יצאנו לדרך: המרוץ לרשויות המקומיות התחיל. בעוד ארבעה חודשים, בט"ז במרחשוון תשפ"ד (31 באוקטובר 2023), ייערכו בכל הארץ הבחירות לראשויות המקומיות. באופן מסורתי שיעור ההצבעה לרשויות המקומיות נמוך משיעורה בבחירות הארציות, והן נחשבות מעניינות הרבה פחות. אבל בפועל ברוב המקרים ההצבעה לרשות המקומית משפיעה על חיי היום-יום של האזרחים הרבה יותר משמשפיעות עליהם הבחירות לממשלה ולכנסת, ובשל גודלן הקטן יותר של הרשויות ומספר הקולות הנדרש לכל מנדט, כל קול משפיע הרבה יותר.
מספר חברי המועצה בכל רשות משתנה לפי גודלה: בערים הגדולות יש עד 31 חברי מועצה, ובערים הקטנות יש פחות, אך לא פחות מתשעה חברים. חברי המועצה, למי שאינו יודע, מכהנים בהתנדבות.
למי שהספיק לשכוח, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: פתק אחד לראש הרשות, ופתק אחד לרשימה שתרכיב את חברי מועצת העיר, נציגי הציבור שיקבעו בשבילכם המון דברים במהלך חמש השנים הקרובות. בניגוד לבחירות הארציות, שבהן יש לימין רוב ברור שקטף הישג גדול בבחירות האחרונות, בבחירות המקומיות השמאל מגיע יותר לקלפי, משקיע יותר ומצליח להכניס יותר ראשי ערים וחברי מועצה ביחס לגודלו באוכלוסייה.
יהודה ולד: "קרוב ל-70% או ל-80% מהמועמדים היו בעבר בבית היהודי או בימינה. אני מחבר אליהם גם אנשים שהיו באיחוד הלאומי ואפילו מהליכוד, כמה שיותר אחדות תחת גג אחד. אנחנו מוצאים את המשותף עכשיו, סוף-סוף, אחרי כמה שנים של התפלגויות ופירודים"
הזדמנות לאחות קרעים
בגזרת הציונות הדתית נטרפו הקלפים מאז הסבב הקודם: המפד"ל איננה, והבית היהודי הלך אחריה. במפלגת הציונות הדתית מנסים לאסוף את הנציגים המכהנים כיום שהיא פרסה עליהם את חסותה ולהגיע להישג ממשי בבחירות המקומיות.
כמה ראשי ערים ירוצו מטעם הציונות הדתית, ובהם ללו זוהר בקריית מלאכי, שהיה בעבר איש הבית היהודי, הראל שוהם ברמלה, יאיר שטבון באריאל, דודו דר בשלומי ועוד. נוסף עליהם מריצים במפלגה עשרות מועמדים שינסו להיכנס למועצות העירוניות בכל הארץ. ברוב מוחלט של המקומות ירוצו בנפרד הציונות הדתית ועוצמה יהודית, מוותרות על מקסום הכוח שהביא לידי תוצאה היסטורית בבחירות הארציות.
"יש לנו שתי מטרות שבצלאל סמוטריץ' הגדיר בהקשר המוניציפלי", אומר יהודה ולד, מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית ומי שאחראי בפועל לכל הנושא המוניציפלי. "המשימה ראשונה היא ליצור חיבורים. אחרי חמש מערכות בחירות, פילוגים ופיצולים, זה הזדמנות לחבר ולאחות קרעים בשטח. כשמצליחים לאחד מלמטה, וזו משימה אסטרטגית, זה משפיע למעלה.
"אנחנו פותחים את הדלת לכולם", הוא אומר ומכוון בעיקר לנציגי הבית היהודי וימינה. "אני מגיע לכל מקום, יושב, מחבק, מכיל ומנסה לחבר. אנחנו מחפשים כמובן נאמנות לערכים ולדרך, לציונות הדתית, אבל כל זה בלי חשבונאות ובלי פנקסנות עבר".
יש אנשים שהיו בבית היהודי או אצל בנט בימינה ורצים מטעמכם בבחירות הקרובות?
ולד מפתיע: "קרוב ל-70% או ל-80% מהמועמדים היו בעבר בבית היהודי או בימינה. אני מחבר אליהם גם אנשים שהיו באיחוד הלאומי ואפילו מהליכוד, כמה שיותר אחדות תחת גג אחד. אנחנו מוצאים את המשותף עכשיו, סוף-סוף, אחרי כמה שנים של התפלגויות ופירודים".
יהודה ולד: "יאיר לפיד סימן את הרשויות המקומיות כיעד מרכזי, בין השאר כדי לעצור באמצעותן את הרפורמה המשפטית. הוא מבין שאם יהיו הרבה אנשי שמאל ברשויות המקומיות, זה ישפיע על השטח. קח את אירוע הסרבנות. אם יש עירייה שמעודדת סרבנות, זה משהו אחד. אם יש עירייה שאומרת: לא בבית ספרנו, אנחנו לא מקדמים סרבנות או שביתה פוליטית, זה כבר משהו אחר"
המשימה השנייה מבחינתו של ולד היא בנייה של הנהגה מקומית "חזקה, מקצועית וטובה, עם קשר להנהגה הארצית. יש לנו שר אוצר, שר עלייה ושר משימות לאומיות, וכמובן שאר הח"כים בוועדות, וזו הזדמנות פז לבנות הנהגה מקומית, לקחת את סגני ראש העיר, שכבר נמצאים בשטח, וגם לרענן את הכוחות ולהכניס כוחות צעירים רעננים וטובים שמבינים שההנהגה המוניציפלית חשובה לא פחות מההנהגה הארצית".
לשם מה בעצם מפלגה זקוקה לנציגים מטעמה במועצות העיר?
"בסוף אנחנו רואים בעצמנו שליחי ציבור. היכולת של שר בממשלת ישראל לגעת בציבור הדתי-לאומי בדימונה או בכרמיאל, בצרכים של הגרעין בחיפה או בדאגות של ילדי הגנים או בתי הספר בירושלים או בפתח תקווה, באה מההנהגה המקומית. אם אין לי סגן ראש עיר חזק שיכול לקדם הקצאות קרקע לחינוך וכסף לדברים שחשובים לנו, גם אם יש לי שר אוצר, אני לא יכול לעשות הרבה. יש כאן גם חשיבות של הבעת הערכים שלנו, כמו חשיבות שמירת השבת במרחב העירוני, שיהיה מי שיביא את זה למועצת העיר.
"יאיר לפיד סימן את הרשויות המקומיות כיעד מרכזי, בין השאר כדי לעצור באמצעותן את הרפורמה המשפטית. הוא מבין שאם יהיו הרבה אנשי שמאל ברשויות המקומיות, זה ישפיע על השטח. קח את אירוע הסרבנות. אם יש עירייה שמעודדת סרבנות, זה משהו אחד. אם יש עירייה שאומרת: לא בבית ספרנו, אנחנו לא מקדמים סרבנות או שביתה פוליטית, זה כבר משהו אחר".
בכל המקומות אתם רצים ברשימה נפרדת?
"אני כבר כמה חודשים עובר עיר-עיר, יישוב-יישוב. אנחנו מנתחים את השטח כדי להבין מי הכוחות, בונים בכל מקום את הדמויות ואת הרשימות. יש מקומות שלא נרוץ בהם לבד, ואז אנחנו יוצרים חזיתות וחיבורים. יש מקומות שנרוץ בהם עם הליכוד, יש מקומות שעם ש"ס, ויש מקומות שעם עוצמה יהודית. ברוב המקומות אנחנו עצמאיים".
הפילוג לשתי המפלגות עלול לגבות מחיר כבד.
"פילוג מחליש תמיד. הצטערנו שאחרי הבחירות היה פילוג; זו הייתה בחירה של איתמר. מבחינתנו איפה שאפשר ליצור אחדות וזה מועיל לשני הצדדים, ניצור אחדות. כל מקרה לגופו. בחצור הגלילית למשל אנחנו רצים ביחד.
"אנחנו עמלים הרבה על חיבורים", הוא טוען. "אנחנו יוצרים תמיכה, את הגב ואת התמיכה הכספית למועמדים – תמיכה של מטה, תוכנה ממוחשבת להמרצת בוחרים, ייעוץ משפטי, סיוע קמפייני. יש צוות מפלגה עם אנשי שטח ומזכירות שנותנים יחד מעטפת טכנית. השלב הבא הוא החיבור של חברי הכנסת והשרים: הם יוצאים לשטח ומסייעים בקמפיין כדי לחזק את הכוח ולהעצים את הכוחות של הנציגים בשטח בכנסים ובחוגי בית".
כמה כסף מושקע בבחירות המקומיות?
"זה כסף שאנחנו מקבלים בהלוואה מהמדינה. נציג שנבחר מחזיר את ההלוואה, ומי שלא מצליח, המפלגה סופגת את זה. יש כאן סכומים גדולים של יותר מעשרה מיליון שקלים. זה אירוע תקציבי שצריך לנהל טוב. יש מפלגות שקרסו בגלל בחירות מוניציפליות, ותמיד צריך לזכור שאלו כספי ציבור".
איתיאל ניימן: "בסוף אנחנו מפלגת עוצמה יהודית, שהיא לא מפלגה רק של הציונות הדתית, יש לנו גם חילונים ומסורתיים וגם חרדים. אנחנו לא מפלגה של מגזר מסוים, וזה מה שמייחד את המפלגה הזו. אנחנו רואים את זה גם במוניציפלי: בפתח תקווה יש רשימה של דתיים וחילונים ביחד מטעם עוצמה יהודית"
גאווה יהודית
איתיאל ניימן הוא מנכ"ל מפלגת עוצמה יהודית. בניגוד למפלגת הציונות הדתית, שבונה את פריסת השטח בין השאר על פעילים ותיקים מימי המפד"ל בואכה הבית היהודי, בעוצמה יהודית, מפלגה חדשה, ניצבים בפני אתגר גדול לבנות שטח מוניציפלי. לדברי ניימן, המפלגה מריצה כארבעים מועמדים למועצות העירוניות ברחבי הארץ, ובהם גם מועמד לראשות העיר – בחריש.
"עוצמה יהודית הולכת לשחזר את ההצלחה בבחירות הארציות ולהכניס כמה שיותר נציגים במוניציפלי, כדי להעמיד כמה שיותר חברי מועצה מטעם עוצמה יהודית. יש לנו הרבה פעילים בכל הארץ, ויש מקומות שאנחנו עושים בהם שיתופי פעולה עם אנשים שפרשו מהבית היהודי ומחפשים בית חדש, עושים חיבורים עם עוד מפלגות כמו הליכוד, ש"ס והציונות הדתית".
איפה?
"בבאר שבע לדוגמה הרב גדי מזוז, שהיה בבית היהודי, ירוץ בראש הרשימה של עוצמה יהודית. זה עדיין בדיון עם הציונות הדתית, ואנחנו קוראים להם מכאן להצטרף למען באר שבע".
למה לא לשחזר את ההצלחה בבחירות הארציות ולרוץ יחד בכל הארץ?
"בסוף אנחנו מפלגת עוצמה יהודית, שהיא לא מפלגה רק של הציונות הדתית, יש לנו גם חילונים ומסורתיים וגם חרדים. אנחנו לא מפלגה של מגזר מסוים, וזה מה שמייחד את המפלגה הזו. אנחנו רואים את זה גם במוניציפלי: בפתח תקווה יש רשימה של דתיים וחילונים ביחד מטעם עוצמה יהודית. את זה אי אפשר לעשות עם הציונות הדתית, שהיא רק הציונות הדתית. אנחנו מפלגה של עם ישראל".
מה זה אומר להיות נציג של עוצמה יהודית? אילו ערכים הוא מקדם במועצת העיר?
"לעוצמה יהודית אין מוסדות שאנחנו צריכים לדאוג להם; אנחנו דואגים לעם ישראל. חשוב לנו לעשות פעילויות עם הנוער, לחזק את הנוער ולעזור לו כדי שלא ילך למקומות לא טובים, להביא גאווה יהודית ועוצמה יהודית בכל מקום".
איך אתם עוזרים לזה לקרות?
"אנחנו מחזקים אותם מהכנסת ומהממשלה, מה שנוכל לעשות. המטרה שלנו כאמור היא לקדם את הנוער. במוניציפלי מעניינת את האנשים העזרה היום-יומית בארנונה, בפינוי הזבל. אנחנו בוחרים אנשים שרוצים לעזור לעם ישראל ולעשות דברים טובים, לעשות טוב כדי לקדם את האג'נדה הציונית. כל הח"כים והשרים מגויסים לעניין ויורדים לשטח לפתיחת מטות. השר בן גביר, לכל מקום שהוא מגיע הוא יוצר סביבו הרבה רעש".
איתיאל ניימן: "המטרה שלנו כאמור היא לקדם את הנוער. במוניציפלי מעניינת את האנשים העזרה היום-יומית בארנונה, בפינוי הזבל"
לדבר על מהות
אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הפוליטיקה המקומית הדתית-לאומית היא ראש עיריית בית שמש עליזה בלוך, שהצליחה לעשות את הלא ייאמן ולהקים קואליציה מתפקדת בעיר שבה חילונים וחרדים חיים יחד בשכונות נפרדות.
"האמת היא שרוב חיי הייתי אשת חינוך", היא נזכרת בהחלטה לקפוץ למים הפוליטיים. "בשלב מסוים הבנתי שאם אני רוצה להשפיע יותר על העולם, צריך לקפוץ למים ולהביא את עולם הערכים שלנו לשלטון ולעולם הפוליטי.
"זו מערכת יצרית קשוחה", היא מודה. "האתגר הגדול בתוך המערכת הזו של תככים והשמצות הוא ניקיון כפיים, לזכור כל הזמן שבאנו לשנות את המציאות. קל מאוד להתפתות לעולם של השמצות וביקורות, וזה חלק מהמשימה, לזכור שבאנו לעשות פוליטיקה אחרת ולדבר על מהות".
מה צריכים לדעת מועמדים שחושבים כעת לקפוץ למים?
"מי שבא צריך לרצות את זה באמת. הוא צריך לשאול את עצמו: האם אני רוצה את זה באמת? למה אני עושה את זה? אם היעד לא מאוד ברור, זה קשה מאוד".
בלוך משתפת בטיפים שלה למתמודדים החדשים וממליצה: "להקיף את עצמכם באנשים שאתם יכולים לסמוך עליהם, אנשים שאתם מאמינים שיעזרו לכם לקדם, והם אנשי אמת. אני אוהבת אנשים שבאים איתי ורואים את העולם כמוני. דבר נוסף, לזכור שזו דרך ארוכה ואין פתרונות קסם. לא להתלהב מהישגים קטנים ולא להיבהל מכישלונות קטנים.
"נוסף על כך צריך לשמור על המשפחה. מי שבוחר להיות נבחר ציבור נעשה מאוד חשוף. זה לא מקום עבודה שנגמר בסוף היום, אני כל הזמן בחוץ. לכן החלטתי לנתק את המשפחה מהתפקיד כדי שימשיכו לחיות כרגיל. ברור שאי אפשר לצאת לשירות הציבורי ולעירייה בלי גב של המשפחה, כי יוצאים מוקדם בבוקר וחוזרים מאוחר בלילה, אבל אנחנו כמשפחה בחרנו להפריד את החיים המשפחתיים ולאפשר למשפחה חיים של שפיות".
יש דבר כזה קמפיין נקי או שאין ברירה וחייבים לחסל את היריב כדי לנצח?
"בקמפיין הקודם, לפני חמש שנים, הרבה יועצים אמרו לי שאם אין אויב, קשה להוציא אנשים מהבית. ניהלנו בסוף קמפיין שלם של טוב, וזה היה קשה, כי מסר של טוב לא מעורר מוטיבציה, ואנשים מחפשים לשנוא. לפעמים אנשים שוכחים שגם בפוליטיקה יש מצוות וערכים: 'ואהבת לרעך כמוך', 'לא תהדר דל בריבו', 'והדרת פני זקן'.
"אני פוגשת כל מיני תופעות שאני שואלת את עצמי: איפה קידוש השם פה? לכן כשנכנסים לדבר כזה צריך לשאול את עצמנו למה באנו לכאן ומה באנו לקדם, ולזכור: אני לא נגררת, ולא צריך על כל דבר להחזיר. זה מקום של עוצמה".
עליזה בלוך: "בקמפיין הקודם, לפני חמש שנים, הרבה יועצים אמרו לי שאם אין אויב, קשה להוציא אנשים מהבית. ניהלנו בסוף קמפיין שלם של טוב, וזה היה קשה, כי מסר של טוב לא מעורר מוטיבציה, ואנשים מחפשים לשנוא. לפעמים אנשים שוכחים שגם בפוליטיקה יש מצוות וערכים"
למה במקומי ולא בארצי?
"כי בית שמש היא המקום הכי טוב בעולם", היא צוחקת. "כראש עיר יש לי יכולת אמיתית להשפיע על האדם השפעה רצופה. אני נוגעת בחינוך, ברווחה, בתרבות, בתחבורה. קשה להיות ראש עיר, אני במבחן יום-יומי, במגע יום-יומי עם התושבים".
אנשים היום שולחים ואטסאפ ישר לראש העיר, ובכל שעה. זה קצת בלתי אפשרי, לא?
בלוך מאשרת. "זה מאוד תדיר. תושב שולח ואטאספ לראש העיר, ואם אחרי ארבע דקות הוא לא מקבל תשובה, הוא חושב שאנחנו לא נגישים לתושב, ואז הוא כותב פוסט בפייסבוק או בטוויטר. אני בעיקרון אוהבת את הנגישות. צריך לא להיבהל משלושה ואטסאפים זועמים. אני מזכירה לעצמי שיש לי 170,000 תושבים, וארבעה פוסטים זועמים זה ארבעה מתוך 170,000.
"אנחנו חיים במציאות של פילוג", אומרת בלוך. "אני רוצה לבנות עיר של שקט, מודל של מקום שמלמד איך משנאה ומפילוג לא יצא שום דבר. אני רואה ערך בכל העולם של פיתוח כלכלי גם מנקודת המבט ההלכתית; אנחנו לא רוצים לתת צדקה, כדברי הרמב"ם שהצדקה הטובה ביותר היא לאפשר לאדם עצמאות כלכלית ולא להיות תלוי באף אחד".
