כותרות חמות :

תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב

תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב

סיון רהב מאיר

 

1.

חודש אייר. התחלנו.

  • נהוג לומר שהמילה אייר היא ראשי תיבות אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. זה נחשב חודש של רפואה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. פרשנינו מסבירים שעם ישראל יצא מהעבדות במצרים בחודש ניסן ועבר תהליך של ריפוי והתחדשות בחודש שאחרי, חודש אייר.
  • את השם 'אייר' הבאנו איתנו מגלות בבל, ומשמעות המילה היא אור. זה אכן חודש מאיר, של אביב ופריחה. תסתכלו מסביב.
  • והנה עוד הרבה אור בחודש הזה: בי"ח באייר מציינים את ל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, שמזוהה עם תורת הסוד. בי"ד באייר מציינים את 'פסח שני', למי שפספס את הפסח הראשון, מתוך תפיסה שתמיד אפשר לתקן.

ובדורנו: בה' באייר תש"ח לפני 75 שנים הוקמה מדינת ישראל, ובכ"ח באייר תשכ"ז לפני 56 שנים זכינו לשחרור ירושלים.

  • רק בחודש אייר כל הימים ספורים! ספירת העומר החלה באמצע ניסן ותסתיים בתחילת סיוון, אבל רק באייר סופרים בכל יום ויום. זה חודש שעוזר לנו לחיות בתודעה של ניצול זמן, חודש שבו כל יום ספור וחשוב וייחודי.

 

2.

אני בארצות הברית. תכננתי לספר על השבת שלי כאן, אבל במוצאי שבת שמעתי מה קרה פה במקום אחר:

קבוצת נערים ישראלים עבדה קשה כדי להגיע לתחרות הרובוטיקה העולמית. הנבחרת שלהם, של תיכון אמי"ת בעיר מודיעין, טסה עד ליוסטון, ניצחה והתקדמה והגיעה לשלב הגמר. אבל אז הם נדרשו להתחרות בשבת.

הם כתבו מכתב יפה שבו הסבירו שהם שומרי שבת ולא רוצים לוותר על הערכים שלהם למען התחרות. הם גם השאירו בדוכן הריק של הנבחרת נרות שבת, חלה, כוס קידוש, דגל ישראל והסבר קצר על השבת.

הכרוז הקריא את המכתב שלהם במיקרופון לכל שאר המתחרים, ואז קרה משהו מפתיע: מאות המשתתפים, מכל רחבי העולם, קמו והריעו להם. לסיום הוסיף הכרוז: "תודה שנתתם לנו תזכורת על החשיבות של דברים שמחוץ לעולם הרובוטיקה".

 

3.

חברה טובה מאוד שלי התארסה השבוע. היא בת 40. כמעט 20 שנים של חיפוש, של המתנה לחצי השני שלה. היא ביישנית ולא רוצה שאכתוב את שמה או אפרסם תמונה של הזוג המקסים. אבל היא כן ביקשה לומר כמה מילים:

"בשנים שחולפות – חשוב להתפתח, להתקדם, לא רק לשבת ולחכות. במקום שאתה נמצא – תנצל את הזמן, תגדל.

 

צריך לפתוח את הראש להצעות ולרעיונות. לפעמים אתה תקוע על דרך אחת וחושב שאתה יודע בדיוק מה טוב לך, והשנים עוברות. לא סתם נאמר 'קנה לך חבר'. כדאי לשמוע לחברים ולמשפחה, להתייעץ, להבין איך אנשים אחרים, שאוהבים אותך, רואים את הדברים. הם לטובתך.

תפילות מתקבלות, ברוך השם. אנחנו רגילים לדברי ניחומים וחיזוקים בגלל אכזבות וטרגדיות, ולפעמים שוכחים שאפשר לראות בעיניים את מה שהתפללנו עליו – פשוט קורה, בגדול.

וכשזה קורה – זה קורה. בני ישראל היו במצרים 210 שנים, למה הם לא יכלו לקבל עוד כמה דקות כדי לאפות לחם? למה הם אפו בחיפזון רק מצות? כי כשהגאולה מגיעה, כשהדברים הנכונים קורים – זה קורה צ'יק צ'אק. הכול מתחבר. הכול יכול להשתנות לטובה ברגע".

מזל טוב!

 

4.

הנה סיפור קטן על כוס קפה ועלינו. הוזמנתי לבית הספר שבו למדה רינה די, ואמרתי לחברותיה כך:

"בחור אחד ניגש למטבח במשרד ומילא לעצמו ספל קפה. בדרך חזרה למקום שלו נתקל בו מישהו והקפה נשפך מהספל. למה נשפך לו הקפה מהספל? התשובה פשוטה: כי הוא היה מלא בקפה. אם היה שם תה, היה נשפך לו תה.

כשהחיים מטלטלים אותנו – יוצא מאיתנו מה שהתמלאנו בו עד עכשיו. אם התמלאנו כל החיים בכעס, עלבון ומרירות, זה מה שיישפך מאיתנו. אם התמלאנו באמונה ובלימוד ובבניית האישיות ובמידות טובות, זה מה שיצא.

בשבוע האחרון עברתן טלטלה קשה. לצד העצב, הבכי והשבר, שהם חלק טבעי וחשוב, כל כך הרבה טוב שיש בתוככן יוצא עכשיו לאור ו'נשפך' החוצה. כל כך הרבה דיבורים יפים ומחזקים, כל כך הרבה יוזמות הנצחה של חסד ושל אור.

זה נכון לא רק בטרגדיה נוראית כזו, אלא גם במצבי משבר קטנים: כישלון במבחן, ריב עם חברה, מתח עם ההורים. מה שיוצא מאיתנו החוצה זה מה שאנחנו מכניסים פנימה כל החיים.

בשורות טובות".

 

5.

בשבת יקראו בבתי הכנסת את פרשת אחרי מות ואת פרשת קדושים. "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", מכריזה התורה, ואז מפרטת. זה לא החוק היבש, זו רוח הדברים. אלה היחסים בינינו, הרוח הטובה, הכבוד ההדדי, שיוצרים חברה מלאת אמון. הנה כמה דוגמאות מהפרשה. זה תלוי גם בנו, עם תחילת השנה ה־76 שלנו במדינה:

מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן.

לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.

לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל.

לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר.

לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ, וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל.

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל.

בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ.

לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ.

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ.

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.

נשמע כמו מצע מצוין, לתפארת מדינת ישראל.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן