ניצחון רפובליקני: בית המחוקקים האמריקני לא קרא להקמת מדינה פלשתינית

כיצד נמנע בית המחוקקים לשלב כנהוג את פתרון שתי המדינות בברכת העצמאות לישראל?

איתמר סג"ל

בית הנבחרים האמריקני, אחד משני בתי הקונגרס, בירך את ישראל ליום העצמאות כמקובל, אך נמנע מלהביע תמיכה במדינה פלשתינית. בוושינגטון, למגינת ליבו של הימין האידאולוגי, מקובל לשזור בכל ברכה תמיכה בישראל אזכור של הרצון להקים מדינה פלשתינית. אמריקנים פרו-ישראליים המקורבים לימין הישראלי אומרים שהנוהג הזה השתרש בשל הזנחה בהסברה הישראלית: מדינת ישראל גם בימי נתניהו אינה טורחת להסביר מדוע הקמת מדינה פלשתינית לא רק שאינה נצרכת, אלא גם תהיה אסון לישראל.

נוסח הברכה למדינת ישראל בת ה-75, שעבר כמעט פה אחד (401 תומכים, 19 מתנגדים) הסתפק הפעם בנושאים שבקונצנזוס, כגון הסכמי אברהם ותמיכה בסיוע ביטחוני לישראל כדי שישראל תוכל להגן על עצמה.

כיצד הוסר מן הברכה לישראל הנוסח המסורתי התומך במדינה פלשתינית? איש צוות דמוקרטי בכיר אמר לסוכנות הטלגרף היהודית כי הדמוקרטים עבדו בחריצות "כדי למצוא דרך להוביל תקדים ולשמור על שפת שתי מדינות בעת כיבוד יום ההולדת של ישראל", כפי שנעשה לדבריו "זה עשרות שנים". לצורך זה הציעו אנשי הצוות הדמוקרטים לעמיתיהם הרפובליקנים להסתמך על נוסח הברכה ששוגרה ביום העצמאות ה-70 לישראל. ברכה זו כללה כמובן תמיכה בפתרון שתי המדינות, אך כאמור, הרפובליקנים דחו במפתיע את הנוסח שהיה מקובל עליהם לפני חמש שנים, ב-2018, וסירבו לכל אזכור של 'פתרון שתי המדינות'.

לטענת סוכנות הטלגרף היהודית, ארגון אייפק היהודי-אמריקני צידד בעמדה הדמוקרטית ודרש מאחורי הקלעים שתמיכה בהקמת מדינה פלשתינית תיכלל בברכה ליום העצמאות, אף שהימין הישראלי הביע בעבר תרעומת על תמיכת אייפק בהקמת מדינה פלשתינית. אין צורך לומר שגם 'אמריקנים למען שלום עכשיו' וארגון ג’י-סטריט התייצבו בלהט ובגלוי לימין הדמוקרטים. רק ארגון ציוני אמריקה הוותיק מתנגד באופן מסורתי למדינה פלשתינית.

הדמוקרטים עבדו בחריצות "כדי למצוא דרך להוביל תקדים ולשמור על שפת שתי מדינות בעת כיבוד יום ההולדת של ישראל", כפי שנעשה "זה עשרות שנים"

אנשי ארגון אמריקנים למען שלום עכשיו הגדילו לעשות ותהו אם כלל נותרו ערכים משותפים לישראל ולארצות הברית אם העיקרון המקודש בעיניהם, עקרון התמיכה במדינה פלשתינית, אינו מוסכם על הכול, ואילו ג'י-סטריט אמרו שבכוונתם להגיע להכרזה שתתמוך בשתי המדינות בסנאט (בית המחוקקים המקביל והבכיר יותר), שבו לדמוקרטים יש רוב, לעומת בית המחוקקים, שבו לרפובליקנים יש רוב.

לאחר שעברה ההחלטה הזדרזו כמה בכירים דמוקרטים יהודים להתאגד והוציאו הכרזה נוספת מטעם עצמם בלבד, שבה שוב בירכו את ישראל ביום חגה ה-75 והוסיפו את מה שהרפובליקנים מיאנו להוסיף: דרישה להקים מדינה פלשתינית (”פתרון שתי המדינות בין ישראל לפלשתינים”).

כמו לומר שנהנית בסופשבוע אצל חמותך

בכירים דמוקרטים יהודים מתחו ביקורת פומבית על רצון חבריהם הרפובליקנים להימנע מלתמוך ב'פתרון שתי המדינות', אך עם זאת הסבירו הדמוקרטים שהם יתמכו בהצבעה, כי "ההצבעה הדו-מפלגתית החזקה הייתה הזדמנות חשובה לבית להביע רשמית את תמיכתנו בישראל כפי שתמכנו בה בהזדמנויות דומות בעבר". אותם בכירים הדגישו: "בניגוד להחלטות קודמות לכבוד יום הולדתה והישגיה של ישראל, החלטה זו, שניסחו בעיקר הרפובליקנים, שברה את המסורת הדו-מפלגתית ארוכת השנים של הכרה בחשיבות השגת פתרון שתי המדינות".

הרפובליקנים לא נשארו חייבים: ויל ריינרט, מזכיר העיתונות הלאומי של הקונגרס הרפובליקני, מיהר להאיר זרקור על קומץ הדמוקרטים הפרוגרסיביים הקיצוניים שהצביעו נגד ההחלטה: "דמוקרטים המכריזים שהם תומכים בישראל זה כמו לומר שנהניתם מסוף שבוע אצל חמיך וחמותך: זאת לא האמת, אבל זה מרחיק ממך צרות", אמר ריינרט הרפובליקני לפוקס ניוז. "ההצבעה הקיצונית של הדמוקרטים כאשר בית הנבחרים הביע כבוד לישראל… מבהירה את האיבה שלהם כלפי הקהילה היהודית".