"אנחנו עורכים דיונים ארוכים מאוד בוועדה", מספר ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. "לעיתים עשרות שעות בשבוע. תקשורת יוצאים בעיקר קטעים קצרים של ח"כים שמגיעים לוועדה לזמן קצר כדי להפריע. הטענות של האופוזיציה על שלא נותנים לחבריה לדבר בוועדה הן מכיוון שהם לא מביאים שום טיעון ענייני אלא רק תלונות ומענות.
"הטענה כלפיי מימין היא דווקא שאני נותן יותר מדי זמן לדוברים התומכים בעמדת האופוזיציה, ויש בזה מן האמת, מכיוון שהמקום היחיד שבו הם יכולים להשפיע הוא בוועדה, ולכן חשוב לי לתת להם את כל הזמן. הגיעו לוועדה דוברים שאפשרתי להם לדבר במשך שעה ולא עצרתי אותם. כל טיעון ענייני ודובר שבאמת מבקש לשכנע ולדון מקבל ממני את כל הבמה ותשומת הלב".
מה התוכנית לזמן הקרוב בקידום הרפורמה?
"אנחנו מתקדמים בחקיקה, עובדים ברצף כדי להעביר את חוק יסוד: השפיטה בצורה טובה ויעילה אבל גם מהירה. כרגע אנחנו מכינים נוסח לקראת קריאה ראשונה. אנחנו שומעים את המומחים הרלוונטיים, מעירים הערות, מכניסים לנוסח ומתקדמים, ובעזרת ה' אני מקווה שעד סוף החודש כבר נראה לפחות חלק מהדברים עוברים קריאה ראשונה ואפילו שנייה ושלישית.
"המטרה היא כמובן לקיים את ההבטחה שלנו לבוחרים שנפעל לתיקון מערכת המשפט. זה מהלך כולל ומקיף מאוד, אבל ברמה הכי בסיסית נבחרנו כדי לממש עניינים כמו למשל השבת המשילות לנגב, אבל אי אפשר להשיב את המשילות לנגב בלי תיקון מערכת המשפט. כך גם בנושא הטיפול בטרור: אי אפשר להילחם בטרור בידיים קשורות, והן קשורות כי בית המשפט מבטל צעדים כמו שלילת אזרחות למחבלים או מפריע להריסת בתי מחבלים ופוגע בהרתעה.
"גם אם רוצים לטפל ביוקר המחיה או בבעיות שגורמות למחירי הדיור לעלות, ליישב את הנגב והגליל ולקדם את הזהות היהודית של המדינה, אי אפשר לעשות זאת כאשר בית המשפט לא נותן לנבחרי הציבור לפעול".
לשאלתי על הפרסום שיש היתכנות לביצוע הרפורמה בשתי פעימות מסביר רוטמן שמדובר בעיקר בעניין טכני של מה להעביר ומתי. "זה לא אמור לשנות את הקצב הכללי של ההתקדמות, אלא יותר עניין של חלוקת עבודה יעילה. אין כאן שום פשרה על הרפורמה עצמה", הוא מבקש להבהיר.
"הטענה כלפיי מימין היא דווקא שאני נותן יותר מדי זמן לדוברים התומכים בעמדת האופוזיציה, ויש בזה מן האמת, מכיוון שהמקום היחיד שבו הם יכולים להשפיע הוא בוועדה, ולכן חשוב לי לתת להם את כל הזמן. הגיעו לוועדה דוברים שאפשרתי להם לדבר במשך שעה ולא עצרתי אותם"
"כמובן, יהיו מי שיגידו שברגע שמפצלים, יהיו חלקים שיגיעו לחקיקה וחלקים שלא. אני לא חושב שזו הגישה הנכונה. הפיצול אולי ייארך יותר זמן הצבעה במליאה, וזה חיסרון, אבל הוא גם יביא לידי התקדמות ממשית מהירה יותר, וזה ייתן מענה ללחץ הציבורי הולך וגדל מצד תומכי הרפורמה ששואלים למה זה לא מתקדם.
"בלי לתת מענה לכך האזרחים התומכים עלולים להרגיש שמורחים אותם או לא מקיימים את ההבטחות, ולכן יש יתרונות וחסרונות לפיצול, ויש יתרונות וחסרונות להשארת הרפורמה כולה מאוחדת. הסוגיות האלו הן סוגיות טכניות. מההתחלה אמרנו שנתקדם בחלקים כי לא הכול אותו חוק. חלק הוא חוק יסוד, חלק חוק רגיל, חלק זה בחוק יסוד: השפיטה, וחלק בחוק יסוד: הממשלה או בחוק שירות המדינה. יש פה מלאכת חקיקה מאוד מורכבת.
"יש דרישה של האופוזיציה להידברות ולהסכמה רחבה וכו', אבל הרבה ח"כים של השמאל בכלל לא טורחים להגיע לוועדה. לצערי עם חברי הכנסת של האופוזיציה עד היום לא היה שיח. אני מאוד מקווה שיהיה בהמשך, אבל כרגע מבחינתם כל זמן שמקדמים את הרפורמה שום דבר אינו לגיטימי. הם מתווכחים עם הקונספט עצמו ולא מנסים להתווכח על פרטים. מבחינתם החוק עצמו לא טוב, והם רוצים שלא יקודם בכלל. זה כמובן לא עומד לדיון ולא למשא ומתן.
"מאוד ברור שהם באים לוועדה כדי להפריע. בעיניי זה חבל, כי זה מדיר אותם מהשפעה. בסופו של דבר הצעת החוק תעבור. או שלאופוזיציה יהיה בה חלק, ויהיה אפשר להגיע להסכמות על השיטה, או שלא, מה אני יכול לעשות?"
רוטמן אומר שלמרות התנהלות האופוזיציה הציעה השבוע היועצת המשפטית של הכנסת לשנות את אופן בחירת חברי הוועדה לבחירת שופטים מהאופוזיציה. "היא ביקשה שאלה לא יהיו חברי הכנסת שנבחרים בהסכם הקואליציוני אלא שיאפשרו לאופוזיציה לבחור בעצמה את הנציגים שלה לוועדה. אמרתי לנציגי האופוזיציה שאני פתוח לשמוע דעות ושאלתי מה הם מעדיפים. הם בחרו שלא לשתף פעולה.
"זה מהלך כולל ומקיף מאוד, אבל ברמה הכי בסיסית גם אם רוצים לטפל ביוקר המחיה או בבעיות שגורמות למחירי הדיור לעלות, ליישב את הנגב והגליל ולקדם את הזהות היהודית של המדינה, אי אפשר לעשות זאת כאשר בית המשפט לא נותן לנבחרי הציבור לפעול"
"אני לא יכול להכריח אותם לשתף פעולה, אבל בעקבות ההצעה של היועצת המשפטית לכנסת הכנסתי תיקון, והוא הופץ כבר באותו הערב. למרות שיש לי הרבה מאוד השגות על מה שהייעוץ המשפטי לוועדה עושה, ואני אומר את זה בצורה ברורה, ברגע שהיועצת המשפטית העלתה נקודה הראויה להתייחסות נתתי לזה את מלוא תשומת הלב. זו חובתי גם אם האופוזיציה מחרימה את דיוני הוועדה בצורה שבעיניי איננה לגיטימית".
האם נכונה הטענה שבניסוח הרפורמה הוכנסו בה סעיפים שיהיה אפשר להתפשר עליהם במהלך המשא ומתן?
