מאורעות תרפ"ט והטבח האכזרי שערכו הערבים בתלמידי ישיבת חברון ובמקומות אחרים, שבהם לא נתקלו בהתנגדות יהודית מאורגנת והשלטון הבריטי חיבק ידיים ולא טרח למנוע את הפשע, הבשילו בציבור הארץ-ישראלי את ההכרה בחובת גיבוש כוח יהודי צבאי שיגן על קיומו ועל כבודו. מאות בחורים התגייסו לארגון ההגנה, ובהם גם רבים מבני ישיבת מרכז הרב בירושלים. תלמידים אלו הניחו את היסודות לשילוב תורה ועשייה ביטחונית.
מעשרות תלמידי הישיבה שהצטרפו להגנה, היו שתפסו עמדות פיקוד בכירות. התגייסו גם רבני הישיבה, מי שהתאימו לכך מצד גילם, ובהם הרב שלום נתן רענן-קוק, חתנו של הראי"ה.
הרב יצחק אריאלי, מרבני הישיבה והמשגיח בה, סיפר: "בשנת תרפ"ט קיבלתי הצעה לאמן את בני הישיבה אימון צבאי. בתקופת מאורעות דמים אלו נראה היה לי כי יש לקבל הצעה זו. בכל זאת מצאתי לנכון להביאה בפני הרב. הוא קיבל את ההצעה בהתלהבות. 'בוודאי', אמר. ואמנם תלמידי ישיבת מרכז הרב השתלמו בהתאם למחזורים מסודרים, באימון צבאי" (חרות, א' באלול תשי"ט).
העילוי מוורשה
אחד מתלמידי הישיבה שהתגייסו להגנה ושימשו מפקדים היה הרב יעקב ז'ולטק. הוא נולד בוורשה ולמד בישיבת תורת חיים בעיר. אחר כך עבר ללמוד בישיבת קלצק אצל הרב אהרן קוטלר. הוא למד גם בישיבה בראדין אצל החפץ חיים. כעבור תקופה מסוימת עבר לישיבת קמניץ ולמד אצל רבי ברוך בער ליבוביץ. אמרו עליו שהיה מן היחידים שהבינו את השיעורים שלו לעומקם. ארבע שנים למד שם בחברותא עם העילוי מגרודנא, הרב יהודה גרשוני, שכונה בעולם הישיבות ר' יודל גרודנר. ר' יעקב ז'ולטק, או בשמו הידוע בעולם הישיבות יענקל ווארשעווער, הוסמך לרבנות בידי רבה של ורשה, הרב שלמה דוד כהנא.
כששמע ז'ולטק על ישיבת מרכז הרב שהוקמה בירושלים, התעורר בו רצון לעלות וללמוד בה. הוא ביקש את עזרתו של ידידו ר' חיים הוטנר, וזה המליץ עליו המלצה חמה באוזני גיסו הרצי"ה, באומרו שעלייתו של עילוי כמו ר' יעקב והצטרפותו לישיבה תעניק לה סיוע של ממש. הרצי"ה שלח לז'ולטק סרטיפיקט של הישיבה, ובחנוכה תרצ"א הגיע ז'ולטק ירושלימה. בעקבותיו עלה גם חברו הרב יהודה גרשוני.
ר' יעקב זולטק היה מהבחורים המצטיינים בישיבת מרכז הרב. הרב קוק קירב אותו מאוד, וחיבה יתרה רחש לו הרב חרל"פ.
התגייסות להגנה
כרוב תלמידי מרכז הרב הצטרף ז'ולטק להגנה. בזיכרונותיו סיפר על בחורי הישיבה שהתגייסו כי "היו לוקחים את ספריהם, יושבים בעמדות ולומדים. במקומות רבים הפכנו את עמדות לסניפי הישיבה". גם הרב משה צבי נריה מעיד כך בהקדמת הספר 'משנת הרב', אשר נדפס בשלהי שנת תרצ"ו, בימי המאורעות, שבו אסף וליקט פסקאות מתורת רבו הרב קוק: "עבודת העריכה והטיפול בהדפסה נעשו בין משמרת למשמרת. בה עמד החתום מטה בעמדת ההגנה בירושלים ב'חצר שטראוס' אשר בשכונת מוסררה, לבל יפרוץ אויב משער שכם ל'מאה שערים'. האחראי לעמדה היה המפקד הנערץ דוד רזיאל ז"ל, שלמד בישיבה בשנת תר"ץ".
מפקד בהגנה
בהגנה עמדו על ייחודו ועל כישרונותיו של ז'ולטק, והוא נשלח לקורס מפקדים בקיבוץ גבת. מפקדת ההגנה הייתה מעוניינת מאוד בהכשרתו, ואף על פי שהיה הבחור הדתי היחיד בקורס, דאגו לאתר בסביבה אישה דתית, והיא בישלה במיוחד בשבילו. בזיכרונותיו סיפר: "היחס אלי בתור בחור ישיבה היה טוב. קנו בשבילי כלים מיוחדים, בישלו בשבילי בנפרד רק מאכלי חלב, ולא קיימו בשבתות אימונים שגבלו בחילול שבת, אלא הסתפקו בהרצאות בלבד".
ז'ולטק סיים את הקורס בהצטיינות והתמנה למפקד מחלקה. הוא פעל באזור ירושלים, שבה למד. "הרב קוק ידע שאני מפקד בהגנה, אבל לא דיבר אתי אף פעם בנושא". מדוע? אפשר להעלות על הדעת כל מיני השערות. באופן כללי מיעט הרב קוק להתייחס לפעילויות של ההגנה, אולי בשל זהירותו מהשלטון הבריטי. "בכל אופן השתתפותי בהגנה לא השפיעה על הרב, והוא סמך אותי לרבנות".
תוכנית הרבנות
כשחזר ז'ולטק מן הקורס המשיך בלימודיו בישיבה כרגיל, אולם הרצי"ה עקב אחר שלבי עלייתו בתורה, והבין שמעמדו הרם בהגנה וצרכיה החיוניים עלולים לכבוש אותו. "הוא חיפש דרך לשתול אותו בעולמה של תורה", כתב לימים ידידו הרב משה צבי נריה. הראי"ה ובנו הרצי"ה גיבשו הצעה מעשית להטיל על ז'ולטק תפקיד רבנות בקריית חיים, על יד חיפה.
"הריני מציע בזה לפני מושבכם את יקירי הרב הגאון הרך בשנים ואב בחכמה, המצוין ונעלה בתורה ודעת, כגדול כשרון, יקר רוח ואמיץ פעלים, מו"ה יעקב ז'ולטק שליט"א, מגדולי בחירי בני ישיבתנו המרכזית", כתב הראי"ה לבני המושב. מי שטיפל בניסיון הכתרה זה היה הרב נריה, ולימים הוא תיאר זאת בספרו 'בשדה הראי"ה'.
כשנודע הרעיון למפקדת ההגנה, החליטו גם שם שחשוב שמפקד מחלקה מוכשר זה יפעל באזור הצפון, ולכן דחפו לביצוע הרעיון למנות את ז'ולטק לרבה של קריית חיים. ממגוון סיבות המינוי לא יצא אל הפועל.
בקיץ תרצ"ג סערו הרוחות סביב משפט רצח ארלוזורוב. ארגון ההגנה הטיל על ז'ולטק לשמש שומר ראשו של רבו הרב קוק, שהשמאל הקיצוני איים עליו, והוא אף קיבל נשק אישי לצורך זה. "כבן בית אצל הרב הייתי נוכח בכל מיני שיחות שהרב ניהל עם עסקנים בזמן רצח ארלוזורוב, עם תיירים מארצות הברית, ואחרים" (על אחת משיחות אלו סיפר לימים, והיא נדפסה בספר 'ליקוטי הראיה' א, עמ' 103).
מסע המושבות
לימים סיפר ז'ולטק: "קיבלתי מהרב כמה שיחות בענייני הנהגה ברבנות, ובצורת העברת דרשות ושיעורי תורה לבעלי בתים, כמו כן עודדני לבקר כמה אישים בארץ ישראל וללמוד מהם דרכי הנהגה. הרב הרחיב את הדיבור על הצורך להכיר את הישוב מקרוב, ושצריך לדעת איך לטפל בציבור, ולשם זה כדאי לנצל חלק מן היומי דפגרא". הרב קוק פנה לתלמידו ר' יעקב ולתלמיד נוסף, ר' דוד סלומון (לימים רבם של כפר אברהם ועין גנים) ואמר להם: "צאו לשבוע ימים ותלמדו איך מטפלים אנשים מסוימים בבוני היישוב החדש".
ז'ולטק וסלומון ערכו בשליחות הרב קוק 'מסע מושבות' במושבות העמק והגליל בחופשת פסח תרצ"ד. זה היה המסע השני מסוגו; את הראשון ערכו שנה קודם לכן חבריהם ר' מנחם יהודה אושפיאי, ר' שבתי דון יחיא ור' מנחם ליפשיץ. מטרת המסעות הייתה בחינת המצב הרוחני במושבות ובדיקה היכן כדאי למנות רב או להקים ישיבה. אלא שבמסע השני הוסיף הרב עוד משימה: הוא הדריך את שני תלמידיו-שליחיו להיפגש בכל יישוב עם אדם מסוים כדי לקבל ממנו שיעור בדרכי רבנות והשפעה וללמוד ממנו אהבת ישראל.
המושב הראשון שביקרו בו היה נהלל. וזו הייתה מסקנתם מהמושב: "המצב הרוחני ירוד מאוד. גם בין החופשים ישנם רבים ודווקא מן החשובים שהם לא מומרים להכעיס ובפהרסיה לא יחללו את השבת. במושבה מעריצים מאוד את אדמו"ר [הרב קוק] שליט"א, ורבים מבני המושבה מתאוננים על זה שהרב לא מבקר אצלם אף פעם".
כשהגיעו למושבה ראש פינה נפגשו עם השוחט המקומי. "הרב סיפר לנו עליו כי הוא יהודי מאוד צנוע, תלמיד חכם גדול ומקובל. יחסו אל תושבי הכפר ודרכי הנועם שלו העניקו לו הערצה רבה מצד תושבי הכפר, ועל ידי זה השפעתו ניכרת עליהם. אהבתו לארץ ישראל היא ללא גבול. הוא קנה חלקת אדמה בראש פינה, ובתוכה נטע כל מיני עצים שאפשר לגדלם בארץ. הוא מטפל בעציו במסירות רבה, מתוך אהבת ארץ ישראל, ופרי עציו הוא שם דבר בראש פינה" (שבחי הראי"ה, עמ' 334).
עובד באבן סיד
עם תום לימודיו של ז'ולטק בישיבה פנו אליו מפקדי ההגנה ושכנעו אותו להתמסר לעשייה הביטחונית. היה חשוב להם שהוא יפעל באזור הצפון, ולכן תיאמו שיתחיל לעבוד במשרה נכבדה בחברת בת של סולל בונה, ששמה 'אבן סיד'. היה אז נדיר מאוד שצעיר דתי שאינו חבר בהסתדרות יתקבל לעבודה שם. ההגנה הרוויחה מפקד נמרץ, ו'אבן סיד' זכתה בעובד בכיר מעולה. "ברם", העיר לימים ידידו הרב נריה, "עולם התורה הפסיד ראש ישיבה".
ז'ולטק היה מדריך מחוזי ומפקד פלוגה באזור חיפה. אחד מחניכיו של ז'ולטק, שעבר במהרה קורס למפקדי פלוגות, היה חייל שנודע מאוד לאחר שנים. זה היה יגאל (סוקניק) ידין, שלמד אצלו בקורס מפקדים פירוק והרכבה של כלי נשק מסובכים, ולימים עלה לדרגת רב-אלוף והיה הרמטכ"ל השני של צה"ל.
אחריותו והתמסרותו להגנה גזלו מז'ולטק את כל זמנו, במיוחד עם פרוץ מאורעות תרצ"ו, שחייבו את עמידתו על המשמר באזור חיפה. ואולם בשבתות, כשהיה פנוי מעבודת הביטחון, היה מלמד בבית הכנסת שיעור בגמרא.
עם הקמת צה"ל נבחר הרב יעקב ז'ולטק לשמש הרב הראשון של פיקוד צפון. בתפקיד זה שילב בין עבודתו הביטחונית לכישרונותיו התורניים, ועשה חיל.
הרב יעקב ז'ולטק נפטר בשנת תשמ"ו. יהי זכרו ברוך.
לתגובות: moshe.nachmani1@gmail.com
Leads:
ארגון ההגנה הטיל על ז'ולטק לשמש שומר ראשו של רבו הרב קוקוהוא קיבל נשק אישי לצורך זה
ההגנה הרוויחה מפקד נמרץ, ו'אבן סיד' זכתה בעובד בכיר מעולה. "ברם", העיר לימים ידידו הרב נריה, "עולם התורה הפסיד ראש ישיבה"