות בכירות בהתיישבות שלפיו בתמורה להחלת החוק יתחייבו עד לסיום כהונתו שלא לעלות ליישובים הללו.

את מסע הרדיפה שעברו תלמידי ואברכי הישיבה המסורים בחומש לא יצליחו לסכם גם עשרה גיליונות. מצור מוחלט הוטל על היישוב, וכוחות מג"ב ערכו בו מדי שעה פטרולים כדי לוודא שחלילה לא מוקם בו מבנה כלשהו

מתיישבים חסרי הנגנה

המדיניות שניהל פוקס נגד ההתיישבות החלוצית הגיעה לשיאה לאחר פרוץ המלחמה. במקביל להגברת הלחץ מצד גורמי ממשל זרים וארגוני שמאל קיצוני, שראו במצב הזדמנות ליצירת תהליך מדיני שיוביל להקמת מדינה פלשתינית, פתח גם פוקס בשורת צעדים נגד ההתיישבות החלוצית ביו"ש.

כלי נשק שמסרו מפקדי החטיבות האזוריות לבעלי חוות וגבעות לצורך הגנה על התושבים בנקודות המבודדות הוחרמו בהוראתו של פוקס. במרבית המקרים היה כלי הנשק שהוחרם הנשק היחיד בגבעה, והחרמתו הותירה את התושבים חסרי כל הגנה בסיסית.

הנקודות שהוחרמו מהן כלי הנשק לא היו מקומות שקטים ושלווים. בדוגמאות הבולטות הייתה החרמת נשקו של בן ישי אשד, בעליה של חוות דורות עילית בשומרון, שהתרחשו בה שני פיגועים בחודשים שקדמו להחרמת הנשק. באחד מהם חדר לחווה מחבל המזוהה עם דאעש כשברשותו 16 מטענים ושלושה סכיני קומנדו, וחוסל בנס לפני שהספיק לפגוע בתושבים. בשני ירה מחבל רעול פנים לעבר רועה הצאן של החווה שישה כדורים מרובה קרלו, ורק בנס החמיץ בסנטימטרים אחדים.

החרמת כלי הנשק קרתה לרוב בעקבות לחץ ישיר מצד ארגוני שמאל קיצוני, שאף רמזו כמה פעמים על הערוץ הישיר עם האלוף. לאחר החרמת נשקו של זוהר סבח, בעליה של חווה חקלאית בבקעת הירדן שהיא כבר שנתיים יעד למתקפות ערביות, בישר האנרכיסט גיא הירשפלד בחשבון הפייסבוק שלו: "אנחנו מתחילים להרגיש את הלחץ של האמריקאים". את סבח, ששירת במילואים באותה העת, כינה הירשפלד "הטרוריסט ממערג'את", הכפר הבדווי הסמוך, וכתב בלעג: "אתם מוזמנים לשאול אותו היכן הנשק שלו. אנחנו נמשיך ונעדכן את חברינו בעולם על פשעי היהודים בפלסטין הכבושה עד שהם יבינו שצריך ללחוץ על הגז ועל ממשלת הדמים הזו".

הערוץ הישיר שניהל פוקס עם ארגוני השמאל הקיצוני וגורמי ממשל זרים אפקטיבי ומהיר עד כדי כך שקצינים במילואים ובעלי חוות ברחבי יהודה ושומרון, סיפרו כי פעמים רבות פרק הזמן מהרגע שהגיעו פעילי שמאל קיצוני לזירת האירוע והודיעו כי יטפלו בעניין "מול הפיקוד הבכיר" עד שהכוחות בשטח הספיקו לקבל הוראה ישירה מהאלוף פוקס לא עלה על עשר דקות.

פוקס לא הסתפק בהחרמת כלי הנשק והוציא צווי הרחקה מנהליים נגד שורת פעילים מרכזיים בגבעות ובחוות, מרביתם כאלו שהועלו על המוקד של ארגוני השמאל הקיצוני באותה העת. גם דמויות מתונות בחוות ששמרו על יחסים הדוקים עם מערכת הביטחון לא חמקו מנחת זרועו של פוקס, אשר רץ למלא אחר דרישותיהם של ארגוני השמאל הקיצוני והרשות הפלשתינית. כך מצא את עצמו נריה בן פזי, "אבי החוות" בבנימין, שאירח תדיר בביתו בשנים האחרונות את מפקדי הפיקוד הקודמים האלוף נדב פדן והאלוף תמיר ידעי, את מפקד מחוז ש"י במשטרה, מפקדי חטיבות אזוריות וקצינים בכירים אחרים, מורחק בצו מנהלי שהוציא האלוף פוקס, וגורמים אחרים בחוות שפעלו שנים ארוכות בשיתוף פעולה מלא עם רשויות המדינה הוכו בהלם לאחר הפניית העורף המוחלטת של פוקס.

האלוף הנכנס אבי בלוט יצטרך לתקן לא רק את היחס הנוקשה שקידם פוקס אלא גם את המדיניות שהחיל בשטח. הבחירה כעת בידיו של בלוט. מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחקוהו. האם יבחר בצד הנכון של ההיסטוריה ויוביל תיקון ברגעים המכריעים ביו"ש או ייזכר כמי שגם ברגע האמת לא השכיל להבין את המציאות ונאבק במי שניסו לשנותה?

פעמים רבות פרק הזמן מהרגע שהגיעו פעילי שמאל קיצוני לזירת האירוע והודיעו כי יטפלו בעניין "מול הפיקוד הבכיר" עד שהכוחות בשטח הספיקו לקבל הוראה ישירה מהאלוף פוקס לא עלה על עשר דקות

למרות הכול צמחנו

ומילה לסיום. למרות כל הדברים שפירטנו לעיל, בתקופתו של פוקס – ולא בזכותו – צמחו הגבעות והחוות צמיחה חסרת תקדים. יותר מעשרים נקודות חדשות הוקמו, רצפים טריטוריאליים יהודיים נבנו מבנימין ועד בקעת הירדן, ומאות אלפי דונמים שהיו מלאים בפלישה ערבית ובמאהלים בדוויים שבו לידיים יהודיות. תיאר זאת בעצב השבוע השר הפלשתיני לשעבר "למאבק בהתנחלויות" וליד עסאף, שכתב בחשבון הפייסבוק שלו כי השטח שתפסו הגבעות והחוות בגזרת ציר אלון ובקעת הירדן גדול יותר משטח רצועת עזה כולה. "מה שקורה כאן הוא נכבה שלישית", כתב עסאף.

אל לנו לשבת ולהמתין למפקד הפיקוד החדש או לממשלה כלשהי שתקום. עתיד ארץ ישראל יוכרע בידיים, בידי תלמידיו של נחשון בן עמינדב, שיקפצו למים וימשכו אחריהם את עם ישראל

כל זה לא קרה בזכות פוקס אלא למרות הרדיפה שניהל ובזכות יהודים חלוצים שסירבו להתייאש ולהרים ידיים, נאחזו שוב ושוב בקרקע והצליחו להביא לידי הישגים היסטוריים שייזכרו לדורות.

גם כעת אל לנו לשבת ולהמתין למפקד הפיקוד החדש או לממשלה כלשהי שתקום. עתיד ארץ ישראל יוכרע בידיים, בידי תלמידיו של נחשון בן עמינדב, שיקפצו למים וימשכו אחריהם את עם ישראל. כך קרה מראשית שיבת ציון, כך קרה גם בימי גוש אמונים, וכך קורה גם בימינו אלה. קדימה, יהודים, עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה!