מדיניות השקט וההכלה שהתמכרנו אליה שנים התנפצה בחג שמחת תורה האחרון לרסיסים מדממים על קיבוצי העוטף. מערכת הביטחון והממשלה, שסירבו עד היום בכל תוקף לצאת לפעולת מנע לצורך הכרעת האויב בתירוצים של "הימנעות מהבערת השטח", מצאו את עצמן יוצאות למלחמת אין ברירה לאחר ששילמנו מחיר דמים יקר מדי.
אך כאילו מדובר ביקום מקביל, מערכת הביטחון ביהודה ושומרון מנהלת קרב איתנים שלא להכרעת האויב בדומה לעזה אלא לשימור המצב הקודם ולהימנעות מהכרעה בכל מחיר. הכול נעטף כמובן בסיסמאות המוכרות שעברו הפעם התאמה קלה ל"הימנעות מפתיחת חזית שנייה" ו"בלימת פעולות שיביאו לידי הבערת השטח".
במסגרת המאבק לשימור השקט הקדוש והמסוכן ממשיכה המערכת ביד אחת לנהל שיתוף פעולה הדוק עם גורמי הרשות הפלשתינית, ומנגד מדיחה ופועלת כנגד כל קצין, לוחם, איש ביטחון או אזרח שמנסה לנהל מדיניות התקפית מדי בעיניה (בתופעה הזאת עוד נעסוק בהרחבה בעז"ה בטורים הבאים).
בעיני מערכת הביטחון, שבצורה בלתי נתפסת ממשיכה לאמץ ביו"ש את הקונספציה שהתפוצצה בעזה, מי שמהווים סכנה הם מי שמנסים להקדים רפואה למכה ומבקשים לטפל במפלצת הטרור לפני שזו תרים עלינו את ראשה, ולא מפלצת הטרור עצמה, שאותה לשיטתם יש להלעיט ולרצות ככל האפשר בתקווה שתתרצה לעת עתה.
בשבועות האחרונים אנו חוזים בעיניים כלות בניסיונות מערכת הביטחון להשיב כביכול לשגרה את המצב ביו"ש: החזרת המסיק בסמוך ליישובים, השבת אישורי העבודה בישראל לפועלים ערבים "כדי שלא יעסקו בטרור" – קונספציה שקרסה לתוך עצמה בטבח בעוטף – פתיחת צירי תנועה לערבים שנסגרו לאחר ששימשו צירי הימלטות נוחים למחבלים ועוד ועוד.
אפילו את פעולות ההגנה הבסיסיות על היישובים היהודיים שתכננו בימיה הראשונים של המלחמה דרגי השטח בצבא, כמו הצבת נגמ"שים ביישובים בעלי סיכון גבוה כדי שיוכלו לבלום הסתערות של כלי רכב משוריינים, בלמו דרגים בכירים במערכת בתירוץ שאין בכך צורך והדבר רק יגרום להפרת השקט וישדר תחושת מלחמה לאויבים, וזו עלולה להביא לידי הסלמה.
בעניין הזה, כמה אירוני, חשף לפני כשבועיים הפרשן הצבאי של ידיעות אחרונות יוסי יהושע כי הסיבה ששנים נמנעו בצה"ל מפעילות רחבה ביו"ש הייתה חשש שהדבר יביא לידי הסלמה בעזה.
כך יצרה מדינת ישראל מין מעגל קסמים שאפשר את המשך קיומו של האויב. אחת לכמה שנים ערכה המדינה מבצע נגד חמאס, חיסלה את בכירי הארגון ועצרה פעילים אחרים, אך במקום להביא לידי מיגור הארגון עודד הדבר בדיוק את התוצאה ההפוכה. פעילי חמאס שנעצרו זכו למעשה לתעודת ביטוח מפני חיסול אפשרי, ובמעצר ההגנתי שסופק להם בנו את כוחם וביססו את מעמדם כמנהיגים הבאים. בעסקת שחרור המחבלים הבאה כבר תפסו מקום בהנהגת הארגון הפעילים, שהיו בינתיים לדמויות מרכזיות, ומילאו את המקומות החסרים
תעודת ביטוח להנהגת חמאס
אחד השינויים היחידים שמורגשים בגזרת יו"ש מפרוץ המלחמה הוא היקף המעצרים של צה"ל בקרב ארגוני הטרור. בשבועות האחרונים עצר צה"ל קרוב לאלפיים פעילי חמאס ביהודה ושומרון כדי למגר את תשתיות הארגון באזור. אלא שמבט היסטורי קצר מגלה שמעצרים מסוג זה אולי מונעים התלקחות בטווח הקצר, אך לא רק שאינם משיגים את ייעודם – מיגור הארגון – אלא יוצרים את הדור הבא של הנהגת חמאס ולמעשה מעניקים לו מעצר הגנתי ותעודת ביטוח עד יעבור זעם.
כך קרה לדוגמה בשנות התשעים. בפעילות נחושה הצליחה מדינת ישראל עד לשנת 1998 לחסל את מרבית בכירי חמאס ביהודה ושומרון וכמעט גרמה להפסקת פעילותו, אך האינתיפאדה שפרצה הפיחה בארגון רוח חיים, ובעזרת שורת בכירים ששוחררו מהכלא באותה תקופה, ובהם אחמד יאסין ימ"ש, הצליח חמאס לשקם כוחו במהירות.
שנים אחדות לאחר מכן כבר הצליחו בחמאס בחסות הגירוש מחבל קטיף להשתלט על רצועת עזה, ששלטה בה עד אז הרשות הפלשתינית, ולבצע בה הפיכה שלטונית אלימה. כמה שנים אחר כך התרחשה עסקת שליט, והיא שוב הזרימה דם צעיר ורענן שבנה היטב את כוחו בכלא הישראלי והשתלב בהנהגת חמאס בעזה. במחבלים הבולטים ששוחררו אז אפשר למצוא את יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה.
כך יצרה מדינת ישראל מין מעגל קסמים שאפשר את המשך קיומו של האויב. אחת לכמה שנים ערכה המדינה מבצע נגד חמאס, חיסלה את בכירי הארגון ועצרה פעילים אחרים, אך במקום להביא לידי מיגור הארגון עודד הדבר בדיוק את התוצאה ההפוכה. פעילי חמאס שנעצרו זכו למעשה לתעודת ביטוח מפני חיסול אפשרי, ובמעצר ההגנתי שסופק להם בנו את כוחם וביססו את מעמדם כמנהיגים הבאים. בעסקת שחרור המחבלים הבאה כבר תפסו מקום בהנהגת הארגון הפעילים, שהיו בינתיים לדמויות מרכזיות, ומילאו את המקומות החסרים.
גם המעצרים ההמוניים שמבוצעים בימים אלו ישיגו את אותה תוצאה, ואפילו חמור מכך. חלק גדול מהמחבלים שנעצרים בתקופה הזאת נכלאים במעצר מנהלי, הליך שגם אם יוארך מעת לעת לא יימשך מעבר לכמה שנים. אחרים יואשמו ככל הנראה בחברות בארגון טרור ובהסתה לטרור, סעיף שגם אם נוסיף עליו את ההחמרה בעונש שתבוא ברוח התקופה, יסתכם בלא יותר מעשר שנות מאסר, סביר להניח שאפילו פחות.
אלפיים המחבלים הללו יזכו בינתיים לתנאי מאסר על חשבון משלם המיסים, ובעיקר יקבלו תעודת ביטוח מפני חיסול אפשרי בזמן המלחמה. הם ינצלו את תקופת המאסר להתארגנות ולבניית תאי טרור מתוך הכלא, ובעוד תקופה קצרה ישתחררו חזרה לכפרי יו"ש, ושם ישקמו במהירות את תשתיות הטרור.
את מידת מעורבותם של תאי הסטודנטים בארגון הטרור חמאס אפשר ללמוד מהנתון המדהים הזה: כשליש מהמחבלים המתאבדים באינתיפאדה השנייה באו מהאוניברסיטאות הערביות ביו"ש ובעזה. הידועה והמוכרת שבהן היא אוניברסיטת ביר זית שבבנימין
מכונים להכשרת פעילי טרור
ומהמחבלים עצמם לתשתיות הארגון. ארגון חמאס, כמו שאר ארגוני התנועה האסלאמית ברחבי העולם, הצליח לבסס את שליטתו הרבה בזכות מוסדות דתיים ועמותות צדקה שהקים. מרכזי פעילות גדולים של חמאס מרוכזים במסגדים ברחבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ומוסדות דתיים שהשתלט עליהם חמאס, דוגמת בית הספר לשריעה, משמשים בפועל מכון להכשרת פעילי טרור חדשים ותשלום משכורות לפעילי הארגון, שנרשמים כעובדי המוסד.
גם האוניברסיטאות הערביות נעשו עם השנים למוקד פעילות מרכזי של חמאס. באוניברסיטאות הערביות ביהודה ושומרון פועלים תאי סטודנטים ששמם כותלה אל-אסלאמייה, שמדינת ישראל הכריזה עליהם ארגון טרור. תאי הסטודנטים משמשים למעשה מקור גיוס של פעילים לחמאס, שמנסה כל העת להרחיב את שורותיו. בפעילות כותלה אל-אסלאמייה מחולקים חומרי הסברה נרחבים ונערכים אספות וכינוסי לימוד בעלי תוכני טרור מובהקים. רק לפני כשנה חשפו באתר הקול היהודי טקס הענקת תעודות לסטודנטיות ערביות באוניברסיטת חברון שבו הוקרן נאום בשידור חי של בכיר חמאס סלאח אל-עארורי.
את מידת מעורבותם של תאי הסטודנטים בארגון הטרור חמאס אפשר ללמוד מהנתון המדהים הזה: כשליש מהמחבלים המתאבדים באינתיפאדה השנייה באו מהאוניברסיטאות הערביות ביו"ש ובעזה. הידועה והמוכרת שבהן היא אוניברסיטת ביר זית שבבנימין, מוקד טרור לכל דבר ועניין, שצעדות תמיכה המוניות בחמאס בהשתתפות חמושים במדים נערכות בשטחה.
בשנים האחרונות ניצח חמאס בבחירות לוועדי הסטודנטים בכמה אוניברסיטאות ביו"ש, ובהן אוניברסיטת א-נג'אח בשכם, אחד המוסדות האקדמיים הגדולים ביו"ש, דבר שמצביע על גידול של ממש בתמיכה בחמאס, שהולך ומעצים את כוחו.
ואולם למעט מעצרים נקודתיים של בכירי חמאס ופשיטות מפעם לפעם על תאי הטרור באוניברסיטאות הללו נמנע צה"ל ממיגור מלא של פעילות הטרור ומסגירת המוסדות שבחסותם פועלים הארגונים, ולמעשה אפשר את המשך הפעילות המסוכנת.
במקום שיתנוסס במרכז העיר שכם בניין של מפקדת חמאס בעיר, דבר שיקל מאוד על הרשות הפלשתינית או על ישראל להפסיק את פעילותו, פועל הארגון מתוך מוסדות חינוך וסעד המפוזרים ברחבי הערים. המוסדות הללו הם למעשה חלק בלתי נפרד מארגון הטרור, והם שמאפשרים את קיומו
צדקה תציל ממיגור
עוד צינור מרכזי בפעילות חמאס הוא עמותות צדקה, 'דעווה', שבאמצעותן ארגון הטרור מזרים כסף ומזון להמון הערבי, קונה את אמונו ומבסס את מעמדו כבעל הבית שדואג לצרכי העם. לצד העברת כספי הצדקה משמשות העמותות כלי נוח להלבנת כספים ולהזרמת תקציבים לפעילות טרור, שמוזרמים בכסות של כספים למטרות סעד ומשכורות לעובדים.
צורת העבודה הזאת אפשרה לחמאס פעילות שוטפת למרות ניסיונות צה"ל לפגוע מפעם לפעם בתשתיות הארגון ולמרות המאבק החריף שניהלה נגדו הרשות הפלשתינית, שראתה בו יריב פוליטי.
במקום שיתנוסס במרכז העיר שכם בניין של מפקדת חמאס בעיר, דבר שיקל מאוד על הרשות הפלשתינית או על ישראל להפסיק את פעילותו, פועל הארגון מתוך מוסדות חינוך וסעד המפוזרים ברחבי הערים. המוסדות הללו הם למעשה חלק בלתי נפרד מארגון הטרור, והם שמאפשרים את קיומו.
נסכם: למרות קריסתה המהדהדת של קונספציית השקט מתעקשת מערכת הביטחון להמשיך ולנהל מדיניות כזאת ביהודה ושומרון גם בעיצומה של מלחמה, הגם שאפילו בקבינט המדיני-ביטחוני כבר החלו לדון בתרחיש של מתקפה רחבה גם ביו"ש. הפעולות שנעשות במאבק בטרור יעילות לכל היותר כפלסטר זמני, ובמקרה הרע רק משרתות את האויב לטווח ארוך. עשרות שנים השקיעה מדינת ישראל משאבי עתק במאבק בארגון הטרור חמאס, אך למרות כל המכות שחטף הוא רק התעצם משנה לשנה.
אין מנוס מלבוא לכלל מסקנה שמשהו בשיטות הלחימה הזמניות האלו, שמבקשות לכסח את האויב אך לא להכריע אותו עד ליסוד, פשוט לא עובד.
כדי לעמוד ביעד שהציבה לעצמה מדינת ישראל, "מיגור ארגון הטרור חמאס", נדרש שינוי של 180 מעלות במערכת ויציאה למערכה נחושה ורחבה גם ביהודה ושומרון שמטרתה מיגור הטרור לאפס. לא מעצר זמני לראשי מחבלים אלא חיסול מהיר וממוקד וגירוש משפחותיהם מעבר לגבול. לא פעילות נקודתית במוסדות החמאס אלא הפצצתם מהאוויר והחרמת כלל הכסף שמועבר לארגון על שלל צורותיו. לא פעילות כירורגית באישון ליל אלא הכנסת חיל האוויר וחיל השריון ללחימה מלאה בדיוק כמו שמתרחש כעת בעזה.
זה יבעיר את השטח? השטח גם ככה בוער ומאיים להתפוצץ עלינו בכל רגע. הגיע הזמן שנקדים רפואה למכה ונחפה ולו במעט על עשרות שנים של הפקרות. אם נפספס גם את שעת הכושר הזאת ונמשיך לפעול באותן שיטות שנכשלו אין-ספור פעמים, המכה הבאה שתנחת עלינו תהיה כואבת הרבה יותר.
