הרפורמה המשפטית כבר מזמן אינה העניין. כעת, לאחר חסימות הכבישים, מכתבי הטייסים ואיומי הכלכלנים, השאלה הגדולה היא אחת: אם הריבון הוא העם, הרוב שבחר את נבחריו, או המיעוט שעדיין מחזיק ברבות מעמדות הכוח.
אבל עם כל הכבוד להפגנות, למחאות ואפילו לכמה מכתבי טייסים, העיקר עד לפנינו: עוד ועוד דוברי שמאל רומזים ליום הדין האמיתי שיבוא לאחר סיום החקיקה, היום שבו יצטרך בית המשפט להחליט אם לעשות את המובן מאליו ולהישמע לממשלה הנבחרת או שמא יתרחש כאן משבר חוקתי, שלא לומר הפיכה, שטרם נראה כמוהו בישראל. האם מדינת ישראל עומדת בפני משבר חוקתי? האם צה"ל והמשטרה יעמדו בפני הצורך להחליט למי הם נותנים את נאמנותם?
פרופ' אלישע האס, פרופ' לביופיזיקה ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, יסיים בקרוב את תפקידו לאחר כחמש שנים. האס מזכיר כי כיוון שבישראל אין חוקה, לא שייך לדבר על משבר חוקתי בנוגע לרפורמה. "בן-גוריון הבין שבישראל יש למעשה שני כיוונים: היהודי החדש, יהודי אתני סוציאליסטי, לעומת היהודי המסורתי.
פרופ' אלישע האס: "זו מנהיגות פוליטית חסרת אחריות, כוחות חסרי אחריות שיש להם הרבה כסף ולא אכפת להם שיהיה משבר גדול, כי הם מיואשים מלחזור לשלטון באמצעות הדמוקרטיה. לאנשים מיואשים יש נטיות אובדנות, וכידוע, כל אובדנות היא תוקפנות"
"בשנות הארבעים והחמישים המחלוקת הייתה עמוקה ביותר", הוא מזכיר, "אבל היה כאן ייעוד משותף – מדינה יהודית. אלא רצו מדינה יהודית סוציאליסטית עם צבא אדום, ואלה רצו מדינה יהודית שתקים את בית המקדש, אבל כולם הסכימו על מדינה יהודית, ולכן נלחמו יחד, עבדו יחד; הייתה שותפות בפעילות למען המדינה וקיומה. זה החזיק מעמד עד שנות השבעים, בחילוף הדורות הראשון.
"המחלוקת על הזהות של המדינה שבגינה דחה בן-גוריון את הכנת החוקה – הודחקה. האיזון היה שיש ממשלות ימין, אבל בית המשפט והמנגנון הפקידותי משתק אותן. היום בא דור חדש ואומר: אנחנו רוצים מדינה יהודית. קמה מנהיגות צעירה חדשה שנבחרה באופן דמוקרטי, דור שאומר: נגמר המשחק של ההדחקה, לא ניתן יד לשיתוק הממשלה הציונית-לאומית-ימנית על ידי המנגנונים.
"כנגד זה מתקומם המיעוט, שיודע שהוא מיעוט, שנדחק לקיר כי לוקחים לו את המנגנון שבאמצעותו הוא הצליח לשתק ממשלות לאומיות. זה אובדן הגמוניה ושליטה, ולכן יש התנגשות בלתי נמנעת, שהצליחו רק לדחוק אותה עד היום, בין שתי התפיסות של המדינה – אם היא תהיה מדינה ככל המדינות או מדינה יהודית שיש לה שליחות".
פרופ' האס קובע: "ההפגנות הן לא על רפורמה המשפטית. גם אם יריב לוין יודיע שהוא דוחה הכול, הן עדיין יימשכו. הן נגד הציבור המסורתי. עומדת כאן השאלה: דמוקרטיה מול דיקטטורה של המנגנונים שכוללים את הפקידים ואת בתי המשפט".
מה יקרה אם בית המשפט יחליט שהוא דוחה את חקיקתה של הכנסת?
"החוק בישראל אומר שכולם מצייתים לממשלה הנבחרת, ומולם עומד בית המשפט שטוען שיש לו כוח למחוק את הממשלה הנבחרת, וממילא זה בית המשפט נגד הציבור. אין לזה תשובה בחוק, וכאן זו שאלה של אחריות.
"כאן בישראל נושאים באחריות בין השאר פוליטיקאים בעבר ובהווה – אהוד ברק, אהוד אולמרט, רמטכ"לים לשעבר ואנשים כמו יאיר לפיד, שהוא סוכן כאוס. נוח לו שיהיה בלגן, שהעסק יתפרק. זו מנהיגות פוליטית חסרת אחריות, כוחות חסרי אחריות שיש להם הרבה כסף ולא אכפת להם שיהיה משבר גדול, כי הם מיואשים מלחזור לשלטון באמצעות הדמוקרטיה. לאנשים מיואשים יש נטיות אובדנות, וכידוע, כל אובדנות היא תוקפנות".
פרופ' אלישע האס: "שום ויתור על הרפורמה לא יעזור, כי ההפגנות הן לא על הרפורמה אלא נגד הבוחרים שהעלו בכנסת רוב יהודי חד-משמעי. ממשלת ישראל חייבת לעמוד איתן ולהמשיך עם הרפורמה. הממשלה צריכה להבהיר שהתהליך הדמוקרטי של חקיקה באמצעות הכנסת יימשך ולהכין תוכנית איך מתמודדים כאשר בית המשפט, שהוא חלק מהמנגנון, יצא לקרב"
מה הממשלה צריכה לעשות במצב כזה?
"המשבר יעמיד את הממשלה הנבחרת בפני ברירה מאוד לא נעימה, אבל היא חייבת לפעול כדי לכבות את האש הזו". פרופ' האס אינו מתכוון בדבריו לוויתור על החקיקה, להפך: "שום ויתור על הרפורמה לא יעזור, כי ההפגנות הן לא על הרפורמה אלא נגד הבוחרים שהעלו בכנסת רוב יהודי חד-משמעי. ממשלת ישראל חייבת לעמוד איתן ולהמשיך עם הרפורמה. הממשלה צריכה להבהיר שהתהליך הדמוקרטי של חקיקה באמצעות הכנסת יימשך ולהכין תוכנית איך מתמודדים כאשר בית המשפט, שהוא חלק מהמנגנון, יצא לקרב".
יש חשש שצה"ל והמשטרה יתלבטו בשאלת הנאמנות, אם לכנסת או לבית המשפט?
"כל שוטר וכל חייל חייבים לדעת שהם אינם מתערבים בתהליך חקיקתי, ועליהם להישאר אזרחים אחראים לגורל המדינה". האס תוקף את גילויי הסרבנות: "חוסר האחריות של הצד המבעיר ששופך בנזין, מי שמערבים את צה"ל, הוא קטסטרופה וחוסר אחריות".
אתה לא בעד פשרה?
"אני לא רוצה אחידות", הוא פותח. "אני בעד ויכוח בין תפיסות עולם שונות זו מזו, אבל אני רוצה שותפות וייעוד משותף. פשרה עושים כאשר יש ייעוד משותף והוויכוח הוא על הדרך. אבל כשיש שני כיוונים הפוכים במאה ושמונים מעלות, שום פשרה לא תעבור. זה כמו הדיבורים על פשרה עם הערבים שרוצים אותנו בים, למחוק את המדינה היהודית, ולכן כל הדיבורים נכשלו. לכן לא נותר אלא לכבד את המנגנון הדמוקרטי.
"אם נוותר, במו ידינו הרגנו את הדמוקרטיה. הציבור בחר את הליכוד כי אמרו שתהיה רפורמה משפטית; זה חוזה בין הבוחרים לנציגים. אני קורא לנבחרים להסביר פנים, לדבר ולשוחח, אבל לא לוותר ולא ולפגוע בתהליך הדמוקרטי".
פרופ' עמיהוד אמיר: "מה שאתה מתאר, אי-ציות של בית המשפט לחוקי הכנסת, זו הפיכה, לא משבר חוקתי", הוא אומר מייד. "משבר חוקתי אומר שיש בעיה חוקתית, ואילו הבעיה שאתה מתאר היא הפיכה צבאית או הפיכה משטרתית אנטי-דמוקרטית"
לא משבר אלא הפיכה
פרופ' עמיהוד אמיר הוא פרופ' למדעי המחשב, ובעבר היה דקן הפקולטה למדעים באוניברסיטת בר-אילן. בימים אלו הוא חבר בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי וכלכלי, ומציין באומץ את הסיבה לחברותו בחוג: "בימים כאלה צריכים להשמיע קול, כדי שלא יישמע כאילו כל האקדמיה חד-גונית".
גם הוא דוחה על הסף את הביטוי 'משבר חוקתי': "מה שאתה מתאר, אי-ציות של בית המשפט לחוקי הכנסת, זו הפיכה, לא משבר חוקתי", הוא אומר מייד. "משבר חוקתי אומר שיש בעיה חוקתית, ואילו הבעיה שאתה מתאר היא הפיכה צבאית או הפיכה משטרתית אנטי-דמוקרטית.
"אין שום סיבה שיהיה משבר חוקתי", הוא ממשיך. "הרפורמה אינה נוגדת שום חוק ושום חוקה. אבל אם יקומו גופים מסוימים ויאמרו: עבר חוק בצורה דמוקרטית, ואנחנו לא נציית לו, לזה קוראים הפיכה במשטר דמוקרטי, וכמובן היו כבר דברים כאלה בהיסטוריה, בעיקר באפריקה".
גם פרופ' אמיר מזהה את המחאה עם מחלוקת עמוקה יותר מפרטי הרפורמה ותולה אותה בזהות היהודית של המדינה: "אין לנו חוקה, וטוב שכך. החוקה שלנו היא התורה. אבל לאמריקאים יש חוקה, והיא אב טיפוס לחוקה דמוקרטית. ג'פרסון, שהיה אדם ענק רוח וכתב את החוקה, אמר שהוא הכי מפחד מהרשות השופטת, כי היא הכי קבועה. הרשות המחוקקת עומדת לבחירות בכל ארבע שנים. ברשות השופטת אין איזון כזה, הם תקועים שם כמו מסמר בלי ראש. השופט תקוע עד הפנסייה, ואין עליו שליטה.
"האופוזיציה יכולה לבוא ולשטוח דבריה בוועדות הכנסת, ובמקום זה היא בונה תשתית להפיכה לא דמוקרטית ופועלת בבריונות. משבר חוקתי לא יהיה – הוא קיים כבר היום. אנחנו פועלים במנגנונים ללא חוקים, והרפורמה באה ליצור מנגנון חוקי, ליצור איזון ובלמים למצב בעייתי שכולם, גם אנשים ישרים מהשמאל, מסכימים שהוא בעייתי. כל התנגדות למהלך החוקי הזה היא הפיכה, פוטש פשוטו כמשמעו".
עו"ד אילן ציאון: "אהוד ברק ועוד אנשים כבר מדברים על זה בגלוי. השופטים חושבים שמותר להם לבטל חקיקת יסוד של הכנסת, שזה ממש מעשה בגידה. בג"ץ לא יעשה דבר כזה ללא גיבוי, ולכן אני חושש שראשי הזרועות בסיפור. הממשלה צריכה להתעורר ולהבין שזו לא תאוריה, ואם זה יקרה, לא יהיה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור"
איך הממשלה צריכה או יכולה להתכונן לקראת מה שעלול לקרות?
"זו שאלה מפחידה", הוא מודה. "כי אם יש צד שאין לו עכבות, השאלה היא מה תעשה אז הממשלה. במלחמת האזרחים בארצות הברית מדינות הדרום אמרו שאין להן חלק ונחלה בארצות הברית, כי פגעו לטענתן בזכויותיהן הדמוקרטיות. מה עשה לינקולן? הוא היה יכול לומר: אני נכנע לעריצות. אבל לינקולן פתח במלחמת אזרחים. אני מודה לה' שאני לא ראש הממשלה או שר שצריך להתמודד עם הבעיה הזו, כי היא קשה מאין כמוה – להיכנע ולהיות בדיקטטורה משפטית או לריב ולנצח".
החוק – לא המלצה בלבד
בשבועות האחרונים, מאז פרסום פרטי הרפורמה, נשאלו השר לוין ויו"ר ועדת החוקה רוטמן כמה פעמים על אפשרות כעין זו של משבר חוקתי חריף. השר לוין טען כי הוא אינו חושש שבית המשפט לא יכבד את חקיקת הכנסת. אם יקרה הדבר, אמר פעם אחת, "הכנסת תגיב בעוצמה חריפה", ולא פירט מה בדיוק כוונתו.
עוזרו המקצועי של יו"ר ועדת החוקה שמעון נטף ממשיך בקו זה וטוען כי אכן אין חשש כעין זה: "אם בית המשפט יתנהג באופן כזה, הוא יצהיר שהוא לא גוף שכפוף לחוק", הוא אומר. "ברגע שאתה אומר על השולחן שהכנסת מחוקקת חוק יסוד ואומרת לבית המשפט|: אסור לך לגעת בחוק יסוד, והוא עושה את זה בכל זאת, הוא מצהיר שהחוק הוא המלצה בלבד.
"ההנחה שלנו היא שלא יעלה על הדעת שבית המשפט נמצא שם. יש לנו ביקורת חריפה ונוקבת על בית המשפט, אבל אנחנו מאמינים שהשופטים הם אנשים אחראים שטובת המדינה לנגד עיניהם, ובעיקר אנשי חוק. ומאחר שהם אנשי חוק, כל השיח הזה, שמקדמים אקדמאים חסרי אחריות, לא יעלה על הדעת. לדעתי פוגע ופוגעני לטעון שהשופטים יתעלמו מהחוק התעלמות בוטה כל כך. אני לא מעלה על דעתי שהם יעזו להתנהג כך".
נטף תוקף את אנשי השמאל המאיימים ומפחידים מאותו משבר חוקתי מתקרב: "זה לא הולך לקרות. אתם רוצים לדבר על הרפורמה אם היא טובה או לא? בואו נדבר. אתם רוצים לאיים עלינו שהשופטים בבית המשפט העליון יעברו על החוק ויתנהגו בניגוד להצהרת האמונים שהצהירו כשנכנסו לתפקיד, שהתחייבו בה לכבד את מדינת ישראל ואת חוקיה? אני לא מאמין לכם. אני נותן לבית המשפט יותר קרדיט ממה שאתם נותנים. הם אנשים מאוד רציניים, והם בחיים לא יתנהגו ככה".
אתה באמת לא מודאג מזה?
"לרגע אני לא מודאג מזה", הוא אומר בביטחון. "אפילו השופט הכי קיצוני בבית המשפט העליון לא יעלה על דעתו לעשות ככה. החשש הוא שהוויכוח בינינו יכול ליצור זרמים וניגודים בעם שעלולים לגרום למשבר חברתי קשה. אבל האם אני חושש ששופטים רציניים בבית המשפט יעזו לגעת בחוק? הם לא יעזו".
אין יסוד לחשש שהמשטרה תיאלץ להכריע למי היא נאמנה?
"אלו תרחישים אפוקליפטיים הזויים. לא צריך להגיע לתרחישים הזויים של התפרקות; כן יכולות להיות סיטואציות בעייתיות אחרות, ואנחנו נצלח אותן".
"מתכננים כאן הפיכה צבאית"
לעומת נטף, עו"ד אילן ציאון, העוסק שנים רבות במשפט אזרחי ומנהלי ומעורב בכמה מן העתירות הידועות לבג"ץ בעשרים השנים האחרונות, מתאר מציאות מפחידה למדי, שלדבריו בהחלט עומדת מעבר לפינה אם הממשלה לא תתכונן כראוי לקראת הבאות: "מתכננים כאן הפיכה צבאית נגד המשטר הדמוקרטי לאחר אישור הרפורמה. בטוח שזה יקרה. בג"ץ הולך לפעול באחד מכמה דרכים לפסול חלקים מהרפורמה או את כולה, ללא כל הסמכה".
כיצד?
"יש כמה אופציות מבחינתם. הם יכולים לטעון שהכנסת משתמשת לרעה בסמכות המכוננת, שזו הפיכה משפטית. הם יכולים לטעון שמדובר ב'תיקון חוקתי לא חוקתי'. אז ייווצר משבר חוקתי שבג"ץ מבטל החלטות של הכנסת ולהפך, ותישאל השאלה מי קובע כאן.
"אנשים בארץ כבר שכחו שבמדינה דמוקרטית יש רק ריבון אחד: העם בוחר את הכנסת, היא בוחרת את הממשלה, ולכן הממשלה היא הריבון. ריבון הוא הגוף שההכרעה שלו היא הכרעת העל במקרה של מחלוקת. מה זו הפיכה? שבא מישהו שהוא לא הריבון ויוצר מצב שההכרעה אצלו.
"כדי להגיע לריבונות מוחלטת הם צריכים הכרה של כוחות הביטחון. לכן הדמות החשובה ביותר כאן היא הרמטכ"ל, ואחריו ראשי שלושת זרועות הביטחון: המפכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד. אם הרמטכ"ל יודיע שהוא קיבל הוראות סותרות מהממשלה מצד אחד ומבג"ץ מצד שני, במדינה דמוקרטית ברור שהוא צריך ללכת אחרי הממשלה. אם הוא יאמר שהוא הולך עם בית המשפט, זו הפיכה צבאית. הפיכה צבאית לא חייבת להיות אלימה, וזו הפיכה צבאית בלי ירייה אחת.
"אהוד ברק ועוד אנשים כבר מדברים על זה בגלוי. השופטים חושבים שמותר להם לבטל חקיקת יסוד של הכנסת, שזה ממש מעשה בגידה. בג"ץ לא יעשה דבר כזה ללא גיבוי, ולכן אני חושש שראשי הזרועות בסיפור".
מה הממשלה צריכה לעשות?
"הממשלה יושבת ושותקת. הם יודעים וחושדים, אבל אולי לא מאמינים. כמו במלחמת יום כיפור, כולם יושבים ומכחישים. התחושה שלי היא שהם מכחישים דבר שברור שהוא עלול לקרות. זה נשמע הזוי, אבל זו אמת לאמיתה. בג"ץ היום הוא גוף אנטי-ציוני. חיות היא הנשיאה האנטי-ציונית השלישית, אחרי ביניש וברק.
"הם שלושה מחמשת השופטים שתמכו בביטול חוק איחוד משפחות, פסק דין שהסתיים בנס, שישה נגד חמישה לטובת הציונות. חיות רצתה לבטל את החוק האוסר איחוד משפחות ולהכניס לכאן מאות אלפי מוסלמים. בג"ץ נוצק בדמותו של אהרן ברק, אנטי-ציוני שרוצה מדינת כל אזרחיה שיש בה שוויון מוחלט בין יהודים לערבים. לכן הממשלה צריכה להתעורר ולהבין שזו לא תאוריה, ואם זה יקרה, לא יהיה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור".
עו"ד זאב לב: "אם בג"ץ יפסול את הרפורמה, דומה הדבר להודעת הרמטכ"ל שצה"ל מבטל את הרפורמה. פסילת הרפורמה תחייב את הכנסת להבהיר שפסק הדין ניתן בחוסר סמכות ובטל וכי הכנסת אינה מכירה בו"
לקראת אנרכיה?
גם היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה עו"ד זאב לב מבהיר כי לבג"ץ אין שום סמכות לפסול את הרפורמה. "למעשה הוא במפורש מנוע מכך לפי חוק". לדבריו, "אם בג"ץ יפסול את הרפורמה, דומה הדבר להודעת הרמטכ"ל שצה"ל מבטל את הרפורמה. מעבר לכך תהיה התוצאה משבר חוקתי מלא. פסילת הרפורמה תחייב את הכנסת להבהיר שפסק הדין ניתן בחוסר סמכות ובטל וכי הכנסת אינה מכירה בו. מאותו הרגע ייווצרו בישראל שתי מערכות שלטון המצייתות לשני גופים. חלק מהמערכות יצייתו לכנסת וחלק לבג"ץ, וזו אנרכיה.
"כיצד תפעל למשל לשכת הגיוס או המשטרה כלפי חרדים לאחר שיחוקק שוב חוק הגיוס, ובג"ץ יפסול אותו בניגוד לחוק?" הוא תוהה. "כיצד יפעל המנהל האזרחי כלפי יישובים צעירים שיוסדרו בחוק ההסדרה אם יחוקק?
"נקודת האור היחידה היא שאלו מבחנים שיגיעו רק לאחר חודשים ארוכים", הוא מסביר. "המבחן הראשון יהיה כיצד ימונו שופטים אם בג"ץ יפסול את הרפורמה. בשנים הקרובות יפרשו ארבעה משופטי בית המשפט העליון, ובמציאות של מחלוקת על הרפורמה לא יהיה אפשר למנות חדשים. מי יודע, אולי דווקא הידלדלות כוח האדם בבית המשפט העליון היא שתיתן את הפתרון".
