בשנים האחרונות נשחק עד דק המושג 'חברתי'. חברות מסחריות משתמשות בתווית החברתית כדי למכור עוד ולאלחש את החשדנות הטבעית כלפי מי שמציע לנו סחורה או שירותים ולנגד עיניו דולרים תמיד. בדיוק בזמן הזה, כשכבר נדיר למצוא מיזם חברתי אותנטי, רמ"ח ושס"ה איברים מתחברים באחד המיזמים ההכרחיים בשוק.
המטרה אחת: הוזלת מחירי הפירות והירקות בלי להתלונן ובלי להישען על פוליטיקאים ועל מחאות העוברות מן העולם בלי הישגים.
"זה לא איזה סטארט-אפ", אומר מייסד המיזם, ידידיה בן שימול (27), איש משפחה מפרדס חנה. "זה מיזם פשוט מאוד: איגוד כוח הקנייה של צרכני הפירות והירקות כדי שהלקוחות יקבלו מהספקים פירות וירקות במחיר נמוך בהרבה ממחירי הסופר".
בקבוצה חברים אנשים מכל גוני האוכלוסייה. "מחירי הפירות והירקות ממש לא קשורים לרמת ההכנסה", אומר בן שימול. "פונים אליי אנשים אמידים ואומרים לי שהם לא קונים במחירים שהולכים היום בסופרים. גם אם אתה עשיר, אתה מרגיש שהכסף לא שווה את הפרי. לא מזמן ראיתי מנגו בשבעים שקל לקילו. זה לא הגיוני".
"הדבר הראשון שעשיתי היה לפתוח קבוצת ואטסאפ בפרדס חנה, שבה הודעתי שאני מבקש לאגד אנשים שיהיו כוח קנייה ומתכנן להביא ספקים שיהיה להם שווה למכור בזול בשביל הכמות. בתוך יומיים-שלושה הצטרפו 500 איש. זה עף והתגלגל מקבוצה לקבוצה. התברר שהמצוקה גדולה, ואנשים רק חיפשו מישהו שירים את הכפפה"
הכול התחיל באפרסק
בן שימול אינו בא מתחום החקלאות; לפרנסתו הוא מנהל פיתוח בישיבת הסדר באור עקיבא. הרעיון למיזם החל להיטוות בראשו בפשטות לפני כארבעה חודשים כשנכנס לסופר השכונתי וביקש לקנות אפרסקים לבתו.
"ראיתי את המחירים, וויתרתי. אני לא מרוויח שכר מינימום, אבל בהוצאה הכלכלית החודשית שלי לא יכולתי לשים שלושים שקלים על שבעה אפרסקים. זה פגש אותי גם בענבים; אני רוצה ענבים, אבל המחיר מופקע, ואני לא קונה. המחשבה שעברה לי בראש הייתה כזאת: אני סרן במילואים, מתנדב בעמותה, עובד מהבוקר עד הלילה, ולא יכול לקנות לעצמי אפרסק?! זה לא יכול להיות! החלטתי שלא עוד".
מה עשית?
"הדבר הראשון שעשיתי היה לפתוח קבוצת ואטסאפ בפרדס חנה, שבה הודעתי שאני מבקש לאגד אנשים שיהיו כוח קנייה ומתכנן להביא ספקים שיהיה להם שווה למכור בזול בשביל הכמות. בתוך יומיים-שלושה הצטרפו 500 איש. זה עף והתגלגל מקבוצה לקבוצה. התברר שהמצוקה גדולה, ואנשים רק חיפשו מישהו שירים את הכפפה. בסייעתא דשמיא, בתוך חודש וחצי כבר היינו אחרי חתימה על הסכמים עם ספקים גדולים, והיום אנחנו עובדים עם ארבעה ספקים איכותיים".
המיזם לא נעצר בפרדס חנה הפורחת. "לא האמנתי לאן אני נכנס", אומר בן שימול בהתפעלות. "היום, ארבעה חודשים בלבד אחרי הרעיון, יש כבר 100,000 איש בקבוצות מכל רחבי הארץ שנהנים מפירות וירקות במחיר טוב לעומת מה שמקובל בסופר".
"הלוואי שהיו לי חקיינים ושירוויחו את מה שאפשר כמתווכים. לא פעם בקבוצות קנייה גדולות זה עשוי ליפול מבחינת המחירים, כי מהר מאוד היזם רוצה להרוויח יותר. אני לא שופט אף אחד ואפילו מברך את מי שמרוויח מיזמות עסקית-חברתית, אבל חשוב שכל יזמות חברתית תישאר חברתית. אני אומר ככה: אל תיקח את האמון של האנשים ותהפוך את הסיפור לנטו עסקי"
דבר איתי בשקלים
מה הפרשי המחירים?
"אפרסק, שעולה 12 שקלים לקילו בסופר, נמכר אצלנו ב-6.5 שקלים לקילו. ענבים כבר שלושה חודשים נמכרים אצלנו ב-10–12 שקלים לקילו, ובסופר הם עולים סביבות 17 שקלים, ובתקופות הקשות המחיר שלהם הגיע אפילו לשלושים שקלים. מחירים גבוהים זאת לא גזרת גורל.
"זה עובד ככה: הספקים מעלים מחירים ואומרים שמחירי חומרי הגלם עלו, אבל הם לא מורידים את המחירים כשמחירי חומר הגלם יורדים. תראה מה קרה בחד-פעמי. היה יקר, כי היה מס, אבל כשירד המס למה המחיר לא ירד בכל מקום למה שהיה לפני המס?
"זאת רק דוגמה לזה שהציבור קונה גם אם יקר, וזה לופ שחוזר על עצמו, ומעלים עוד ועוד. הציבור לא מבין את הכוח שיש לו ביד, וחבל. אני חושב שהמחאה הזאת אינה מחאת נגד אלא קריאה בעד להתאחד כצרכנים.
"אנחנו לא עושים שיימינג לשום סופר. פשוט מאוד: מי שירצה לעבוד איתנו, יבוא ויעבוד וירוויח. אומנם הוא ירוויח רק קצת מכל לקוח, אבל בסוף החודש הרווח יהיה יפה. זה העיקרון: למכור להרבה אנשים במחיר טוב כדי שכולם ייהנו מפירות וירקות וליצור רווח שמורכב מהרבה לקוחות במקום רווח עצום על מעט מאוד לקוחות".
איך אפשר להתחיל ליהנות כצרכנים מהמיזם שלך?
"אני לבד בסיפור הזה, בהרבה סייעתא דשמיא. הכול עובר דרכי כי אין תקציב לתפעול. זה די פשוט: המספר שלי מפורסם בכל הודעה שאני מפיץ, ואפשר לחפש אותי בפייסבוק, 'ידידיה בן שימול' או 'נלחמים ביוקר המחיה'. בכל יום אני שולח קישורים לקבוצות לפי אזור מגורים.
"אני מקווה שבעתיד נוכל לעשות את זה באופן יעיל יותר ושוקל לגייס משקיעים. כעת אין לי כסף בשביל זה, ואני לא רוצה להתחיל להיות מתווך ולגזור רווחים, כי אנשים צריכים את המחירים הנמוכים ביותר".
יש פה פוטנציאל עסקי?
"ודאי", אומר בן שימול. "הלוואי שהיו לי חקיינים ושירוויחו את מה שאפשר כמתווכים. לא פעם בקבוצות קנייה גדולות זה עשוי ליפול מבחינת המחירים, כי מהר מאוד היזם רוצה להרוויח יותר. אני לא שופט אף אחד ואפילו מברך את מי שמרוויח מיזמות עסקית-חברתית, אבל חשוב שכל יזמות חברתית תישאר חברתית. אני אומר ככה: אל תיקח את האמון של האנשים ותהפוך את הסיפור לנטו עסקי. תמשיך להיות הכי חברתי בשוק כל הזמן, וגם תרוויח מזה כדי שתוכל להמשיך. אבל לפני הכול חשוב הסיפור החברתי. אם אתה רק משתמש בטייטל הקדוש ה'חברתי', זה כבר לא שווה".
לאחות את חלקי העם
"אנשים שולחים לי הודעות מאוד מרגשות", מספר בן שימול. "כותבים שהם אפילו נהנים לעמוד בתור כדי לקנות פירות! טוב, ככה זה כש-400–500 לקוחות ביום באים לחנות שבדרך כלל יש בה כמה עשרות אנשים ביום. ככה גם פוגשים זה את זה.
"תראה אותי; קוראים לי ידידיה, אני הכי סטיגמטי. כיפה סרוגה, שם כזה, היום זה נחשב להיט בכל הציבורים. אנשים אומרים: אנחנו לא מסכימים עם מה שאתה מייצג פוליטית, אבל מעריכים את מה שאתה עושה. יש כאן מודל של ישראליות שמבוסס על ערבות הדדית באמת, לא כסיסמה".
לבן שימול יש עוד תוכניות בהקשר של יוקר המחיה: "היום המצב הוא שעם עליות המחירים התכופות החלשים נשארים מאחור, ומתווספות עליהם עוד אוכלוסיות. היום אב לשמונה שעובד מתקשה להתקיים. שכר הלימוד במעונות עלה ל-4,000 שקלים, ואין שלא תהפוך את זה, אלו לא סכומים הגיוניים.
"זה קורה כי כל אחד רוצה לשפר את התנאים ואת השכר שלו, וככה על הדרך עוד אוכלוסיות נכנסות מתחת לקו העוני. אני אומר ככה: אם קיץ אחד ישאירו את בתי המלון ריקים, המחירים יצנחו. הבעיה היא שכולם אומרים 'חסכתי, אז אני אצא לחופשה'. אבל 1,500 שקל ללילה?! מה קרה?
"הפרויקט הסביר בעצם לכולם שיש ערבות הדדית, ואם כולם נתאחד, יהיה טוב יותר בצרכנות ובכלל. הלוואי שנתקדם הלאה לעוד מיזמים כאלה בשלל תחומים. החלום הוא שבכל המוצרים יהיו קבוצות שיקבלו מחירים נמוכים מאוד לעומת מחירי הסופר, מחירים שיהיו נאמנים לעלות המוצר.
"כמה אפרסק עולה בשוק? לא יותר מארבעה שקלים לקילו. למה למכור את זה ב-12–13 ובתקופות קשות בשלושים שקלים? זה לא זהב".
רוצים קישור הצטרפות לקבוצה הרלוונטית לאזורכם? שלחו מספר טלפון ומקום מגורים למייל הזה: yoker.michya1@gmail.com
Lead:
