כותרות חמות :

חציל על המרפסת בגבעת שמואל
חציל על המרפסת בגבעת שמואל

חציל על המרפסת בגבעת שמואל

מסע מרתק לעולם הגידולים הביתיים, שתופס תאוצה וצומח לגובה כמעט כמו קצב צמיחת הבניינים הבורגניים * הכירו את טכנולוגיית הגידולים ההידרופוניים שמחזירה קצת חקלאות לעיר הגדולה

בתוכו פנימה כל אחד רוצה להיות גנן; להתחבר לאוכל שנכנס לו לפה דרך עבודת הגידול שלו ולהצליח להתרגש מעגבנייה התרגשות טבעית. עם פריחת הבורגנות והקמת מגדלים נטולי חצר נותר החלום להיות גנן חלום רחוק לרוב החולמים. רבים ויתרו כליל על האפשרות, והשאר מסתפקים באדניות, אך הן אינן מצליחות להוציא יבול שאפשר ליהנות ממנו יומיום.

היחס לעולם הצומח מעולם לא היה קר ומנוכר כל כך, אך אז נכנסה לתמונה האופטימיות בדרך האחורית, כדרכה. למרות הבטון וחיי המרפסות תופעת מגדלי הירקות הביתיים צומחת במהירות הודות להנגשת הטכנולוגיה ההידרופונית להמונים. כיום באמצעים הידרופוניים שעלותם אינה גבוהה אפשר להפיק יבול משביע גם אם יש לכם בסך הכול מרפסת קטנה שמשקיפה על בניין גבוה מדי. תשאלו את שקד רוזנטל מפתח תקווה.

לשוב הביתה, לפתוח מרפסת

זה שנים ששקד, איש משפחה נחמד, הוא מיושבי הבניינים הגבוהים. "אנחנו גרים במגדל בפתח תקווה כבר כמעט שש שנים", הוא מספר. "לפני כן גרנו ארבע שנים במגדל בירושלים. בילדותי תמיד גדלתי קרוב לקרקע. אבא שלי אגרונום, ותמיד היו לנו גינות ירק, עצי פרי ובכלל המון ירוק סביב הבית, וזה מאוד חסר לי בנוף האורבני.

"המון זמן חיפשתי פתרון לגידול ירקות או צמחים סביב הבית, אבל אני ממש גרוע בלזכור להשקות את צמחים, אז רוב הניסיונות כשלו. למזלי נתקלתי בפרסום של מערכת הידרופונית אוטומטית, והתקשרתי". מאז הכול היסטוריה פורחת במרפסת של שקד, שדי מהר צמחו בה מגוון צמחים. "כרגע יש כאן בעיקר חסות, צמחי תבלין, בצל ירוק, ברוקולי, כרוב. מה שנקרא גידולי חורף. בקיץ יהיה אפשר לגדל יותר ירקות צבעוניים".

ככה זה עובד, פשוט וקל כמו שזה נשמע: מגדלים מגוון גידולים לפי עונות ונהנים מאכילתם ומעוד משהו חמקמק קצת יותר שמנסים למכור לנו לרוב דרך מגוון אפשרויות היום. קוראים לזה שמחה.

"מאוד משמח לקום בבוקר ולהעיף מבט מהחלון לגינת הירק הקטנה שלנו, שצמודה לקיר המרפסת", מתרגש שקד וממתין כילד לבאות. "בקרוב ממש נוכל להתחיל אפילו לאכול מהירקות! הבנות שלנו ממש מתלהבות מזה, וכל אחת בחרה לה עציץ שהוא רק שלה. הן עוקבות אחר הצמיחה של העלים ממש כל יום. כיף גדול".

למי לדעתך גינת הידרו מתאימה?

"לדעתי זה ממש מתאים לכולם, גם לקוטלי צמחים סדרתיים כמוני. הטיפול ממש פשוט, וכבר לא מעט שכנים שלי התעניינו אף הם בנושא. טוב, זה אולי פחות מתאים למי שלא אוכל ירקות, אבל גם אז אפשר ליהנות מהעניין ולגדל פרחים".

שקד רוזנטל: "הבנות שלנו ממש מתלהבות מזה, וכל אחת בחרה לה עציץ שהוא רק שלה. הן עוקבות אחר הצמיחה של העלים ממש כל יום. כיף גדול"

ירקות שלא מפסיקים לגדול

רונית מהמרכז מספרת בגילוי לב שממש חיכתה לעבור דירה כדי לשלב בחיי הבורגנות הקסומים גידולים ביתיים. "תמיד אצל אימא שלי הייתה גינת צמחים, אבל לצערי לא התעסקתי בזה שנים רבות. בשנים האחרונות, בעקבות המערכת ההידרופונית, התחלתי להתחבר שוב ולגדל ירקות".

מה את מגדלת?

"חסה, בצל ירוק, קולרבי, היה לי גם כרוב בעבר, פטרוזיליה, שמיר. הכול אצלי במרפסת. יש לי מרפסת גדולה, אבל אין צורך במרפסת גדולה בכלל, כי הכול תלוי על הקיר, ולכן בכל מרפסת אפשר לגדל ירקות".

עד כמה אפשר לאכול מזה באופן יומיומי?

"אני תולשת חסה, ולוקח לה שבוע-שבועיים עד שהיא גדלה מחדש. זה די מהר. בצל ירוק למשל גדל בתוך כמה ימים באותו מקום, ואז גדל שוב. כן, זה ממש ברמה היומיומית, לקחת ולאכול ולהשאיר את אותו גידול, והוא מצמיח את עצמו בכל פעם מחדש.

"לא מזמן היה לי פה גם בזיליקום, והוא הוציא כמויות גדולות מאוד. לצערי להכין ממרח פסטו אני לא יודעת, והרבה מהגידולים הלכו לפח". אך רונית לא אומרת נואש. "אני כבר מחכה לקיץ כדי לגדל מלפפונים ועגבניות וליהנות מהם".

זה משתלם?

"המערכת לא זולה, סביב 1,500 שקלים, אבל זה סוג של משחק שנהנים ממנו; לגדל ולאכול את מה שמגדלים.

"כל הסיפור מיועד למי שאוהב תוצרת טרייה ונקייה, מהבית, בלי הדברה. לגבי המחיר של המערכת, יכול להיות שהמערכת מכסה את עצמה בסופו של דבר, כי התחזוקה שלה לא יקרה; צריך רק דשן ולקנות את הסטרטרים, שעולים שקל או שקל וחצי, ומים. ככה או ככה, לא עשיתי את זה מסיבות כלכליות, אז לי זה משתלם בכל מקרה".

למי זה לא מתאים לדעתך?

"זה מתאים למי שמתחבר לכל הנושא של גידולי בית ויש לו מקום חשוף לשמש. כן, צריך מרפסת עם שמש חלקית כדי שצמח יגדל טוב. אצלי למשל המרפסת בצד מזרח, אז מגיעה לא מעט שמש. בליווי נכון בהתחלה זה יכול להיות מאוד נכון וכיף, כי גם אחרי שקונים את המערכת צריך ללמוד איך לעשות את זה נכון.

"אני הייתי שולחת תמונות למישהו שמבין בנושא, והוא היה נותן לי תמיכה וייעוץ מכל הלב כדי שזה יצליח בסופו של דבר, שלא סתם תהיה לי מערכת שאני מנסה להצמיח בה משהו".

רונית: "אני תולשת חסה, ולוקח לה שבוע-שבועיים עד שהיא גדלה מחדש. זה די מהר. בצל ירוק למשל גדל בתוך כמה ימים באותו מקום, ואז גדל שוב. לא מזמן היה לי פה גם בזיליקום, והוא הוציא כמויות גדולות מאוד. לצערי להכין ממרח פסטו אני לא יודעת, והרבה מהגידולים הלכו לפח"

עגבנייה צומחת בגינה

דניאל רייכטמן (26) מגבעת שמואל קיבל עליו להנגיש להמון את שלל האפשרויות להצמחת גידולים ביתיים ומספק את כל הנדרש להפקת גינה ביתית הידרופונית תחת קורת גג אחת: 'המרפסת הירוקה'.

דניאל, דור שלישי לעוסקים בחקלאות מגוונת, מתמחה בתחום אחר לגמרי: עבודה סוציאלית. לתחום הגננות הביתית התחבר כבר מנעוריו. "מגיל 14–15 אני מגדל ירקות על כל שטח שיש לי בהישג יד", הוא מספר לי. "בפעם הראשונה גידלתי עגבניות, וזה קטע", הוא צוחק. "כי אני לא אוהב עגבניות, והחלטתי לעשות את זה לשם האתגר נטו ובזכות האהבה לצמחים".

אז למה דווקא עגבניות?

"כי הן די נוחות לגידול. הן צמח חד-עונתי, מתחילות להישתל בסוף אדר או תחילת ניסן, וקוטפים אותן עד אזור סוכות. כעת, כשהחורף מדשדש, אפילו גם אחרי סוכות. היתרון של העגבניות הוא שמשתיל אחד אפשר להוציא ארבעים-חמישים עגבניות, ככה שממש כיף לראות איך השתיל גדל. גם יש הרבה סוגים נגישים: שרי, תמר, רגילות, שרי תמר, ליקופן (הסגלגלות), מרמונד (בעלות פסים, כמו דלעת).

"מה שקרה זה שכשהייתי בן 15 הגידול מאוד הצליח לי; מאתיים עגבניות גדלו לי. כל המשפחה המורחבת לא הייתה צריכה ללכת לסופר באותה תקופה. הלכתי ונתתי לסבא שלי, שעוסק בחקלאות, את הגידולים היפים, והוא נתן לי חצילים ביתיים בתמורה לשקית העגבניות. עסקת חליפין".

אחרי החוויה המוצלחת של גידולי העגבניות ניסה דניאל להפיץ את הבשורה ברחבי גבעת שמואל. "הייתי מדריך בבני עקיבא, והחלטתי להקים עם החניכים גינה סניפית", הוא מספר. "לקחנו חלקת אדמה, עדרנו, ניקינו, ניכשנו עשבים, הוספנו דשן. עשינו את זה קיץ שלם, אבל זה הצליח פחות, כי לא היה מי שיטפל בזה באופן קבוע".

אבל החוויה נצרבה כאירוע מעניין. "יצאו קצת פלפלים ועשינו כל מיני ניסויים. למשל, לקחנו גמבה קטנה שרק החלה לגדול, הכנסנו לתוך בקבוק, והגמבה גדלה בצורת בקבוק. החניכים נגנבו על זה. זה היה ניסיון ראשוני כדי לגדל בהמשך אבטיח מרובע שיהיה נוח לחתוך. ניסינו אבטיח, אבל זה לא הלך, כי גם במקרה הזה לא היה לנו מספיק זמן להשקיע.

"אין מה לעשות, גידולים באדמה מצריכים תשומת לב קבועה, יומיומית. יש הרבה פעולות שצריך לעשות בשדה או בערוגה או אפילו בעציץ".

אין ייאוש: שוב חוזר הגידול

דניאל עבר לישיבת עתניאל, התגייס להנדסה קרבית ושוב חזר לישיבה, וכל העת ליוותה אותו חוויית העגבניות המוצלחת. "בישיבה גידלתי עשבי תיבול, ובצבא התמקדתי בהרחבת הידע על הגידול הביתי: פודקאסטים, סרטונים, קבוצות. לא תמיד יישמתי כי לא היה לי פנאי לזה.

"אחרי שהתחתנתי נהייתי חצר"ם בישיבה, קיבלתי דירה למגורים, והתחלתי לחזור לגידולים הביתיים בפועל; הבאתי אדניות מחוץ לבית הטרי שלנו וגידלתי שם בעיקר צמחי נוי ופרחים".

הכול פרח עד שהגיע זמנו של הזוג הצעיר לשוב אל גבעת שמואל הבורגנית משהו. דניאל דבק בגידולי האדמה, אך נתקל בהרבה קשיים שלא אפשרו לו להצמיח יבול משביע רצון במרפסת הגבעת שמואלית שלו. העגבניות של ימי נעוריו היו שם כל הזמן להזכיר לו שאפשר אחרת.

"רציתי מאוד לחזור לכמות ההיא של מאתיים העגבניות שהצלחתי לגדל", הוא מספר, "וזה לא הלך למרות שניסיתי להביא עציצים ואפילו לגדל בחֲביתוּת. זו מין חבית כזו שמגדלים בה תולעים אדומות, ואז האדמה כל הזמן מדושנת. זה מאפשר לגדל דברים באיכות גבוהה אפילו בשטח קטן. בוא נאמר שאשתי פחות התחברה לגידול של תולעים אדומות, אז ויתרנו".

איך אני פותר את זה, חשב לעצמו דניאל, אך לא מצא תשובה. "ישבתי על יוטיוב והתחלתי לבדוק ולחקור על גידולים ביתיים. כך הגעתי לעניין של הידרופוניקה – עבודת מים. גיליתי את הנושא במקרה. בדקתי איך אפשר לגדל במרפסת של 14–16 מטר גידולים נרחבים, והבנתי אט אט שאפשר לעשות את זה. זה מאוד שימח אותי, והתחלתי להעמיק בנושא. קניתי ציוד ביתי לגידול הידרופוני, קראתי הרבה, הלכתי לחוות שעוסקות בנושא ושאלתי את המומחים ביותר המון שאלות".

המאמצים נשאו ירק. אחרי זמן קצר הגיע דניאל ליעד הנכסף במרפסת הקטנה שלו בגבעת שמואל. "הגעתי לרמה שאני מגדל במרפסת מאתיים עגבניות ואפילו יותר. השכנים באו לקחת, ממש כמו פעם".

והפעם היו שם לא רק עגבניות בזכות הטכניקות ההידרופוניות שלימד את עצמו דניאל. "באותה עונה הצלחנו ב"ה לגדל גם ארבעים-חמישים מלפפונים, חמישה עשר או עשרים חצילים, עשרים פלפלים מכמה סוגים, בזיליקום – ממש עץ, לא שיח – ברמה של הכנת עשר צנצנות פסטו. זה היה ואו. אני קוטף ודברים לא מפסיקים לגדול. הבנתי: הידרו זה הקונספט שעובד היום".

דניאל לא תיאר לעצמו עד כמה העולם רעב לירקות תוצרת בית שיעניקו לו התחברות למזון וללב. שנה בלבד חלפה מאז החליט להנגיש לאחרים את הידע שצבר בנושא, והוא כבר הגיע למאה לקוחות שביקשו מערכת הידרופונית והדרכה לגידולים ביתיים, והיד עוד נטויה.

"יש הרבה מאמרים וסרטונים בנושא, ויש מלא שאלות. את העבודה הקשה עשיתי בשביל מי שמחפש לגדל ירקות בבית ואין לו יכולת לחקור בעצמו את הנושא וללמוד אותו מאל"ף ועד תי"ו. לא כל אחד צריך להיות ד"ר בנושא כדי להצליח לגדל ירקות. מספיקים הדרכה נכונה וציוד בסיסי בעלות לא גבוהה בכלל יחסית למה שזה נותן".

דניאל רייכטמן: "הגעתי לרמה שאני מגדל במרפסת מאתיים עגבניות ואפילו יותר. השכנים באו לקחת, ממש כמו פעם. באותה עונה הצלחנו ב"ה לגדל גם ארבעים-חמישים מלפפונים, חמישה עשר או עשרים חצילים, עשרים פלפלים מכמה סוגים, בזיליקום – ממש עץ, לא שיח"

מים ישירות לשורשים

גידולים הידרופוניים החלו בעולם מאז בדקו חוקרים מה הם המינרלים שהצמח מקבל בדרך כלל מהאדמה. "זה שילוב של זרחן, חנקן, אשלגן בעיקר וגם מגנזיום, ברזל ועוד דברים", אומר דניאל. "החוקרים אמרו: או-קיי, בואו ניקח את החומרים האלה על פי אחוזי הצריכה של כל צמח ונשים אותם במים, וניתן אותם באופן ישיר לצמח, ללא אדמה.

"הם גילו שזה גורם לקצב גידול מהיר מאוד של צמחים, כי בשיטה הזאת אתה נותן לו בדיוק את מה שהוא צריך. נקודת ההנחה היא שצמחים לא באמת צריכים את האדמה אלא צריכים את יסודות ההזנה הקיימים באדמה. רואים בטבע צמחים שגדלים על מים. גם באדמה יש מלא סוגים ויש השפעה של סוג האדמה על הצמח, אבל העיקר הוא חומרי ההזנה. כשהבינו את זה הכול השתנה.

"השיטה ההידרופונית מאפשרת מעקב אחר הצמחים: יש מד דשן דיגיטלי שאפשר לבחון בו בקלות מה הצמח צריך ואם חסר לו משהו. זה מאוד פשוט אחרי שלומדים את זה נכון. אני בא לאנשים, נותן הדרכה, והם יוצאים לדרך ומגדלים לבד את הצמחים שהם בוחרים בליווי הנכון ובטיפול בתקלות כמו מזיקים וכדומה".

איך זה עובד בפועל במערכת גידול ביתית?

"יש כל מיני שיטות לגידול ירקות הידרופוני. יש שיטה שנקראת NFT, שבה אנחנו עובדים. במערכת יש צינורות מאוזנים שזורמים בהם מים. בכל צינור יש חור שנותן מים לצמח של עגבנייה או מלפפון, למשל. ככה השורשים חשופים רק למים שנוגעים בהם, והצמחים יונקים את כל המינרלים שהם צריכים ישירות דרך השורש".

ומה עם הצורך של צמח בשמש טבעית?

"צמח צריך גם שמש, נכון, מינימום שלוש שעות ביום שמש. לכן צריך למצוא את המקום במרפסת שיש בו שמש או להוסיף תאורת לד שעושה אפקט של שמש, אבל זה כבר יוצא יקר יותר וצורך לא מעט חשמל וגם מוגבל לירקות מסוימים. עדיף שלא להיכנס לזה ולהציב מראש את המערכת במרפסת או בגינה שיש בה שמש.

