ככותב שצריך למלא טור בכל שבוע, הכי כיף לי לכתוב על משהו חיצוני ממני. פעילות של אנשים אחרים, אסטרטגיה אחרת, נקודת מבט אחרת ובעיקר קשיים שאינם שלי. להתנתק רגע מהמקום האישי ולהביא לעיני הקוראים את מה שמתחולל בשטחי יהודה ושומרון בכל הגזרות והתחומים, מעבר למערכה המקומית המתרחשת בגבעה שבה אני מתגורר.
אבל נראה שגם הפריווילגיה הזאת הולכת ונעלמת, שכן עצם הסיקור והביקורת שנכללת בו ומכילה לא מעט חשיפות ופרסומים שאינם לרוחם של אי-אלו גורמים במערכת, הופכים את הכותבים, במקרה הזה אני ואריאל דנינו, שכרגע מנוע מלכתוב עקב המעצר המנהלי, ליעד בפני עצמו.
זה התחיל באירועי בורקה. שם לראשונה חשבו במערכת כי יש בידיהם הזדמנות פז לגדוע סוף-סוף חלק ניכר מהפעילות הציבורית שלא הייתה לרוחם בלשון המעטה ולהיפטר ממני לכמה שנים טובות. התיק נופח לממדים מפלצתיים, ומסע הדה-לגיטימציה החל. כשכל זה לא החזיק מים והתיק החל לקרוס, עברו במערכת לתדרוכים אנונימיים.
באחד התדרוכים שניתנו לעיתון הארץ חשף גורם ביטחוני כי בשב"כ פועלים להוציא נגדי צו מעצר מנהלי (דבר שלא קרה בסוף בעקבות לחץ ציבורי), ופירט את הסיבות המרשיעות. "ירד, שגדל בהתנחלות יצהר, נחשב במחלקה היהודית בשב"כ לגורם מתסיס ומלבה. הוא מחובר מאוד לגורמים הפוליטיים גם במועצות וגם בכנסת ודואג שהפעילים בשטח יקבלו את הגב הפוליטי מהם", צוטט הגורם. אין ספק, מידע חמור, שלא לומר מרשיע.
שבועות אחדים חלפו מאז אותו תדרוך, וביום בהיר אחד מסרו לידיי בלשי ימ"ר ש"י צו הרחקה מנהלי שהוציא האלוף יהודה פוקס בהמלצת המחלקה היהודית בשב"כ, שלמעשה מרחיק אותי משטחי יהודה ושומרון לרבות הגבעה שבה אני מתגורר, ואוסר עליי, כמה מפתיע, ליצור קשר עם פעילי ציבור אחרים, ובהם אריאל דנינו והרב מנחם בן שחר.
בעקבות ההרחקה נאלצתי להעתיק את מקום מגוריי לצפון בקעת הירדן. שם הותר לי להיות, והשתדלתי להמשיך ככל האפשר בפעילות משלט רחוק. בינתיים פרצה המלחמה, ואריאל דנינו, שניהל מהשעות הראשונות של בוקר שמחת תורה חמ"ל מתנדבים מסביב לשעון, נעצר באחד הימים בצו מעצר מנהלי לארבעה חודשים תמימים. הדרך הקלה והמוכרת. הרי בשביל מה ללכת לבית המשפט, ששוב יפסוק שלא בוצעה שום עבירה, אם אפשר להטיל הגבלות קשות בהינף קולמוס בלי ראיות ובלי משפט?
"יש שלושה גורמים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר בתקופה הזאת, וחובה לעצור אותם או לטפל בהם", אמרו האלוף ובכיר השב"כ בפנים חמורות סבר, ופירטו מייד: אלישע ירד, אריאל דנינו ו"החבר'ה של החמ"ל ביצהר". החמ"ל המסוכן כל כך ביצהר, למי שאינו מכיר, הוא חמ"ל המתנדבים שהקים בין השאר אריאל דנינו עם פרוץ המלחמה ועוסק באיסוף מודיעין על התפרעויות ערביות, בהסברה ובהתרעה מפני התרחיש של טבח דומה ביהודה ושומרון
במרתפי השב"כ
בשבוע שעבר נקבע שיא חדש. בפגישה שערכו רבנים בציונות הדתית עם האלוף פוקס בנוגע למצב הביטחוני החמור ביו"ש התגלה לפתע לרבנים כי האלוף הביא למקום גם בכיר במחלקה היהודית בשב"כ, והוא הסיט את המפגש לנושא המומצא של ה"טרור היהודי". משם הכול רק הלך והידרדר.
