חברי קהילת רמת אביב ג' החדשה, צוקי אביב, תל אביב
דברים שכתבו מובילי המפגשים משני קצוות החברה הישראלית עם הרב דוד מנחמוב, תושב השכונה
יום שני, 13.2, כ"ב בשבט תשפ"ג, קצת אחרי חצות
כולנו היינו במתח, הבטן התהפכה כל הלילה. למעשה איש לא ידע איך יהיה ואם נצליח לסיים את המפגש ולהישאר חברים. ידענו שהמפגש יהיה טעון מאוד, אחרי הכול מאבק של שני קצוות בחברה הישראלית, אולי הקיצונים משני צידי המתרס, שנפגשים יחד לשיח נוקב בתקופה מתוחה וטעונה.
נפגשנו ביום חמישי קבוצת שכנים מרמת אביב, מתנגדי הרפורמה, עם הרב שמואל אליהו, שדעותיו ועשייתו רחוקות אולי עד הקצה השני. היה ערב מיוחד, ואחריו עוד אחד ועוד אחד שכללו דיבורים ומעגלים עם אחים שחושבים אחרת לגמרי מאיתנו. לא נאמר שהיה פשוט, אבל היה עוצמתי ומעורר מחשבה מאוד.
יש לנו עבר משותף, ולחלומות שלנו יש כותרות דומות: לבסס מדינה טובה שתשפיע טוב והצלחות על כל העולם. לגבי הדרך? שם סלע המחלוקת.
חשבנו לשתף קצת מהניסיון שלנו למי שרואה במעגלי שיח צו השעה ומעוניין ליצור קירוב לבבות בין אחים גם כשחולקים זה על זה ונאבקים על השינויים. איך אומרים, כשיש סערה אחים נשארים, שותפים נעלמים.
איך מתחילים? אפשר להזמין חברים, מכרים או סתם אנשים מהרשת, לשבת לדבר יחד שעה וחצי-שעתיים על המצב, לדבר על הדומה, ומנגד חשוב שלא לפחד ולדבר דווקא על הדברים הכי קשים ועל המחלוקות הכי נפיצות. אנחנו לא רוצים להסתיר דברים ולא לעמעם את המציאות אלא לומר בריש גלי שלמרות המורכבות הגדולה וחוסר ההסכמות הקיצוני, אחים אנחנו ומובילים יחד ספינה אחת. זה דורש מאיתנו לתת אמון בדעותינו אך גם בצד השני, שידע להמשיך להכיל ולאהוב אותנו אף על פי שנביע את הדברים באופן חד, כן ונחרץ.
איך מתחילים? אפשר להזמין חברים, מכרים או סתם אנשים מהרשת, לשבת לדבר יחד שעה וחצי-שעתיים על המצב, לדבר על הדומה, ומנגד חשוב שלא לפחד ולדבר דווקא על הדברים הכי קשים והמחלוקות הכי נפיצות. אנחנו לא רוצים להסתיר דברים ולא לעמעם את המציאות אלא לומר בריש גלי שלמרות המורכבות הגדולה וחוסר ההסכמות הקיצוני, אחים אנחנו ומובילים יחד ספינה אחת
מומלץ לשאוף להשתתפות של חמישה עשר עד עשרים חברים, לא יותר, ואפשר גם פחות. חשוב לקבוע מקום נינוח מואר ומרווח ולדאוג לכיבוד מזמין. כדאי לסדר מעגל כיסאות לפי צפי המשתתפים כדי שכולם ישבו פנים אל פנים וירגישו שותפים.
רצוי לקבוע מראש שניים-שלושה נושאים לדיון ולא לפתוח המון נושאים ותת-נושאים. לדוגמה, 'היחס לנשים', 'שיטת מינוי שופטים'.
אם נעמיק, נוכל לראות שבמגוון נושאים לא כולנו מוגדרים ימין ושמאל דווקא, יש המון רבדים וצבעים בין לבין, לכן חשוב לבוא בראש פתוח ולהימנע משיח לעומתי ומכליל לאנשים שעומדים מולנו.
לא באנו לשנות או להשפיע. באנו להכיר ולפגוש, להסתכל בעיניים. עצם המפגש הוא העניין. לכן חשוב להגדיר כבר בהתחלה את כללי השיח ולשאוף לקיים דיון עקרוני, להתעניין באדם שמולנו, במסלול חייו ובחוויות החיים שגרמו לו לפתח תפיסות עולם שונות משלנו.
ניהול הערב
כדאי לפתוח בסבב היכרות קצר מאוד (שם, מגורים, עיסוק, אולי מצב אישי).
פתיחה של המזמין תימשך כארבע דקות ותכלול את אלו:
- סיפור תהליך היווצרות המפגש
- הרעיון המאחד שלנו כאחים בעלי מדינה משותפת, היסטוריה משותפת ושאיפה משותפת
- נושא המפגש וגבולות הדיון
- הגדרת מסגרת הזמנים
- עידוד ליצור שיח כן מהלב בחידוד הדעות ולא בטשטוש ובהסתרה של עמדות מורכבות.
מומלץ לקבוע מסגרת של שתי דקות לשאלה ושמונה דקות לתשובה. לצורך זה כדאי להשתמש בטיימר אך גם לגלות גמישות.
כדאי להגדיר לכל שאלה משיב ספציפי שבקיא בתחום.
בסיום הערב (לרוב הוא יגיע כשהוויכוח באיבו) כדאי לנעול את המפגש ולהכריז שהסתיים, ולהזמין להישאר לשיח פתוח במעגלם מצומצמים.
חשבו כיצד אפשר לסיים את הערב באווירה טובה, בשאלה לסיכום ובהזמנה נוספת למפגש הבא.
בהצלחה!