את הקרדיט לסיורי ההסברה בשומרון אפשר לתת בהחלט ליו"ר המועצה יוסי דגן. עיתונאים, פוליטיקאים ומובילי דעת קהל מכל העולם מגיעים ומכירים ברגליים את חבל הארץ שמסעיר את ארצות הברית, את האיחוד האירופי וגם את המזרח התיכון.
ואולם בשבוע שעבר הצטרף לסיורים לראשונה שר מכהן ראשון מהאיחוד האירופי, שר הדתות ההונגרי מיקלוש שולטס, שהיה אורחו האישי של דגן. שולטס הוא מבכירי הפוליטיקאים בהונגריה ומשתייך למפלגת הנוצרים הדמוקרטים. הוא משמש שר הדתות זה עשר שנים, וקודם לכן שימש שר הרווחה.
"לאורך כל הסיור הרגשתי ואמרתי לצוות שלי: אתם יכולים לשמוע את רעש תקרת הזכוכית שמתנפצת בדרך לנורמליזציה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון", סיפר ראש המועצה דגן ל'עולם קטן'.
"אם לא יהיה השומרון, לא תהיה תל אביב"
הסיור החל במרפסת של המדינה בפדואל, תצפית שאפשר לראות ממנה בעין את מישור החוף ונמל התעופה בן-גוריון. מטוס שחלף מעל הסיור המחיש כמה קטנה מדינת ישראל ועד כמה חשוב השומרון לשמירה על ביטחונה. "לא הכרתי את המקום קודם לכן. הייתי בירושלים, במצדה, ראיתי כמה מקומות בישראל, אבל בשומרון מעולם לא הייתי", סיפר השר.
"המועצה האזורית היא 12% משטחה של מדינת ישראל", אמר לו דגן מעל המרפסת. "רוב המטוסים שנוחתים בנתב"ג, כולל המטוס שלך, עושים סיבוב מעל הרי השומרון, כי השטח של הקו הירוק קטן מכדי להכיל את הסיבוב של רוב המטוסים. מי שרוצה את ישראל חזקה צריך לחזק את ההתיישבות כאן ולתמוך בה, כי אם אנחנו לא נהיה כאן, ובמקום בנייני פדואל תהיה פה הרשות הפלשתינית, כל זה לא יהיה", הסביר דגן. להפתעתי השר חיזק את דבריו: "אם לא יהיה השומרון, לא תהיה תל אביב".
בדרכנו אל התחנה הבאה הבחנתי בצעיר חרדי, משה וייס מבני ברק, שמרבה לבקר במרפסת עם חבריו ושעשע את השר בשפה ההונגרית. שני הוריו ממוצא הונגרי, והוא צאצא לשושלת רבנית שחייתה במדינה עד השואה. "כשהילד הולך לבית ספר הוא תמיד מתלונן שכואב לו, כשהוא חוזר הביתה כבר לא כואב לו שום דבר", גייס וייס את המשפט היחיד שהוא מכיר בהונגרית, והשר פרץ בצחוק.
הסיור המשיך למפעל פלסטיק באזור התעשייה ברקן שבו עובדים זה לצד זה יהודים וערבים. "אנחנו עובדים ביחד, אוכלים ביחד. דואגים לנו ולמשפחות שלנו. הילד קיבל מתנה לפני שהתחיל בית ספר", סיפר לשר פועל פלשתיני במפעל. "כולנו אוכלים ליד אותו שולחן ויוצאים יחד לנופש", הוסיף המנהל. שולטס התרגש ולחץ את ידיהם.
דגן הסביר לשר כי הפקידים של האיחוד האירופי משתמשים בכספי משלם המיסים של האיחוד כדי לקדם חרם בשם הדו-קיום והשלום, ובכך לפגוע במקום היחיד שמזמן דו-קיום אמיתי בין ערבים ליהודים: אזורי התעשייה ביהודה ושומרון.
בצאתו מהמפעל הבחין השר בשלט המורה כיצד לפעול במקרה חירום. מעל ראשו ניצב שלט אחר, המדריך כיצד להגיע אל המקלט במקרה של מתקפת טילים. השר צילם את השלט. לא הייתה דרך טובה יותר להמחיש את הפער בין הדרך שבה מוצגת ישראל בעולם ובין המציאות, שבה היא חותרת לשגרה ולשלום אמיתי.
"אני לא יכול להגיד, כי אני לא חי פה"
אנחנו מתיישבים לשיחה קצרה. "זהו ביקורי הראשון כאן, ומובן שיש זכות לעם היהודי לחיות בשומרון. קשה לחיות תחת פחד מטרור, אבל מאוד מחזק אותי המפגש עם התושבים פה, עם הבנייה כאן ועם התעשייה", סיפר השר. "רואים כמה חשובה לעם היהודי המשפחה, הדת, וזה מחזק אותי שהגעתי הנה. ראיתי שפוליטיקאים ואנשים כמו יוסי רוצים שלום, ואל השלום אפשר להגיע דרך העבודה, דרך המשפחות. לתת כבוד לבני דת ולתרבות אחרת".
האם מבחינתך שלום פירושו חיים משותפים או בהכרח פתרון חיצוני של חלוקת הארץ?
"אני לא יכול להגיד, כי אני לא חי פה", הוא השיב תשובה מרעננת. "לישראל יש כנסת, ממשלה ומנהיגים, והם שצריכים לקבל החלטות. מבחוץ קשה להגיד, אבל ראינו היום הרבה דוגמאות לחיים משותפים ולשלום".
כשאני שואלת אותו על התערבות של כספי ממשל אירופיים שמממנים הסתה פלשתינית כלפי ישראל ובנייה בלתי חוקית בשטחי C, הוא מגנה את העניין ומשיב: "כהונגרים אנחנו מבינים את העניין הזה של התערבות מבחוץ. גם בהיסטוריה שלנו ניסו לשלוט ולכפות עלינו. בגלל זה אנחנו מבינים זה את זה".
חיבור אומות העולם לבניין הארץ: הגשמת חזון הנביאים
התחנה האחרונה בסיור היא האתר הארכאולוגי גיתות ברקן, הגת הגדולה ביותר שנמצאה בארץ ישראל, שיש הסבורים כי ממנה הביאו את היין לבית המקדש. "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון", הקריא דגן את נבואתו של ירמיהו באוזני השר, וסיים בנבואת עמוס: "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו".
כנוצרי אדוק התרגש השר עד דמעות למשמע הדברים ולהתגלות ארץ התנ"ך לנגד עיניו: "אני מכיר את ההיסטוריה של העם היהודי, בת אלפי השנים, ומובן שיש זכות לעם ישראל להיות פה ולשלוט על ארצו".
שניים מילדיו וחתנו לעתיד, שהתלוו אליו, התרגשו אף הם. מדבר וחולות הם ציפו לראות, אך מולם ניצבו פסגות מוריקות, עצי זית ושרידים היסטוריים בני אלפי שנים. את היין מכרמי השומרון הבטיח החתן לפתוח בחתונה, שתיערך בהונגריה בקיץ הקרוב. שי שקיבל השר מראש המועצה מסמל את המפנה החיובי במערכת היחסים בין השומרון להונגריה. "בעבורנו ההונגרים, היהודים הם האחים הגדולים שלנו, ואף על פי שאני מבוגר מיוסי אני מרגיש שהוא כמו אח גדול בשבילי", חתם שולטס את דבריו.
הביקור הזה הוא כפי הנראה תוצר של הביקור שערך בקיץ האחרון דגן בפרלמנט ההונגרי. בנאום תקדימי לפני כארבעים חברי הפרלמנט חשף דגן את הנזק שעושה הרשות הפלשתינית לאתרים היסטוריים, ובהם אתרים המקודשים לנצרות, כמו קבר יוחנן המטביל, וכן ליחס האכזרי של הפלשתינים כלפי המיעוט הנוצרי ורדיפתו. ביקורו של השר שולטס הוא פרי אותם מאמצים, אך לא פחות מכך הוא פרי שיתוף הפעולה עם הקהילה היהודית בהונגריה. אחד מיוזמי הביקור הוא הרב שלמה כובש, הרב הראשי של אמי"ך, איגוד הקהילות שומרי תורה בהונגריה.
"היה לי חשוב ליזום את הביקור הזה, מכיוון שאני מרגיש שאחת השותפות הגדולות של ישראל היום באירופה היא הונגריה. הונגריה חולקת איתנו ערכים דומים המושתתים על לאום, על דת, על ערכי משפחה", אמר הרב ל'עולם קטן'. "בהונגריה כמעט לא קיים BDS, שהיום הוא האנטישמיות החדשה באירופה.
"היה לי חשוב במיוחד להביא את השר ואישים אחרים ליהודה ושומרון כדי להמחיש להם עד כמה המקומות הללו קשורים קשר עמוק ביותר להיסטוריה היהודית וכיצד הם קשורים קשר עמוק ביותר לעם היהודי ולישראל, וכן להראות את הדו-קיום שיש שם. אני צופה שנעשה עוד שיתופי פעולה רבים יחד".
Leads:
"יש זכות לעם היהודי לחיות בשומרון. קשה לחיות תחת פחד מטרור, אבל מאוד מחזק אותי המפגש עם התושבים פה, עם הבנייה כאן ועם התעשייה. רואים כמה חשובה לעם היהודי המשפחה, הדת, וזה מחזק אותי שהגעתי הנה"
"לישראל יש כנסת, ממשלה ומנהיגים, והם שצריכים לקבל החלטות. מבחוץ קשה להגיד, אבל ראינו היום הרבה דוגמאות לחיים משותפים ולשלום"
"כהונגרים אנחנו מבינים את העניין הזה של התערבות מבחוץ. גם בהיסטוריה שלנו ניסו לשלוט ולכפות עלינו. בגלל זה אנחנו מבינים זה את זה"
