נתח מבשרה של הארץ

בקצה דרך כורכר לבנה שמתפתלת בין גבעות ירוקות, מדרגות חקלאות וטרשים, מסתתר לו החלום הציוני. מרחוק זו אולי נראית חווה רגילה לגמרי, שבה דיר כבשים או רפת בקר, המון חציר טרי וכלבי רועים עזי נפש, אבל מקרוב רואים גם את האנשים והנשים שעומדים מאחורי החווה הזאת ועוד אחרות כמותה שפזורות ברחבי יהודה ושומרון, ומבינים שהן מקומות שבזכותם כל אחד ואחד מאיתנו יכול לסייע בגאולת הארץ.

"לא היה פה כלום בהתחלה, רק סלעים וקוצים", אומרת שרה רפפורט, מקימת חוות נוף אב"י והמנהלת שלה, "וברגע שהבאגר פתח קצת את השטח, מייד נכנסנו למקום, כי היה אסור שהשטח יישאר פנוי אפילו לרגע".

החווה, שבה מגדלת שרה עם בעלה ועם מתנדבים שתי בנות וארבע מאות וחמישים כבשים, נמצאת בנקודה אסטרטגית בלב השומרון, בין סלפית לבורוקין, שתי ערים ערביות גדולות, ובקצה תחומי הקו הכחול של העיר אריאל. כשערבים תושבי האזור החלו להשתלט על השטח נרתמה משפחת רפפורט למשימה של תפיסת השטח. האמצעי הנבחר: רעיית צאן.

"באנו כדי להראות שאפשר לתפוס שטח גדול ולשמור עליו, והאופציה היחידה לעשות את זה היא גידול צאן". בזכות הכבשים של החווה, שנהנות משעות רבות של מרעה בנחת בגבעות הציוריות של השומרון, חולשת חוות נוף אב"י על שטח רחב של 8,000 דונם.

"בכל יום יוצאים לשש עד שבע שעות במרעה עם הכבשים", אומרת שרה, בת למשפחה ציונית שעלתה מצרפת. "לפעמים נתקלים בעדרים של בדווים או בערבים שמנסים לפלוש לשטח, ואז צריך לומר להם שזה השטח שלנו ושהם צריכים למצוא מקום אחר. מי שיוצאים למרעה בכל יום הם מי שקובעים עובדות בשטח וגם שומרים עליו. הם גם העיניים שלנו בשטח, שמגלים עדרי צאן פולשים או סימנים לעבודות בשטח".

בחוות נוף אב"י מתגוררת משפחה אחת, רפפורט, ולצידה שני זוגות צעירים וכמה מתנדבים ומתנדבות. התנאים צנועים, כמעט ספרטניים: כמה מבנים ארעיים, ללא חיבור לרשת החשמל – יש לוחות סולאריים, ואת הגנרטור משתדלים להפעיל רק בחורף ורק כשממש צריך – אבל הלב מלא בתחושת שליחות ציונית, והיא עוזרת להתמודד גם עם השמירות בלילות הקרים ועם היציאה לשטח בימים לוהטים.

גשם פתאומי מתחיל לרדת על החווה, מכה על גגות הפח ושוטף את הכול בזמן שמכשיר הקשר הצבאי מטרטר ומעדכן ממה שקורה בשטח. אחר כך, כשהסערה הקצרה חולפת והאוויר נעשה צלול, ממגדל השמירה כבר אפשר לראות את ערי מישור החוף, מרחק קילומטרים אחדים מלב הארץ.

התנאים בחוות נוף אב"י צנועים, כמעט ספרטניים: כמה מבנים ארעיים, ללא חיבור לרשת החשמל, אבל הלב מלא בתחושת שליחות ציונית

מה טעם הבשר שצולים מלאכי השלום?

חוות נוף אב"י היא אחת מארבע חוות ביהודה ושומרון שמספקות בשר ל'בשר החוות', מפעל בוטיק חדש לעיבוד ולשיווק של בשר ומוצרי בשר ששוכן באלון מורה ומטרתו לסייע לחוות להתייצב כלכלית מצד אחד, ולספק מוצרי פרימיום על טהרת ההתיישבות הציונית מצד אחר. חוות פני קדם, חוות נגוהות וחוות מלאכי השלום הן החוות האחרות שבהן גדלים העדרים של 'בשר החוות', והשאיפה היא להתרחב לעוד חוות ביהודה ושומרון, בתקווה שכולן ישתתפו במיזם ויספקו לעם ישראל בשר טרי מצאן ומבקר שגדל כאן בהרי שומרון וגם שומר אגב כך על ארץ ישראל.

"סע למלאכי השלום", אומרים לי בנוף אב"י, "יש שם נוף מדהים". קניתי. אני עולה על הרכב, מקליד את היעד לווייז וממשיך במסע בלב הארץ, משומרון לבנימין בואכה בקעת הירדן, אל החווה שקרויה על שם שלום (שולי) הר-מלך הי"ד ומלאכי רוזנפלד הי"ד, שני מתיישבים שנרצחו בידי מחבלים.

את פניי מקבל במקום אליאב ליבי, עבדקן חייכני ומלא מרץ, בעלי החווה ואחד מהאנשים שמאחורי 'בשר החוות'. איתו ועם משפחתו גרות בחווה המבודדת עוד שמונה משפחות בסך הכול, ויש בה עדרי צאן ובקר גדולים שבזכותם שומרת החווה על שטח עצום של 25,000 דונם, לא פחות, שמגיע עד שיפולי בקעת הירדן.

"עיקר המטרה שלנו היא השמירה על המרחב הפתוח", אומר אליאב, "כדי לעצור את תוכנית פיאד, התוכנית להשתלטות על שטחי C לשם הקמת מדינה פלשתינית דה פקטו ביהודה ושומרון. לצערנו התוכנית הזו כבר גרמה שהערבים תופסים עשרות אלפי דונמים באמצעות בניית תשתיות, מבנים וחקלאות, והשמירה על המרחב הפתוח באמצעות החוות נועדה לעצור את המשך ההשתלטות העוינת על השטח".

עדרי חוות מלאכי השלום גולשים עד לבקעה ומאפשרים החזקה של שטח חשוב ונרחב בלב הארץ. "באנו לכאן כדי לתפוס כמה שיותר שטח", מודה בשמחה אליאב, "ובחרנו בעדרי צאן ובקר, כי הם מאפשרים את זה, וב"ה יש עוד ועוד משקים וחוות שנוקטים את אותה דרך כדי להציל את הארץ.

"אנחנו עושים את זה בשביל עם ישראל, כדי שלא לאפשר למדינה פלשתינית לקום פה, אבל הפעולה הזאת גם מביאה לידי קיום נבואת ירמיהו, שכבר ניבא שעם ישראל יחזור לאזורים האלה וירעה בהם עדרי צאן ובקר. ירמיהו אומר בשם ה' שהמקום הזה, שהיה חרב מאין אדם, יהיה 'נווה רועים, מרבצים צאן', והוא מפרט ואומר שגם 'בארץ בנימין… תעבורנה הצאן על ידי מונה', כלומר יהיו שפע וברכה בעדרים.

"ובאמת", הוא מוסיף, "יש סוד במרעה של הבקעה, ברכה מיוחדת שאין במקומות אחרים. אומנם צומח פה רק מעט עשב אחרי עונת הגשמים, אבל העשב הזה מחזיק עד לתחילת עונת הגשמים הבאה, כמו בברכת התורה 'והשיג לכם דיש את בציר'.

"אני זוכר שכשהייתי ילד נטעתי זיתים וגפנים בשילה, במשק אחיה ואצל עירא רפפורט, שהיה מראשוני מגדלי הגפנים ביהודה ושומרון. הם התמודדו עם קשיים רבים, וכולם אמרו להם שהם לא יצליחו, אבל היום יש כרמים, מטעים ויקבים כמעט בכל יישוב בבנימין ובשומרון, והיקבים האלו זוכים במדליות בכל העולם על התוצרת המבורכת של האזור. בהתחלה היה קושי גדול, אבל הם התגברו עליו, והיום כבר מתקיימת הנבואה של 'עוד תיטעי כרמים בהרי שומרון'.

"אנחנו עדיין בשלב של הקושי. כבר רואים ניצנים של קיום הנבואה ש'תעבורנה הצאן על ידי מונה', אבל צריך להמשיך ולהתפלל על זה. יש הרבה גנבות ונזקים, ועדיין אין תמיכה מהמדינה בשל מעמד הקרקע והסרבול של המנהל האזרחי. עכשיו קשה, אבל אנחנו יודעים שנבואת ירמיהו תתקיים, ואנחנו מצפים ומחכים לרגע שזה יקרה".

ברחבי השומרון יש כחמישים חוות שמגדלות עדרי צאן ובקר ושומרות על שטחים נרחבים, אך למרות הערך המרכזי של החוות בשמירה על שטחי המולדת, מדינת ישראל עדיין אינה תומכת בהן. בניגוד לחקלאים בתחומי מדינת ישראל הקטנה, הרוב המוחלט של החקלאים שמגדלים צאן ובקר ממזרח לקו הירוק אינם זוכים למענקים.

"האדמה אותה אדמה והמרעה אותו מרעה, אדמת ארץ ישראל והצומח של ארץ ישראל, ובכל זאת היום יש לנו אמצעים טכנולוגיים שמסייעים לנו להגיע לבשר באיכות גבוהה", אומר אליאב בחיוך. "לאחרונה רכשנו משקל דיגיטלי לבקר, והוא עוזר לנו לנטר את העדר. אולי הוא אותו 'מונה' שעליו דיבר ירמיהו. יש לנו גם רחפנים תרמיים, מה שלירמיהו בטח לא היה", הוא צוחק. "אנחנו לא מפחדים מזה. אבותינו רעו צאן, ואנחנו רועים צאן אגב שימוש בכל טכנולוגיה מתקדמת שיש".

אליאב ליבי, מלאכי השלום: "אנחנו עושים את זה בשביל עם ישראל, כדי שלא לאפשר למדינה פלשתינית לקום פה, אבל הפעולה הזאת גם מביאה לידי קיום נבואת ירמיהו, שכבר ניבא שעם ישראל יחזור לאזורים האלה וירעה בהם עדרי צאן ובקר"

העראיס שיעצור את הראיס

התיישבות וגאולת קרקעות זה חשוב, אבל מה עם הטעם? "הבשר שלנו נותן פייט לבשר שמיובא מחו"ל", אומר שמשון סיטרין, מנהל הייצור של מפעל הבוטיק 'בשר החוות', "הן מבחינת הטריות והן מבחינת הטעם. זה בשר ישראלי שגדל פה, בארץ ישראל, ולא עבר מסע של שבועות באוניות כמו הבשר שבא מחו"ל. העדרים רועים בטבע ונהנים מתנאי רווחה טובים מאוד, שגם הם משפיעים לטובה על האיכות של הבשר. בזכות זה אנחנו שומרים על הרמה הגבוהה של בשר טרי.

"גם כשאנחנו מקפיאים את הבשר זה נעשה רק באמצעות טכניקת עילית שנקראת 'שוק פריז', שבה מקפיאים את הבשר הקפאה עמוקה ומהירה מאוד שמשמרת את האיכות של הנתחים ברמה מרבית. כמו כן אנחנו לא מקפיאים את הבשר אחרי שהוא ישב על המדף, אלא כשהוא הכי טרי ובצורה ששומרת עליו באיכות גבוהה ביותר. כמובן, יש גם נתחים שנכון ליישן, וכל נתח מקבל את התנאים שיביאו אותו למצב אופטימלי".

"מרגישים בבשר שלנו את הברכה המיוחדת של ארץ ישראל", אומר אליאב. "אם יש איכות מסוימת שראינו בעבר רק בנקבות של זן מסוים בלבד, והיום אנחנו רואים שגם בשר של עגלים רגילים לגמרי מגיע לאותה איכות, ב"ה. אני חושב שזה בזכות העובדה שאנחנו מגדלים את העדרים כדי לשמור על הארץ".

"אנחנו מקבלים משוב מדהים על הבשר", מסכימה גם שרה רפפורט, "אומרים לנו שזה בשר ברמה גבוהה מאוד. הבשר מאה אחוז טבעי, ואנחנו לא מתערבים בשום שלב בגדילה של הצאן והבקר, שיוצאים למרעה בטבע כל יום וגם השלמות התזונה שלהם טבעיות לגמרי".

שמשון סיטרין, מנהל הייצור ב'בשר החוות': "זה בשר ישראלי שגדל פה, בארץ ישראל, ולא עבר מסע של שבועות באוניות כמו הבשר שבא מחו"ל. העדרים רועים בטבע ונהנים מתנאי רווחה טובים מאוד, שגם הם משפיעים לטובה על האיכות של הבשר"

מלבד נתחים גולמיים לצלייה ולבישול ביתיים, ובהם אסאדו בקר וטלה, אנטרקוט, סינטה ועוד, מפעל הבוטיק מייצר גם מוצרי בשר טחונים, שהם מהיחידים בארץ שעשויים מאה אחוז בשר ואינם כוללים תוספות כמו סויה או גלוטן, ובהם תערובת לעראיס עם שומן טלה, נקניקיות מרגז, צ'וריסוס והמבורגר פרימיום, שאני עצמי טעמתי ונהניתי ממנו מאוד.

את התוצרת של 'בשר החוות' כבר אפשר להשיג בעשרות מכּולות ברחבי יהודה ושומרון, שמספרן הולך וגדל בכל שבוע, וגם להזמין במשלוח עד הבית אל מחוץ לשטחי יהודה ושומרון באמצעות חנות מקוונת.

מלבד זאת כבר יש כמה מסעדות ושפים ברחבי הארץ שמפעל הבוטיק מספק להם בשר פרימיום, ובהם השף יהוידע ניזרי, פיינליסט מאסטר שף בעונה 7 והבעלים של מסעדת גופנה, מסעדת שף הררית השוכנת בשילה הקדומה. ראוי לציין שהמפעל משתדל לספק בשר רק מהחוות ששומרות על שטחי יהודה ושומרון, אבל לעיתים, כשיש מחסור, משלימים ממקורות בשר איכותיים אחרים. כמו כן חלק מהבשר הוא בכשרות רגילה וחלק בכשרות מהודרת.

אף שמסביב לכל חווה כבר יש מאגר לקוחות מושבעים שאינם מוכנים לשמוע על ספקי בשר אחרים, כדי שהחוות יוכלו להמשיך במשימה הציונית שלהן, שעדיין אינה זוכה לתמיכת המדינה, 'בשר החוות' זקוקים לעוד שותפים לדרך – לכם! כדי לעשות זאת 'בשר החוות' מציעים לכולם, משפחות וחובבי בשר שרוצים ליהנות מבשר משובח וגם לתמוך בהתיישבות, להצטרף לתוכנית המנויים, שמציעה מגוון חבילות לרכישה חודשית של בשר ומתאימה למי שרוצים לטעום בחמין שלהם בשר ישראלי איכותי שבא מההתיישבות ביהודה ושומרון.

אם נפתח לכם התיאבון לבשר איכותי שמשלב עשייה ציונית אמיתית, אתם מוזמנים להצטרף ל'בשר החוות' וליהנות מנתח נוסף ביישוב הארץ.