1.
הרבה זמן אחרי שהסתיים הזום של סדנת 'מתחדשות', הרעיון של האורח שלנו, הרב אהרון דרמון, המשיך ללוות אותי. וכך הוא אמר:
"הפסוק הראשון בפרשת השבוע מציע לנו כלי עוצמתי מאוד: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: בֹּא אֶל פַּרְעֹה'. רבים מאיתנו מרגישים שיש משהו שתוקע וחוסם אותנו בחיים, איזה 'פרעה' שמשעבד ומעכב אותנו. אבל במקום להתמודד עם הפרעה הזה אנחנו בורחים ומעסיקים את עצמנו בדברים אחרים, וכך דוחים את יציאת מצרים הפרטית שלנו.
הפרשה אומרת לנו דבר ברור מאוד: בוא אל פרעה. לך ישירות אל האויב שלך, אל הבעיה שלך. אל תברח, אל תחפש הסחות דעת, לך ותתמודד ישירות עם מה שמציק לך. זה יכול להיות הרווקות שלך או הנישואים שלך, לא משנה, אבל לכולנו קל לברוח מהבעיות בחיים ולהתעסק במשהו אחר – תמיד יש משהו בוואטסאפ, תמיד יש כלים בכיור, תמיד אפשר להישאר עוד כמה שעות בעבודה. ולכן הפתרון הוא: בוא אל פרעה, תישיר מבט, קח אחריות. רק ככה תתחיל יציאת מצרים שלך.
2.
"האם אנחנו משועבדים?" שואל הרב ניר מנוסי. "הרי כולם יודעים לדקלם שיצאנו מעבדות לחירות. הסיפור של יציאת מצרים כבר שכנע את רוב האנושות. ועדיין, אנחנו משועבדים. אנחנו משועבדים לחירות. נוצר כאן פרדוקס: העלינו את החופש לראש סולם הערכים – וכך השתעבדנו לו.
הציווי התרבותי המרכזי היום הוא: אל תהיה פראייר, אתה חייב ליהנות ולנצל כל הזדמנות. תצבור חוויות, תנסה הכול, תספיק הכול. אבל יש כל כך הרבה אפשרויות, שזה בלתי אפשרי. תנסו לבחור גבינה או שמפו בסופר ותגלו שיש 20 אופציות. ומה קורה כשמדובר על בחירת מקצוע או בת זוג? ואז אתה מבולבל, מתוסכל, וגם אחרי שכבר בחרת – אתה משווה את הבחירה שלך לזו של אחרים, ואתה לא בטוח.
לא נעים לנו לומר שאנחנו צריכים שיגבילו קצת את החופש ואת הבחירה שלנו. כשאין לך אפשרות בחירה – אתה לא חופשי, אבל כשיש לך יותר מדיי אפשרויות – גם זה משתק.
התוצאה היא שמי שרוצה לטייל בכל המקומות ולאכול את כל המאכלים ולשתות את כל סוגי האלכוהול – לא מצליח לחוות את החוויה האמיתית: חוויית ההתמקדות. להתמקד במשפחה שלי, בבית שלי, בחיים שלי. נדמה לי שאני חווה הכול, אבל אני מאבד את המקום הפשוט והתמים שדורש התמסרות ולא התפזרות, שדורש להעמיק. זהו השעבוד המודרני.
חופש הוא ערך חשוב, אבל הוא צריך להיות המשרת שלנו ולא האדון שלנו. חופש נצרך כדי לממש ערכים אחרים. המצב המתוקן הוא מצב שבו אני יודע מה השליחות שלי, מה אני רוצה לעשות בעולם, והחופש משרת את זה. ככה יוצאים לחירות מהחירות המוגזמת".
בהצלחה לכולנו.
3.
יש משפט מפורסם שכתב הזמר והיוצר מאיר אריאל על יציאת מצרים, ונוהגים לצטט אותו כשניצבים מול קושי גדול: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". זה משפט חכם, שמעיד על גישה חיובית: כבר ידענו דברים קשים יותר, ואפשר לשאוב כוחות מההיסטוריה, מהפרופורציה, מהעובדה שכבר עמדנו בעבר מול משברים גדולים מאלה וצלחנו אותם.
אבל זה לא מספיק. השאלה היא לא רק אם נעבור את הקושי, אלא גם לאן נגיע בעקבותיו. ביציאת מצרים עצמה מופיע משפט אחר, שמתאר את עם ישראל מול הגזרות של פרעה: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ – כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹוץ". כלומר, ככל שמענים יותר את העם, כך הוא מתרבה ופורץ, מצליח ופורח. המטרה אינה רק לשרוד בַּקושי, אלא ללמוד ממנו, ודווקא מתוכו – לשגשג, לצמוח, לגדול.
מול כל מצוקה ואתגר כדאי קודם כול לזכור ש"עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". אבל אפשר גם לבדוק אילו אוצרות וברכות התקופה הזו מביאה, איך אנחנו יכולים לנצל את המצב שנוצר – גם לשינוי חיובי.
4.
אם מקשיבים לדופק שפועם כעת, מגלים שלפנינו הרבה ימים שמחים, ברצף: השבוע ציינו את ראש חודש שבט, שבועיים אחריו ט"ו בשבט, כעבור שבועיים ראש חודש אדר, כעבור שבועיים נוספים – פורים, שבועיים לאחר מכן ראש חודש ניסן ושבועיים אחר כך – ליל הסדר. גם פרשות השבוע מתארות בתקופה הזו מהלך של גאולה, של יציאה מעבדות לחירות. שלא נפספס את כל השפע שנמצא כעת באוויר, בטבע ובמעגל השנה.
אבל נחזור לחודש שלנו. הרב קוק, שכתב משפט מיוחד על כל אחד מהחודשים, כתב על חודש שבט כך: "מטעי עצי פרי על אדמת קודש – יפריחו תקוות דור דורים". אנחנו כבר התרגלנו לכך, אבל התקווה של הרבה דורות במשך אלפי שנים הייתה לראות את אדמת ארץ ישראל פורחת שוב. כשאתם מסתכלים מסביב על עצים ופרחים בארץ, אל תראו את זה כמשהו מובן מאליו. זה לא רק חודש של צמיחה ופריחה, זו גם הגשמת חלום של דורות.
ראשי התיבות שמיוחסים לחודש שבט הם: שנשמע בשורות טובות. אמן.
חודש טוב, שבת שלום.
