כותרות חמות :

אדם ואדמה
אדם ואדמה

אדם ואדמה

כיצד מתרחשות רעידות אדמה? מדוע הרעידות בטורקייה עוצמתיות כל כך, ומה אפשר לעשות כדי למנוע את האסון? בשבוע שבו האדמה בטורקייה רעדה והחריבה אלפי בניינים דיברנו עם פרופ' זהר גבירצמן, מנהל המכון הגאולוגי בישראל, המכון הממונה על מחקר, ניטור והתרעה בכל הנוגע לרעידות האדמה שעשויות להתרחש בישראל

"רעידת אדמה אינה תופעה שמתרחשת בכל מקום בכדור הארץ", מזכיר פרופ' זהר גבירצמן, מנהל המכון הגאולוגי בישראל. "יש לזה חוקיות. רעידות מתרחשות לאורך מפגשי הלוחות הטקטוניים". ידעתם למשל שהלוחות הם הקליפה החיצונית של קרום כדור הארץ, שהיא קשיחה ומחולקת לכעשרים לוחות? הלוחות מכונים כך כי הם דקים ורחבים כמו פלטה של שלחן. העובי של הליתוֹסְפֵרה, כך הם מכונים (ליתו=סלע, ספֵרה=עיגול), הוא בערך מאה קילומטר, ורוחבה מגיע לאלפי קילומטרים.

"הלוחות הללו צפים על מעטפת כדור הארץ שזזה בגלל החום שלה, וממילא הלוחות זזים", מסביר פרופ' גבירצמן. "לפעמים הם מתרחקים זה מזה, לפעמים הם מתקרבים זה לזה, ויש פעמים שהם מתחככים זה בזה. החיכוך בין הלוחות יוצר שברים. גבולות הלוחות מורכבים מסדקים, כלומר שברים גאולוגיים, וכאשר הלוחות זזים בגבולות הללו הסלע נשבר, וזה מה שיוצר את הרעידה.

"מוקד הרעידה הוא המקום שבו התחילה הקריעה בין שני גושי הסלע. מה שמשותף לישראל ולטורקייה זה שגבול הלוחות שלהן הוא גבול תזוזה אופקית. ללוח בטורקייה אנחנו קוראים לוח אנטוליה, והוא גובל בדרום ובמזרח בלוח ערב – ערב הסעודית, ירדן וסוריה. לוח ערב זז צפונה מהר יותר מלוח ישראל-סיני, ולכן הצד הירדני זז ביחס צפונה ביחס אלינו. כשהלוח הערבי נתקע בלוח אנטוליה הוא יוצר חיכוך איתה לאורך השבר הנקרא השבר המזרח-אנטולי.

"מה שמשותף לישראל ולטורקייה זה שגבול הלוחות שלהן הוא גבול תזוזה אופקית. ללוח בטורקייה אנחנו קוראים לוח אנטוליה, והוא גובל בדרום ובמזרח בלוח ערב – ערב הסעודית, ירדן וסוריה. לוח ערב זז צפונה מהר יותר מלוח ישראל-סיני, ולכן הצד הירדני זז ביחס צפונה ביחס אלינו. כשהלוח הערבי נתקע בלוח אנטוליה הוא יוצר חיכוך איתה לאורך השבר הנקרא השבר המזרח-אנטולי"

"זו הרעידה שהתרחשה השבוע", הוא מסביר/ "התרחשו למעשה שתי רעידות על גבול הלוחות. קצב הפעילות, מספר הרעידות באזור טורקייה גבוה יותר מבישראל, ולכן בטורקייה יש הרבה יותר רעידות משיש בישראל".

פרופ' גבירצמן מזכיר ומדגיש: "את התנועה של הלוחות ורעידות האדמה אי אפשר לעצור. זה יכול לעורר חשיבה פטאלית על גורל, כך היה וכך יהיה, ואני לא יכול לעשות שום דבר. אבל זה לא המצב. על תופעת הטבע אני לא יכול לשלוט, אבל את ממדי הנזק שהיא גורמת אני יכול בהחלט להקטין. אנשים מתים מבתים שמתמוטטים עליהם, כלומר שיא הפעילות שהאדם יוצר היא שמתמוטטת עליו, כי האדם בונה בניינים גרועים באיכות גרועה. אפשר למזער את הנזקים על ידי בנייה נכונה ועמידה, תכנון מושכל של תשתיות, גז חשמל וכבישים, בתי חולים ומתקנים אסטרטגיים. אם זה נעשה בצורה מושכלת, ממדי הנזק קטנים דרמטית".

גבירצמן משווה בין המתרחש בטורקייה לבין המתרחש בקליפורניה, מדינה שגם בה הרעידות מרובות מאוד: "מדינה אחת מתפרקת, הרס מוחלט ודור של פליטים. אבל במדינות כמו יפן או קליפורניה רעידה כמו שהייתה בטורקייה הייתה עוברת די בקלות".

"על תופעת הטבע אני לא יכול לשלוט, אבל את ממדי הנזק שהיא גורמת אני יכול בהחלט להקטין. אנשים מתים מבתים שמתמוטטים עליהם, כלומר שיא הפעילות שהאדם יוצר היא שמתמוטטת עליו, כי האדם בונה בניינים גרועים באיכות גרועה. אפשר למזער את הנזקים על ידי בנייה נכונה ועמידה, תכנון מושכל של תשתיות, גז חשמל וכבישים, בתי חולים ומתקנים אסטרטגיים. אם זה נעשה בצורה מושכלת, ממדי הנזק קטנים דרמטית"

היא לא הייתה יוצאת דופן בעוצמתה?

"היא הייתה משמעותית, בערך 7.8 בסולם ריכטר, אבל רעידות בעוצמה 7.5 מתרחשות בקליפורניה בכל עשר שנים, ואין כמעט נזק. בקליפורניה הבנייה עמידה, יש ניסיון רב שנרכש, זו מדינה שנערכת כראוי. כמו שאתה מתכונן למלחמה, כך אתה מתכונן לנזקי טבע בבנייה נכונה ובבניית מערך חירום איכותי".

מה התפקיד של המכון בשעת חירום כזו?

"לפני שנה חנכנו מערכת התרעה לרעידות אדמה ששמו 'תרועה'. הגאולוגים לא יכולים לחזות מראש רעידת אדמה, איפה היא תתרחש ומתי. אנחנו נותנים התרעה אחרי שהרעידה מתחילה. כיצד זה מועיל? הרעידה מתרחשת בלוחות הטקטוניים – אצלנו זה בערבה, בים המלח ובעמק החולה. פרסנו רשת של תחנות סיסמיות לאורך השברים הגאולוגיים שלנו. החיישנים קולטים את הרעידה בתוך שבע שניות, המערכת משדרת אות, והיא נותנת התרעה למרכזי הערים לפני בוא גלי ההרס.

"יש שני גלי הרס, הראשון במהירות שישה קילומטר לשנייה, והשני, שהוא הרסני, במהירות של כשלושה וחצי קילומטר לשנייה. זה אומר שיש לי חצי דקה עד שהרעידה תגיע לתל אביב, ויש פרק זמן קצר להתגונן. כמו מערכת כיפת ברזל שנותנת התרעה של שניות, כך אנחנו נעבוד. כשאדם ישמע את הסירנות ואת האות על רעידת אדמה, הוא יכול לנקוט אמצעים מהירים: לצאת לגינה אם הוא בבית חד-קומתי, ואם הוא ברב-קומתי להיכנס לממ"ד או מתחת לשולחן, אם אין שום ברירה אחרת".

מאיזו עוצמה המערכת תתריע?

"למערכת יש סף התרעה. קבענו עם פיקוד העורף שהרף המינימלי הוא 4.5 בסולם ריכטר, וברעידה של יותר מ-6 תצא מייד התרעה לכל הארץ. נוסף על כך ערכנו תרחיש נזק: בשעות הראשונות אחרי רעידה ייתכן שקווי תקשורת ייפלו. למפקדי כוחות ההצלה לא יהיה מידע איפה יש יותר נזק, ולכן לשעות הראשונות אנחנו יוצרים תרחיש תאורטי, תרחיש נזק שמבוסס על תוכנה שיש לה כל הנתונים הגאולוגיים, הסיסמולוגיים ונתוני הבנייה. אנחנו שולחים את זה למשטרה ולפיקוד העורף, והם יוכלו להשתמש בדו"ח כהנחיה איפה צפוי נזק יותר גדול".

"פרסנו רשת של תחנות סיסמיות לאורך השברים הגאולוגיים שלנו. החיישנים קולטים את הרעידה בתוך שבע שניות, המערכת משדרת אות, והיא נותנת התרעה למרכזי הערים לפני בוא גלי ההרס. יש שני גלי הרס, הראשון במהירות שישה קילומטר לשנייה, והשני, שהוא הרסני, במהירות של כשלושה וחצי קילומטר לשנייה. זה אומר שיש לי חצי דקה עד שהרעידה תגיע לתל אביב, ויש פרק זמן קצר להתגונן"

מהם סיכויי רעידה כזו בישראל?

"הסטטיסטיקה שלנו היא שבארץ ישראל רעידה בעצמה 6 בסולם ריכטר מתרחשת בערך פעם במאה שנה, ורעידה בדרגה 7 פעם באלפי שנים".

איך אתה מסתכל על אירוע כזה כאדם דתי העומד בראשון המכון הגאולוגי?

"הקב"ה ברא עולם שיש בו כוחות טבע. אנחנו לא יכולים לעצור אותם, אבל אנחנו יכולים להתמודד עם היצירה האנושית כדי להקטין את הנזקים. מה שיוצר את הנזק זה התנהגות שחצנית, בנייה לא חכמה שיוצרת לאדם מלכודת. כאדם דתי אני מאמין בכוחו של האדם לבנות וליצור, להשתמש בשכל שה' נתן לו לבנות באופן ראוי ומושכל, ולא להמית עצמו במו ידיו. אני לא מדבר בשפה של עונש, אנחנו לא יודעים מה החשבונות של א-לוהים. אדם שמתנהג התנהגות מטופשת ופשוט מעניש את עצמו.

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן