כשהגיעו המתיישבים הראשונים למחנה הצבאי הירדני הנטוש שלמרגלות הר בעל חצור כדי להקים בו יישוב, הם לא ידעו שמדובר בנקודה ייחודית מבחינה גאולוגית. כך קרה שדווקא בחצר האחורית של עפרה, היישוב היהודי הראשון בשומרון שזכה לאישור הממשלה ותמיכתה, מסתתר אוצר טבע נדיר: שדה מערות הקַרסט המלא הדרומי ביותר בעולם.
"ממש פה אצלנו, בגב ההר, עובר קו הגבול של התופעה הייחודית הזאת", מסביר בועז לנגפורד, דוקטורנט במרכז לחקר מערות (מלח"ם) של האוניברסיטה העברית, המתגורר בהר עמשא וחוקר את המערות הייחודיות. "לא תמצא מקומות כאלו דרומה מכאן".
קרסט הוא המונח הגאולוגי לתיאור תוואי הנוף שנוצר עקב המסת סלעים על ידי מים. הקרסט כולל בולענים, פירים אנכיים, מגדלים ומערות, והוא נוצר תמיד באזורים שבהם הסלע מסיס למים. בישראל יש קרסט מסוג זה בשלושה מקומות בלבד: בהר החרמון, באזור פקיעין ובסביבות היישוב עפרה, שהוקם באגן רחב שמתייחד בהיותו אתר קרסט מפותח ומלא, שכאמור, הוא גם הדרומי ביותר בעולם.
באגן עפרה, ששטחו כ-4.3 קמ"ר, יש עשרות מערות ובורות קרסטיים. בשל ייחודיותן של מערות עפרה, שחלקן פירים אנכיים עמוקים מאוד, הן משמשות אתר אימונים ליחידות צה"ליות מובחרות הפוקדות את האתר כדי להתאמן בחילוץ נפגעים וגם כדי להתאמן בתנועה בתווך אנכי ותת-קרקעי, יכולת חיונית להתמודדות עם מערכת המנהרות של חמאס וחיזבאללה בכל מלחמה עתידית.
מלבד חיילי היחידות המיוחדות פוקדים את האתר גם מטיילים וחוקרים: החל בתלמידי בתי ספר מרחבי הארץ שזוכים לבקר בבטן האדמה בלי להזדקק לגלישה בחבלים, וכלה במומחים לחקר מערות שיודעים לגלוש בבטיחות גם למערות העמוקות והמורכבות ביותר.
במערות עפרה נמצאים בור תיחום, שהוא הבור העמוק ביותר שהתגלה עד כה באגן וגם אחד העמוקים בישראל כולה, ו'הבור הסיני' הידוע, שמכונה כך משום שכאשר התגלה נחשב לעמוק כל כך "עד שמי שנכנס לתוכו מצד אחד, יוצא בצד השני בסין". בבור זה יש מערכת סולמות מיוחדת שמאפשרת לרדת בבטחה כחמישים מטרים לבטן האדמה
במערות עפרה נמצאים בור תיחום, שהוא הבור העמוק ביותר שהתגלה עד כה באגן וגם אחד העמוקים בישראל כולה, ו'הבור הסיני' הידוע, שמכונה כך משום שכאשר התגלה נחשב לעמוק כל כך "עד שמי שנכנס לתוכו מצד אחד, יוצא בצד השני בסין". בבור זה יש מערכת סולמות מיוחדת שמאפשרת לרדת בבטחה כחמישים מטרים לבטן האדמה. אגב, בישראל יש רק כעשרים מערות שעומקן עולה על מאה מטר, ושתיים מהן נמצאות בדיוק שם, בשדה המערות בעפרה.
פרופ' עמוס פרומקין, בכיר חוקרי המערות בישראל וממייסדי היישוב עפרה, זיהה כבר בשנה הראשונה למגוריו שהיישוב הוקם באתר טבע ייחודי: "ראינו שהגשם מתנקז ישירות אל התת-קרקע, דבר שברוב המקומות בארץ לא קורה. בדרך כלל הגשם מתנקז בערוצי נחלים שזורמים לים התיכון, לירדן או לים המלח, אבל כאן המים לא זורמים על פני השטח אלא מתנקזים לשקעים ומשם יורדים לבולענים שמחוברים למאגרי מי התהום. אין עוד מקום בארץ שבו אפשר ללמד לנוער באופן מוחשי כל כך את מחזור המים בטבע – הפיכת הגשם למי תהום".
במהלך הסיורים הראשונים של פרומקין וחבריו התגלו בשטח בורות אנכיים, המכונים קמינים על שם צורתם, ואחד מהם הוא הבור הסיני: "השם ניתן לו בהתחלה כבדיחה. שני חבר'ה צעירים שיצאו להתבודד בשטח חזרו וסיפרו שגילו בור שאפשר לזרוק לתוכו אבן והיא מתגלגלת ומתגלגלת בלי להגיע לקרקעית. באנו לבדוק, הזזנו כמה סלעים וראינו שבאמת מדובר בבור עמוק במיוחד שכדי להגיע לתחתיתו צריך להשתלשל בחבלים".
פרומקין השתלשל לבורות ולמערות – והתאהב: "עסקתי בחקר מערות חובבני גם לפני שהגעתי לפה. כבר בתיכון הצטרפתי לאנשים שמיפו מערות מוכרות בארץ, אבל רק אחרי שהגעתי לעפרה נכנסתי לעומק התחום, והעיסוק שלי בחקר מערות נעשה אקדמי".
בהמשך נמצאו באגן עפרה עוד בורות מעניינים, ובהם בור הרימונים, שנקרא כך כי נמצאו בו כמה רימוני רסס שלמים, כולל הנצרה, שככל הנראה הוטמנו בבור במהלך המאה שעברה.
בבורות אחרים בשטח התגלו ממצאים מבעלי חיים קדומים: שיניים של קרנפים ועצמות של יחמורים ושל צבאים שנכחדו לפני זמן רב ומתוארכים לתקופת הקרח, כלומר שרידים בני כמה עשרות אלפי שנים. פרופ' עמוס פרומקין: "המערות האלו הן מעין קפסולת זמן ששומרת דברים שכבר נעלמו מעל פני השטח"
קרנפים מתקופת הקרח
"מערות עפרה נחקרות כבר יותר מארבעים שנה", אומר לנגפורד, שהסתקרן מחקר המערות עוד כשהיה נער צעיר והפך גם הוא את האהבה למסלול חיים, "ועדיין ממשיכות להתגלות כאן מערות נוספות שחושפות בעיקר קניונים תת-קרקעיים, קמינים אנכיים וגלריות משקעים מרהיבות".
כיום לנגפורד חוקר את הקשר שבין המערות לטקטוניקה כדי להבין את ההיסטוריה של הגאולוגיה של ארץ ישראל, ואחד האתרים שהוא דוגם הוא שדה מערות הקרסט בעפרה, שבו "בתא שטח מוגבל יש חמישים ושש מערות, שהן עולם תת-קרקעי מרתק. רצה הגורל, ועפרה יושבת על שדה מערות אנכיות בעל ערך גבוה. התופעה נפוצה באזורים צפוניים יותר, למשל בקרואטיה, יוון וטורקייה, ששם חלחול המים אל התת-קרקע דרך מערות מוביל ליצירת נופים של טרשים, וגם בלבנון התופעה קיימת, אבל כשמתחילים לרדת דרומה משם היא הולכת ונעשית נדירה יותר ויותר, ודרומה מעפרה היא כבר לא קיימת".
בבורות ובמערות שבאגן עפרה תוכלו לראות נטיפים, חלקם בעלי צבעים ייחודיים, וכן פניני מערות, שהן כדורים כמעט מושלמים של סידן פחמתי שנוצרו על ידי מים שטפטפו מגובה רב, אלמוגי מערות, צבירים קטנים של קלציט, שמכונים גם פופקורן מערות בשל צורתם המשונה, וגם גבישי שן כלב וחלב ירח.
הבורות משמשים גם בית גידול למיני בעלי חיים מגוונים. הנפוצים ביותר הם פרוקי רגליים, אך גם זוחלים, רכיכות או יונקים קטנים, כמו יערונים ועטלפי חרקים, מוצאים בבורות סביבת מחיה מתאימה להם. בבור רימונים מקננות יוני סלע, וזהו השימוש היחיד של בעלי כנף בחלל הבורות, ככל הידוע לחוקרים.
בבורות אחרים בשטח התגלו ממצאים מבעלי חיים קדומים: שיניים של קרנפים ועצמות של יחמורים ושל צבאים שנכחדו לפני זמן רב ומתוארכים לתקופת הקרח, כלומר שרידים בני כמה עשרות אלפי שנים.
"המערות האלו הן מעין קפסולת זמן ששומרת דברים שכבר נעלמו מעל פני השטח", אומר פרופ' פרומקין, ומתברר שבמערות אפשר למצוא לא רק שרידים נדירים מהעבר אלא גם יצורים נדירים מההווה, בעלי חיים אנדמיים שחיים רק שם. אחד מהם הוא העכביש הזעיר משפכן פרומקיני, שהוגדר רשמית ממש השבוע וקרוי על שם האדם שגילה את המערות האלו לראשונה – פרופ' פרומקין: "המין הזה של העכביש לא היה מוכר קודם למדע. מדובר בעכביש עיוור לגמרי, שמותאם לחיים בחשכה של קרקעית הבור. שם הוא לא צריך עיניים, והוא שונה מהמין שחי קרוב יותר לפתח המערה". פרומקין מציין שבמערות הקרסט מסתתרים עוד יצורים מיוחדים שכבר התגלו וטרם הוגדרו ואחרים שעדיין מחכים להתגלות.
לדברי לנגפורד, מערות הקרסט נוצרו דווקא באגן עפרה בשל שילוב של תנאים גאולוגיים ואקלימיים נדירים: מסלע מסיס, שיפועים נמוכים, כמות משקעים גבוהה ושלג כמעט בכל שנה. התנאים הייחודים ששוררים במערות העמוקות והחשוכות גרמו שבתוכן מתגלה אקולוגיה מורכבת של מינים, שבהם כאלו שחיים במקווי המים התת-קרקעיים, דבר שגם הוא נדיר בישראל המדברית, ואחרים שעדיין אינם מוכרים למדע ודורשים הגדרה ומחקר.
פרופ' עמוס פרומקין: "המין הזה של העכביש לא היה מוכר קודם למדע. מדובר בעכביש עיוור לגמרי, שמותאם לחיים בחשכה של קרקעית הבור"
פרופ' עמוס פרומקין: "בשבוע שעבר נעלו את הבור הסיני, ועכשיו רוצים לבנות שכונה בלב השטח הזה, שמיועד להיות פארק מערות, ממש בנקודה הרגישה ביותר שלו. אומרים שישמרו על הבור הסיני ויבנו בשאר השטח, ושבהמשך יהיה אפשר להיכנס לבור, אבל לדעתנו חייבים לשמור על כל השטח ולא רק על הבור הסיני"
בין שימור לבנייה
עד לאחרונה היה השטח בבעלות של ערבים מקומיים, והוא נגאל בידי אנשי הקופה הלאומית לבניין הארץ, חברה לתועלת הציבור שהוקמה ב-2017 כדי לחזק את ההתיישבות בארץ ישראל. במכתב לתושבי עפרה שפרסמו אנשי הקופה הלאומית לאחר הרכישה נכתב כך: "לאחר מאמצים מרובים זכינו לרכוש קרקע בסמוך ליישוב, בדרך לעמונה תובב"א. רכישה זו היא בשורה התיישבותית ומענה לצורך העתידי בעתודות קרקע נוספות לבנייה בעפרה".
אלא שדווקא הבשורה הטובה על גאולת הקרקעות מעוררת קונפליקט מורכב שעניינו היחסים שבין שימור לבנייה ובין טבע להתיישבות: "לאחר רכישת החלקה נודע לנו על הימצאות הבור הסיני בשטח החלקה, ולאור פניות רבות שהגיעו אלינו לגבי סכנה בטיחותית של כניסה לבור הסיני, אנו נאלצים לסגור את הבור… אנו נפנה למלח"ם ולגורמים נוספים על מנת לבחון אפשרות שהם יקחו אחריות על פתיחת הבור בכפוף לעמידה בתנאי תקן בטיחותיים".
יוסף פרנקל, הקופה הלאומית לבניין ארץ ישראל: "אנחנו זוכים להיות שותפים בבשורה גדולה של גאולת קרקעות רבות ביהודה ושומרון, קרקעות המתאימות להקמת שכונות ויישובים חדשים. הקרקע הסמוכה ליישוב עפרה תהיה התרחבות ניכרת ליישוב. חשוב להזכיר שעפרה כולה יושבת באגן הקרסטי, ואלמלא ההתיישבות היהודית במקום, האגן היה נפגע ונהרס בשל היחס המזלזל של הרשות הפלשתינית לערכי סביבה וטבע. דווקא העובדה שהשטח מצוי בידיים יהודיות תאפשר שמירה על הטבע לצד הקמת שכונה לתפארת"
"בשבוע שעבר נעלו את הבור הסיני", אומר בכאב פרופ' פרומקין, "ועכשיו רוצים לבנות שכונה בלב השטח הזה, שמיועד להיות פארק מערות, ממש בנקודה הרגישה ביותר שלו. אומרים שישמרו על הבור הסיני ויבנו בשאר השטח, ושבהמשך יהיה אפשר להיכנס לבור, אבל לדעתנו חייבים לשמור על כל השטח ולא רק על הבור הסיני.
"בחלק הייחודי הזה של אגן עפרה הכול הוא יחידה אחת שמכילה עשרות מערות חשובות וצפופות נוסף על הבור הסיני. פני השטח מנקזים מים לתוך השקעים, הבולענים והמערות, ואם יפגעו בפני השטח ויבנו עליו בתים, גם המערות ייהרסו. עפרה עצמה בנויה בשולי השטח הרגיש ויכולה להתפתח לכל אחד משלושת הצדדים האחרים, אבל לצד הזה אסור להתרחב, כי אין תחליף לשטח הייחודי הזה".
לעומת זאת אנשי הקופה שגאלו את הקרקעות סבורים שאפשר להתיישב בשטח בלי לפגוע במערות הקרסטיות. "על פי כלל גורמי המקצוע ניתן לבנות שכונה במקום יחד עם שמירה על הבור והתופעה הקרסטית הקיימת באזור עפרה ובטח הספציפית", כתבו במכתב לתושבי עפרה.
יוסף פרנקל, מנהל הקופה הלאומית לבניין ארץ ישראל, מוסיף: "אנחנו זוכים להיות שותפים בבשורה גדולה של גאולת קרקעות רבות ביהודה ושומרון, קרקעות המתאימות להקמת שכונות ויישובים חדשים. הקרקע הסמוכה ליישוב עפרה תהיה התרחבות ניכרת ליישוב. חשוב להזכיר שעפרה כולה יושבת באגן הקרסטי, ואלמלא ההתיישבות היהודית במקום, האגן היה נפגע ונהרס בשל היחס המזלזל של הרשות הפלשתינית לערכי סביבה וטבע. דווקא העובדה שהשטח מצוי בידיים יהודיות תאפשר שמירה על הטבע לצד הקמת שכונה לתפארת.
"כמו כן אנו נמצאים במגעים עם מגוון גורמים על מנת לפתוח את הבור הסיני בצורה בטיחותית לרווחת הציבור. דווקא כעת, כשהקרקע נגאלה, יש פתיחות מצד אותם גורמים להשקיע משאבים לטובת שמירה על הבור הסיני והנגשתו".
"לעיתים אפשר לשלב בנייה לצד שימור", מסכים לנגפורד, המוביל עם פעילי טבע אחרים מאבק ציבורי נגד הכוונה לבנות בתים באזור מערות עפרה, "אבל פה זה בלתי אפשרי, מכיוון שמדובר על בנייה בלב השטח שבו נמצאת התופעה המרשימה ביותר, על כלל מרכיביה, הן על פני השטח והן מתחתיו.
"אני מאמין שלפעמים אפשר להתפשר, וכשהיה צריך עזרנו בתכנון של בנייה בעפרה כדי שיתאפשר לבנות טוב יותר בתים שמעל מערות, אבל במקרה הזה אני מתנגד לכל אפשרות של בנייה עתידית. המקום הזה צריך להיות שמורת טבע, לא שכונה. אנחנו שמחים שהקרקע עברה לידיים יהודיות, אבל זה רק מטיל עלינו חובה לשמור עליה טוב יותר.
"השטח עדיין לא הוכרז שמורת טבע, דבר מורכב בכל הארץ וביהודה ושומרון מורכב שבעתיים, אבל זה הכיוון. אני מאמין שהאנשים שגאלו את הקרקע והתורמים שסייעו במימון הרכישה יכירו בערכי הטבע הייחודים של שדה המערות בעפרה, וממקום ערכי כזה יפתחו את האתר כשמורה של ערך טבע מוגן לצורכי מחקר ותיירות פנים וחוץ. הילדים שלי עוד קטנים, אבל אני מאוד מקווה שגם הם יאהבו מערות כשיגדלו ושיהיה להם לאן להגיע".
צבי אלימלך שרבף, הקופה הלאומית: "בזמן שהרשות הפלשתינית הורסת את ערכי הטבע ביהודה ושומרון, הקופה הלאומית מצילה קרקעות, ובזכות הרכישות הללו יוקמו יישובים חדשים ושכונות חדשות, וגם הטבע יישמר טוב יותר"
צבי אלימלך שרבף, מנכ"ל תנועת נחלה, שייסדה את הקופה הלאומית לבניין ארץ ישראל, וחבר גם בהנהלת הקופה הלאומית, סבור שהקונפליקט פתיר: "הקופה הלאומית גואלת קרקעות ובתים ברחבי יהודה ושומרון להקמת יישובים ולהרחבה גדולה של ההתיישבות בכל רחבי יהודה ושומרון. בזמן שהרשות הפלשתינית הורסת את ערכי הטבע ביהודה ושומרון, הקופה הלאומית מצילה קרקעות, ובזכות הרכישות הללו יוקמו יישובים חדשים ושכונות חדשות, וגם הטבע יישמר טוב יותר.
"כרגע שליש מהאזור הקרסטי נמצא עדיין בשטח של הכפר הערבי הסמוך, שמשחית אותו, ודווקא בזכות רכישת האתר נוכל לקיים בו התיישבות יהודית לצד שמירה על ערכי הטבע".
