הרב אייל יעקובוביץ', ראש ישיבת ההסדר בצפת
רבי שמעון היה מהלך על שפת הים ופגש באליהו הנביא. אמר לו אליהו לרבי שמעון: כך נאמר בישיבה של מעלה, "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". 'מי' היא הנקודה הפנימית המחיה את כל ה'אלה', שהם ריבוי הנבראים בעולם. התחברו 'מי' ו'אלה', ועלה שם א-לוהים.
כך נפתח ספר הזוהר. פשט הפסוק מישעיהו הוא שפלאי הבריאה מלמדים על יכולתו ועל כוחו של הבורא. וכן גם כתב הרמב"ם על הפסוק בתהלים "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך": "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול (יסודי התורה ב).
הזוהר הקדוש מלמד אותנו רובד נוסף. א-לוהים נמצא בבריאה וממלא אותה. אם נתבונן בבריאה על כל ה'אלה', על כל הפרטים שבבריאה, ונראה בהם את ה'מי', הרומז גם לשער הנו"ן, הרי נוכל להבחין בא-לוהים הנמצא בבריאה. בבחינת "כוח הפועל בנפעל". כך גם מובא בזוהר על הפסוק באיוב "מבשרי אחזה א-לוה", שהארץ אינה רק מונהגת על פי ה', אלא מלאה בו. ה' מהותי לבריאה ולא רק מנהיג אותה מבחוץ, כמו שנאמר "מלוא כל הארץ כבודו", מתוכנו, מפנימיותנו, נוכל להכיר את ה' ולהידבק בו כאדם הדבק בשורשו.
בספר הכוזרי (מאמר ראשון עז–עט) מלמד אותנו ריה"ל רעיון זה באומרו "שורש האמונה ושורש הכפירה אחד הוא. רשמים א-לוהיים נכבדים נמצאים בכל נברא", אפילו בנמלה, עד כדי התפעלות א-לוהית כרואה את הנמשל במשל. לכן, מדגיש ריה"ל, מסוכן הדבר, וחובה לשמוע מאת ה' בדיוק כיצד לכוון את הרשמים הא-לוהיים מהבריאה כפי שהוא מצווה, ולא ליפול חלילה לעבודה זרה.
תורת הזוהר היא האור הא-לוהי הזוהר מתוך הכול. הזוהר מאיר בעיקר עניינים נעלים בבריאה כמו איש ואישה והזוגיות ביניהם, איברי גוף האדם, החושים וההרגשות שלו וכן פלאי הבריאה. הזוהר מלמד אותנו כיצד המורכבות שקיימת בעולם היא גילוי שמותיו וצירופיו של שם ה', כך שהכול, צד ימין וצד שמאל, איש ואישה, שמיים וארץ, הכול גילויים מגוונים של אחדות אחת.
גם כל הדמויות בתנ"ך, אפילו אלו שנראות שוליות במבט ראשון, הזוהר מביא אותן לקדמת הבמה ומראה כמה הן חשובות, ולפעמים אפילו חשובות יותר מאלו המפורסמות. כל המצוות וכל האיסורים נעשים גדולים וחשובים מאוד לאור העוצמות שיש בכל איבר, בכל מעשה ובעיקר בכל מחשבה, וכל אדם בפרט כל אדם מישראל הוא עולם ומלואו.
ההשלכה המיידית של המבט הזה היא אהבה. אהבה עצומה לכול כאחד. שייכות אחת של כולנו לעניין א-לוהי אחד ומשמעות גדולה לחיים.
הרב קוק חוזר אינספור פעמים, בעיקר באיגרותיו, על ההכרח ללמוד בדורנו פנימיות התורה. הרב, שראה סביבו ניצני גאולה, תשובה ונבואה, הדגיש שללא תורת הפנימיות יחלק המבט השטחי חלוקה חדה בין קודש לחול, בין הנשמה לגוף. אבל עלינו לגאול את הכול, את הנשמה ואת הגוף, את הרוחני ואת הטבעי, את כל פרטי המצוות ואת כל ההלכות, גם את כל פסוקי התורה. לטעום בכל ה'אלה' את טעם ה'מי', וכך לפגוש את א-לוהים.
כבר בקריאה בגרסה של ספר הזוהר אי אפשר שלא להתפעל מעוצמת הרגשות שיש שם. את המאמר שהבאנו בפתח דברינו מהקדמת הזוהר לא הבאנו בשלמותו, אך נעתיק כאן מה קרה לבני החבורה כאשר רבי שמעון אמר לפניהם תורה זו: "אתא רבי אלעזר וכולהו חברייא ואשתטחו קמיה" (בא רבי אלעזר, וכל בני החבורה והשתטחו לפני רבי שמעון), "בכו ואמרו אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא, דיי" (בכו ואמרו: אלמלא לא באנו לעולם אלא לשמוע זאת, דיינו).
אבל לא די בגרסה. כדי ללמוד ולהעמיק בתורת הסוד יש צורך בהקדמות. ראשית הקדמה של ענווה ובקשת קדושה, טהרה ויראת שמיים. שנזכה. עם זה כדי להיכנס לתורת הסוד יש להיעזר בחכמי ישראל שהראו לנו את דרך מבוא העיר, ורבים הם.
ברצוני להביא כאן שניים, הראשון מהיסודות והשני מהטפחות. הראשון הוא ספריו של האדמו"ר הזקן 'ליקוטי תורה' ו'תורה אור', שנכתבו על חמשה חומשי התורה, על המועדים ועל שיר השירים. בספרים אלו הולך ומבאר האדמו"ר הזקן את המסלול מעומקי תורת הסוד עד לדרך ממשית בעבודת ה'. בשנים האחרונות יצאו לאור סדרת ספרי 'חסידות מבוארת' על ספרים אלו, ומומלץ להיעזר בהם.
השני הוא ספר שנכתב לאחרונה, והוא רלוונטי מתמיד עמוק ופנימי. הכותב הוא ידידי ר' ניר מנוסי, והספר הוא 'מי זאת עולה', ספר המבאר על פי תורת החסידות והקבלה את עניין העלאת המלכות, שהוא סודה של הבריאה. בספר זה יש מבוא נהדר לעקרונות יסוד בתורת הקבלה, רק לא לוותר על הערות השוליים, גם הארוכות, שהן הסוד של הספר הזה. תודה, ניר.
"תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו", אנו שרים על רבי שמעון בר יוחאי. בזכות תורת הסוד נפקחות עינינו ומוצפות באור. אור של אמון ואהבה באור שבנו, באור של הכול, זה האור שלך, ה'.