"בדברים מסוימים בחרתי נוסחים שחברי אופוזיציה בעבר הצביעו בעדם. ניסיתי ליצור הצעה שחלק מחברי האופוזיציה תמכו בה, וגיליתי למרבה הפתעתי שאותם חברי אופוזיציה שהצביעו בעבר בעד הצעה מסוימת לא מוכנים אפילו לדון בה כעת, כי הם לא בשלטון. אני לא מבין אותם: אם ההצעה הייתה טובה בעיניהם לפני שנה, היא טובה גם היום, ואם לא, למה תמכתם בה לפני כן? יש בזה חוסר תום לב מאוד גדול מצד האופוזיציה".
מה עומד בעיניך מאחורי ההתנגדות המוחלטת הזו?
"העובדה שהם לא בשלטון. כשהם בשלטון פחות אכפת להם ממוקדי הכוח האחרים, אבל כשהם לא בשלטון הם נאבקים לשמר את מוקדי הכוח שלהם כלא נבחרים".
לאחרונה העמידה הנשיאה חיות תנאי מוקדם להדברות על הרפורמה: היא דרשה שהליכי החקיקה ייעצרו לחלוטין לתקופה של כשבועיים. רוטמן התבטא בחריפות בנושא במהלך דיוני הוועדה.
מה אתה מצפה מהנשיאה בעת הזו?
"אני מצפה מהנשיאה להתנהל כסמל שלטון ולא כאופוזיציה לממשלה. לנהל שיח עם שר המשפטים ואפילו לבוא לוועדה ולדבר, אבל היא לא רוצה בהידברות כזו אלא דורשת להפסיק דיוני חקיקה. אין לזה אח ורע, זו פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות. אני לא מבין את התנהגותה, וזה חלק מאותה בעיה של בית המשפט, ששכח את מקומו, תפקידו ומעמדו. ועם זאת, למרות שהיא בוחרת בהתנהלות כזו, אני לא מוותר על הנכונות שלי להידברות ללא תנאים מוקדמים, אלא שלצערי זה חד-צדדי".
מה לדעתך חסר ברפורמה?
"כרגע אנחנו מקדמים שלב ראשון בתיקון מערכת המשפט ובקיום הבטחותינו לבוחרים. הצגנו בציונות הדתית תוכנית שלמה ומלאה לתיקון מערכת המשפט, ובה גם פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ועניינים נוספים. כרגע לא הכול על הפרק כי צריך להתחיל איפשהו, אי אפשר לעשות הכול יחד. אנחנו עובדים לפי תוכנית עבודה מסודרת".
"לצערי עם חברי הכנסת של האופוזיציה עד היום לא היה שיח. אני מאוד מקווה שיהיה בהמשך, אבל כרגע מבחינתם כל זמן שמקדמים את הרפורמה שום דבר אינו לגיטימי. הם מתווכחים עם הקונספט עצמו ולא מנסים להתווכח על פרטים. מאוד ברור שהם באים לוועדה כדי להפריע. בעיניי זה חבל, כי זה מדיר אותם מהשפעה. בסופו של דבר הצעת החוק תעבור. או שלאופוזיציה יהיה בה חלק, ויהיה אפשר להגיע להסכמות על השיטה, או שלא, מה אני יכול לעשות?"
למה החלטתם להשאיר שופטים בוועדה לבחירת שופטים אם אתם טוענים שבדמוקרטיות רבות אין להם כל ייצוג בוועדה שבוחרת אותם?
"זו שאלה טובה. אני חושב שגם כאשר עושים שינוי כדאי להתייחס למצב הקיים. יש יתרון בלעבור לגמרי לבחירת שופטים על ידי הממשלה והכנסת, אני חושב שזה נכון יותר, וכך נהוג בהרבה מקומות בעולם, אבל יש לזה גם חסרונות. אחד מהם הוא שהתרומה של השופטים, גם אם דעתם איננה מכריעה, יש בה הרבה מה לתרום לדיון.
"כחבר אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים הייתה לקול שלי השפעה גדולה גם כשהייתי במיעוט. אנחנו בוחרים שופטים לעליון, ששם בעיניי יש חשיבות גדולה יותר לקול של נבחרי הציבור, וגם לשלום ולמחוזי, ששם אפשר להכניס לתהליך הבחירה גם גורמי מקצוע. לכן עשינו סוג של פשרה במקום לעשות ועדה מיוחדת לבחירת שופטי העליון וועדה נפרדת לבחירת שופטי בית משפט השלום והמחוזי".
בכנות, כיצד הלחץ הציבורי משפיע עליכם?
"הלחץ הציבורי שאנחנו מקבלים הוא בעיקר לחץ של הציבור שבחר בנו לקדם את תיקון מערכת המשפט, בדיוק בדרך שהבטחנו לפני הבחירות. רצינו לתקן את המערכת, אבל במה שלא חייבים לעשות שינויים דרסטיים מדי לא ראינו צורך לעשות את זה.
"השר לוין הציע הצעה משלו ואני הצעתי הצעה משלי, אבל גם בהצעה של השר יש אותו רציונל של לא לשפוך לגמרי את התינוק עם המים. השיטה הנוכחית לא טובה, זה ברור, השאלה היא אם אנחנו משפרים אותה או עושים שיטה חדשה לחלוטין. גם הוא וגם אני, כל אחד בשיטתו, לקח את השיטה הקיימת וטייב אותה".
מה אתה אומר על הביקורת על שפסקת ההתגברות בנוסחה הנוכחי מכניסה לחוק את האפשרות של העליון לפסול חוקים, מה שלא היה עד כה?
"המנגנון שבחרתי הוא המנגנון שעבר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית. העדפתי שלא ללכת על האידיאל שלי, שהוא ששופטים לא יוכלו לבטל חוקים בכלל. אני לא חושב ששופטים צריכים לפסול חוקים. אבל כדי ליצור בסיס רחב יותר להסכמה החלטנו ללכת על מה שעבר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית והצביעו בעדו לא אחד ולא שניים אלא חמישה או שישה חברי האופוזיציה. אם הם היו מצביעים ככה גם בכנסת הזאת, היו לנו שבעים חברי כנסת שתומכים בזה, אז החלטנו לפחות ללכת על פתרון שכבר הוצע גם אם הוא לא בדיוק הפתרון המושלם לדעתי".
יש מי שרואים בהתנהלות שלך העמקה של הקרע בעם.
"אני לא חושב שאני יכול להוכיח שאין לי אחות", הוא מחייך. "לכל מי שמבקש לדבר איתי אני נענה, בין שבאופן ציבורי ובין שבאופן פרטי. אני משקיע בזה זמן רב. היום ישבתי יותר משעה עם מישהו מהאופוזיציה לשיחה לא פורמלית. ישבתי גם עם אנשי עסקים, אקדמאים ופרופסורים. אני כל הזמן מנהל שיח ומנסה להגיע להסכמות. לא מבטיח לאף אחד שאצליח להגיע לזה, אבל מנסה.
"מי שרוצה להגיד שאני מחרחר ריב, שיהיה לו לבריאות, אבל אנחנו רואים שמי שמשתמש בשפה אלימה ובוטה הם דווקא אנשים מהצד השני. אני מקפיד לדבר בשפה נעימה ועניינית ולכבד את כולם. למתנגדי הרפורמה יש כנראה אינטרס להציג כאדם אלים את כל מי שלא מסכים איתם.
"אחד הדברים החמורים ביותר בעיניי הוא שיש אנשים שלא מקבלים את ההכרעה הדמוקרטית, ונגד זה כולם צריכים להתאחד. העם בחר פתרון מסוים, ואני חושב שהשימוש באיומים לאלימות הוא אי-קבלת כללי המשחק הדמוקרטי. באופן אישי אני יכול להגיד שאני יותר מפחד לאכזב את הציבור האדיר שבחר בי, בשר לוין ובמחנה הלאומי כולו".
רוטמן מספר שדרישת הציבור הימני חד-משמעית: "המשפט הנפוץ ביותר שאני שומע כשאני הולך ברחוב ובכל מקום הוא 'תמשיכו בכל הכוח'. שמעתי אותו בכל מיני וריאציות אלפי פעמים בשבועיים האחרונים. לא צריך להפעיל כוח, פשוט צריך לקדם את הרפורמה".
על פי הפרסומים, הנשיא הרצוג מעורב בניסיונות הפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה. שוחחת איתו?
"אני לא מתייחס לשיחות אישיות שאני מנהל. אני חושב שבהחלט לגיטימי שהנשיא ינסה להפגיש את הצדדים ולוודא שיהיה שיח. מובן שהוא לא צריך לתפוס צד פוליטי ולא יכול לומר שהוא תומך בפתרון כזה או אחר או לקבוע תנאים מוקדמים, אבל ליצור שיח זה חשוב".
אתה סבור שהנשיא תופס צד פוליטי?
"בינתיים לא שמתי לב לזה, אבל תוך כדי שיחה אני רואה כותרת שאני לא יודע אם היא נכונה, האומרת שהנשיא מבקש לעצור את החקיקה. להתערב בחקיקה זה לא דבר נכון, אבל לקרוא לצדדים לשבת זה עם זה, זה בהחלט מתפקידו".
מה תעשו אם בג"ץ יחליט לפסול את הרפורמה?
"השאלה הזו היא אולי ההוכחה הטובה ביותר למה חייבים רפורמה", הוא עונה. "בכל פעם שמישהו שואל אותי את השאלה הזו אני מבין שהנחת המוצא של השואל היא שבית המשפט העליון לא מחויב לחוק, ואם זו הנחת המוצא, ושמעתי אותה מאזרחים רבים משני צדדי הקשת הפוליטית, זה סימן שלאנשים אין אמון, אפילו הבסיסי ביותר, שאם הכנסת תעביר חוק ברוב גדול, בית המשפט יכבד אותו.
"כאשר שופט מושבע לתפקידו על ידי נשיא המדינה הוא מצהיר אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. השאלה שאת שואלת אותי היא בעצם אם שופטי ישראל מחויבים להצהרת האמונים שלהם. אם הדבר הזה נתון בסימן שאלה, זו אולי ההוכחה הטובה ביותר למה אנחנו חייבים לערוך רפורמה במערכת המשפט".
אבל לא ענית על השאלה.
"אני מסרב לענות על שאלה מה נעשה אם בית המשפט העליון יפסיק לציית לחוקים. מה נעשה אם בית המשפט העליון יוציא פסק דין שצריך להפציץ את רוסיה? לא יודע מה אני אעשה. זה מופרך באותה מידה. מה פתאום שבית המשפט העליון יפסול תיקונים לחוק יסוד שעברו בכנסת כדת וכדין?"
זו לא תהיה הפעם הראשונה שבית המשפט העליון אינו מציית לחוק ולא מכבד את הכרעת הציבור ונבחריו. מה קרה בנושא של דרעי?
"זה אכן היה חמור מאוד, רק שבנושא הזה אפשר לטעון שהמחוקק לא אסר על בית המשפט במפורש לעשות זאת, אבל את שואלת מה נעשה אם אנחנו נחוקק חוק שאוסר על בית המשפט לעשות זאת במפורש והוא בכל זאת יעשה את זה, כלומר שחלילה יהיה לנו עסק עם בית המשפט שאינו מציית חוקים.
"מה עושים כשבית משפט אינו מציית לחוקים? ואללה, לא יודע. זו סיטואציה שבעצם השאלה לגביה אנחנו אומרים שמדינת ישראל היא לא מדינה שיש בה שלטון חוק, ואז בשם מה בית המשפט יבקש שיצייתו לפסקי הדין שלו אם הוא לא פועל מכוח החוק? בית המשפט פועל מכוח חוק יסוד: השפיטה, אבל אם הוא אומר שחוק היסוד הזה לא מחייב אותו, אז למה שחוק היסוד הזה יחייב אחרים?"
מה דעתך על התנהלות היועמ"שית? האם לדעתך צריך לפטר אותה?
"אני חושב שגלי בהרב-מיארה נמצאת בניגוד עניינים גדול בנוגע לרפורמה. התנהלותה מעידה על כך. שאלת פיטוריה מונחת לפתחה של הממשלה, שאיני חבר בה, ואני מאמין גדול בהפרדת רשויות. אני משתדל שלא למתוח ביקורת על הממשלה. זה לא תפקידי, בטח שלא כרגע".
עם זאת הוא סבור שהתנהלותה של בהרב-מיארה הייתה בעייתית עוד לפני הקמת הממשלה, ומאז רק הלכה והחמירה. באשר לדעתה של היועמ"שית כי נתניהו נתון בניגוד עניינים בנוגע לרפורמה המשפטית בשל משפטו רוטמן אומר: "הטענה שיש ניגוד עניינים כשמדובר בחקיקת חוק יסוד או כשמדובר בחקיקת הסדרים שאין להם שום קשר להליך המשפטי בעניינו של נתניהו היא טענה מופרכת מבחינה משפטית".
יש הטוענים שלא כל חברי הקואליציה יצביעו בהכרח בעד הרפורמה המשפטית לכשתובא להצבעה בכנסת. אתה חושש מכך?
"ההסכם הקואליציוני מחייב את כולם, אך יתרה מכך, ציבור הבוחרים של הימין כולו מגויס במלואו לרפורמה, וזו לא תהיה בחירה פוליטית נכונה לחבר כנסת ממחנה הימין להתנגד לרפורמה שבוחריו מעוניינים בה. לכן אני לא חושש מזה".
תיעוב והסתה
רוטמן עצמו מקבל המון נאצות, אך הוא אינו עסוק בנושאי ביטחונו האישי. "יש גורמי ביטחון, והנושא נבדק כל הזמן", הוא אומר. מהשיח האלים שהשמאל משתמש בו הוא בהחלט מודאג. "אפשר לתהות על ההתנהלות של פרקליטות המדינה ושל היועצת המשפטית בעניין. כשמישהי אמרה ליועמ"ש הקודם 'פרשת משפטים בושה', היא נעצרה בעיצומו של יום השבת לעיני ילדיה.
"משום מה הטיפול באמירות הקשות של אנשי שמאל לא בוער לאף אחד גם כשיש קריאות מפורשות לרצח. בעיניי ההתנהלות של מערכת אכיפת החוק בעניין מאוד מטרידה, אבל לצערי כבר התרגלנו, וזו עוד אחת מהסיבות שבגללן לציבור אין אמון במערכת המשפט".
דעותיך בנושא פתיחת שוק התקשורת ידועות. מה דעתך על העצירה של הרפורמה בתקשורת?
"הרבה מאוד נושאים שהממשלה רוצה לטפל בהם מותנים ברפורמה שאנחנו מחוקקים כעת. גם אם הרפורמה בתקשורת הייתה עוברת כעת, לא נוכל ליישמה כראוי לפני שתעבור הרפורמה המשפטית. לכן זה נראה לי הגיוני בהחלט, וזה גם מטיל כובד אחריות על עבודת הוועדה ועל כתפיי. תפקידי הוא להיות בוועדת החוקה, ולכן אני משאיר הרבה עמדות אישיות שלי בצד, כי בקואליציה מתפקדת כל אחד אחראי לתחומו".
"אני מצפה מהנשיאה להתנהל כסמל שלטון ולא כאופוזיציה לממשלה. לנהל שיח עם שר המשפטים ואפילו לבוא לוועדה ולדבר, אבל היא לא רוצה בהידברות כזו אלא דורשת להפסיק דיוני חקיקה. אין לזה אח ורע, זו פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות. אני לא מבין את התנהגותה, וזה חלק מאותה בעיה של בית המשפט, ששכח את מקומו, תפקידו ומעמדו. ועם זאת, למרות שהיא בוחרת בהתנהלות כזו, אני לא מוותר על הנכונות שלי להידברות ללא תנאים מוקדמים, אלא שלצערי זה חד-צדדי"
אולי שגה השר לוין כשהציג את הרפורמה שלו במסיבת עיתונאים? אולי היה נכון פשוט לעבוד בשקט בלי פרסום כלל?
"זה לא משנה, כי ברגע שהיינו מתחילים לעבוד הצעקות היו עולות השמיימה. הציבור תומך ברפורמה, ציבור הבוחרים שלנו בוודאי, אבל גם בקרב סיעות האופוזיציה יש תמיכה ניכרת. המחאה היא נגד הממשלה ולא נגד הרפורמה. יש אנשים שלא השלימו עם זה שהפסידו בבחירות, ולכן הם מוחים".
אתה סבור שהם יירגעו מתישהו או שעל כל צעד שהממשלה הזו תרצה לעשות בארבע השנים הקרובות יהיו הפגנות ענק?
"הגרעין הקשה נאבק כל הזמן. יש כשבעה מנדטים שאין להם קול בכנסת, כי מרצ ובל"ד לא נכנסו, ומאוד הגיוני שהם יפגינו. לכן גם רואים דגלי אש"ף בהפגנות. לא צריך לקבל את הטענות, אבל אני בהחלט יכול להבין מדוע הם מוחים".
האם אתה סבור שההסברה שהקואליציה עושה בנוגע לרפורמה משביעת רצון? נראה כי השמאל הצליח להשתלט על השיח השתלטות כמעט מוחלטת.
"אני מתראיין הרבה, וכאמור אני חושב שהציבור תומך ברפורמה במספרים מאוד מרשימים. בהחלט היה אפשר לעסוק יותר בהסברה, אבל הרבה מאוד מהבעיות שאנחנו מדברים עליהן במדינת ישראל נובעות מהתקשורת הלא חופשית שיש במדינה, מהסיטואציה שבה התקשורת למעשה פועלת עם האופוזיציה כשהימין בשלטון ועם הקואליציה כשהימין איננו בשלטון. חווינו את ההטיה הזו על בשרנו, ומאוד קשה להתמודד איתה.
"כשהימין בשלטון הוא לא רוצה שיהיה לו כלי תקשורת משלו, כי הוא מאמין בתקשורת חופשית, ולכן הדרך להתמודד עם הבעיה היא לאפשר כמה שיותר שוק חופשי. ברגע שהעניין יהיה נתון לכוחות השוק, לא נמצא את עצמנו בסיטואציה שבה גופים מנסים לכפות את האג'נדה שלהם בכוח תקשורתי על הציבור".
האם אתה מסכים עם הטענה שחלק ממתנגדי הרפורמה הבאים ממערכת המשפט או ממערכת אכיפת החוק חוששים מהרפורמה בעיקר גם כי התנהלות הקלוקלת שלהם עלולה להיחשף לציבור?
"אני בהחלט חושב שפעמים רבות ההתנהלות של ראשי המערכת לא עומדת בסטנדרטים שהם דורשים מאחרים, ואני אומר זאת בזהירות. זה נכון לגבי הרבה מאוד אנשים, אבל אני לא מביא את הרפורמה מתוך רגשי נקם או חיסול חשבונות חלילה. אני רוצה שתהיה למדינת ישראל מערכת משפט להתגאות בה, מערכת שנותנת לאנשים תחושה שהיא עובדת בשבילם, מערכת שהעם בוחר בה כי הוא מאמין בה, ומאמין בה כי הוא בוחר בה".
