כמו במבצע צבאי סודי במיוחד, בלילה חשוך וערפילי נכנסו כמה משאיות ללב השטח והתחילו במלאכה. בשקט גמור ובסודיות רבה, מחשש שמא יגלו את המבצע פקידי המנהל האזרחי, פרקו המשאיות בדממה את הקרוונים שנשאו על גביהן בשעות האחרונות. נהגי המשאיות והמנופים סיימו את מלאכת הפריקה בזריזות ויצאו מהשטח כלעומת שבאו. המבצע הוכתר בהצלחה. אורי-עד עלתה על המפה.
"זה היה סודי יותר מהכור בדימונה. הילדים שלי אומרים 'סוד כמוס לפרה ולסוס', אבל אפילו הפרה והסוס לא ידעו על זה", צוחקת ארבל זק כשהיא נזכרת באותו הלילה על יד קדומים לפני יותר משנתיים. "מייד כשהמשאיות יצאו מהשטח התקשרתי למשפחות. זאת הייתה שעה מוקדמת מאוד, עוד לפני עלות השחר. חושך מוחלט מסביב. הן ענו לי, ואמרתי להן במשפט אחד: הגיע הרגע שחיכינו לו, הקרוונים כבר על הגבעה. בואו עכשיו והביאו ציוד בסיסי, הבית החדש שלנו כבר פה. לאחר מכן התקשרתי לבני הנוער של הגרעין ועדכנתי גם אותם על המבצע המוצלח.
"סיימתי את השיחות וסגרתי את הטלפון. לכמה דקות הייתי לבדי על הגבעה, בין שלושה קרוונים בלי חשמל ובלי מים זורמים, בלי נפש חיה קילומטרים מסביב. החושך מסביב התחיל אט אט להתפוגג ולפנות את מקומו לשמש העולה במזרח. לאחר כמה דקות של שקט התחלתי לשמוע מסביב רחש של כלים כבדים.
"יצאתי מהקרוון והתבוננתי אל הגבעה שממול, ולהפתעתי ראיתי עשרות טרקטורים, משאיות בטון, מנופים וכלים כבדים יוצאים מהכפר קדום, הסמוך אלינו, ובונים בשטח באין מפריע. המראה הזה היה כל כך מפתיע וחריג מבחינתי: דקות אחדות אחרי שסיימנו מבצע לילי סודי שבו העלינו לשטח כמה קרוונים מתפוררים, אני רואה איך בצד השני אין אפילו אדם אחד שמנסה לאכוף את ההשתלטות הערבית על השטח.
"באותו הרגע החלטתי שלא משנה מה יהיה, אנחנו מאורי-עד לא זזים. גם אם נצטרך לישון באוהלים, מתחת לעצים או אפילו תחת כיפת השמיים, אנחנו כאן ויהי מה".
ארמון בחלקים
לאורי-עד הגעתי בפעם הראשונה בשבוע שעבר, לחנוכת הבית של משפחת כהן יהונתן. יעקב כהן יהונתן למד איתי בישיבת רמת השרון לפני כמה שנים, ומאז הוא עבר להתגורר ביישוב קדומים. לפני שבועות מספר עברו יעקב, אשתו חני וארבעת ילדיהם עם עוד משפחה והצטרפו לחמש המשפחות החלוציות המיישבות את גבעת אורי-עד.
הדרך לאורי-עד, צפונית ליישוב הוותיק קדומים, כבר מכניסה לאווירה של התיישבות חלוצית. בנסיעה לאורך כביש אספלט מתפתל בינות למטעי זיתים יש שלט שעליו כתוב באותיות עץ גדולות "אורי-עד". פונים לדרך עפר ונוסעים כמה מאות מטרים עד שמגיעים לנקודת ההתיישבות החדשה. כמה בתים פשוטים מקדמים את פני הבאים על רקע הנוף הייחודי של הרי השומרון. הר עיבל וההר של חומש מתנשאים באופק.
