אנשים הסתחררו מסביבי במעגלים שהתפרקו וחודשו בכל כמה דקות, ומוזיקה שמחה התנגנה מכל עבר. הייתה אנרגייה מחשמלת באולם, שמחה מהסוג שיש רק בחתונות.
הלוואי שיכולתי לומר שבאמת הייתי שם בין הרוקדים, רוקדת בלחיים סמוקות מהחום, בשיער שהתפזר ובחיוך ענקי ומאושר. הלוואי שיכולתי לומר שישבתי לנוח על כיסא, אוחזת כוס מים, נרגעת קצת אחרי מחול סוער במיוחד, אבל האמת היא שלא. האמת היא שבזמן שכולם רקדו אני פשוט עמדתי שם מחוץ למעגל ומחאתי כפיים, עוצרת מדי פעם להחליף כמה מילים עם נשים שנתקלתי בהן כעת בפעם הראשונה בחיי.
היה די מביך לעמוד שם בצד, לראות בכל פעם מישהי אחרת מגיעה ובטבעיות נכנסת למעגל, ובתוך שניות אחדות הופכת לחלק ממנו. התעורר בי החשק בכל פעם לרצות להיות המישהי הזאת, אבל לא הרגשתי שאני מסוגלת.
ביום-יום אנשים לא מתפלאים מאופן ההליכה שלי. היא מסתדרת להם עם הקביים והסדים. טבעי שבחורה שנעזרת בקביים תלך בצורה קצת לא שגרתית, אבל בריקוד הכללים שונים. בריקוד אין צעד נכון ולא נכון, בריקוד הלב מכתיב את הקצב, וכולם יכולים להטביע את רגשותיהם במחול סוער. ובכן, כולם כמובן חוץ ממני. כלומר, טכנית אני כן יכולה לרקוד, רק לאט ורגוע הרבה יותר משאר האנשים. בואו נגיד שאם יהיה מעגל בהילוך איטי, אני אהיה הראשונה שתצטרף אליו.
טבעי שבחורה שנעזרת בקביים תלך בצורה קצת לא שגרתית, אבל בריקוד אין צעד נכון ולא נכון, בריקוד הלב מכתיב את הקצב, וכולם יכולים להטביע את רגשותיהם במחול סוער. ובכן, כולם כמובן חוץ ממני
גם אם מחשבה יוצרת מציאות, הפעם זה לא עבד. המעגל נשאר איטי בערך כמו מהירות כפולה בהודעה קולית, ולכן לקחתי צעד אחורה, חייכתי לעוד כמה נשים שלא הכרתי והמשכתי במסורת מחיאת הכפיים מבחוץ. יכולתי להישאר ככה עד סוף החתונה, עומדת בצד, אני והכפיים, אבל פתאום יצאה אישה מהמעגל, ובצעדי ריקוד משכה אותי לתוכו. מצאתי את עצמי מוקפת עשרות נשים שבהחלט רקדו בהילוך מהיר, ולא הייתה לי ברירה. נתתי ידיים למי שסביבי וניסיתי לעמוד בקצב, מתפללת מעומק הלב לא-לוהים שלא אפול, שלא אירמס וישלפו אותי בחלקים.
בהתחלה הייתי לחוצה. רק הנעתי את הרגליים וניסיתי בכל כוחי לשמור על הקצב בערך כמו ילד שמנסה לשחות לראשונה. אחרי כמה דקות, כשראיתי שאני עדיין בחיים, הרשיתי לעצמי להתחיל לחייך, ליהנות מזה שהלחיים שלי סמוקות מחום והשיער שלי התפזר מהריקוד, ופשוט לחייך חיוך מאושר.
קבוצת הנשים המסתובבת כבר נראתה לי לא מאיימת כל כך, והקצב כבר לא היה מסחרר. הסתכלתי על המעגל סביבי ושמחתי כל כך. שמחתי להיות חלק ממנו.