"כן, גם בגינה אפשר לעשות את זה, כי לא כולם רוצים לעדור את האדמה, להתכופף. הגובה שבו המערכת מותקנת נתון להחלטתך, וזה מאוד נוח למבוגרים שמחפשים תחביב בלי גב כואב ועבודת אדמה קשה".

אם המים הם המצע של הגידול, איך הצמח לא סובל מעודף מים?

"זאת שאלה נפוצה. צמחים מתים מעודף מים כי אין ניקוז. באדמה באופן טבעי יש אוורור. חמצן. ברגע שאין למים לאן לצאת, הם חונקים את החמצן בעציץ או באדנית, ומתחיל בצמח תהליך של ריקבון. לעומת זאת בהידרופוניקה יש במערכת תהליך מובנה המחמצן את המים. הוא למעשה מכניס להם חמצן, וכך השורשים לא יכולים להירקב".

חקלאי מודרני

"לא מזמן, בסוף הקיץ, הלכתי לבקר את סבא שלי ביישוב אלקנה", מספר דניאל. "זה היה אחרי קטיף האבטיח הראשון שהצלחתי ב"ה להצמיח במערכת ההידרופונית שלי. לקחתי את האבטיח הראשון – אחרי כארבעה חודשי גדילה – ונתתי בהוקרה לסבא שלי, שנטע בי את התשוקה לתחום הזה. אכלנו אותו ביחד והתרגשנו מאוד. האבטיח היה מתוק, אדום, טעים מאוד ומשמח. אנחנו משפחה של כוהנים, והיה בזה משהו סמלי שמתכתב קצת עם ביכורים".

 

 

 

 

עשרה כללים לחפצים לגדל ירקות הידרופוניים

  1. בחרו מקום שטוף שמש – בחרו בגינה או במרפסת מקום שמקבל לפחות שלוש שעות של אור שמש ישיר בכל יום. זה יבטיח שלצמחים שלכם תהיה הרבה אנרגייה לצמוח חזקים ובריאים.
  2. תכנון נקודת חשמל – ודאו שיש נקודת חשמל קרובה שבה אתם יכולים לחבר את המערכת ההידרופונית. זה יבטיח פעולת מערכת חלקה ויעילה.
  3. התאימו את המערכת שלכם לצורכיכם – חשבו אילו צמחים אתם רוצים לגדל, ובחרו מערכת הידרופונית בגודל המתאים שכוללת את האביזרים הדרושים. שקלו את אורך הצינורות, קוטרם ותכונות אחרות כדי לוודא שתרכשו את המוצר המתאים ביותר לכם.
  4. קבלו עזרה ממומחים – הזמינו מערכת הידרופונית מספק בעל מוניטין, כמו המרפסת הירוקה, הכוללת את כל החלקים והאביזרים הדרושים. חשוב שמתקין מיומן יתקין את המערכת ויוודא שכל הזוויות נכונות ושהמערכת פועלת היטב.
  5. בחרו את הצמחים המושלמים – בחרו שתילים של צמחים המתאימים לעונה ושתלו אותם בזהירות. לצורך צמיחה מיטבית יש לוודא שהשורשים יוצאים מכוסות השתילה ונוגעים במים.
  6. דישון: יש לדשן את המים באמצעות דשן המכיל את כל הרכיבים הדרושים כדי שהצמחים ישגשגו. השתמשו במד דשן כדי לבדוק את הכמות המובטחת ולהבטיח שהצמחים שלכם מקבלים את הכמות המושלמת של חומרים מזינים.
  7. התבוננו וטפלו – קחו את הזמן להתבונן בצמחים שלכם מדי כמה ימים, והסירו את העלים שעלולים להיות נגועים או גזמו אותם למען עידוד הצמיחה.
  8. שמרו על זרימת המים – ודאו שמאגר המים תמיד מלא במים כדי שלצמחים יהיו מים וכדי שהמשאבה לא תיפגע.
  9. קצרו בשמחה – ברגע שהירקות שלכם בשלים, קצרו אותם בשמחה ובהתרגשות. תיהנו מפירות העבודה שלכם ותטעמו מהטעמים של ירקות טריים בגידול ביתי.
  10. חזרו – לאחר קטיף היבול התחילו את התהליך מחדש, משתילים חדשים, והמשיכו ליהנות מההנאות של גינון הידרופוני.

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן