בכ"ה באלול נברא העולם, ונדמה לי שאין אם שלא שאלו אותה ילד או ילדה חכמים: "ומה היה לפני כן?" התשובה היא, ובכן, התשובה. "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ותאמר שובו בני אדם". לפני שחולל הקב"ה את השמיים ואת הארץ הוא ברא את התשובה. ומה היה לפניה? ככל הנראה הטעות.
עוד לפני בריאת האדם והעולם ברא הקב"ה את היתכנות הטעות: אנשים יטעו, ולכן הוא ברא אפשרות תיקון: את התשובה.
למה לחשוב על טעויות כבר בתחילת קשר? התחושה הזו תמיד חלחלה בי כשהייתי עורכת דין ובני זוג מאושרים הגיעו עוד קודם החתונה לחתום על הסכם ממון למקרה ש-. למה נבראה האפשרות לטעות?
רבי אליעזר ככל הנראה צדק במחלוקת על תנורו של עכנאי, והשמיים והארץ הוכיחו. פסיקתם של שאר החכמים הייתה ככל הנראה טעות. אבל הם ידעו שרק האפשרות לטעות תכונן שיבה, תכונן ישיבה של חכמים שימשיכו להתחבט בבעיות ולפסוק כאן בארץ
רבי נחמן כתב באחת מתורותיו האמיצות ביותר: "ואנו רואים רחמנותו יתברך במה שקבע לנו ראש השנה, שהוא יום הדין בראש חודש כי הוא חסד גדול כי איך היינו מרימין פנינו לבקש כפרה מאיתו יתברך? על כן עשה עימנו חסד וקבע ראש השנה בראש חודש שבו כביכול הוא יתברך בעצמו מבקש כפרה בבחינת 'הביאו עליי כפרה על שמיעטתי את הירח' שנאמר בראש חודש ועל כן אין לנו בושה ביום הדין לבקש כפרה מאחר שהוא יתברך בעצמו מבקש אז כפרה" (ליקוטי מוהר"ן תנינא).
כשהקב"ה אומר ללבנה ללכת ולמעט את עצמה הוא צודק. אבל גם כשהורה הכי צודק הוא יכול להיות הכי טועה, מפני שהקשר עם הילד שלו עלול ללכת ולהתרופף. במערכת יחסים, אומר הקב"ה, במשפחה, בעבודה ובכלל בעם ישראל, לעולם אל תצדקו במאה אחוז, מפני שאם צד אחד רק צודק והאחר רק טועה, לא תיפגשו לעולם.
הביטוי שבחרו חז"ל כדי לגלם את הרעיון הזה הוא הפסוק המופלא מפרשתנו: "לא בשמים היא!" רבי אליעזר ככל הנראה צדק במחלוקת על תנורו של עכנאי, והשמיים והארץ הוכיחו. פסיקתם של שאר החכמים הייתה ככל הנראה טעות. אבל הם ידעו שרק האפשרות לטעות תכונן שיבה, תכונן ישיבה של חכמים שימשיכו להתחבט בבעיות ולפסוק כאן בארץ.
גם השנה ככל הנראה טעינו כולנו, כל הצדדים, מפני שצדקנו מדי. ומן המקום שבו אנשים צודקים לא יצמחו לעולם עצי חרוב. הם ייעקרו ממקומם, חלילה (בהשראת יהודה עמיחי, 'מן המקום שבו אנו צודקים').
חייבים לדעת לטעות כדי לשוב. לשוב ולוודא שהעולם ייברא מחדש השנה. בראשית היו שמיים, אבל לא בשמיים היא. בפינו ובלבבנו לעשותו.
Lead: