עזה שלנו

דניאלה וייס, יו"ר תנועת נחלה להתיישבות

שמשון הגיבור נקם בפלשתים, הקדים מכה קשה לאויב הפלשתי, עקר את שערי עזה, הפקיר את חיי הפלשתים למתקפות ונשא על כתפיו את המשא הכבד במעלה ההר עד חברון.

אלפי שנים עברו, והדי גבורת שמשון נשמעו במלוא העוצמה כאשר הספיד הרמטכ"ל משה דיין את רועי רוטברג, מתנחל מנחל עוז שערבי מעזה רצח ב-1956: "רועי רוטברג… אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו… כבדו שערי עזה מכתפיו ויכלו לו", כך ספד לו משה דיין.

במרץ 1985, כשהיה יצחק רבין שר הביטחון בממשלת פרס, הוא ביקר בגוש קטיף ואמר למתיישבים: "כמו לפני תשע שנים, כאשר הייתי כאן בחנוכת היישוב הראשון נצר חזני כראש הממשלה, כך גם היום אני מאמין שלאזור הזה יש עתיד התיישבותי, כלכלי, חברתי ותפקיד ביטחוני, והוא חייב להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".

בשנת 1971 ארגן אריאל שרון סיור של ועדת השרים לענייני התיישבות ברצועת עזה בהשתתפות השרים יגאל אלון וישראל גלילי, מנהיגי אחדות העבודה. המסוק שהביא את השרים נחת על גבעה שהייתה לימים היישוב נצרים. על גבעה זו הציג אריאל שרון לפני השרים את 'תוכנית האצבעות' אשר הגה להקמת חמישה גושי התיישבות ברצועת עזה שנועדו לבתר את הרצועה ולמנוע היווצרות אגרוף טרור קשה לשליטה ולהכנעה. "כשתיארתי איך תיראה ההתיישבות שם, ראיתי איך העיניים של אלון וגלילי נוצצות. היה להם ברק בעיניים כשהם שמעו את התוכנית. אלו היו אנשים רציניים, אנשי התיישבות אמיתיים", אמר שרון.

ליבי ליבי על צעירים רבים שרוצים לשוב לעזה, על גוף האומה שכואב כולו על איבר שמתענה בייסורי נטישה. כמה הרחיק עם ישראל את חבל עזה מליבו, עד שנוצר מצב מעוות שבו צעירים החפצים לקרוא לשוב לחבל עזה, לכונן הריסות, להשיב עטרה ליושנה, חוששים שמא יחשבו שהם מנותקים, הזויים, בלתי רלוונטיים. לפיכך הבאתי דוגמה ועוד פרק ועוד סיפור כדי להמחיש עד כמה עזה היא שלנו, היא בדמנו, היא בנפש האומה ובלב מנהיגיה בכל הדורות. ועתה חל קלקול, נוצר עיוות. מדברים על עזה כעל מקום זר ומנוכר. מפציצים מלמעלה. גופנו אינו נוגע בעזה

ליבי ליבי על צעירים רבים שרוצים לשוב לעזה, לחבל שלם מנחלת אבותינו שנלקח מעם ישראל בכוח הזרוע של ממשלת ישראל, על המשפחות שנעקרו מ-21 יישובים פורחים, על גוף האומה שכואב כולו על איבר שמתענה בייסורי נטישה. כמה הרחיק עם ישראל את חבל עזה מליבו, עד שנוצר מצב מעוות שבו צעירים החפצים לקרוא לשוב לחבל עזה, לכונן הריסות, להשיב עטרה ליושנה, חוששים שמא יחשבו שהם מנותקים, הזויים, בלתי רלוונטיים. באמת, כמה התרחקנו מעל אדמתנו פיזית ואף נפשית.

לפיכך הבאתי דוגמה ועוד פרק ועוד סיפור כדי להמחיש עד כמה עזה היא שלנו, היא בדמנו, היא בנפש האומה ובלב מנהיגיה בכל הדורות. ועתה חל קלקול, נוצר עיוות. מדברים על עזה כעל מקום זר ומנוכר. מפציצים מלמעלה. גופנו אינו נוגע בעזה.

בגידתו של אריאל שרון בעזה והפקרת צפון השומרון היו ציוני דרך במסלול השאפתני של שרון להגיע לכס ראש הממשלה. הייתה דרך אחת בלבד להגשים את המטרה  הזו: להינשא על כתפי השמאל. שרון סיפק לשמאל את תאוות הנקמה במתנחלים, כפי שכתב יאיר לפיד מייד אחרי הגרוש מעזה, והשמאל גמל לו והכתיר אותו לראש ממשלה.

הממשל האמריקאי התנגד ליציאת ישראל מחבל עזה, מכיוון שהמודיעין שלו חזה את פוטנציאל הטרור הבלתי נשלט בעזה, שמדינת ישראל חשה על בשרה פעם אחר פעם. כדי לשכנע את האמריקאים ולרכך את התנגדותם הסביר שרון כי בדעתו לפתור את כל בעיית הפלשתינים ולהקים להם מדינה ביהודה ושומרון. ולראיה: הנה הוא מפנה את חלק הארי של השומרון והורס ארבעה יישובים בלי להניד עפעף, צעד פתיחה לקראת התקפלות מלאה, כשם שהרס את יישובי חבל ימית והקל על מצפונו של בגין, שלא ירגיש כל כך את כאב חטאו בהסכמי קמפ דייוויד.

לשותפיי בתנועת נחלה, לנאמני ארץ ישראל אשר ליבם הומה אל עזה, אומר: אל תראו ואל תיחתו! עזה שלנו. כאשר עם ישראל נמצא על אדמתו, יש שלום בארץ. כאשר הארץ ביד זרים, אין נחת לארץ ישראל ואין שלווה אמיתית לעם ישראל. יש דורשים רבים לציון! יש דורשים רבים לעזה!