צדק חלוקתי או שוד התושבים? תיקון היסטורי או קומבינה כדי להעביר כסף לרשויות חרדיות? סערת קרן הארנונה היא זירת המאבק החדשה נגד הממשלה לאחר שהחליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להניח את כל כובד משקלו על התיקון החשוב הזה, שאמור לעשות קצת יותר צדק מתבקש, ועל הדרך גם לגרום בעזרת ה' לגדילת היצע הדירות ולירידת המחירים בשוק הדיור.
קשה להתווכח עם זה שמשהו כאן מעוות ודורש תיקון: הארנונה בישראל למגורים נמוכה בהרבה מהארנונה לעסקים, ואילו הוצאות הרשות המקומית על תושב גבוהות בהרבה מהוצאותיו על בית עסק. חשוב לציין שוב: איש לא מתכוון לגעת בארנונה שמשלמים התושבים אלא בזאת שמוזרמת ללא הצדקה ממתחמי בתי העסקים. המצב הזה יוצר אבסורד כפול ומכופל ופערים חברתיים בלתי נתפסים: ראשי עיריות מעדיפים לבנות חנויות, קניונים, משרדים או מפעלים, רק לא דירות מגורים, כדי להגדיל רווחים.
הרשויות החזקות במרכז, שבהן מרוכזים מגדלי המשרדים ומרכזי הקניות, זוכים בכל הכסף הגדול הזה, שבא גם מרבים שאינם תושבי העיר אך עובדים בה. האבסורד הזועק ביותר הוא ברשויות אזוריות גדולות, כמו רמת הנגב או ים המלח, מועצות שיש בהן מעט תושבים אבל הרבה מפעלים או בסיסי צבא. את הבסיסים ואת מפעלי ים המלח לא בנתה הרשות המקומית, אבל את הכסף הגדול היא לוקחת לעצמה.
"כל מי שמדבר בהקשר הזה על קפיטליזם וסוציאליזם אומר שטויות, כי אין קשר. אילו היו אומרים: בואו נעביר עכשיו כסף מאנשים לאנשים אחרים או נעלה לאנשים את הארנונה ונעביר לערים חלשות, זה באמת היה לקחת מעשירים ולתת לעניים. אבל אף אחד פה לא לוקח כסף מאנשים; לוקחים ארנונה שכבר נגבית ממילא ואומרים: בואו נאזן כדי לעודד בנייה ולהוריד את מחירי הדיור"
הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל אביב בית השקעות, מסביר את ההיגיון שבהקמת הקרן. "בבניין המשרדים שאני עובד בו אני משלם ארנונה פי שלושה או פי ארבעה מתושב. מול בניין המשרדים שלי, שיש בו עשרים קומות, עומד בניין מגורים של שלוש קומות. כלומר, על הקרקע של בניין המשרדים עריית רמת גן מרוויחה לאין שיעור יותר משהיא מרוויחה מבניין המגורים, אף שהעירייה אינה נותנת באמת שירותים לעובדים שלי. לתושבים היא מספקת שירותים. אם כך, תושבים עולים הרבה ומשלמים מעט, ואילו העסקים עולים מעט ומשלמים הרבה. לכן העיריות אינן רוצות לבנות בתי מגורים, שפירושם השקעה בתשתיות, בכבישים, בחניות ובעוד הרבה דברים. זה גורם קושי להוריד את מחירי הדיור".
צדוק מחייך: "יש עשרות אלפי אנשים שיודעים איך להוריד את מחירי הדיור; כל מי שעשה קורס מבוא לכלכלה. הכול תלוי בהיצע וביקוש. כשהביקוש עולה, המחיר עולה. אם יש לנו בעיה בהיצע, צריך לבנות עוד. אם ראשי המועצות וראשי הערים לא רוצים לבנות בתי מגורים, יש לנו בעיה, וצריך לשכנע אותם לבנות כמה שיותר בנייני מגורים".
איך זה יעבוד?
"הרעיון הזה נהגה לפני לא מעט שנים: לגרום שעיריות שבונות הרבה בנייני משרדים ומעט בנייה למגורים להעביר חלק מהארנונה של העסקים לקרן, והיא תחלק את הכסף למי שבונה למגורים יותר משהוא בונה לעסקים. זה יעודד את הרשויות לבנות גם למגורים.
"כלומר", מזכיר צדוק, "אם עיריית תל אביב תבנה יותר למגורים, גם היא תקבל כסף מהקרן הזו. כל מיני תועמלנים מנסים לשכנע את הציבור שלא מכיר את הפרטים או לא רוצה להכיר אותם שלוקחים כסף מגוש דן ונותנים לחרדים או למתנחלים. אלו שטויות במיץ.
"אני לא יודע מה יהיה המאזן של בני ברק, אבל יש לה ארנונה עסקית מטורפת. יש לה אזור מסחרי גדול והרבה בנייני משרדים. בכלל לא בטוח שהם יקבלו משהו. לפריפריה זה משמעותי, כי שם פחות משתלם לבנות בנייני משרדים, משום שאנשים עובדים יותר במרכז, ואין שם הרבה חברות, עסקים ומשרדים, וממילא אין טעם לבנות שם בנייני משרדים. לכן נהנים שם פחות מארנונה עסקית. עכשיו התושבים מהדרום או מהצפון הולכים לעבוד במרכז, בגוש דן או בחיפה בבנייני משרדים, ומאוד הגיוני שיחזור לפריפריה חלק מהארנונה העסקית שהערים הללו מקבלות מאנשי הפריפריה".
"ההשפעה של קרן הארנונה תהיה קודם כול ברמת קבלת ההחלטות. ברגע שהחוק יצא אל הפועל יתחילו ראשי העיריות לקבל החלטות לנוכח הכדאיות הכלכלית שלהן, ויתחילו לאשר יותר בנייה למגורים. תהיה לקרן השפעה. עד כמה היא תהיה משמעותית? אין לאף אחד תשובה של ממש"
יש טענה שזו גישה סוציאליסטית אף שהימין מדבר כל הזמן על שוק חופשי.
"כל מי שמדבר בהקשר הזה על קפיטליזם וסוציאליזם אומר שטויות, כי אין קשר. אילו היו אומרים: בואו נעביר עכשיו כסף מאנשים לאנשים אחרים או נעלה לאנשים את הארנונה ונעביר לערים חלשות, זה באמת היה לקחת מעשירים ולתת לעניים. אבל אף אחד פה לא לוקח כסף מאנשים; לוקחים ארנונה שכבר נגבית ממילא ואומרים: בואו נאזן כדי לעודד בנייה ולהוריד את מחירי הדיור. יש כאן התחשבנות בין רשויות כדי להוריד את מחירי הדיור ולעודד צמיחה.
"מעניין אגב", הוא מציין בציניות, "איך תמיד השמאל הניף את דגל הסוציאליזם, ופתאום עכשיו הם מתנגדים. החוק הזה כבר עלה בממשלות קודמות, הוא נולד כשלפיד היה שר אוצר, לא שהוא הבין אז מה זה אומר. ההתנגדות עכשיו היא לא לרעיון אלא לממשלה, התנגדות שחלקה לדעתי פוליטי לחלוטין וחלקה נוגע להתנגדות של הרשויות החזקות להפריש כסף לרשויות חלשות. החוק הזה היה בדיון בחוק ההסדרים בממשלה הקודמת, ושם לא שמענו את ראשי העיריות צועקים ולא ידענו אפילו מקיומו של החוק. בסוף הכול פוליטי".
עד כמה תהיה לקרן הארנונה השפעה אמיתית על מחירי הדיור?
"ההשפעה של הקרן תהיה קודם כול ברמת קבלת ההחלטות. ברגע שהחוק יצא אל הפועל יתחילו ראשי העיריות לקבל החלטות לנוכח הכדאיות הכלכלית שלהן, ויתחילו לאשר יותר בנייה למגורים. תהיה לקרן השפעה. עד כמה היא תהיה משמעותית? אין לאף אחד תשובה של ממש. יצטרכו לעשות עבודת שיווק עמוקה מול ראשי הערים. ההשפעה להערכתי לא תהיה דרמטית, אבל זה עדיין מהלך נכון וצודק. זה לא ישנה את העולם, לא יגרום לבנייה אינטנסיבית בפריפריה, אבל זה מהלך חשוב".
זה לא עלול להקשות עוד יותר על ערי הפריפריה להקים מרכזי עסקים וליצור מקומות עבודה?
"הארנונה לעסקים עדיין תישאר אטרקטיבית. אם יהיה ביקוש לעסקים, יקימו גם בפריפריה". צדוק מסכם: "יש פה לדעתי בעיה קשה בסולידריות חברתית. אם ראש עיר גדולה במרכז אומר לעצמו: אני רוצה עוד שלוש גינות יפיפיות בעיר כדי שיבחרו בי שוב, במקום להעביר את הכסף הזה לעיר אחרת כדי שהם יבנו עוד למגורים וזה יעזור למחירי הדיור, זה קצת עצוב בעיניי".
