לצאת מה'אני'

1.

"לפני עשרים שנה נפצעתי קשה בפיגוע ביישוב עתניאל", סיפר השבוע אסף פאסי בזום של קהילת הנשים 'מתחדשות'. "במהלך השיקום וההחלמה הכינו לי החברים שלי פתק עם פסקה קצרה של הרב קוק. אני לא אשכח את מה שנכתב שם.

וְאִם אֲנִי חַלָּשׁ בְּגוּפִי,

הַאִם תִּסְבֹּל מִזֶּה גַּם כֵּן נִשְׁמָתִי?

וְאִם אֶלֶף פְּעָמִים יְדַכְּאֵנִי בְּשָׂרִי,

הֲיְדֻכָּא מִזֶּה רוּחִי?

הֲלֹא מְלֵא חֹפֶשׁ אֲנִי, שׁוֹאֵף אוֹר וּדְרוֹר,

וְעִם שְׁאִיפָתִי לְחֵרוּת – כְּבָר הִנְנִי מְשֻׁחְרָר,

וּבִמְלאֹ קוֹמָתִי הִנְנִי בֶּן חוֹרִין.

המילים האלה של הרב קוק נתנו לי הרבה כוח. מאז התחלתי לאסוף ציטוטים קצרים שלו, שהפכו בסוף לספר 'משפטי הרב קוק'.

מה הסוד בפסקה הזו? האמירה שלמרות שהגוף שבור, הנשמה לא חייבת להישבר ביחד איתו. להפך. רוח האדם חזקה ביותר, והיא יכולה להרים איתה את הגוף ולרפא אותו. הרב קוק כותב שהנשמה היא זו שקובעת ומובילה את התודעה. עד כדי כך שאם אנחנו רק שואפים לחירות – אנחנו בעצם כבר משוחררים".

2.

לפעמים כל מה שאנחנו יודעים על אדם זה ציטוט אחד מפורסם שלו. השבוע לפני 236 שנים נפטר רבי אלימלך מליז'נסק, מגדולי תנועת החסידות. אחד המשפטים הידועים שלו, שהפך גם לשיר פופולרי, לקוח מתוך התפילה שחיבר, "תפילה שלפני התפילה":

"אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ".

זה משפט נפלא, והלוואי שנצליח ליישם אותו, אבל אסור להסתפק רק בו ולחשוב שזה כל מה שרבי אלימלך מליז'נסק אמר לנו. בתפילה הזו שכתב, למשל, מופיעים עוד משפטים נפלאים, שכדאי להכיר (ואולי אפילו להלחין). למשל:

• "וְתִשְׁמְרֵנוּ מִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל דָּבָר הַמַּפְסִיד עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַחֲבִיבָה עָלֵינוּ".
• "וּתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּלְבַב כָּל הַנִלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְבַב כָּל הַחֲפֵצִים בְחֶבְרָתֵנוּ, לְיַחֶדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה, לְעָבְדְךָ עֲבוֹדָה הַיְשָׁרָה".
• "וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִּכְשׁוֹל וְטָעוּת, אַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ".

שנזכה. לזכרו.

3.

אפשר להרגיש אחדות בזום? אפשר. כ־10,000 נשים מכל המגזרים נרשמו למשדר שיזמה דבורי פלאי במלאת שלושים לפיגוע ברמות, שבו נרצחו ילדיה אשר־מנחם ויעקב־ישראל. דבורי ביקשה לקיים את מפגש האחדות הנשי ואז… ילדה באותו בוקר, בשעה טובה.

כיוון שנערכנו לתסריט המשמח הזה, הקלטתי מראש שיחה שלי עם דבורי. היא אמרה בה כמה דברים חשובים:

ראשית, על עם ישראל. לא יאומן שככה היא מרגישה, במקביל לחדשות: "מהרגע שקרה הפיגוע ועד עכשיו אני רק הולכת ומגלה את התופעה המדהימה הזו שנקראת עם ישראל. אני לא חושבת שאנחנו קולטים את זה ביומיום. כמה עוצמה, חיבוק, תמיכה, אחדות, הירתמות. למה אנשים שאני לא מכירה דופקים בדלת הבית שלי בפורים ומביאים לי משלוח מנות? ולהבדיל, למה אנשים שאני לא מכירה יושבים בשבעה אצלי בסלון ומזילים דמעות? כי הם קולטים שזה לא סיפור פרטי שלי, אלא שזה קשור גם אליהם".

שנית, על ילדיה. "מאז שזה קרה אני אומרת לעצמי 'שהם לא יהיו קורבנות שווא'. שאם זה קרה – יצא מזה משהו משמעותי. שתהיה איזו תועלת באסון שלנו. כל מיזם לזכרם, כל עשייה חיובית, כל קבלה טובה שמישהו מקבל – גורמים לי להרגיש ככה. תודה לכם".

ושלישית, על עצמה. "אני אישה אלמונית, ופתאום מזהים אותי ברחוב. זה קרה בעל כורחי. אבל אם זה קרה, אני מקווה שאני עושה מה שצריך לעשות, שאני ממלאת את התפקיד הזה, שממש לא בחרתי בו".

תודה, דבורי, על הזכות להשתתף. מזל טוב. בשורות טובות לכולנו.

4.

שבת פרשת ויקהל־פקודי. שבת מקסימה בירושלים עם סטודנטים מכל הארץ, במסגרת פרויקט 'נפש יהודי'. קבלת שבת ענקית בכותל המערבי במעגל שבו נשים שלא מכירות זו את זו שרות ומתפללות ביחד. בית מלון ירושלמי שאין בו חדרים פנויים מרוב קבוצות של תיירים מהארץ ומחו"ל (פגשתי קבוצה מטקסס, קבוצה מפנמה וקבוצה מספרד). הנה נקודה קטנה שדיברנו עליה בשבת, רעיון של רבי נחמן מברסלב שאומר כך:

שבת לא נמשכת 24 שעות, שבת נמשכת בעצם כל השבוע. היא אמורה להשפיע לטובה על כל ששת ימי המעשה שלנו. מה שספגנו ולקחנו וקיבלנו משבת – אמור לבוא לידי ביטוי גם בימים שני או רביעי, עד שתתחיל השבת הבאה…

מה אפשר לקחת משבת לכל השבוע? איפה בשבוע הקרוב ניזכר בשבת, והיא תשדרג את ימי החול שלנו?

5.

שלושה דברים מעוררי מחשבה ששמעתי השבוע מהשחקן אסי צובל, כוכב הילדים מ'ערוץ מאיר', בסדנת 'נפגשות' בזום:

• "אני זוכר שהתחלתי לשחק, והיו לי 100 צפיות ראשונות ביוטיוב בסרטון של 'אסי וטוביה'. 100 צפיות! היום זה נשמע מצחיק, אבל אתן יודעות כמה חגגתי את זה? אני חושב שזה מאוד חשוב. לא אכפת לי כמה צפיות יש למישהו אחר, אני חוגג כל הישג שלי".
• "לא המוכשר מנצח, המתמיד מנצח. כישרון אולי מביא אותך לפסגה, אבל בלי התמדה לא תישאר שם. החוכמה היא כל הזמן ללמוד, להתאמץ, לעבוד".
• "בתחילת הקורונה התחבאתי מהילדים שלי בפינה במטבח, ובכיתי בדמעות. כל ההצגות בוטלו, לא ראיתי שום דבר באופק. כל עוד התרכזתי בעצמי – לא מצאתי פתרון. ברגע שהתחלתי לחשוב על אחרים, על הקהל, לצאת החוצה מה'אני' – הכול התבהר. הבנתי שגם למי שבבית עכשיו קשה, ויצאנו בהצגת חנוכה בזום, שהצליחה מאוד. אבל זה קרה רק כי הפסקתי לחשוב רק על המצוקה שלי, וחשבתי על האחר".

תודה, אסי. נדמה לי שהרעיונות האלה מועילים מאוד לא רק לשחקנים.