הבית החדש של משפחת כהן יהונתן הוא למעשה שני חצאי קרוון שחוברו יחדיו. "מאז שעברנו לפה אני צריך לשים לב שהמקרר סגור", אומר יעקב בחיוך. "הרצפה לא ממש ישרה, אז אם לא סוגרים את הדלת של המקרר כמו שצריך, הוא פשוט נפתח מחדש. צריך להתרגל". על אף ההיכרות האישית שלי עם תנאי המגורים המאתגרים בנקודות ההתיישבות החדשות אני לא מצליח להסתיר את התפעלותי מהמסירות של התושבים ומהתנאים הלא פשוטים.
בטח קשה לעבור עם ארבעה ילדים מדירה רגילה ביישוב נורמטיבי ופתאום להתגורר בקרוון קטנטן, בלי תשתיות נורמליות.
יעקב מבטל את דבריי. "מה קורה לך, אני חי פה בארמון. אני מאושר".
"הייתי לבדי על הגבעה, בין שלושה קרוונים בלי חשמל ובלי מים זורמים, בלי נפש חיה קילומטרים מסביב. דקות אחדות אחרי שסיימנו מבצע לילי סודי שבו העלינו לשטח כמה קרוונים מתפוררים, שמעתי רחש של כלים כבדים, ואני רואה איך בצד השני אין אפילו אדם אחד שמנסה לאכוף את ההשתלטות הערבית על השטח. באותו הרגע החלטתי שלא משנה מה יהיה, אנחנו מאורי-עד לא זזים"
"היינו כל כך מסורים להקמה של המקום, עד כדי כך שאפילו הרופאים שטיפלו בי במהלך ההיריון היו שואלים ומתעניינים איך אנחנו מתקדמים עם ההקמה של אורי-עד. בתחילת ההיריון הבדיקות לא היו טובות בכלל, ומבדיקה לבדיקה ראינו שהמצב משתפר"
חשמל לא, חולדה כן
ניסיון ההתיישבות הראשון בגבעת אורי-עד התחיל לפני ארבע שנים. אחרי הרצח והאונס המזעזע של אורי אנסבכר הי"ד בידי מחבל נאלח עלו אל הגבעה כמה נערים ומשפחה אחת מהיישוב קדומים והתחילו לבנות בה מבנים אחדים. המנהל האזרחי הרס את הגבעה נהרסה כעבור זמן קצר.
הפעם השנייה הגיעה גם היא בעקבות אסון אחר, דריסתו של אהוביה סנדק ז"ל במהלך מרדף משטרתי. בני הנוער ביישוב קדומים נסערו מאוד מהסיפור הטרגי ופנו לארבל ונדב זק, תושבי קדומים. ארבל הייתה מחנכת, ועבדה לא מעט עם הנוער במגוון פעילויות, ויחד החליטו בני הנוער ובני הזוג זק לנתב את הכאב ואת הזעם להרחבת ההתיישבות. אחרי שבדקו בשטח כמה מקומות הם קבעו את יעדם באורי-עד.
אט אט התחיל להתגבש גרעין של משפחות ופעילים. הפעילים המסורים ערכו בשטח אירועים וגם סיורים בשיתוף עם תנועת נחלה. לאחר כמעט שנת פעילות רצופה, במבצע לילי מורכב ומלא סייעתא דשמיא, הם הצליחו להעלות לגבעה שלושה קרוונים, ואורי-עד יושבה שוב ביהודים.
"באותה תקופה הייתי בהיריון של הבן השישי שלנו. זה היה היריון בסיכון, והייתי בשמירת היריון", מספרת ארבל. "הבאנו קרוונים שעברו הרבה; לחלקם לא היו אפילו ארבעה קירות. אני לא יודעת איך הם שרדו בדרך. לא היו חשמל ומים, אבל עכברוש אחד דווקא כן היה", היא צוחקת.
הקמת גבעה בהיריון נשמעת משימה בלתי אפשרית. איך אפשר לעשות את זה בהיריון בסיכון?
"זה אולי ישמע מיסטי, אבל אני מאמינה לחלוטין שזה רק עניין של סייעתא דשמיא. היינו כל כך מסורים להקמה של המקום, עד כדי כך שאפילו הרופאים שטיפלו בי במהלך ההיריון היו שואלים ומתעניינים איך אנחנו מתקדמים עם ההקמה של אורי-עד. בתחילת ההיריון הבדיקות לא היו טובות בכלל, ומבדיקה לבדיקה ראינו שהמצב משתפר ככל שאנחנו דבקים יותר בארץ ישראל".
אחרי שבועות מספר שבהם התגוררו בגבעה שלוש משפחות הצליחו חברי הגרעין להביא עוד שני מבנים ובנו גם בית כנסת. הוא נקרא על שמו של עידודי זולדן הי"ד, אברך בישיבת חומש ומחלוצי העבודה העברית בשומרון, ששוטרים פלשתינים רצחו לא רחוק מקדומים לפני 16 שנה.
התושבים באורי-עד רותמים גם את הזעם והכאב של רגעי משבר לגדילה וצמיחה. לאחר הפיגוע הנורא בחווארה, שבו נרצחו האחים הלל ויגל יניב הי"ד, הצליחו התושבים ובני הנוער הפעילים מהסביבה להוביל למקום עוד שני קרוונים בדרך לא דרך ולהציב אותם בקצה הגבעה, ועוד שתי משפחות חדשות נכנסות לגור בהם, מבססות את האחיזה ומגדילות את השטח.
כשארבל אומרת שגבעת אורי-עד פורחת כנגד כל הסיכויים, היא מתכוונת גם במובן הפשוט של המילים. "לא רחוק מכאן יש כמה מטעי זיתים של ערבים, והם מרססים את העצים בחומרי הדברה קשים. בדרך כלל החומרים האלה משפיעים על כל הסביבה וממש הורגים את כל פרחי הבר באזור, אבל כאן יש פריחה מדהימה; יש אצלנו יותר משלושים מינים של צמחים מיוחדים ונדירים. אנשים באים מכל הארץ לראות את הפריחה המדהימה פה. זו ממש האהבה של האדמה שפורחת לקראת בניה שחזרו אליה".
נס ועשייה
התושבים הגיבורים שיושבים בחנוכת הבית של משפחת כהן יהונתן מספרים חוויות על הקמת המקום כאילו מדובר ביישוב בן חמישים שנה. "אנחנו משכונת הוותיקים", הם צוחקים ומצביעים לעבר הקרוונים העליונים. בקרוון הקטן אנחנו מצטופפים יחד, מנגנים ושרים. עוד משפחה הצטרפה לגאולת הארץ, ובאורי-עד והפנים כמו תמיד מופנות קדימה. לאחרונה נטעו תושבי המקום כמה מאות עצי פרי ועצי חורש טבעי שמרחיבים את שטח היישוב המתחדש, בנו גן שעשועים חדש וממשיכים לעסוק כל הזמן במאמצים להרחיב את השטח ולבסס את האחיזה. נוסף על התושבים המתגוררים באורי-עד יש עוד רשימת המתנה מכובדת של משפחות מכל האזור שרוצות להיות שותפות ביישוב הארץ.
המערכה על ארץ ישראל ארוכת שנים, ולפעמים יש מקומות שנדמה שמצבם חסר סיכוי, אבל כשרואים איך התושבים באורי-עד הקימו מקום מדהים בעשר אצבעותיהם, בלי תקציבים ומימון ובמצב גופני רגיש במיוחד, אף שכל הובלה של קרוון דורשת מבצע לוגיסטי מורכב והרבה אמונה בה', אי אפשר להישאר אדישים. זאת בוודאי עוד חוליה חשובה בשרשרת המתיישבים שמסרו הכול לאורך הדורות בשביל לגאול את ארץ ישראל.
בימים אלו, שבהם אנחנו חוגגים את שחרור ירושלים ויהודה ושומרון בנס המופלא של מלחמת ששת הימים, זאת תזכורת חשובה שגם בדורנו יהודים מוכנים למסור את נפשם על הארץ ולניסים שהקב"ה מרעיף עלינו בכל דור.
