כותרות חמות :

תרגיל ההסחה הגדול של בג"ץ
תרגיל ההסחה הגדול של בג"ץ

תרגיל ההסחה הגדול של בג"ץ

נקודת המפנה של עורך הדין אילן ציאון, המעבר שלו מהשמאל אל הימין, התרחשה לפני יותר מ-12 שנה, כשהיה חבר בצוות ההגנה מטעם המדינה שניסה להדוף את העתירה הדרמטית שכמעט אפשרה לרבע מיליון ערבים לשטוף את הארץ * מאז הוא זועק מעל כל במה: כל הדיונים על ביטול עילת הסבירות ועל תיקון חוק הנבצרות הם תרגיל הסחה שמטרתו לספוח אל בג"ץ סמכויות חוקיות (שעדיין אינן בידיו רשמית) כדי לממש את תכלית המהלך: הפיכת המדינה ללא יהודית * איך זה מסתדר עם העובדה שיושבים בבג"ץ שופטים ציונים, ומה גורם לבן לניצולי שואה כמו אהרן ברק להוביל מהלך כזה? על כל אלה יש לו הסברים מאוד לא נעימים לאוזן * נתניהו? הוא אינו המטרה, להפך, הוא החותמת הכי חשובה למהלך מבחינת בג"ץ * כשיבין העם את התרמית הגדולה יבערו הרחובות באמת. עד אז הכול תרגיל השתקה מופתי

 

לאחר כמה שבועות של חופשה ופגרה העיניים שוב נשואות אל מאבקי הממשלה ובג"ץ וענייני הרפורמה במערכת המשפט. בשבת שעברה המסתננים הם שהזכירו לציבור הרחב את מחירם של פסקי בג"ץ שמנעו פעם אחר פעם כל פעולה אפקטיבית נגד המסתננים. בהמשך השבוע הייתה זו תגובת היועצת המשפטית לממשל גלי בהרב-מיארה, שביקשה מבג"ץ באופן היסטורי לבטל חוק יסוד בעודה פונה חזיתית נגד הגוף שהיא אמורה לייצג – הממשלה.

"אני מתקשה להבין איך לא מבינים את זה. אין ממשלה, אין לה שום שליטה. אתה לא בוחר באמת במנהיגים שלך, השליטה אצל האוליגרכיה שנקראת בג"ץ, וכולם ממשיכים לשחק את המשחק הזה של ממשלה שבעצם משתפת עם זה פעולה, כי אף אחד לא רוצה לספר שאין לו כוח. לבן גביר לא נעים לומר שהוא לא שולט במשטרה באמת".

ב-12 בספטמבר אמור בית המשפט העליון להתכנס על כל 15 שופטיו לדיון בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות, אחרי שבית המשפט, הנשיאה והיועמ"שית כבר הכינו את הקרקע היטב להשלמת ההפיכה המשפטית של אהרן ברק, וגם חוקי יסוד אינם חסינים עוד מפני ביקורת שיפוטית.

עורך דין אילן ציאון הוא עורך דין ותיק, איש שמאל בעברו. יש לו ניסיון רב והיכרות רבת שנים עם מערכת המשפט ועם בג"ץ, ובעבר היה מעורב בצוות ההגנה באחד התיקים הדרמטיים בתולדות ישראל, שבהם כמעט פסק בג"ץ נגד החוק למניעת איחוד משפחות, פסיקה שאיימה להכניס ולאזרח בישראל מאות אלפי פלשתינים.

בשיחה עימו ציאון מצייר תמונת מצב עגומה: "עילת הסבירות אינה העניין", הוא שב ואומר. גם הרעיון שבג"ץ יוציא את נתניהו לנבצרות לא יתרחש להערכתו. "הבעיה היא שאין ממשלה בישראל", הוא שב ומדגיש. בג"ץ, מערכת המשפט והיועמ"שים שולטים בפועל בשרים ובראש הממשלה בדיקטטורה שיפוטית מוחלטת. היועמ"שית לדבריו היא שליחה של בג"ץ ברשות המבצעת, מסייעת להם ליטול עוד ועוד סמכויות מהרשות המחוקקת ומהרשות המבצעת. אבל עיקר העיקרים הוא המטרה, כפי שהוא מסביר: מימוש דוקטרינת אהרן ברק, שמשמעותה מדינת כל אזרחיה וביטול המדינה היהודית.

אנו מדברים ביום שבו הפיצה היועמ"שית את המסמך המטלטל שבו היא למעשה מוסרת את הכוח לידי בג"ץ ומבקשת ממנו לבטל חוק יסוד. את הדרך הזו היא כבר הכשירה כאשר ביקשה לבטל את התיקון לחוק הנבצרות. את הדיון בחוק הזה משום מה הנשיאה חיות דוחה, והמועדים שנקבעו לו נדחו לתאריך לא ידוע.

על פי הדברים שיטען בהמשך ציאון, אולי אפשר להבין מדוע נדחה הדיון. בהרב-מיארה פלפלה בדבריה על תיקון חוקתי שאינו חוקתי ועל סמכות לרעה ברשות המכוננת, אבל ציאון מבקש להבהיר: "אין דבר כזה ייעוץ משפטי לממשלה. זה לא גוף אמיתי, זה גוף פיקטיבי, בובה של בג"ץ שנשלטת על ידי המנגנון של בג"ץ. כל מה שיוצא לה מהפה זה בעצם אסתר חיות. היא לא פועלת באופן עצמאי, היא פועלת על פי הרוח וההכוונה, ובג"ץ משחק דרכה ומכין את הציבור למה שהולך לקרות.

"היועמ"ש הוא גוף שאמור להיות מנותק מבית המשפט", הוא מזכיר. "יועץ משפטי של הממשלה. זה בדיוק חלק מההפיכה המשפטית שביצע ברק: לגנוב את הכוח הזה מהרשות המבצעת ולהכפיף אותו אליו. נוצר מצב הזוי: שר המשפטים צריך ממנה אישור להיות מיוצג בבג"ץ, כלומר היא המדינה ולא אתה. היא נחטפה על ידי בג"ץ, והיא עונה לבג"ץ בשם המדינה, ובג"ץ אומר לה למעשה מה להגיד".

"אהרן ברק בנה מכונה שנוסעת רק לכיוון אחד, וסופו חיסול הרוב היהודי. איך זה קורה? על ידי עקרון השוויון המוחלט. באמצעות שוויון מוחלט בין יהודים ללא-יהודים בכל ההיבטים הוא חיסל למעשה את הציונות. הרי כל הסיפור של הציונות זה אפליה מתקנת ליהודים במדינה הזו, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בהגירה. ברגע שאתה מכניס את עקרון השוויון, המשמעות היא חיסול העם היהודי כאן. אז יש כאן גוף שפועל לחסל את הרוב היהודי, והוא לוקח לעצמו עוד ועוד סמכויות"

ציאון קובע: "אנחנו תחת דיקטטורה מוחלטת, אבל המשחק נמשך כאילו יש ממשלה. אין ממשלה! זו פיקציה. היא אינה שולטת בכלום, השרים וראש הממשלה אינם שולטים בכלום. הממשלה האמיתית היא ממשלה של יועמ"שים, שהצעיר שבהם חזק מראש הממשלה".

עד כדי כך?

"אני מתקשה להבין איך לא מבינים את זה. אין ממשלה, אין לה שום שליטה. אתה לא בוחר באמת במנהיגים שלך, השליטה אצל האוליגרכיה שנקראת בג"ץ, וכולם ממשיכים לשחק את המשחק הזה של ממשלה שבעצם משתפת עם זה פעולה, כי אף אחד לא רוצה לספר שאין לו כוח. לבן גביר לא נעים לומר שהוא לא שולט במשטרה באמת".

אתה טוען שמטרתו של בג"ץ היא שתהיה כאן מדינת כל אזרחיה. תסביר.

"כבר עשרים שנה אני מזהיר מפני ההגירה בחסות בג"ץ", הוא אומר, נדרש לאירועי השבוע בתל אביב. "כל המטרה של המכונה שבנה אהרן ברק, המכונה של בג"ץ, היא לחסל את הרוב היהודי. ברק בנה מכונה שנוסעת רק לכיוון אחד, וסופו חיסול הרוב היהודי. איך זה קורה? על ידי עקרון השוויון המוחלט.

"באמצעות שוויון מוחלט בין יהודים ללא-יהודים בכל ההיבטים הוא חיסל למעשה את הציונות. הרי כל הסיפור של הציונות זה אפליה מתקנת ליהודים במדינה הזו, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בהגירה. ברגע שאתה מכניס את עקרון השוויון, המשמעות היא חיסול העם היהודי כאן. אז יש כאן גוף שפועל לחסל את הרוב היהודי, והוא לוקח לעצמו עוד ועוד סמכויות. ראינו את זה בין השאר בסיפור של המסתננים, שהם כבר לא פוחדים מהמשטרה, מביאים ילדים בקצב של פי שלושה מקצב הילודה בישראל, והם לא מזוהים עם היהודים אלא יותר עם הערבים".

 זו טענה חריפה לטעון שהמטרה של השופטים היא חיסול המדינה היהודית.

"יש הבדל בין שופטי בג"ץ לבג"ץ עצמו. יכול להיות שופט כמו נעם סולברג או השופטת וילנר, שהם ציונים. אבל הם חלק ממכונה אנטי-ציונית. למה? כי המכונה הזו של בג"ץ עובדת בשיטת ה-DNA של אהרן ברק, והתוצאה של כל הפסיקות שלו היא חיסול הרוב היהודי".

"הייתי מגדולי מעריציו של ברק. הייתי בשמאל, ולפני עשרים שנה הייתי מתעצבן אם היו אומרים עליו משהו. היום אני רואה את כל הנכלוליות וכל התחכום, את המבנה הזה שהוא בנה. אני רואה שהוא סוג של פסיכופט, שונא העם שלו, שונא העם היהודי. הוא אומר את זה במפורש, מדינת כל אזרחיה, כי כל פסיקות בג"ץ מובילות למדינת כל אזרחיה. אתם לא שמים לב למה שקורה?! אומרים לכם בפרצוף 'מדינת כל אזרחיה', ואתם מסרבים להשלים עם זה"

ברק באמת לא רוצה כאן רוב יהודי ומדינה יהודית?

"אני אומר כל הזמן: אל תסתכלו על אנשים דרך התדמית שלהם אלא תשפטו אותם דרך מה שהם עושים. הייתי מגדולי מעריציו של ברק. הייתי בשמאל, ולפני עשרים שנה הייתי מתעצבן אם היו אומרים עליו משהו. היום אני רואה את כל הנכלוליות וכל התחכום, את המבנה הזה שהוא בנה. אני רואה שהוא סוג של פסיכופט, שונא העם שלו, שונא העם היהודי. הוא אומר את זה במפורש, מדינת כל אזרחיה, כי כל פסיקות בג"ץ מובילות למדינת כל אזרחיה".

ציאון מרים את הקול: "אתם לא שמים לב למה שקורה?! אומרים לכם בפרצוף 'מדינת כל אזרחיה', ואתם מסרבים להשלים עם זה.

"זה לא השמאל הרגיל שברחובות", הוא ממשיך. "זה שמאל אנטי-ציוני ופוסט-ציוני. הגיע הזמן שאנשים יתחילו לחשוב ולהבין לבד. אנחנו מאבדים את הרוב היהודי בקצב מסחרר בגלל כניסה של לא-יהודים, של פלשתינים ומסתננים, וגם כי יש כאן בריחה סמויה של יהודים.

"הם לא אנשים אנטי-ציונים באופן פרטני. הם ייפלו מצחוק ממה שאני אומר, שהם לא ציונים וכל זה. הם פשוט לא רואים את התמונה הכללית. קבוצה הרבה פעמים מתנהגת אחרת מהפרטים שלה, וברק בנה את המכונה הזו לפי הכללים שאני רואה שמכוונים למדינת כל אזרחיה. העם חייב להציל אותם מעצמם ולצאת לרחובות כמו השמאל"

"אנחנו בסכנה חמורה מאוד בגלל ההתנהלות הזו. איבדנו שליטה על הביטחון האישי, הפרוטקשן כבר בתל אביב, וכולם ישנים. יושבת ממשלה חדלת אישים – נתניהו בראש, וגם סמוטריץ' ובן גביר – כולם יושבים בלי סמכויות ומדגמנים שררה מול חבורת פוסט-ציונים שהשתלטה על הכוח. המצב מאוד מאוד חמור".

ברק כבר לא שופט.

"במי שנמצאים כיום יש מי שהם כמו כת שהולכת אחריו, כמו אסתר חיות, שהיא אפילו יותר קיצונית ממנו, ומי שהם ציונים אבל משרתים בגוף שזה הכללים שלו, והם גלגלים במכונה.

"הם לא אנשים רעים", הוא מבהיר, "הם לא אנשים אנטי-ציונים באופן פרטני. הם ייפלו מצחוק ממה שאני אומר, שהם לא ציונים וכל זה. הם פשוט לא רואים את התמונה הכללית. קבוצה הרבה פעמים מתנהגת אחרת מהפרטים שלה, וברק בנה את המכונה הזו לפי הכללים שאני רואה שמכוונים למדינת כל אזרחיה. העם חייב להציל אותם מעצמם ולצאת לרחובות כמו השמאל".

ציאון מדגים: "בבג"ץ איחוד משפחות (פסק הדין שבו הוכרע על חודו של קול, שישה שופטים נגד חמישה, שלא לבטל את התיקון לחוק האזרחות שאוסר אזרוח פלשתינים מכוח איחוד משפחות, א"ס) אמרו לי שהדבר היחיד שהמדינה יכולה לטעון הוא שיקולי ביטחון. אני אמרתי אז: בג"ץ יתערב, צריך לטעון טיעון דמוגרפי. אמרו לי שאי אפשר לומר בבית המשפט שצריך רוב יהודי. ואז בית המשפט הוציא צו על תנאי נגד חוק האזרחות.

"אני נכנסתי אז לצוות ההגנה עם עוד ארגונים שהבאתי וטענתי את הטיעון הדמוגרפי. אז קרה דבר מטורף: היה שם מרד של השופטים הציונים נגד הלא-ציונים. היו שישה לא-ציונים שרצו לקבל את העתירה. ואז השופטת אילה פרוקצ'יה נעשתה בת שבעים. יש לשופט שלושה חודשים לכתוב פסק דין אחרי שמלאו לו שבעים. מה שקרה הוא שהשופטים הציונים החזיקו את פסק הדין אצלם ולא נתנו לה אותו, היא נאלצה לפרוש, נכנס ניל הנדל, וככה ניצחנו על חודו של קול. בדעת הרוב כתב גרוניס שזכויות אדם אינן מתכון להתאבדות לאומית.

"חיות הייתה בדעת המיעוט", הוא מזכיר. "היום יש רוב מכריע לא-ציוני, ויש כיום תשע עתירות נגד איסור איחוד המשפחות. בג"ץ עומד לפתוח את השערים למאות אלפי פלשתינים! זו מדיניות ברורה של אהרן ברק, וגם כמה שופטים ציונים לא יוכלו לעצור את זה.

"ברק שינה את השיח", הוא מסביר. "הרי הדרך היחידה למדינה יהודית היא לקבוע שאין שוויון מוחלט בין יהודים לערבים, וזו אמירה שהיא מוקצה מחמת מיאוס בגלל ברק. אני לא יכול אפילו להגיד את זה, אין לי הכוח אפילו כשופט עליון ציוני לומר את זה. לכן אני אומר שהדבר היחיד שיכול להציל אותנו הוא הכוח ברחובות, רק אם הימין יצא לרחובות כמו השמאל.

"אני יודע שאני חריג במה שאני אומר", הוא מודה, "אבל זה לא אומר שזה לא נכון. כל הדברים שאמרתי בעבר התגשמו אחד לאחד".

"קרה דבר מטורף: היה שם מרד של השופטים הציונים נגד הלא-ציונים. היו שישה לא-ציונים שרצו לקבל את העתירה. ואז השופטת אילה פרוקצ'יה נעשתה בת שבעים. יש לשופט שלושה חודשים לכתוב פסק דין אחרי שמלאו לו שבעים. מה שקרה הוא שהשופטים הציונים החזיקו את פסק הדין אצלם ולא נתנו לה אותו, היא נאלצה לפרוש, נכנס ניל הנדל, וככה ניצחנו על חודו של קול. בדעת הרוב כתב השופט אשר גרוניס שזכויות אדם אינן מתכון להתאבדות לאומית"

אוסף של ערכים

בג"ץ יבטל לדעתך את התיקון לחוק הנבצרות ואת ביטול עילת הסבירות?

"כל העתירות לבג"ץ נועדו כדי לספח עוד סמכויות, לא כדי לפטר את נתניהו", טוען ציאון. "אין מצב שבג"ץ יפטר את נתניהו, הוא אבן היסוד של דיקטטורת בג"ץ. כל העתירות נועד להשיג דברים אחרים, למשל, בהליך של הסכם ניגוד העניינים ובחוק הנבצרות הם לא יבטלו אותו, אלא ייקחו לעצמם את היכולת לבטל חוקי יסוד.

"גם את ביטול עילת הסבירות לא בטוח שיבטלו, תלוי כמה הם ירגישו חזקים. הם רוצים להראות שהם יכולים, ולא בטוח שהם יבטלו, אלא אולי רק ינטרלו את זה כך או אחרת, כגון יחזירו אותו שוב לוועדת החוקה או משהו כזה. הם תמיד יהיו ליד, והמטרה היא בעיקר לקבל את הסמכות.

"מה שבג"ץ רוצה באמת – וזה הגביע הקדוש – זה להשיג מנתניהו גיבוי חוקתי וחוקי למהפכה של ברק. עד עכשיו למהפכה הזו לא היה תרגום בחוק. מאחר שהם יודעים היטב מי זה נתניהו, הם מפעילים עליו לחץ מתמיד, והמטרה היא שבשיחות בית הנשיא יעבור חוק שיעגן את הסמכות שלהם לבטל חוקים או חוקי יסוד, ואז ההפיכה תבוסס. אני מתריע כל הזמן שאין תועלת ברפורמה, כי היא בכל מקרה לא תהיה, ועדיף שלא יהיה דבר מלתת לנתניהו לדון ברפורמה.

"משפט זה שפה", הוא מסביר. "זה לא מדע אלא שפה, ובשפה הזו אני יכול להשיג מה שאני רוצה. אנשים חסרי טיפת הבנה של מה שקורה כאן. מסתכלים על פסקי הדין כאילו הם אמת צרופה, אבל זו לא אמת צרופה אלא אוסף של ערכים".

"חיות הייתה בדעת המיעוט. היום יש רוב מכריע לא-ציוני, ויש כיום תשע עתירות נגד איסור איחוד המשפחות. בג"ץ עומד לפתוח את השערים למאות אלפי פלשתינים! זו מדיניות ברורה של אהרן ברק, וגם כמה שופטים ציונים לא יוכלו לעצור את זה"

"נתניהו הפקיר את המדינה"

במהלך שיחתנו ציאון אינו חוסך במילים נגד ראש הממשלה נתניהו, שהוא מכנה "שותף מלא במהפכה המשפטית", שניסה ומסכל בפועל כל ניסיון שינוי במערכת המשפט, ומי שאפשר שנים ארוכות לבג"ץ לקחת לעצמו את כל סמכויותיו.

"האדם הראשי שמשתף פעולה עם בג"ץ זה נתניהו", תוקף ציאון בחריפות את ראש הממשלה. "הוא השותף הסמוי של בג"ץ. הוא תמיד התנגד לכל שינוי, הוא אפשר להם לקחת סמכויות והוא שחתם איתם על הסכם ניגוד העניינים שבו למעשה הוא ערבב בין המעמד שלו כאדם פרטי למעמד שלו כראש הממשלה.

"מבחינת נתניהו יריב לוין הוא מטרד. הוא הצליח לפוגג את הלחץ שהיה בימין להעביר את הרפורמה, והלחץ הלך והתפוגג. נתניהו רוצה לשרת את אדוניו את בג"ץ, ומערכת המשפט רוצה את נתניהו, כי הוא מסכל כל רפורמה".

אבל עם השמאל יהיה לה עוד יותר קל.

"מערכת המשפט רוצה את הגושפנקה מהימין, שהוא רוב. את זה רק נתניהו נותן לה. בפועל הוא מכר עם השנים את כל השלטון לבג"ץ, ולמרות זאת הוא משחק את התפקיד של לומר שהכול בסדר. בשנת 2010, כשניהלתי את ההגנה של בג"ץ איחוד המשפחות, היינו בדיכאון שיכניסו לכאן מאות אלפי פלשתינים בתואנה של איחוד משפחות. עמדנו כאמור על סף הפסד.

"פניתי אז לממשלה שיתערבו, ושום דבר, זה לא עניין אף אחד ולא רצו לעשות כלום. ראש הממשלה היה אז בנימין נתניהו; לא עניין אותו אם יכניסו לכאן אלפי פלשתינים, כי הוא רוצה רק לחתום על הסכמים בין-לאומיים, ובפועל הוא הפקיר את המדינה".

כשרואים את עוצמת המחאה אולי מבינים קצת למה הוא לא פעל בעבר. מתברר שזה קשה יותר ממה שנראה.

"זה לא קשה כמו שזה נראה", ציאון חולק על דבריי. "הכוח האמיתי לא נמצא בשמאל ובבג"ץ, הכוח הכי חזק נמצא בידי העם, וזה כוח אדיר שעמד להתפרץ כמו הר געש, ועכשיו ראש ממשלה שאין לו סמכויות ומשחק אותה שיש לו סמכויות מרגיע אותנו ומכין אותנו להשלים עם מה שקורה.

"הוא היה צריך להגיד לעם: לקחו לי את כל הסמכויות. אתה לא יכול לשבת ולהתנהג כאילו הכול בסדר. הוא מרגיע שהכול בסדר כי הוא חלק מהמערכת הזו. הימין יושב בבית למרות שהכוח האדיר בידיים שלו, כי הוא חושב שיש לו נציג בימין בראשות הממשלה. יש פתרון, אבל זה לא יקרה כל עוד השותף הראשי של בג"ץ יושב שם ומשתף איתם פעולה".

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן