הרב יוסף צבי רימון, רב אזורי גוש עציון, יו"ר סולמות ולאופק, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב
הגמרא מנסה לברר מניין שלא תוקעים בראש השנה שחל בשבת ובאה לכלל מסקנה: "אלא אמר רבא: מדאורייתא משרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה, דאמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים" (ראש השנה כט ע"ב).
לכאורה טעמה של הגמרא תמוה: הטעם של העברת ד' אמות ברשות הרבים הוא לכאורה חשש רחוק, שהרי לא חששו למקרה רגיל של תקיעת שופר, אלא לאדם שאיננו בקי, ונזכר ללמוד בדיוק בראש השנה, וילך אצל חכם ללמוד. זאת ועוד, לשיטות רבות רשות הרבים היא דבר שאיננו מצוי ברוב התקופות. מדוע יש לגזור על דבר שאיננו מצוי ולשם כך לבטל מצוות תקיעת שופר מן התורה?
ואולי היה אפשר לתמוה עוד יותר. יש תמיד לבחון את התועלת לעומת הנזק: לו יצויר שאדם מסוים או כמה יחידים יטלטלו את השופר, יצא שכמה יחידים עברו על איסור שבת. מנגד, החוויה הרוחנית של תקיעת שופר, חוויה שכל עם ישראל מחכה לה כל השנה, היא בוודאי זינוק רוחני אדיר לכל עם ישראל. לא רק מצוות שופר יש כאן אלא מצווה מיוחדת, מצווה שמרוממת ומקדשת את עם ישראל. וכיצד אפשר לוותר על עוצמה רוחנית זו של כל עם ישראל בשל חשש כמה יחידים יטלטלו את השופר בשבת?
חז"ל רצו ללמדנו כלל חשוב. יש אנשים הסבורים שהחוויה הרוחנית יכולה לפעול כשלעצמה, גם בלי דקדוק בפרטי הלכות. חז"ל לימדונו שקודם כול צריך את יסודות ההלכה, ורק אחר כך, על גביהן, אפשר לקיים את המצוות המיוחדות. וכן עדיף לוותר על עוצמות רוחניות, ואפילו גבוהות, אם דבר זה עלול לפגוע בפרטי ההלכה.
אומנם עם ישראל יפסיד מצווה חשובה, ואף יפסיד עלייה רוחנית ניכרת, אולם בד בבד ילמד שפגיעה בפרטי ההלכה, אפילו של יחידים, אינה מצדיקה את החוויה הרוחנית שתבוא בה בעת. חוויה רוחנית שעשויה לרמוס פרטי הלכות היא אולי חוויה רוחנית, אבל איננה חוויה דתית!
נפרט בקצרה כמה הלכות המיוחדות לשנה זו:
- הדלקת נרות: יש להדליק נרות יום טוב רק במוצאי שבת, לאחר שהאישה אמרה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (או התפללה ערבית ואמרה "ותודיענו"). יש לזכור להדליק לפני שבת נר נשמה כדי שיהיה אפשר להעביר אש ביום טוב לצורך הדלקת הנרות ולצורך בישול. בברכת שהחיינו בהדלקת הנרות תכוון האישה על החג המתחדש וגם על הפרי החדש.
- הכנות משבת ליום טוב: אסור להכין בשבת שום דבר לצורך יום טוב. לכן אין לערוך את השולחן ליום טוב לפני שיצאה השבת. אומנם מותר לנקות ולסדר דברים המועילים גם לשבת עצמה. כמו כן אין לחמם את התבשילים אלא במוצאי שבת (לאחר אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש"). לכן כדאי להכין תבשילים המתחממים בקלות.
- סדר השבת: הנוהגים להקל בקבלת חג מוקדמת לא יקלו במקרה כזה, כי לא נכון לקבל יום טוב בתוך השבת (עיינו לבוש תפ"ח מהרי"ל הלכות פסח, תפילה. ובשעת הדחק, כגון לצורך זקן או חולה, ניתן להקל. עיינו שש"כ ח"ב מז, הערה קיא).
- במוצאי שבת (ליל יום טוב) מוסיפים בתפילת ערבית 'ותודיענו' (ברכות לג ע"ב; שולחן ערוך תצא, ב), ואין אומרים "ויהי נועם" ו"ואתה קדוש".
- הקידוש בלילה השני של ראש השנה נעשה בסדר יקנה"ז (פסחים קג ע"א; שולחן ערוך תעג, א), דהיינו: יין ("בורא פרי הגפן"), קידוש ("אשר בחר בנו"), נר, הבדלה ("המבדיל בין קודש לחול… ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לקודש"), זמן ("שהחיינו").
- אין תוקעים ביום הראשון של ראש השנה שחל בשבת.
- אבינו מלכנו: האשכנזים אינם אומרים בשבת 'אבינו מלכנו', כיוון שזו תחינה שביסודה ניתקנה לתעניות (רמ"א תקפד, א). לדעת האר"י אומרים גם בשבת, ורבים מהספרדים נוהגים כך.
- סעודה שלישית: טוב להקדים סעודה שלישית ולא להרבות באכילה, כדי שלא יהיו שבעים מדי לארוחת החג (ויש המחלקים את הסעודה השנייה לשניים: מברכים, מפסיקים מעט, למשל בלימוד, ושוב נוטלים ידיים לסעודה השלישית).
- תשליך: המנהג המקובל הוא לדחות את התשליך ליום השני (רמ"א תקפג, ב, ומ"ב שם).
ויהי רצון שהקב"ה יכתוב ויחתום את כולנו לחיים טובים וארוכים ולשלום.
בשעה טובה יוצא לאור בימים אלו ספר חדש של הרב יוסף צבי רימון, לימוד משפחתי בנושא 'בין אדם לחברו'. להשיג באתר סולמות ובחנויות הספרים
