Facebook Twitter Youtube

כותרות חמות :

  • המדריך – שמיני
  • בעגלה ובזמן קריב
  • צירי הלידה של עם ישראל
  • מלחמות הראי"ה
  • נבואת הרב התגשמה
  • ידידי, השכחת?
  • מצוינות מדעית ונאמנות למסורת היהודית
  • יהודית ומשה מונטיפיורי של דורנו
  • כאן גונבים בכיף
  • המלחמה על התרג'ום
  • כתבות
  • דעות
  • טורים
    • רשות הדיבור
    • קטנה ברשת
    • סיון רהב מאיר
    • פרשת השבוע – הרב ראובן ששון
    • הרבנית ימימה מזרחי
    • יסודות הציונות – משה נחמני
    • ספר אחד בשבוע
    • מדור סאטירי
    • רוני ססובר – שומרת המסורת
    • מראש הגבעה
    • המדריך
  • מאמרי מערכת
  • קפה שפירא
  • גיליונות
  • תוכן מידעי
  • כתבות
  • דעות
  • טורים
    • רשות הדיבור
    • קטנה ברשת
    • סיון רהב מאיר
    • פרשת השבוע – הרב ראובן ששון
    • הרבנית ימימה מזרחי
    • יסודות הציונות – משה נחמני
    • ספר אחד בשבוע
    • מדור סאטירי
    • רוני ססובר – שומרת המסורת
    • מראש הגבעה
    • המדריך
  • מאמרי מערכת
  • קפה שפירא
  • גיליונות
  • תוכן מידעי
  • כתבות
  • דעות
  • טורים
    • רשות הדיבור
    • קטנה ברשת
    • סיון רהב מאיר
    • פרשת השבוע – הרב ראובן ששון
    • הרבנית ימימה מזרחי
    • יסודות הציונות – משה נחמני
    • ספר אחד בשבוע
    • מדור סאטירי
    • רוני ססובר – שומרת המסורת
    • מראש הגבעה
    • המדריך
  • מאמרי מערכת
  • קפה שפירא
  • גיליונות
  • תוכן מידעי
  • כתבות
  • דעות
  • טורים
    • רשות הדיבור
    • קטנה ברשת
    • סיון רהב מאיר
    • פרשת השבוע – הרב ראובן ששון
    • הרבנית ימימה מזרחי
    • יסודות הציונות – משה נחמני
    • ספר אחד בשבוע
    • מדור סאטירי
    • רוני ססובר – שומרת המסורת
    • מראש הגבעה
    • המדריך
  • מאמרי מערכת
  • קפה שפירא
  • גיליונות
  • תוכן מידעי
בלוג
ראשי » בלוג (עמוד 21)
איתמר סגל מרץ 24, 2022 9:03 am אין תגובות

מי יהיה כאן הרוב

האם הרוב היהודי, יסוד קיומה של מדינת היהודים, נמצא בסכנה? אם לא נתעורר, ייתכן שכן. הרוב המוצק היהודי בשחיקה מתמדת, ושערי הארץ פרוצים, כפי שתראו מייד. למלחמה המתחוללת בין רוסיה לאוקראינה עלולה להיות השפעה דרמטית נוספת על המאזן הדמוגרפי של היהודים במדינת ישראל.
על פי נתונים שפרסם קלמן ליבסקינד בטורו בעיתון מעריב לפני כשלושה שבועות, ירד שיעור היהודים במדינה מ-81% בשנות התשעים ל-74% בלבד כיום. לפי פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית ומומחה ליהודי התפוצות ולהגירה יהודית, הסיבה העיקרית לכך היא הילודה הערבית. "הריבוי הטבעי של הערבים עדיין גבוה יותר", מסביר פרופ' דלה פרגולה. "למרות העלייה הניכרת בשנות התשעים, שהביאה תוספת גדולה, הקצב של הילודה הערבית גבוה יותר, וזה מסביר למה אחוז היהודים ירד. לאחוז היהודים יש להוסיף חמישה אחוזים של חסרי דת, כפי שהם מכונים, שאינם יהודים במובן ההלכתי אבל כן שייכים בהקשר היומיומי – מס הכנסה, צה"ל והשפה העברית".
לדבריו, אם סופרים את כלל האנשים בין הירדן לים, יש בערך תיקו בין היהודים לבין הלא יהודים. "אם לא כוללים את חמשת האחוזים שציינתי, אין רוב יהודי בין הירדן לים, אלא כ-48% יהודים, וכל השאר פלשתינים, ערבים ישראלים וכל השאר. אם כוללים אותם, זה עומד על סף תיקו עם רוב מועט לטובת האוכלוסייה היהודית".
דלה פרגולה מציין בעיקר את הילודה החרדית כמגן העיקרי על הרוב היהודי: "הם שמרו על האיזון הדמוגרפי. זאת סיטואציה מעניינית כי יש מתח מסוים בין המיעוט החרדי לרוב הלא חרדי, אבל האוכלוסייה היהודית, אם היא רוצה מעמד של רוב יהודי, היא זקוקה לחרדים. יש פה ברית קדושה ולא כתובה". לשאלתי כמה לא יהודים חיים במדינת ישראל בניכוי הערבים, דלה פרגולה מציין את מספר מוכר, "בערך חצי מיליון", הוא אומר. "הם חלק אינטגרלי מהחברה היהודית, אך לא רשומים כיהודים. לחלקם אבא יהודי, לחלקם אין שום קשר משפחתי ליהדות אך הם כאן מכוח נישואין ליהודי, שזו תופעה שנוצרה בעיקר בעקבות העלייה ממזרח אירופה".

עולים בקודש
חוק השבות, אחד החוקים הראשונים שכוננה כנסת ישראל לאחר קום המדינה ותוקן כמה פעמים, קובע כי כל יהודי, בן לאם יהודייה, זכאי לעלות ארצה. איתו זכאים לעלות קרובי משפחתו: אשתו וילדיו שאינם יהודים וכן נכדיו שאינם יהודים. במרבית השנים היה זניח שיעור העולים מכוח חוק השבות שאינם יהודים, עד שהגיעה העלייה הרוסית לאחר נפילת מסך הברזל ושינתה את התמונה עם מאות אלפים עולים שאינם יהודים על פי ההלכה. מאז ועד היום העלייה נמשכת, בעיקר ממזרח אירופה, אך גם מצרפת ומארצות הברית. באורח פלא, קשה עד בלתי אפשרי לגלות כמה מקרב העולים הם יהודים הלכתית וכמה מהם אינם יהודים אלא בני זוג, בנים של יהודי הנשוי לגויה או נכדים לא יהודים של יהודי. הנתונים כמובן קיימים, אך הם בגדר סוג סוד כמוס.
ובכל זאת כמה נתונים השופכים אור על המתרחש, והמתגלה חושף תמונה לא אופטימית, בלשון המעטה. מדו"ח שפורסם בשנת 2019 עלה כי בשמונה השנים שקדמו לדו"ח היו 61% מהעולים מרוסיה, 34,662 איש מתוך 56,342, לא יהודים. מקרב העולים מאוקראינה היו 66% לא יהודים – 26,256 מתוך 39,740 עולים. לנתונים הללו יש להוסיף המוני אוקראינים ששוהים כאן באופן חוקי ובאופן לא חוקי. מארצות הברית, אגב, 95% מהעולים בשנים ההן היו יהודים.

עלייה לצורך
לצד זכאי חוק השבות יש עוד דרך משפחתית שדרכה זורמים לא יהודים לארץ, השיטה המכונה 'איחוד משפחות', הנעשית לא פעם באופן פיקטיבי. 'עולים' רבים באים מאוקראינה וממדינות אחרות מכוח איחוד משפחות. כלומר, אדם ישראלי, לאו דווקא יהודי, מוכיח כי יש לו זוגיות רצינית עם אישה שאינה זכאית חוק השבות, וכך הוא מעלה אותה לארץ ומאזרח אותה.
בכתבה שפרסם ליבסקינד דובר על כעשרת אלפים בקשות איחוד משפחות שהוגשו רק מאוקראינה בחמש השנים האחרונות, יותר ממספר הבקשות הדומות שהגישו פלשתינים. רבות מהבקשות פיקטיביות ונועדו לצורך עלייה ואזרוח בלבד. "כרגע תופעת העלייה מרעה את מצב הדמוגרפי של היהודים בארץ ישראל", אומר לנו עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת.
ד"ר נתנאל פישר, ראש החוג למדיניות ציבורית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מומחה להגירה, לעלייה ולגיור, מסביר כי הנתונים על שיעור היהודים מקרב זכאי חוק השבות אינם חשופים לציבור. "אני עובד על מחקר בנושא הזה, כי באמת הנתונים לא חשופים. יש רוב מקרב עולי ברית המועצות שאינם יהודים". לדבריו, גם אם ישנו את סעיף הנכד, זה לא אומר שלא יהודים יפסיקו להגיע לישראל. "הרבה בני זוג וילדים יגיעו. הנקודה המרכזית היא תופעת החתונות של יהודים עם לא יהודים בחו"ל. ברגע שיהודים החליטו להתחתן עם לא יהודים, זה אומר בני משפחה לא יהודים יבואו לארץ. פרופ' אשר כהן כינה את זה פעם 'ההתבוללות עולה לישראל'. מי שחשב שהתבוללות היא בעיה שיש רק בחו"ל טועה. גם בארץ יש סיכוי לא מבוטל שנער יצא עם לא יהודייה. כחברה דתית אנחנו צריכים לדבר על זה עם הילדים ועם התלמידים שלנו".

שב"חים
ליד כל כביש ראשי יש דרך צדדית, ובמקרה של מדינת ישראל מדובר בכביש מהיר בפני עצמו. שימו לב למספרים: מלבד כל זכאי חוק השבות שאינם יהודים שבאו בשנים האחרונות מאוקראינה ומרוסיה, מתברר שזה יותר מעשר שנים ישראל היא גן עדן בכל הקשור להסתננות ולשהייה בלתי חוקית של אוקראינים שאין להם דבר וחצי דבר עם מדינת ישראל או עִם עם ישראל מלבד הרצון להרוויח כאן את לחמם ברווח.
מדו"ח של רשות ההגירה שפורסם בתחילת החודש עולה כי בארץ שוהים כיום קרוב לשבעה עשר אלף אוקראינים שלהם אשרת תייר, וכשנים עשר אלף מהם ברישיון שאינו תקף, כלומר שוהים בלתי חוקיים. נוסף עליהם שוהים בארץ עוד קרוב לשלושת אלפים אוקראינים שהגישו בקשת מקלט בארץ, רובם המוחלט עוד לפני המלחמה. מרביתם נדחו, אך הם עדיין פה.
למספרים האלה יש להוסיף קרוב לחמשת אלפים עובדים זרים מאוקראינה השוהים כעת בארץ מתוך מספר כולל של כעשרים אלף עובדים זרים השוהים בארץ לאחר שפגה להם האשרה. כל זאת בלי להוסיף יותר מעשרת אלפים אוקראינים שנכנסו לארץ בשבועיים שחלפו מאז פרסום הדו"ח, מה שמביא אותנו למספר של כארבעים אלף אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות השוהים בארץ כבר עכשיו.
עו"ד פטר מסביר את הדינמיקה שמאחורי המספרים: "בשנים האחרונות עברו כאן יותר ממיליון תיירים מאוקראינה, שחלקם לא באים לסתם ביקור בגולן אלא כדי לעבוד. הם מקבלים אשרת תייר מאז הסכם הוויזות עם אוקראינה, המאפשר לכל אחד מהם להגיע בלי ויזה. הם יכולים לבוא לתשעים יום אך נשארים שנים ארוכות ופשוט עובדים כאן". לדבריו, "האכיפה מאוד חלשה. כל תייר שמחליט שהוא נשאר, עד שהוא לא נתפס באיזו קטטה או עניין אחר לרוב לא יתפסו אותו. נציין שכן מבצעים הרחקות למי שתופסים, בשונה מהסודנים.
"אנשים רבים מבקשים בקשת מקלט מדיני מאוקראינה, וגם אם היא חסרת שחר והמדינה דוחה את הבקשה, הפרוצדורה והערעור, ואחר כך ערעור למחוזי ולעליון, כל זה שווה לו, כי הוא משתכר טוב בינתיים. ככה הם נשארים שנים ארוכות. במחקר שלי ראיתי תיקים של יותר מעשור. כל ההכרעה השיפוטית הזו היא על הנייר, כי צריך גם להרחיק בפועל, ויש כאלה שנשארים עוד שנים אחר פסק דין חלוט. נוסף על כך יש גם עובדים זרים שהגיעו כחוק ונשארים מעבר לחוק. אנחנו רואים נהירה למדינת ישראל על בסיס כלכלי של אנשים ללא שום שמץ זיקה לעם ישראל".
מתווה שקד, שמאפשר הבאה של קרובי משפחה, לכאורה ללא הגבלה וכרגע ללא הגבלת זמן, לא עלול להביא עשרות אלפים נוספים שפשוט יישארו בסוף?
"קרוב לוודאי שאכן יהיו כאן עשרות אלפים. לא צריך ללכת לעתיד, עד כה הגיעו מתחילת הקרבות חמישה עשר אלף אוקראינים, שמהם שלושת אלפים וחמש מאות זכאי חוק השבות. ליותר מעשרת אלפים אין זיקה לעם ישראל. זה קצב מדהים! עשרת אלפים בתוך שבועיים. בשיא ההסתננות ממצריים היו אלפיים או שלושת אלפים בחודש".
פטר חושש גם מהתערבות מערכת המשפט: "כבר בשבוע האחרון אנחנו רואים החלטות שיפוטיות שמונעות הרחקה של אנשים שבאו ממדינה אירופית אחרת. הייתה אפילו החלטה שיפוטית שמונעת הרחקה של אדם שטען שהוא קרוב של שוהה בלתי חוקי אחר. המדינה אמרה שהיא רוצה להרחיק, אבל בינתיים בלמו מלהרחיק את אותו אדם".
פטר מזכיר את ניסיון העבר: "החוק למניעת הסתננות בוטל כבר שלוש פעמים, וכן חוק הפיקדון. ראינו מה קרה בחמש עשרה השנים האחרונות, אנחנו במצב משפטי בעייתי". הוא מזכיר שמדינת ישראל קולטת גם כך את זכאי חוק השבות, שרובם לא יהודים. "זו כבר הגנה גדולה על הרבה אוקראינים, ואנחנו נותנים להם אזרחות מיידית. זה חסר תקדים, אין לזה אח ורע בעולם".
השתתפת השבוע בדיון בבג"ץ נגד מתווה שקד. מה קרה שם?
"בית המשפט לא אמור לדון בכלל בישות של מדינת זרה נגד החלטה של שר בישראל, זו התערבות זרה, וזה לא שפיט. בית המשפט הוא לא מקום להכרעה בין מדינות. זו שאלת מדיניות נקייה שמסורה לשרת הפנים, גם אם אני לא אוהב את מה שהיא עושה. הוא היה צריך לדחות על הסף את העתירה, ולא דחה לצערי".
פטר מסביר כי בינתיים לא ניתנה החלטה שמשהה את המתווה, אבל השופטים הבהירו למדינה שהם סבורים שעל הצו שמכוחו שרת הפנים פועלת יש סימן שאלה גדול אם יש לה סמכות למנוע כבר באירופה עלייה של אוקראינים למטוס. "הם למעשה מבקשים עוד כשבוע לראות איך מתקדם ומה הוחלט. אם המדינה לא תתקן את הצו או את המתווה, נראה שאלו האיתותים, שבית המשפט יפסוק נגדה, וזו החלטה לא נכונה שיפוטית.
"הסכם ויזות למטרת תיירות לא רלוונטי למצב חירום כמו שלנו, שאף אחד לא יודע לכמה זמן הם באים. אנשים באים בלי כרטיס טיסה חזור. אבל בית המשפט מכרסם במתווה של שרת הפנים, שכבר כעת המתווה שלה מרחיק לכת מדי בעיניי, אין לו סוף והוא חסר נקודות בלימה".
בשולי הדברים חשוב לציין שכל המספרים שצוינו כאן אינם כוללים את המספרים הגדולים של המסתננים שבאו מסודאן ומאריתריאה, ורובם מרוכזים בדרום תל אביב ובאילת. נתוני רשות האוכלוסין מדברים על כשלושים אלף כאלה, אך לרבים אין תיעוד, ולכן ההערכות גבוהות בהרבה.

"מי שרצה לעזוב כבר עזב"
ומה צפוי לנו בזמן הקרוב? איש אינו יודע במדויק כמה זכאי חוק השבות יגיעו וכמה אשרות תייר ואיחודי משפחות יאושרו בחודשים הקרובים, אך הפוטנציאל ענקי ועלול להיות בעל משמעות אדירה לשנים ארוכות קדימה. פרופ' דלה פרגולה מסביר כי אומדני זכאי חוק השבות באוקראינה וברוסיה שונים זה מזה, אבל לכל הדעות מדובר במספרים לא קטנים: "לדעתי באוקראינה יש כארבעים וחמישה אלף יהודים, אבל זכאי חוק השבות יש עד מאתיים אלף". כלומר, רק אחד מארבעה יהודי באופן הלכתי. "ברוסיה, שהיא יותר גדולה, המספר של היהודים מגיע למאה וחמישים אלף, וזכאי חוק השבות כשש מאות אלף. בשתי המדינות יחד יש כשמונה מאות אלף זכאי חוק השבות".
אפשר להעריך כמה יבואו וכמה מהם יהיו יהודים הלכתית?
"באופן כללי זכאים שהם לא יהודים באים עם יהודי. יש משפחות שלמות שבאות בלא שאף אחד מהם יהודי, אבל לעיתים קרובות היהודי הזכאי מביא את קרובי המשפחה מהמעגל הראשון. הסיכוי שיעלו מהליבה היהודית גבוה יותר, כי לאחרים יש ברלין ומקומות נוספים. מנגד, גם הרבה יהודים יעדיפו יעד אחר כמו קנדה או צפון אמריקה.
"רמות ההתבוללות של היהודים בתפוצות, באוקראינה וארצות הברית, מאוד גבוהות. ברגע ששבעים אחוז ומעלה מתחתנים עם לא יהודים חוץ מהליבה האורתודוקסית, וכך במזרח אירופה, מטבע הדברים העולה עולה עם אשתו וילדיו שאינם יהודים על פי ההלכה, וזה גורם לפער בין יהודים ללא יהודים בעלייה".
לדבריו, קרוב לשני מיליון יהודים חיו ברוסיה ובאוקראינה במפקד שנערך בשנת 1959 בברית המועצות, ומרביתם עזבו מזמן. "מאוקראינה באו בשלושים השנים האחרונות כשלוש מאות אלף עולים יהודים ולא יהודים. מרוסיה באו קצת יותר, שלוש מאות ושישים אלף. מי שנשאר בחלקם טוב להם והם מזדהים עם המדינה שלהם, וקשה להם לעזוב. מי שרצה לעזוב כבר עזב במהלך השנים, אף שברור שיותר יבואו בנסיבות הטרגיות הנוראיות, שלא האמנתי שאראה בחיי מחזות כאלה.
"קח לדוגמה את זלנסקי, הוא הרי לא יעזוב, וכמוהו יש כנראה גם אחרים. זה מקטין את הפוטנציאל. חלקם יעדיפו יעד קרוב כמו גרמניה. באירופה הדמוגרפיה בירידה ניכרת, ולכן תוספת של אנשים משכילים כמו יהודי אוקראינה מאוד מאוד מועדפת עליהם, יותר מהגירה ממדינות האסלאם ומאפריקה. לכן יש פוטנציאל גדול, אבל תחת מגבלות הציפייה למאות אלפים מוגזמת. כאמור, רוב הבאים לא יהיו יהודים על פי ההלכה".
עו"ד פטר מציין גם הוא את הפוטנציאל ומזכיר את מצבם הבעייתי של יהודי רוסיה: "אחנו מתעלמים ממדינה נוספת – רוסיה. יש פי שניים עולים מרוסיה בתקופה האחרונה מאשר מאוקראינה. מדינת ישראל יכולה להגיע למספרים גדולים של זכאי חוק השבות, וזה ידרוש משאבים אדירים. יכול להיות שהרבה מדינות לא יקלטו אזרחי רוסיה מסיבות פוליטיות, וממילא מדינת ישראל תהיה המפלט היחידי. זה לא תרחיש תאורטי בכלל! רבים מאוד מאזרחי רוסיה שצופים במה שקורה עם המשטר שלהם, גם מבחינת המשטור הפנימי שהולך ומחמיר, והרבה חוששים מאוד ורוצים להגר החוצה. אנחנו מדברים על פוטנציאל כפול מהפוטנציאל האוקראיני".

"הנושא של לא יהודים צריך לבעור בנו"
אני שואל את ד"ר נתנאל פישר מה לדעתו הפתרון שיש לפעול לאורו בסוגיית העלייה הלא יהודית והנוכחות ההולכת וגוברת של ישראלים לא יהודים במדינת ישראל. "אין פתרון אחד. צריך לחשוב מחדש על חוק השבות, מה בדיוק נכון לשנות בו ואיך. יש לעודד אנשים להימנע מלהתחתן עם גויים כדי למנוע התבוללות".
פישר, ממנסחי חוק הגיור של כהנא, מדבר בכאב רב על נושא הגיור. "גם אם יש ויכוח גדול בתוך הציונות הדתית בנוגע למתווה כהנא, עדיין חשוב לומר שיש בעיה, אין התגייסות ציבורית במגזר הדתי-לאומי לעזור למתגיירים. כולנו מכירים אנשים שהם לא יהודים. אף אחד לא יאמר לך שזה האתגר הציוני-דתי עד שזה יגיע לילדים שלהם.
"העולם שאנחנו מתמודדים איתו כיום כאן בישראל זה לא מה שהיה פעם. לא יהודים חיים בתוכנו, גם אם ישנו את חוק השבות. אנחנו צריכים להתרגל לזה ולהיות מודעים לזה. אם נפעל, נצליח, גם אם לא נסכים על הכול.
"קח את הציונות הדתית, שעשתה דברים נפלאים בעולם החינוך. זה בוער בה, והיא פעילה במגזר ומחוצה לו, בחינוך החילוני ובחינוך המיוחד והבלתי פורמלי, כי זה בוער בקרב הציבור. הנושא של לא יהודים צריך לבעור בנו, ואז גם הפוליטיקאים יעשו ותקציבים יימצאו. אחרת נהיה במצב לא טוב".

אין ברירה, חייבים לשנות את חוק השבות
המספרים כאן מדברים בעד עצמם. העלייה לישראל, זו שהיינו גאים בה כל כך, העלייה שהייתה אחד הסמלים של העם השב לציון ומתקבץ מארבע כנפות הארץ, היא כיום אחד הגורמים לשינוי לרעה של המאזן הדמוגרפי לרעת היהודים במדינת היהודים. ללא כל צל של ספק, ביטולו של סעיף הנכד, שהורתו ולידתו בחטא, ישנה במשהו את תמונת המצב של זהות העולים ויחזיר במעט את מדינת ישראל למסלול ולמטרה שלשמו הוקמה: להיות בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ארץ הקודש.
כל חבר כנסת שדם יהודי ציוני זורם בעורקיו חייב לקום, להזדעק ולפעול, גם אם זה נשמע טוב פחות, גם אם זה גורר התקפות קשות בתקשורת, גם אם זה נראה כמו קרב חצי אבוד. כל חבר כנסת חייב לדרוש את שינוי חוק השבות וביטול סעיף הנכד עכשיו, כי יש גבול כמה עוד שנים נוכל לסבול עלייה שרובה או מחציתה לא יהודית, כי יש לנו אחריות לדורות הבאים, כי בשל בעיית ריבוי הגויים זכאי חוק השבות אין לנו יכולת להתעסק בעולים האמיתיים שאנחנו רוצים למצוא ולקבץ מארבע כנפות תבל, להביא אותם לארץ ישראל, למדינת היהודים, שעליהם אנחנו מתפללים 'שא נס לקבץ גלויותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ".
זהו צו השעה, שעת חירום אמיתית: חייבים לשנות את חוק השבות.

קרא עוד ←
המקובל הרב יעקב עדס מרץ 24, 2022 8:48 am אין תגובות

לימוד התורה: התענוג הגדול שיש בעולם

קרדיט תמונה:אורי לנז, לע"מ

ענף א'

הדברים הכתובים לקמן לדמותו של מרן הגר"ח אינם השערות אלא על פי שיחות איתו עצמו שבשנתיים וחצי שגרתי בעיר בני ברק לפני כעשרים וחמש שנים הייתי הולך הרבה מאוד אליו בשעות לימודו כמה שעות בכל יום ברוב הימים בכולל חזון איש ומדבר איתו שיחות אף ארוכות שעיקרן במשא ומתן בסוגיות הש"ס והפוסקים ופעמים גם בהשקפת התורה (אין הכוונה בזה להשקפה פוליטית, שזה לא התחום שלי, אלא השקפה על דרך חיי האדם על פי התורה הקדושה).

אם נבוא למצות את תמצית חייו ודרכו, אפשר להגדירם בדברי מדרש תנחומא בפרשת נח שמפרש שעיקר קיום המצוות עשה דאורייתא של "ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" הוא על ידי לימוד תורה שבעל פה בעמל ויגיעה.
ובצירוף לדברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק י הלכה ו (זו ההלכה האחרונה בכל ספר מדע של הרמב"ם) שכתב וזה לשונו דבר ידוע וברור (א"ה זה לשון חריג בדברי הרמב"ם ויש ללמוד מזה עד כמה הדברים דלקמן הם מוכרחים) שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנה כמו שציווה [השם יתברך בתורתו הקדושה בפרשת ואתחנן בקריאת שמע] ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
והעולה מצירוף שני דברים אלו הוא דרכו של הגר"ח בהתמסרות עצומה ללימוד תורה מתוך עזיבת כל עניין אחר בעולם.
ועיקר כל דרכו כל חייו הייתה שכל מה שעניין אותו בחיים היה עשיית רצון השם יתברך בכלל ובעיקר על ידי ריבוי לימוד תורה שבעל פה בעמל ויגיעה להבינם היטב ובשינון רב לזוכרם היטב.
והייתה דעתו מאוד חריפה על מה שלמרבה הצער בשנים האחרונות יש ארגונים שלמים ששמו להם למטרה לשכנע אברכים, בעיקר מחוגי היהדות החרדית שתורתם אומנותם, לעזוב את דרכם זו ולתת חלק מזמנם ללימוד איזה מדעי חול או מקצוע וכן לעבוד חלק מזמנם באיזה מקצוע.

ואף שאם יש מי שמאיזה סיבות הכרחיות עשה כן לא פסלו הגר"ח חס וחלילה והתייחס אליו בכבוד (אך המכובדים ביותר בעיניו היו לומדי התורה בעמל) אך אותם אלו שמשכנעים אברכים לעזוב במידה מסוימת את לימודם עבור מקצוע הייתה דעתו כנגדם חריפה ביותר, והורה לי בפירוש גמור לפרסם את הדברים האלה בשמו ובצורה החריפה ביותר ובכל הזדמנות אפשרית למבוגרים בכל הגילים ולצעירים בכל הגילים.
לפני כשש שנים כתבתי חוברת בענייני ההתמדה בתורה. בסיס הדעות שבחוברת הוא על פי רוח הדברים ששמעתי ממנו בשנים מוקדמות יותר, והוא עבר על כל החוברת כולה בלא שום דילוג וכתב מכתב חזק מאוד לעודד הלימוד בחוברת זו וברכות עצומות ללומדים בה ולמלמדים בה, והעיקר למכוונים לדרך זו, ובעיקר הדגיש שאם יש תלמידים שאחרי סיום שמונה שנות לימוד בית הספר או תלמוד תורה יש להם התלבטות אם להמשיך בישיבה שעל טהרת הקודש או ללכת ללמוד במוסד שיש בו גם לימודי חול, מבקש מאוד ללמוד עם תלמידים אלו את חוברת זו כדי לשכנעם להתמסר באופן מוחלט ללימוד התורה בלא שום הוספות אחרות.
החוברת נדפסה בשם 'אהבת תורה' וגם נמצאת כולה בספר 'שיח יעקב' שער שני שנדפס על ידי הרב גמליאל רבינוביץ' שליט"א מבית שמש, ואפשר לקבלו ממנו במייל.
וכן נמצאת החוברת כולה בשינויים מעטים אך שווים בכל עיקרי הדברים בספר 'דברי יעקב' פרקי מחשבה שער שני (בגלל שינויים קטנים שנעשו שם לתיקון הלשון או לתוספת הסבר וראיות וכיוצא בזה לא נדפס בספר זה המכתב מהגר"ח ורק נדפס בחוברת שבפני עצמה וכן בספר 'שיח יעקב' ששם הוא ממש החוברת שעבר עליה הגר"ח).

ענף ב' – קשר נשמתי עם השם

וכמובן השאלה הוא איך מצליחים לחיות בצורה שהדריך הגר"ח להתמסרות מוחלטת ללימוד התורה, ואף אם התמסרות מוחלטת כמו שלו לא כל אחד מסוגל, מכל מקום כל אחד כפי דרגתו גם את זה צריך להבין איך עושים.
והתשובה לזה כתובה בספר על ידי דוד המלך בספר תהלים מזמור קיט, שכתוב שם "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".
וכוונת הפסוק שאומר דוד המלך שאם דרך משל מציעים לו ללכת לבורסה לזכות במיליון דולר או באותו זמן ללמוד דף גמרא, הוא מעדיף ללמוד דף גמרא.
ואומר דוד המלך שלא שעושה כן רק מפני שמצווה לעשות כך אלא אף טוב לו הדבר כך, שהוא יותר נהנה מדף גמרא מאשר נהנה ממיליון דולר.
והיאך זוכה לזה? על ידי שיודע שהתורה היא תורת פיך, ופסוק זה הוא המקום היחידי בתנ"ך שמוגדרת התורה תורת פיך (מה שאין כן תורתך כתוב פעמים רבות), ובכל מקום שיש לשון חריג הוא מרמז איזה דבר. וכוונת הדברים כמבואר בספר 'נפש החיים' שער ד פרק יד שכל רגע שאדם לומד תורה, באותה שעה כביכול הקדוש ברוך הוא מלמד אותו את דבר זה, והוא ממש בחינת מעמד הר סיני, ומכלל כוונת הדברים שבאותה שעה בא שפע רוחני מהשם יתברך ונכנס לתוך נשמתו.
ואם האדם מרגיל את עצמו לחשוב בזה, יכול עם הזמן לזכות להרגיש את זה, וכתוב בחזון איש בספר 'אמונה ובטחון' פרק א סעיף ט שלהרגיש בנשמה את הקשר עם השם יתברך זהו התענוג הגדול ביותר שיש בעולם הזה, וכל שאר התענוגים של עולם הזה כאין וכאפס לעומת תענוג זה.
וכדאי מאוד להיות רגיל בלימוד ספר 'נפש החיים' שער רביעי מפרק יא עד סוף הספר, ולעניין הנ"ל בפרט את פרק יד.

ענף ג' – לימודו בעיון

על גדלותו בתורה קטונתי מלכתוב, אך מעט מוכרחים לכתוב שכידוע במשך עשרות שנים מדי שנה בשנה היה גומר את כל התלמוד הבבלי וכל התלמוד הירושלמי וגם המסכתות מהמשניות שאין להן גמרא ומכילתא וספרא וספרי וזוהר ותיקוני זוהר ורמב"ם וארבעה חלקי שולחן ערוך ועוד כמה וכמה מדרשים וספרי חז"ל.
ומלבד זה זכה לחבר מדפים שלמים של ספרים בהרבה מאוד חלקים של התורה ומהם ספרים מקיפים ביותר בעיון רב ועמוק מאוד עניינים ארוכים, והמפורסם שבהם ספרו 'דרך אמונה' על רמב"ם זרעים בארבעה כרכים בעיון רב ועצום.

ענף ד' – בקיאותו וזיכרונו

ובקיאותו בכל מה שלמד הייתה עצומה מאוד בזיכרון פלאי כמו שרואים בספריו את בקיאותו העצומה וכל מה שרואים בהם הוא רק חלק מועט מבקיאותו.
ואציין מעט מראי מקומות למקומות שרואים באופן מיוחד את בקיאותו, הנה בירושלמי במסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה (דף טו ע"א) כתבו שאין למדין הלכה מקודם מתן תורה, והובאו דברי הירושלמי בתוספות לבבלי במסכת מועד קטן כ ע"א ד"ה מה חג.
והגר"ח בספרו 'קרית מלך' על הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ה מהלכות תפילה הלכה ו העיר על זה ממקומות רבים מאוד בבבלי כמדומה בערך מאה מקומות.
ודבריו שם בקיצור נמרץ, ובספר 'תורת חיים' לבראשית פרשת ויצא עמוד תעד העתיקו הדברים ופירשו יותר דבריו, אך כדאי לכתוב פירוש יותר מורחב.
עניין נוסף הנה דעת רש"י בשבת ס"ח ותוספות ועוד ראשונים שדין תרומות ומעשרות מן התורה הוא רק בדגן תירוש ויצהר (דהיינו תבואה, ענבים ויין, זיתים ושמן) ואילו בשאר מינים זה רק מדרבנן, והרמב"ם חולק וסובר שרוב פירות האילן נוהג בהם תרומות ומעשרות מן התורה.
ובספרו 'דרך אמונה' בהלכות תרומות ריש פרק ב ציון ההלכה אות ז (הוא בכרך שני דף כג ע"א) אסף רשימה עצומה של עשרות רבות של מקומות שרש"י ותוספות כתבו את שיטתם הנ"ל.
ודוגמאות לבירור עניין בהיקף יש בספרו 'נחל איתן' מעמוד מו עד עמוד סז דברים בענייני הכחשת עדים ומסקנות לדינא בשמונים ואחד חילוקי אופנים ועוד מאמר בספרו 'נחל איתן' מסוף עמוד עו עד עמוד פח בענייני ברכת המצוות בבקיאות עצומה ופלאית בבבלי ובירושלמי ובתוספתא ובראשונים.
ובספרו 'קרית מלך' בקיאות עצומה ונוראה בכל ספרי חז"ל לציין מהם דברים לרמב"ם כמדומה שיש שם לכל הפחות כמה רבבות ציונים, ובספרו 'שיח השדה' בביאורו להקדמת הרמב"ם כמות עצומה של מראי מקום בענייני התנאים ואמוראים ותולדותיהם, עיי"ש.

ענף ה' – כותרת משנה
והמעיין בספריו יראה עוד כהנה וכהנה, והדוגמאות הנ"ל הן חלק קטן מאוד מספריו, וכל זה בלא עזרת מחשבים ואמצעי עזר לסוגיהם, שרוב הספרים הנ"ל נדפסו עוד לפני שהיו קיימים כלל אמצעים אלו. יש לציין שבספרו 'דרך חכמה', שהוא מהמאוחרים שבספריו והוא על רמב"ם בהלכות קדשים, כותב בהקדמה שנעזר במציאת מראי המקום בספר המפתח שבסוף רמב"ם מהדורת פרנקל, ורואים בזה מקצת מענוותנותו ואמיתותו, שלא ראיתי עוד מי שמציין דבר כזה, וגם מזה יש ללמוד ששאר ספריו, שלא כתב בהם דבר מסוג זה, נכתבו בלא שום אמצעי עזר.
כתוב בספרים שבזמן הסתלקות הצדיק אפשר לזכות לקבל אורות עליונים מהשמים מבחינת נשמתו. יהי רצון שנזכה לקבל מאורות נשמתו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל ונזכה להתמיד בתורה בהתמדה עצומה ונזכה לזכור היטב את התורה ולהידבק בה' יתברך ובתורתו הקדושה בכל ליבנו ובכל נפשנו.

קרא עוד ←
אודי בן חמו מרץ 20, 2022 1:47 pm אין תגובות

מהיגיון – לשוויון – לשיגעון

תחת הכותרת של 'פורום קפה שפירא' כתוב: "מחזירים את הציונות וההיגיון לשיח". בתחילה לא הבנתי על מה ולמה בחרה גלי בת חורין לשים על ראש שמחת הפורום דווקא את המונח היגיון? את שחיקת ערך הציונות כולנו מרגישים, אבל מה הכוונה באמירה "מחזירים את ההיגיון לשיח"?
לפני שהתברברנו בניווט
כבר ציינו במאמרים קודמים שבעבר, בימי הביניים, היה ברור שיש 'אמת' והמקור שלה הוא האלוהים (ולא משנה מהו בדיוק אותו אלוהים) שלאורה המציאות פועלת ואליה יש לשאת את העיניים. לאחר מכן הגיע העידן המודרני, שבו מקור סמכותה של האמת – האלוהים – בוטל, אך הייתה הסכמה תרבותית רחבה על העובדה שהמקור לאמת הוא האדם ושכלו האנושי.
לאחר מכן הגיע העידן הפוסט־מודרני שבו אנו חיים וחיסל את המונח 'אמת', עד שמי שידבר בנחרצות על קיומן האובייקטיבי של עובדות התומכות באמת ייתפס כחשוך, גזען, פרימיטיבי והזוי.
"לא שאין אמת, אלא שיש ריבוי אמיתות", כך טוענים 'המדקדקים' לגבי העידן הפוסט־מודרני ומייד חושפים את השרלטנות בטיעונם. הרי להגיד שיש ריבוי אמיתות זה כמו להגיד שהטענה ההפוכה בדיוק גם היא אמת, ומכאן יוצא שאין אמת כלל. מספרים שהרב אבינר השתתף פעם בפאנל שבו טען מישהו בערך כך: "אני חושב שצריך לכבד ולקבל את כל הדעות". הרב אבינר טען כלפיו בפשטות: "איני מסכים איתך וכעת אתה חייב לקבל את טענתי…" וכך נסגר הדיון.
כך, מעידן שבו היגיון שלט בכיפה, כאשר כללים ברורים ומוסכמים של ניסוי, הפרכה והכללה היו הקריטריונים לאיכותו של הטיעון, הפכנו לעיסה דביקה של מלל מכובס חסר תכלית ויכולת לחתור לבירור טענות ללא משוא פנים.
מהיגיון לשוויון
וכך עברה החברה האנושית לשיח החותר לשוויון במקום לאמת והיגיון. התפיסה המרקסיסטית דיברה גבוהה גבוהה על חברה שוויונית אוטופיסטית שבה כל האמצעים יחולקו שווה בשווה. התיאוריה קידמה שוויון אבסולוטי ודחפה אנשים לחוש אי שביעות רצון הולך וגובר ממצבם הכלכלי ולאחר מכן לעבור לשלב של מהפכה אלימה. (הדיקטטורה של הפרולטריון). הדיבור על שוויון וקידומו בכוח ללא קידומו המוסרי האיטי של האדם הביא לקנאה הולכת וגוברת ולחברה אנושית שהדבר האחרון הקיים בה אלו ערכי שלום וסולידריות.
נסו לדמיין מה קורה כשמישהו מחיל מלמעלה שוויון. בכוח, באגרסיביות, ללא עידון מוסרי, איטי ואותנטי. אין לך דבר חסר מוסר וערכים יותר מתפיסה 'שוויונית' שכזו. תפיסה כזו מקדמת עריצות, לא שוויוניות, וההיסטוריה תעיד על כך יותר מאלף עדים.
השפעות של מוסר נוצרי, חסר יכולת התממשות במציאות, הצטרפו למניפולציה. "אנו אוהבים את כל העולם בצורה שווה", כך טוענת הנצרות ללא שום ביסוס מציאותי וריאלי, וגם על זה יעידו מסעות הצלב והדם הרב שנשפך בשם אותה אהבה וחסד מזויפים.
נסו לחשוב: מה מציק לכם יותר – רעידת אדמה בקצה העולם, שבה נהרגו רבבות, או מותו של שכן בטרם עת? נאמר זאת בפשטות: אין שוויון במובנו הרדוד. אני אוהב את משפחתי הקרובה יותר משאני אוהב את כל קוראי עלון זה. ואני אוהב את בני עמי יותר משאני אוהב את תושבי כל העולם. ואם תבקשו ממני לכרות איבר מגופי לא אעשה הגרלה 'כי כל האיברים שווים', אלא אשמור על הלב והמוח קצת יותר מעל אצבע בכף הרגל.
מהו ניאו־מרקסיזם?
לאחר שראו הוגים מרקסיסטים שהשיטה המדברת על שוויון כלכלי אינה מתקבלת בפשטות בחברות מערביות קפיטליסטיות, החלו לחשוב על שינויים קוסמטיים כדי שהיא תתפוס. הם פיתחו תפיסה הנקראת 'תאוריה ביקורתית', שמשמעותה ערעור כל מרכיבי הסמכות בחברה כמו משפחה, הייררכייה, מסורת, סמכות, איפוק מיני ועוד.
וכך באופן מרשים למדי, מתוחכם ומלא ציניות, עברנו משיח על שוויון בין מעמדות לשיח המדבר על שוויון בין ערכים – אותה גברת בשינוי אדרת.

המעגל של דן שילון
התוכנית שביטאה את ה(תת־)תרבות הזו הפכה לנושאת הדגל. למי שאינו זוכר, הייתה פעם תוכנית שבה ישבו אנשים מתחומים שונים כשהמנחה, דן שילון, באמצע. הם דנו, לעיתים בכובד ראש לעיתים בקלילות הדעת, בנושאים שעל סדר היום. כך, למשל, ישבו יחד מדען בעל שם עולמי, כדורגלן, זמרת, דוגמנית ואיש צבא בכיר, וכל אחד התבקש להביע את דעתו בנושאים שונים. חרפה אינטלקטואלית, והכול בשם השוויון הנמוך. מה הקשר בין היותך זוכה פרס נובל בתחום ספציפי לבין תפיסתך המוסרית ביחס לשטחי יהודה ושומרון? ומדוע אם את זמרת ששרה יפה דעתך נחשבת ביחס לסכסוך עם הערבים או בנושאים כלכליים מורכבים?
המעגל מבטא השקפה של שוויון, של חוסר הייררכייה, של 'כל הגורמים שווים ביחס למרכז', 'כל דעה וכל אחד לגיטימי באותה מידה' ולא משנה כמה מאמץ, כמה השקעה, כמה חוכמה וכמה כישרון יש לטוען.
בקיצור, אם תרצו, עברנו מתרבות של פירמידה הייררכית, נטולת פניות, לתרבות מעגלית שוויונית וצינית הבזה לכל ערך.

ולשלב הבא: משוויון לשיגעון
התהליך נמשך. ללא מצפן לוגי, ערכי, מדעי וחברתי האנושות מיטלטלת כספינה בין הגלים ללא מגדלור שאליו היא צריכה לשאת את העיניים.
כדאי להכיר את המושג הנקרא 'עקרון הפוליטיקה הפוסט־מודרנית' הטוען שהחברה מורכבת ממערכות כוח ומדרג, ורק הם – בעלי הכוח – מחליטים מה אפשר לדעת וכיצד. כלומר, כל הידע בנוי על תפיסה שבעלי הכוח הם אלו שיצרו את הערכים והאמיתות וקבעו מהו הראוי והרצוי לחברה – ומשכך את כל אלו יש לקעקע, וכל האמצעים כשרים לצורך זה.
זוהי התפיסה השלטת בבית המשפט, למשל, ולכן תמיד הנחות, החלש, המדוכא והקורבן ייחשב לצודק ולמוסרי. אם יש פרעות בערים המעורבות, זה לא בגלל לאומנות ערבית ואנטישמיות, אלא בגלל הכובש היהודי. אם יש סכסוך בין גבר לאשה, האישה תקבל עדיפות לאור נחיתותה לכאורה. ואם בעל נטיות הפוכות יתבע זכויות, הוא מייד יקבל מענה ביד נדיבה וכדומה. וכך, כל מי שנתפס כקורבן ומדוכא מקבל נקודות בונוס במשחק המטורף הזה. אם את אישה, שחורה, בעלת נטיות הפוכות ואף אסייתית, תקבלי עדיפות מוסרית על פני מי שהוא סתם גבר, לבן ומערבי, בלי קשר למעשה שנעשה.
באופן הזה אנו מגיעים לשיגעון הבא לידי ביטוי באנשים לבנים המנשקים את רגליהם של שחורים כי דוכאו; לניפוץ פסלים של גיבורי תרבות כי היו 'קולוניאליסטיים'; לדרישה לתת פקטור לסטודנטים שחורים בבחינות; ולהוצאת יצירות ספרותיות קלאסיות כי לבנים כתבו אותם. כתבה על השוני בין גברים לנשים מעל במה זו נתפסת כמעשה נדיר ואמיץ, ואנו מקבלים תפיסות הזויות הנלמדות באקדמיה כמו לימודי מגדר, מוגבלות ושומן.
שומן? שמעתם טוב. מכיוון שאנו חיים בתפיסת מעגל חסרת הייררכייה, מי אמר שיש עדיפות לאדם השומר על בריאותו וגזרתו על פני אחר שאינו כך? פעם היית צריך להתאים את עצמך לחברה – כיום על החברה להתאים עצמה לכל טירוף וסטייה העולה על דעתו של מאן דהוא, העיקר שייתפס כמדוכא.
אם הבנתם את 'עקרון הפוליטיקה הפוסט־מודרנית' – תפסתם את העיקרון. החברה משחקת משחק מטורף הנקרא: 'חפש את הדיכוי'. בלימודי שומן ומוגבלות מעורערות התפיסות הבסיסיות של רצוי ושאינו רצוי, של נורמלי ושאינו נורמלי.
אל תיפלו למניפולציה. יש לעזור למסכן ולהתייחס בכבוד לכל אדם ללא קשר למינו או לדתו. הכוונה בדברים אלו היא לא כבוד וחמלה אלא טשטוש ההייררכייה מבחינה עקרונית ולמעשה בניית פירמידה הפוכה הנותנת עדיפות לכל מה שחסר, מוגבל ולא נורמלי. הכול בשם השוויון, החמלה ואהבת הגר והאלמנה כמובן. כמעט שכחתי…
כך עברה האנושות מפירמידה למעגל, וממעגל לפירמידה הפוכה העומדת על הראש. כלומר, משיח המכיר בהייררכייה ערכית ומדעית לשיח הנותן מקום לכל תפיסה וטיעון באשר הם ומתפיסה שכזו לשיח הבנוי בהייררכייה הפוכה לגמרי, הנותנת תוקף למסכן ולנתפס כמדוכא.

הקשר לפורים
תפיסתו של אחשוורוש הייתה במידה רבה מעגלית – "כרצון איש ואיש". אחשוורוש היה אדם חכם ולא טיפש, כפי שנוהגים להציגו. להבנתו, אם רק נאפשר לכל אחד לחיות כרצונו, הכול יבוא על מקומו בשלום. אף אחד לא יפריע למנוחתו של האחר.
עם ישראל כולו נושא את מסר הפירמידה ההייררכיית. אצלנו יש מדרגות ולא כולם שווים. אומנם אין לך דבר שאין לו מקום, אבל מקום ראוי ומדויק ולא מעבר לזאת. אצל היהודים למאמץ יש ערך (עיינו בדברי הרב קוק על הקיינות, הקרחות והנצרות).
בשוויון השקרי – שרצה למחוק זהויות טבעיות ואת השאיפה לחזרה לארץ – נלחם מרדכי היהודי בתחכום רב ובתושייה. הוא לא התבטל, לא מלמל סיסמאות ריקות מתוכן אלא פשוט קם ופעל. הוא לא נתמך על ידי האליטה הישראלית ואכן נתפס כקיצוני ורואה שחורות. רבים נרתעו ממנו וסלדו מגישתו משביתת השמחות. אבל מרדכי היהודי לעד ייזכר כגיבור ששאב את כוחותיו מחיבור אל הנצח והעביר את המסר שלעולם בודדים ואמיצים הובילו את הרבים.
מסופר על נפוליאון, שבהיותו ברוסיה ביקר בבית כנסת יהודי בתשעה באב וראה את הקהילה האבלה ביושבה על הרצפה החשופה. העקשנות הזאת כלל לא הרשימה אותו וחילצה ממנו דווקא הערה עוקצנית: "זכרו רבותיי, בעזרת הישבן אף אחד עוד לא ייסד מדינה…"
(לעילוי נשמת יגאל נוה ז"ל שלחם בעוז, בקור רוח ובתושייה רבה במלחמת התרבות והשאיר לנו צוואה להמשיך את מפעלו־מפעלנו. ובברכת מזל טוב לבנו מרדכי, לרגל בר המצווה בתוך ימי השבעה).

קרא עוד ←
  • 17
  • 18
  • 19
  • 20
  • 21
  • 22
  • 23

המהדורה הדיגיטלית

שו״ת סמס

שו"ת- ויגש

להמשך קריאה »

עשו לנו לייק

אודות עולם קטן

עולם קטן הוא עיתון שהחל לצאת לאור בפסח 2004 והפך במהרה לעיתון אקטואלי שבועי הכולל טורי פרשנות, כתבות, ראיונות עם אישים דתיים ואחרים, לצד מאמרים תורניים.

כתבות אחרונות

אם זה המצב, נשאר רק לפרגן

לפעמים כדי לדעת את ההלכה צריך לפתוח את ספרי ההיסטוריה

רב המאחד

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר/ במגזין או בעיתון

  • office@okm.co.il
  • עדן 050-903-1533

מה אתם מספרים?

© כל הזכויות שמורות לעולם קטן 

תקנון

עיצוב האתר NDESIGN

הצטרפו לעידכונים בוואטסאפ

גלילה לראש העמוד