הסיבה שבחווארה ממשיכים לרצוח יהודים

"טיפשות היא חזרה על אותה פעולה בציפייה לתוצאה אחרת", אומר הפתגם שמיוחס לאלברט איינשטיין. נדמה כי לאחרונה חווינו על בשרנו את הטיפשות הזאת. ממשלת ישראל חוזרת שוב ושוב על אותו דפוס פעולה ומצפה לתוצאה אחרת, אך התוצאה חוזרת ונשנית.

ביום ראשון שעבר שבו ונפגשו נציגים של ממשלת ישראל עם נציגי הרשות הפלשתינית למפגש פסגה, הפעם בשארם א-שיח'. המפגש נערך בנוכחות מתווכים מירדן וממצרים ועסק שוב ב'נרמול היחסים בין ישראל לרשות הפלשתינית', בדגש על שליטה עצמאית של הרשות בשטחי A. את התוצאות הקטלניות הנגרמות מחוסר הכניסה של צה"ל לערים הערביות ואת חלון הזמנים שבהם הוא נותן לאנשי הביטחון המסכל של הרשות הפלשתינית לקבל אחריות למצב אנחנו מכירים היטב.

בשנה שעברה פרסם אל"ם אורן זיני, מח"ט מנשה לשעבר, שצה"ל נמנע שמונה חודשים מכניסה לעיר ג'נין בשל לחץ של הרשות שלא לפעול בשטח A. בחודשים האלה התעצמו ארגוני הטרור. כל כניסת כוחות צה"ל לג'נין נענית היום במתקפה על חיילינו: בירי מסיבי, במטעני חבלה, במחסומים מאולתרים ובזריקת אבנים ובקבוקי תבערה. באחת הכניסות הללו נהרג לג'נין לוחם ימ"ם נועם רז מאש מחבלים.

גם עצם קיום הפסגה הוא חרפה, במיוחד לממשלת ימין מלא מלא, ומעל הכול מרחף העיתוי: רק שלושה שבועות לאחר שמחבל נאלח רצח את האחים לבית משפחת יניב בחווארה בעיצומה של הפסגה הקודמת בעקבה. ימים אחדים לאחר פיגוע הירי בתל אביב, שבו מחבל מהכפר נעלין רצח יהודי ופצע עוד כמה, שעודם מאושפזים

חוסר אונים

מפגש הפסגה בשארם א-שיח' עסק בדרישת הרשות הפלשתינית ממדינת ישראל להימנע מכניסה לשטחי A ומפעילות בהם. צריך להדגיש: כל כניסה לשטחי הערים הערביות דורשת ארגון רב ומודיעין מדויק ונעשית כמעט אך ורק כדי לסכל פיגועי טרור בטווח המיידי ולמנוע ממחבלים הנחשבים פצצות מתקתקות לממש את זממם. חוסר כניסה לשטחים הללו, שבהם האוכלוסייה הערבית המקומית מגינה על המחבלים ומאפשרת להם לפתח אמצעי טרור קשים, להתארגן בקבוצות, להכין מטעני חבלה ולהתאמן באין מפריע לרצח יהודים, תוצאתה פגיעה אנושה בביטחון היהודים בארץ ישראל.

נדמה שוועידת הפסגה הזאת חוזרת על כל הטעויות של הוועדה הקודמת. בלילות שלפני הפסגה, פרסם בגלי צה"ל הכתב הצבאי דורון קדוש, נמנע צה"ל ממעצר מחבלים ביהודה ושומרון. לילה לפני כן נורתה רקטה מעזה לעבר ישראל. גם כאן לא הגיב צה"ל.

גם עצם קיום הפסגה הוא חרפה, במיוחד לממשלת ימין מלא מלא, ומעל הכול מרחף העיתוי: רק שלושה שבועות לאחר שמחבל נאלח רצח את האחים לבית משפחת יניב בחווארה בעיצומה של הפסגה הקודמת בעקבה. ימים אחדים לאחר פיגוע הירי בתל אביב, שבו מחבל מהכפר נעלין רצח יהודי ופצע עוד כמה, שעודם מאושפזים. רק שבוע לאחר הפרסום על מחבל שחדר לישראל מגבול הצפון, ובנס לא גבה המטען שנשא נפגעים בנפש. האם זה הזמן למפגש פסגה עם אויבינו ברשות הפלשתינית?

וכמו בפעם הקודמת, גם עכשיו, בעיצומה של הפסגה, פיגוע ירי בחווארה. קשה להסביר את התחושות למי שאינו מורגל בהם. ההודעה הראשונה שמגיעה מקפיצה את הדופק. בכל כמה שניות אתה מרענן את הטלפון כדי לראות אם יש בדל מידע חדש. כמה פצועים? מה מצבם? המחבל נתפס? ולא על כל השאלות האלה רוצים לדעת את התשובות. מה אם זה מישהו שאני מכיר? בכביש הזה נוסעים כל תושבי גב ההר בשעות הצהריים העמוסות. אי אפשר לברוח מהתחושות הקשות ומחוסר האונים.

הפעם הזאת ברוך ה' הסתיימה אחרת. המחבל פתח בירי באותו מקום שבו ירה מחבל באחים הלל ויגל יניב, ונתקל בדייוויד שטרן, מדריך ירי ומאמן לחימה מנוסה, בוגר חיל הנחתים של צבא ארצות הברית. שטרן הצליח בתושייה רבה להשיב אש ולפצוע את המחבל, ובדקות הבאות אף התקין לעצמו חוסם עורקים מאולתר עד להגעת כוחות ההצלה. התגובה המהירה שלו הצילה את אשתו, שהייתה איתו ולא נפגעה מהירי, ואולי תושבים אחרים שהיו בפקק.

המחבל, לית נאסר (28) מהכפר מאדמא הסמוך, הצליח להימלט ברגל, אך עקבות הדם הובילו אליו את החיילים, והם מצאו אותו מסתתר בחצר בית סמוך. "רציתי להיות שהיד", סיפר לקצין שתפס אותו.

חשש מתג מחיר

אם חשבנו שאחרי שני פיגועים באותו מקום ובאותה שיטה במהלך ועידת פסגה המצב ישתנה, טעינו. המצב אכן שונה משהיה לפני ארבעה שבועות, אך לא מדובר בשינוי הנוגע למלחמה בטרור אלא במלחמה בתושבים היהודים: מייד לאחר הפיגוע הגיעו לחווארה עשרות ניידות משטרה – יס"ם, ימ"ר ומג"ב. חמש עשרה פלוגות מג"ב נקראו לתגבור הגזרה והתפרסו באזור במטרה אחת: למנוע מיהודים להפגין, מחשש שמא תישנה הצעדה בחווארה בעקבות רצח הלל ויגל.

לא רק בחווארה התארגנו כוחות לשמור על רכוש תושבי הכפר; גם ביצהר התפלא תושב גבעת שלהבת י-ה הסמוכה ליישוב לגלות בשעת ערב מאוחרת ארבעה חיילים בבית הכנסת. "טוב לראות שתגברו פה כוחות", אמר, "אבל למה אתם בבית הכנסת? כדאי לשמור על נוכחות בפאתי הגבעה. אם יבוא מחבל, הוא יבוא משם". החיילים המבוישים הודו בפניו שהוצבו בגזרה לא כדי להגן מפני חדירת מחבלים אלא להפך, "כדי לשמור על השקט", לוודא שתושבים יהודים לא מתכוונים לפגוע ברכוש ערבי חלילה.

ממש באותן דקות ערכו ערביי הכפר מאדמא תהלוכות שמחה וירו זיקוקים. "אנחנו חיילים של מוחמד דף", קראו ההמונים. לכפר לא נשלחו חיילים באותו הלילה, ולמעשה עד עכשיו לא זכה הכפר לביקור צבאי כלל. משפחת המחבל וחבריו נעים חופשי ימים אחדים לאחר הפיגוע שביצע. את חיילי צה"ל שנשלחו לתגבר את הגזרה הפנה המח"ט למשימה אחרת: הקפת הכפרים הסמוכים והגנה עליהם מפני היהודים. "המטרה: עד שש בבוקר אין תג מחיר בכל הגזרה", נכתב בהודעה לחיילים שמוצבים באזור.

מחיקת ההרתעה

אבל לא רק מי ששבויים באג'נדות שמאל פועלים כך. נדמה שבמדינת ישראל גם אנשי הימין שכחו את כוחה של ההרתעה. דברים שהיו ברורים בעבר לכל אדם חפץ חיים בתחומי ארץ ישראל נעשו טאבו שמעטים מאוד אומרים בבירור. די אם נזכיר את המתקפה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעקבות סימון לייק בציוץ שקרא למחוק את חווארה אחרי הפיגוע הקטלני לפני שלושה שבועות. מצעד הבושה ועשרות ההתנצלויות שנשמעו מאז הטביעו חותם בשיח הציבורי. מפגיני השמאל נגד הרפורמה המשפטית צעקו לשוטרים: "איפה הייתם בחווארה?" והתכוונו לא להגנה על התושבים היהודים הנוסעים בציר אלא להגנה על התושבים הערבים של הכפר תומך הטרור.

המסע הדורסני הזה פעל את פעולתו. לאחר הפיגוע בשבוע שעבר לא סימן איש מחברי הכנסת לייק בציוץ שקורא למחוק את חווארה. להפך, אמירות אנשי הציבור מימין התרכזו בעיקר בקריאה לאזרחים שלא לקחת את החוק לידיים ולא לפעול נגד תושבי חווארה או כל כפר אחר שמוציא פיגועים. כך יצא שבזמן שמערכת הביטחון מתכוננת לפעול נגד היהודים שהתכוננו להפגין, נציגינו בכנסת כמו מחקו מהלקסיקון לחלוטין את המושגים הרתעה, פגיעה באויב ונקמה.

כצפוי, כשאויבינו מריחים חולשה הם תוקפים שוב. במוצאי השבת שעברה שוב ביצעו מחבלים פיגוע ירי בכפר חווארה, ושני חיילים נפצעו מירי מרכב חולף. אין חדש תחת השמש: גם אחרי הפיגוע הזה לא הגיבה מדינת ישראל נגד האוכלוסייה תומכת הטרור של הכפר.

"טוב לראות שתגברו פה כוחות", אמר, "אבל למה אתם בבית הכנסת? כדאי לשמור על נוכחות בפאתי הגבעה. אם יבוא מחבל, הוא יבוא משם". החיילים המבוישים הודו בפניו שהוצבו בגזרה לא כדי להגן מפני חדירת מחבלים אלא להפך, "כדי לשמור על השקט", לוודא שתושבים יהודים לא מתכוונים לפגוע ברכוש ערבי חלילה

ביטחון אמיתי

"לא היה בידינו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. לא היה בידינו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן. אך היה בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמינו, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי, לממשלות הערביות לשלמו… זו פעולת עונש והתראה שאם אותה ממשלה לא תשתלט על תושביה ולא תמנע את פגיעותיהם בישראל יעשו הכוחות הישראלים שמות בארצה".

את הטקסט הזה לא כתב איש ימין קיצוני בסערת רגשות וגם לא דמות שנויה במחלוקת בציבור הישראלי בפוסט זועם בפייסבוק לאחר פיגוע קטלני. כתב אותו משה דיין, שר הביטחון המיתולוגי של מדינת ישראל ואיש שמאל בולט, אחת עשרה שנים לאחר הקמת מדינת ישראל.

לאנשי הביטחון של המדינה החדשה היה ברור שטרור אי אפשר לנצח בפעולה פרטנית אלא רק בהרתעה קולקטיבית. ואכן, כך היה. יחידה 101 הוקמה ונלחמה בטרור בפגיעה קולקטיבית וקשה באוכלוסיית האויב, שמטרתה לגבות מחיר רב ככל האפשר כדי ליצור הרתעה שתחזיק את השטח זמן רב ככל האפשר.

טוב, יהיו מי שיאמרו: אז היה לנו צבא קטן. היום אפשר להעמיד בחווארה עשרות או מאות חיילים לאורך כל הציר. וחוץ מזה, יטענו המתנגדים, ברור שלא מדובר על פעולה של אזרחים. זהו תפקיד השמור אך ורק לאנשי ביטחון.

ובכן, בואו נקרא את הציטוט הזה: "איני מאמין שאפשר בשמירה בלבד למנוע התקפות הרוצחים מעבר לגבול. אי אפשר להעמיד איש על כל מטר. יש אולי לחשוב שבמקום הצבא יבצעו פעולות תגמול יושבי הגבול. לשם כך עליהם לקבל אימון מיוחד ויתכנו גם מתנדבים מהעיר לשם כך".

את הדברים האלו כתב דוד בן-גוריון בשנת תשכ"ו. מדינת ישראל כבר הייתה אז בת 18 שנה, והצבא הלך והתעצם. ובכל זאת, בן-גוריון הבין את מה שאנחנו שכחנו: אי אפשר להציב חייל שישמור על כל אזרח ועל כל מטר. במיוחד לא כשמדובר במלחמה בטרור ובלב אוכלוסייה אזרחית כדוגמת הכפר חווארה. במקרים כאלה יש לבצע פעולות תגמול, והוא מציע לאמן את תושבי הערים הקרובות לגבול כדי שיבצעו את פעולות אלו.

יש הרבה מה להרחיב בנושא ההרתעה של פעולות התגמול וביעילותן הרבה, ומומלץ למי שרוצה להעמיק בנושא ללמוד על יחידה 101, שפעלה בשנותיה הראשונות של המדינה, ועל התוצאות של מעשיה. אבל נדמה שחשוב יותר מכול שלא לחזור על אותן טעויות שנעשות זה שנים ארוכות. כניעה לטרור, התרפסות לפני הרשות הפלשתינית, הימנעות מפעולות הרתעה נגד אוכלוסיית האויב ואי-כניסה של כוחות צה"ל לכפרים הערביים יביאו אותנו לאינתיפאדה שלישית. האחריות הזאת מוטלת על כתפיהם של כל חברי הכנסת שמחזיקים את ממשלת הימין הזאת, אשר בחרו מיליוני מצביעים שרצו לראות תפיסת ביטחון שונה ממה שאנחנו חווים פה כבר שנים רבות. הגיע הזמן לתת לתושבי ארץ ישראל ביטחון אמיתי.