ספר המדבר הוא ספר הדרך, זוהי התורה שמנחה את האדם בתוך תהליך התקדמות. בשונה ממצב של שלמות ועונג, שבו האדם רואה את עולמו בחייו, רוחו מרוממת והוא חש את ערך חייו ומתיקותם, הרי שבדרכים המצב הוא אחר. הדרך רצופה סכנות שיש להישמר מהן. בדרך יש קשיים שמאפילים על השמחה והרוממות. הדרך מלאה בלבולים וספקות המטלטלים את הנפש ומחלישים את אמונתה ואת אחיזתה ביעד העתידי העליון.
התורה, שיורדת להנחות את מי שנמצא בדרך, מלמדת אותו להביט למעמקים, להתחבר אל האור שגנוז בפנים. היא מלמדת את האדם להביט אל היעד ולהבין גם איך היעד צומח מתוך כל הסיבוכים. היא מעמיקה את המבט כדי לדעת לא רק שהטוב חזק יותר מכל מי שבא לעמוד מולו, אלא גם שהמעכבים נועדו לחזק את הטוב ולהעצימו.
כשאדם נמצא בדרך הוא חייב להביט למרחקים. לא להתפתות רק למבט שנראה בהווה. דבר זה אפשר לראות אצל אנשים רבים שהצליחו בחייהם – הם האמינו בדבר מסוים, ובעומק לבבם ידעו שהוא יצא אל הפועל. מתוך אמונה עמוקה זו הם קיבלו את הכוחות להתמודד עם המצב בהווה, עם כישלונות צורבים וגם עם כל מיני תחזיות פסימיות שאחרים ניסו להציג לפניהם. הם לא נחלשו מהכישלונות ולא התפתו לתחזיות הקודרות. החיבור הפנימי שלהם לחלום הגדול שבקרבם נתן בהם ודאות עיקשת, והיא בסופו של דבר ניצחה את כל תמונת המצב בהווה.
שני מרכיבים עיקריים דרושים לו לאדם בעיתות הדרכים: האחד הוא מבט למרחוק, חיבור בעומק הלב אל היעד הנכסף שנמצא בציורי העתיד וגם גנוז בעומק הלב בהווה. השני הוא מפת דרכים, שרטוט התחנות והשלבים המובילים אל היעד הזה. אלו הם שרטוטי העתיד, צפיית הישועה, שאינה נותנת לנפש לשקוע רק במה שמוצג לפניה כאן ועכשיו אלא ממלאת אותה באוויר פסגות, ברוח מרוממת המולידה מרץ וחשק, חסינות ונחישות, לנוכח אתגרי השעה.
התורה הא-לוהית היא המבט הפנימי על המציאות. היא לא רק מציגה בבהירות את היופי והאור של השלמות העתידית אלא גם משרטטת את נתיבי הדרכים, את התחנות בדרך העולה אל השלמות הזו. ולא זו בלבד, אלא שהתורה הא-לוהית, שבאה מבורא כול, ממי שיצר את כל היצורים, גם את כל האויבים והמעכבים, מלמדת גם להביט אל עומק הקושי, אל תוך המעכבים עצמם, ולמצוא את האור שגנוז גם שם. כי זהו יסוד גדול, שה' ברא את הרע כדי להיות זרז אל הטוב, ובתוך עומק כל מתנגד גנוז כוח עילוי וצמיחה בעבורנו. לכן המבט התורני העמוק על קשיי החיים לא בא רק לנחם ולומר שהקושי יעבור, אלא גם מלמד למצוא את ההתקדמות שגנוזה בהתעכבות, את המדרגה הבאה שתופיע מתוך כל הכוחות שמנסים לשבור את המדרגה הנוכחית.
זוהי התורה של הדרך, הלוחמת בקליפות, המלמדת את עומקי האורה הגנוזים גם בתוך מצבי החושך הקודרים ביותר. תורה זו מחוברת לעתיד הגדול, ולאורו היא מחיה את הרוח בהווה.
בדורנו אנו זקוקים מאוד למבט תורני זה. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך, בשלבים מאתגרים במסע חזרה אל ארצנו ואל א-לוהינו. כי ב"ה תהליך הגאולה החל, והצעדים אל שלמות הגאולה הולכים ונעשים מהירים יותר. ממילא עם הצעידה באים האתגרים, מכשולי החיים. כי זו מהות הצעדים: לברר ולתקן חסרונות, להתמודד עם שברים וכוחות מעוותים, ובכך לקדם יותר ויותר את המציאות המתוקנת.
החזון הגדול, לראות בשוב ה' ציון, הוא המניע את כל גלגלי הגאולה, הוא נמצא במעמקי הנפשות ודוחק בהן להתקדם. אך הקשיים רבים והאתגרים מורכבים. לכן הנפש עלולה להיחלש, לחוש אובדן דרך וייאוש, ולהתמלא מרורות ומכאובים. הקשיים מחלישים את הרוח, ואף עלולים ליצור תחזיות קודרות למראה תמונת המצב בהווה. אשר על כן נדרשת לנו העמקה בתורת ה', בתורה העליונה היורדת לתוך סבכי המציאות ומלמדת את שלבי הגאולה למיניהם.
מתוך מבט תורני זה מתמלאת הנפש באור של אמונה, תקווה וגדלות מפעמות, וממילא העין גם לומדת לזהות את הטוב העצום שיש כבר בהווה, ולא להתפתות לחלק המריר שבנפש, המעצים את הפגמים ומעוות את העין לראות את השלילה בצורה חסרת פרופורציה. שנזכה לראות את הטוב וללכת אחר ה' בבהירות קודש ובשמחה רבה, אמן.