תוכן הפגישה, שחשפה העיתונאית שיראל ללום-נהיר בערוץ 14, מטלטל, לא פחות. בפגישה, על פי הפרסום, טען בכיר השב"כ כי יותר מארבעים פיגועי "טרור יהודי" התרחשו לאחרונה. ה"פיגועים" הללו, הזהיר, מסוכנים לביטחון המדינה יותר מכל דבר אחר ועלולים לטרפד את היחסים עם ארצות הברית, שמפעילה לחצים כבדים בנושא "אלימות המתנחלים".
טוב, נו, אמרתי לעצמי כשקראתי את הפרסום. אותה קונספציה ישנה ומסוכנת, לא משהו חדש שאנחנו לא מכירים. אלא שבפסקה הבאה התחוור לי שאחרי כל הקלישאות הרגילות מי שהוגדרו באופן בלתי נתפס גורמי הסיכון הגבוהים ביותר הם קבוצת פעילים, ובהם אנוכי, שעוסקים דווקא בפעילות ציבורית הנוגעת למצב הביטחוני.
"יש שלושה גורמים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר בתקופה הזאת, וחובה לעצור אותם או לטפל בהם", אמרו האלוף ובכיר השב"כ בפנים חמורות סבר, ופירטו מייד: אלישע ירד, אריאל דנינו ו"החבר'ה של החמ"ל ביצהר".
החמ"ל המסוכן כל כך ביצהר, למי שאינו מכיר, הוא חמ"ל המתנדבים שהקים בין השאר אריאל דנינו עם פרוץ המלחמה ועוסק באיסוף מודיעין על התפרעויות ערביות, בהסברה ובהתרעה מפני התרחיש של טבח דומה ביהודה ושומרון, הסכנות הטמונות במסיק הערבי בתוך היישובים ועוד. בחמ"ל, שאת פעילותו אני בין השאר מקפיד לסקר, לא חסכו בביקורת על מדיניות האלוף פוקס ומערכת הביטחון ביהודה ושומרון, כולל ארגון הפגנות נגד פתיחת המחסומים וחשיפות תקשורתיות על קשירת ידי חיילים שעוררו סערה ציבורית והובאו בין השאר במדור זה.
אלמלא שמעתי אחר כך באוזניי מגורמים נוספים שנכחו בפגישה כי אכן נאמרו הדברים השערורייתיים הללו, שמעידים על איבוד כיוון מוחלט ועל נקמנות אישית, הייתי מתקשה להאמין. הסימון הברור של "גורמי הסיכון" בידי שני הבכירים לא השאירו לי מקום לספק שבקרוב נצפה פגיעה.
ואכן, פחות משבוע לאחר מכן שוב התבשרתי דרך התקשורת כי באופן תקדימי החליט האלוף בכבודו ובעצמו להגיש בעיצומה של המלחמה ערעור על החלטת בית המשפט הצבאי שקיצר את צו ההרחקה שהוצא כנגדי בחודשיים תמימים. האלוף לא הסתפק בכך, וכבר שלושה ימים אחרי כן, באמצע מפגש משפחתי בחנוכה, קפצו עליי בלשי ימ"ר ש"י והודיעו כי אני מעוכב לחקירה. באיזה עוון סירבו הבלשים לפרט.
כשכבר הגענו למשרדי הימ"ר הודיעה לי החוקרת כי אני עצור ונחקר באזהרה. כששאלתי בגין איזו עבירה הופתעתי לגלות כי בימ"ר החליטו להפגין אקרובטיקה שיפוטית מרהיבה ופירשו את החלטת השופט הצבאי, שצמצם את מגבלות הצו המנהלי, כאילו הוא רק החמיר אותן. חרף ההסברים שלי כי מדובר במעצר שווא מובהק הובלתי אחר כבוד לבית המעצר במגרש הרוסים, ולמחרת הובאתי להארכת מעצר בבית המשפט. שם ביקשו נציגי הימ"ר להאריך את מעצרי בארבעה ימים, לא פחות.
השופט לא התרשם מהטענות ופסק לשחרר אותי ללא כל תנאים מגבילים. נכון לכתיבת שורות אלו אני חופשי ומאושר בזמן שבמרתפי השב"כ ובמשרדו של האלוף פוקס כנראה מתכננים את הצעד הבא.
הסיבה שהועלינו על המוקד אני ואריאל דנינו, הכותב הקודם של הטור, וכן פעילי ציבור אחרים, היא לא בגלל מעשים שעשינו אלא בדיוק בגלל הטור הזה ופעילות הסברה דומה ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת שחייבה את המערכת להתעשת ולשנות תפיסה
מדיניות הרסנית
אני מייגע אתכם בכל רשימת האירועים הזאת משום שחייבים להבין שמדובר במדיניות השתקה דורסנית ומכוונת שמופנית כלפי כל מי שמעז לצאת נגד הקונספציה השוררת במערכת, לבקר אותה ולהציב מדיניות חלופית.
הסיבה שהועלינו על המוקד אני ואריאל דנינו, הכותב הקודם של הטור, וכן פעילי ציבור אחרים, היא לא בגלל מעשים שעשינו אלא בדיוק בגלל הטור הזה ופעילות הסברה דומה ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת שחייבה את המערכת להתעשת ולשנות תפיסה.
זה קרה בתרחיש "היפוך הקנים ביו"ש" שנקטה הרשות הפלשתינית והתרענו עליו מתחילת המלחמה עד שהשבוע אפילו נתניהו התחיל לדבר על הצורך להיערך לכך. זה קרה בנושא המסיק הערבי בסמוך ליישובים שהצפנו לתודעה והסברנו לציבור את הסכנה הטמונה בו, עד אשר אפילו יישובים מתונים מנעו בגופם את המחדל. זה קרה בעניין הסרת המחסומים ופתיחת צירי התנועה לערבים, וזה קרה בנושא המצאת קמפיין אלימות המתנחלים שחשפנו פעם אחר פעם במערומיה.
כל הדברים הללו הביאו לידי דרישה ציבורית נרחבת שאתגרה את המערכת והכריחה אותה לפעול בניגוד למדיניות ההכלה והשקט שמקדם בראש ובראשונה האלוף פוקס עם עוד בכירים במערכת.
למדיניות הזאת, שרק החריפה מפרוץ המלחמה ונתמכת על ידי הממשל בארצות הברית, יש מטרות ברורות מאוד. המרכזית שבהן אולי היא הקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון ובעזה דווקא אחרי המלחמה, אם באופן רשמי ואם בפועל באמצעות השתלטות על השטח ויצירת רצפים טריטוריאליים.
לנו ולרוב הציבור בישראל ברור כיום שמדובר באסון בל יתואר שכבר נוסה ונכשל במחיר דמים כבד, איך בעיניהם מי שמנסה לבלום את "תוכנית השלום" דווקא הוא גורם הסיכון הגבוה ביותר. בדיוק בגלל הסיבה הזאת חלוצי הגבעות והחוות שבולמים את ההשתלטות הערבית ואפילו מצליחים לגרש מהשטח באמצעות רעיית צאן וחקלאות עוד ועוד מאהלים בדוויים לא חוקיים שמשמשים זרוע מרכזית במערכה הם דבר שיש להילחם בו בכל דרך.
בדיוק בגלל זה מי שמקריס באמצעות חשיפות והסברה ציבורית את הסיכוי של הרשות הפלשתינית להקים פה מדינה עצמאית הוא גורם "מתסיס שמלבה את השטח". ובדיוק בגלל זה מי שדורש לטפל טיפול שורש בקיני הטרור ביו"ש לפני שירימו עלינו את ראשם ויפתחו במתקפה דומה לזו של חמאס בעזה הוא "מטורף שמתעקש בכוח לפתוח חזית שנייה".
בשבוע הבא בעז"ה נביא כאן בהרחבה את התפיסה המדינית שמקדם האלוף פוקס ואת נגזרותיה בשטח, והן יראו בבירור שלא מדובר בפעולות הנובעות מלחץ אלא במדיניות מוסדרת הרסנית ומסוכנת שעטופה בהרבה סיסמאות מפוצצות וכותרות ביטחוניות.
