כותרות חמות :

להיות הולך דרכים
להיות הולך דרכים

להיות הולך דרכים

סיון רהב מאיר

 

 

1.

"הייתי פסיכולוגית צעירה. יחד עם אחת המומחיות הגדולות בארץ פגשתי אישה שנפגעה ונוצלה. שמעתי את המומחית הבכירה אומרת עליה, אחרי שהלכה: 'אוי, הלך עליה'. המשפט הזה קומם אותי, טלטל אותי. לא הסכמתי לגישה הזו. לא הלך עליה!"

כך סיפרה הפסיכולוגית שרונה שוורצברג בזום השבועי של קהילת 'מתחדשות'. לדבריה, כל משבר שאנחנו עוברים הוא הזדמנות לא רק להחלמה, אלא להרבה יותר מזה: להגשמה.

"הכאב שכל אחד מאיתנו חווה בחיים יכול להיות בדיוק המפתח לתיקון. מול מחלה, מצוקה כלכלית, חיפוש זוגיות, מצב רוח ירוד – צריך קודם כול להכיר בכאב. לא להדחיק אותו, אבל בהמשך לדעת ש'אני זה לא הכאב שלי'. יש הבדלה ביני לבינו. ואז אפשר לקחת את הכאב ולהפוך אותו למנוף. אפילו לעזור לאחרים בעתיד.

תחשבו על יוסף הצדיק. אם הוא לא היה נמכר ונזרק לבור ונשלח לכלא, האם הוא היה צומח להיות יוסף הצדיק? תחשבו על עם ישראל בלי השעבוד במצרים, האם היינו מגיעים למה שהגענו? וכך גם מול כל קושי כיום – צריך לחשוב איך גם ממנו יצמחו בסוף דברים חדשים וטובים".

תודה, שרונה. שנזכה לא רק לפתור משברים אלא לעלות מהם לרמה גבוהה יותר.

 

 

2.

"שלום סיון. לפעמים מול המציאות החדשותית אני מרגיש שדווקא בעולמות הנסתרים והעמוקים, בפנימיות התורה, נוכל למצוא פריצת דרך חדשה.

אני גר בעיר צפת. הלכתי הלילה לקברו של רבי משה קורדוברו ('הרמ"ק') המקובל שקבור כאן, לרגל יום פטירתו. אומרים שביום הפטירה של האדם חשוב ללמוד מתורתו, אז הנה משהו קטן:

רבי משה קורדוברו מסביר כיצד הפנים של כל אחד מאיתנו הם מדריך לתיקון עצמי, כי כל איבר בפנים הוא בעל משמעות רוחנית עמוקה וצריך להשתמש בו היטב. וכך הוא כותב:

'אוזניו – יהיו נוטות תמיד לשמוע הטוב, והמגונה לא ייכנס בהן כלל.

פיו – לא יוציא אלא טובה, ולא יוציא מפיו דבר מגונה ולא קללה ולא רוגז וכעס כלל ולא דברים בטלים.

פניו – תהיינה מאירות תמיד ויקבל כל אדם בסבר פנים יפות.

עיניו – לא יסתכל בהן כלל בשום דבר מגונה, אבל תהיינה תמיד פקוחות להשגיח ולרחם על האומללים כפי כוחו'.

כלומר, כל מה שאנחנו שומעים, אומרים ורואים, אפילו הבעת הפנים שלנו – הכול משפיע על האישיות שלנו פנימה וגם משפיע על העולם כולו החוצה.

לזכרו".

 

3.

מפרשת מסעי לפרשת דברים. איך נעבור את מסעות חיינו? רבי יוסף חיים מבגדד, ה'בן איש חי', מסביר שיש לאדם שתי אפשרויות לעבור מסע – להיות עובר דרכים או הולך דרכים:

עובר דרכים – "כל מטרת ליבו רק לבוא ולהגיע למחוז חפצו, ובדרך הוא רץ". כלומר, עובר דרכים ממהר מנקודה א' לנקודה ב' בלי לשים לב לדרך, בלי לייחס לה חשיבות. היא רק עיכוב, והוא היה מדלג עליה אם היה אפשר.

הולך דרכים – "יודע שבכל מקום שתדרוך כף רגלו, הנה ה' מכין צעדיו, למען יתקן שם איזה ניצוץ השייך לנשמתו". הולך דרכים יודע שגם הדרך חשובה, לא פחות מהמטרה. שאלוקים נמצא גם במקומות הפחות צפויים, ואפילו מכוון אותו לשם כדי לתקן שם משהו.

עובר דרכים יתעצבן ויצפור בפקק; הולך דרכים יחשוב למה הוא שם ואיך לנצל היטב את הזמן הזה. עובר דרכים יתעלם מאנשים שיפגוש בדרך; הולך דרכים ישמח על ההזדמנות להכיר ואולי להתחבר ולעזור. עובר דרכים לא ישים לב לנוף, לשקיעה או לזריחה; הולך דרכים ייהנה מנפלאות הבריאה שנגלו לפניו בדרך.

כל אחד, בתחנות שלו במסע חייו, יכול לשאול את עצמו: האם אני עובר דרכים או הולך דרכים?

 

4.

פעם בתחילת שנת הלימודים התבקש ראש הישיבה הרב מיכל יהודה לפקוביץ' מאת אחד המחנכים לגעור באחד התלמידים, להעביר עליו ביקורת. הוא ענה: "עדיין לא הראיתי לו השנה מספיק אהבה, כדי שאוכל לומר לו ביקורת".

יש פה אמת גדולה: ביקורת מביעים מתוך אכפתיות, אהבה וקרבה. רק אם רוב הקשר חיובי, אפשר להשמיע גם קצת תוכחה.

זה בדיוק מה שמלמד אותנו משה רבנו בספר דברים שהתחלנו לקרוא לאחרונה. הוא מוכיח את עם ישראל אבל עושה זאת מתוך כבוד עצום ואהבה גדולה. לא מתוך רצון 'להראות להם', 'לתפוס אותם' ו'להיכנס בהם' אלא מתוך רצון לכוון ולדייק, לרומם אותם להיות מה שהם אמורים להיות.

בחינוך ילדים, בזוגיות, בכל קשר אנושי – בפעם הבאה שאנחנו רוצים לבקר, עלינו לשאול: מה המניע שלנו? והאם נתנו קודם די אהבה?

 

5.

העיתונאי הוותיק מוטי עדן, מנהל הערוץ הראשון לשעבר, נפטר בשבוע שעבר בגיל 72. עם פטירתו פרסם מחדש מרכז התקשורת היהודי JEM את ההקלטה של שיחתו הנדירה עם הרבי מלובביץ', בשנת 1979. הם דיברו על מלחמה ושלום, על חלוציות ויהדות, אבל משפט אחד על התקשורת ראוי לתשומת לב מיוחדת.

בעברית צחה אומר הרבי בהקלטה לעיתונאי הבכיר: "צריך להיזהר מלהטיל מרה שחורה על בני ישראל". כלומר, התקשורת צריכה להיזהר לא לדכא את הציבור. לא צריך לייפות את המציאות, אבל צריך להיזהר גם לא לכער אותה. לא לדכדך בכוח. להאיר את מה שטוב, לחזק תופעות חיוביות, לעסוק במכנה המשותף. מוטי עדן ז"ל ציטט את ההוראה הזו של הרבי מלובביץ' עשרות שנים. צריך להיזהר מלהטיל מרה שחורה על בני ישראל. האם התקשורת של היום עומדת במבחן הזה?

 

6.

"שלום סיון, קוראים לי אופק אוחיון ואני מטבריה. לפני כמה ימים ראיתי שלט שכתוב בו 'פרסם כאן'. אני יודע שזה מיועד לעסקים, אבל צלצלתי לחברה הזאת, 'דגל תקשורת', וביקשתי הצעת מחיר. בהתחלה הם רצו קמפיין של שלושה חודשים. אמרתי שזה קצת כבד עליי כי אני רק בן 19 ויש לי רק קצת חסכונות מהעבודה שלי במסעדה, אז הם הסכימו לסגור איתי קמפיין לחודש אחד ב־1,000 ש"ח.

הנה התוצאה: מהיום בציר מרכזי בטבריה כולם רואים משפט שכתב לעצמו דוד יהודה יצחק שנהרג בג'נין. אפילו מבלי להכיר אותו התרשמתי מאוד מהאישיות שלו. ראיתי את המשפט הזה בפוסט שפרסמת עליו, והוא תפס אותי ועיצבתי אותו. דוד כתב: 'תהיה טוב, פשוט טוב, בלי רעש וצלצולים, בלי לבלבל את המוח, פשוט להיות טוב'. אני לא יודע מאיפה בא לי הרעיון הזה, אבל אני ממש מתרגש. עכשיו נשאר לנו רק להפנים את דבריו".

 

7.

מה הסיפור החסידי הכי יפה ששמעתם?

שימו לב: הספר הבא בסדרת 'לגדול' – בדרך!

והפעם: אוסף סיפורים על תנועת החסידות ועל מה שהיא מלמדת כל אחד מאיתנו: שמחה, ניגון, חברות, חסד, תפילה, שבת ועוד ועוד.

כרגיל, הסיפורים הם גם עתיקים וגם חדשים. יש כל כך הרבה סיפורים חסידיים שקורים גם בימינו…

תחשבו על סיפור שקשור בחסידות – מימי הבעל שם טוב ועד משהו שקרה לכם אתמול בבוקר. אפשר להתייעץ עם חברים ומשפחה, לדבר על זה בשבת הקרובה ולהיזכר בסיפורים שאהבתם בילדותכם.

אתם מוזמנים לשלוח סיפורים גם כאן בתגובות וגם בהודעה פרטית.

מי שהסיפור שלו יתפרסם יקבל ספר במתנה ובעיקר – יזכה לספר סיפור לכל הקוראים של 'לגדול'.

תודה גדולה מראש.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן