כותרות חמות :

להזיז את הכדור
להזיז את הכדור

להזיז את הכדור

 

חינכתי אותו לפני שנה, והייתה לו נשמה ענקית שהתנחלה בין שני האתגרים שהיו סיפור חייו: הקשב והריכוז.

בפעם הראשונה שנתקלתי בשיעור בהתנהגות שלו נטרפתי לגמרי. נראה שהוא עשה הכול בשביל להוציא אותי מדעתי: דיבר ונע בתזזיתיות, הציק לתלמיד שישב לפניו ואז הקניט את זה שישב מאחוריו, קם לעבר הפח לזרוק משהו, ובסוף התחיל ללכת מכות עם תלמיד שלישי, ואני עוד רגע מתהפך עליו.

מה הסיפור של התלמיד הזה? מה נסגר איתו? למה הוא לא מסוגל לחבר שני רגעים של שקט וריכוז? אני משעמם אותו? הוא מתנשא עליי? זה העניין? החומר עד כדי כך לא מעניין אותך? בוא, בן אדם. תתמודד. כבר עברנו את כיתה א'.

בערב סימסתי לאימא שלו, והיא אמרה לי שהם נורא מצטערים אבל הוא פשוט שכח לקחת את הריטלין שלו. הוא שונא את הכדור הזה, שגורם לו חוסר תיאבון והופך אותו לאפתי. אז אם אוכל להתחשב בנסיבות, כי הם ממש משתדלים.

איזה טיפש אני. אחרי כל השנים האלו במערכת החינוך אני עדיין לוקח ללב הפרעות של תלמידים. במקום לדון לכף זכות, ישר הולך למקומות הכי גרועים.

למחרת הוא לקח כדור והגיע חדש מהניילונים. מלאכים כבני אדם. בשקט. בנחת. משתתף בשיעור. ברוך הבא, חיכיתי לך! מדהים מה שעושה הכדור הזה, חשבתי לעצמי.

ביום השלישי הגעתי לבית הספר, ועוד לפני שסיימתי לשתות את הקפה של הבוקר תלמיד אחד הוציא אותי מחדר המורים בסערה: "מהר, המורה! מכות בכיתה!"

הגעתי בריצה, והתברר לי שהתלמיד הזה התחיל מכות עם תלמיד אחר. כיסאות עפים. שולחנות מוזזים. תלמידים אחרים מסתכלים בעניין על ההצגה הכי טובה בעיר.

הוא אחז כיסא ונראה נסער. הרגעתי אותו. לקחתי אותו הצידה ואמרתי לו בטון מוכיח: "תגיד ת'אמת, שוב שכחת את הכדור, נכון?" הוא הסתכל עליי במבט נעלב מלא באכזבה ואמר לי: "דווקא לקחתי. למה אתה ישר מקשר בן ההתנהגות שלי לבין הריטלין? אתה יודע בכלל מה הוא אמר לי שגרם לי להתעצבן עליו?"

וכאן הוא פירט את המילים שהתלמיד האחר אמר על אימא שלו. נדמה לי שכל בן אדם סביר היה נפגע עד עמקי נשמתו. ריטלין או לא, אף אחד לא היה נשאר חייב נוכח הרעל הזה שהותז עליו.

"אתה יודע מה, אתה ממש צודק. ואני מצטער", אמרתי לו. כאבתי את כאבו וחשבתי כמה עצוב שהתגובה הטבעית והראשונה של הרבה מורים ביחס לילדים נוטלי ריטלין שמשהו מפריע להם והם מביעים את מחאתם היא "לקחת את הכדור?" במקום להתעניין בהם ולשאול: "מה באמת פגע בך?"

 

נ"ב

אין בטור זה כדי לצדד בכל דעה שהיא על צריכת ריטלין או הימנעות ממנה.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן