הרב אורי סדן
שאלה
בשנה האחרונה בשל שנת השמיטה לא שתלתי שום דבר בגינה, כמובן. השנה רציתי לשתול לכבוד ט"ו בשבט, אך איני יודע על מה צריך להקפיד אחרי השמיטה.
תשובה
בקניית שתילים השנה צריך לוודא שהשתילים לא נשתלו ולא טופלו באיסור בשנת השמיטה. אם השתילים נשתלו באיסור, יש חובה לעקור אותם (רמב"ם שמיטה א, יב), וממילא לא ניתן לקנות ולשתול אותם.
מבחינה מעשית יש משתלות המסתמכות על היתר מכירה ומוכרות את שטח המשתלה כולו, ויש משתלות המבצעות את כל הפעולות האסורות בשמיטה בתוך חממה סגורה ועל גבי מצע מנותק. עצם העובדה שנכנסנו למשתלה וראינו מעל הראש חממה ומתחת לרגליים יריעה אינה מלמדת הרבה, שכן ייתכן שהחממה לא הייתה צפופה דייה או שהיריעה אינה אטומה (פלריג), ובכלל איננו יודעים אם השתיל החמוד גדל בחממה מרגע לידתו או יצא לשתילה חוזרת באוויר הפתוח. לכן עלינו לוודא שלמשתלה שבה אנחנו קונים את השתילים יש פיקוח הלכתי לעניין שמיטה.
אם אנו קונים שתיל של עץ מאכל, הרי שההשגחה נדרשת גם בלי קשר לשמיטה מעוד סיבה וחצי.
זהירות: כלאיים
רוב עצי הפרי הם עצים מורכבים. כלומר, את הזן שאנו מעוניינים בפירותיו המשובחים מרכיבים על גבי כנה של זן חזק ועמיד יותר (שפירותיו גרועים). אם שני הזנים, של הכנה ושל הרוכב, מאותו המין, לדוגמה חושחש ותפוז, ההרכבה מותרת. אולם אם אלו שני מינים שונים זה מזה, לדוגמה אגס ושקד, ההרכבה אסורה מן התורה באיסור כלאיים (רמב"ם כלאים א, ה).
יתר על כן, אסור לעשות פעולות המאריכות את חיי העץ המורכב מכלאיים (שולחן ערוך יו"ד רצה, ז). במשתלות רבות, אפילו כאלו שמפקחים עליהן בד"צים מסוימים, לצערנו לא מקפידים על כך. גופי כשרות אלו מתעניינים רק בכשרות הפרי לצרכן, וזאת אינה מושפעת מאיסור כלאיים, שכן בכל מקרה פירות עץ מורכב מותרים באכילה (רמב"ם שם, ז). אולם חקלאי דתי או סתם אדם שמעוניין לטעת עץ בגינה חייב לוודא שהעץ אינו מורכב באיסור. את זה אפשר לעשות רק על ידי פיקוח הלכתי על המשתלה המקפיד על איסור כלאיים (כגון זה של מכון התורה והארץ).
מניין שנות עורלה
זאת ועוד, רוב השתילים שאנו קונים יוצרו לפני שנה ואף יותר, אולם ברגע שעוקרים את העץ ממקום גידולו ונוטעים אותו מחדש יש לספור שוב את שנות העורלה (שולחן ערוך יו"ד רצד, טז). ואולם אם מקפידים על תנאים מסוימים, אפשר להחשיב גם את התקופה שבה העץ היה במשתלה כחלק משנות העורלה וליהנות מפירות העץ מוקדם יותר.
אחד התנאים הנדרשים הוא להקפיד על גודל שקית השתילה ביחס לגודל השתיל, לגודל החורים שבשקית ולמקומם, וכן על שתילת השתיל כגוש אחד בלי שיתפורר כלל. נוסף על כך יש להקפיד שהשתיל לאורך כל תקופת גידולו לא הונח על גבי מצע מנותק (ניילון או משטח בטון. על פי שולחן ערוך שם, יט. מי שעקב, יש סתירה בין הדרישות מהמשתלה בנוגע לשביעית ובין הדרישות מהמשתלה בנוגע לעורלה).
אדם שנכנס למשתלה אינו יודע מה עבר על השתיל שהוא קונה, בפרט שמרבית המשתלות אינן מייצרות את השתילים בעצמן אלא סוחרות בהן (הן בעצם סוג של חנות עציצים ולא משתלה של ממש). לכן גם מסיבה זו כדאי לרכוש את השתילים רק במקום שיש בו פיקוח הלכתי. בהיעדר פיקוח שכזה יש לספור את שנות העורלה מרגע הנטיעה האחרונה.
בשולי הדברים, הלכות אלו הן הלכות עתיקות-חדשות, שכן מאז צאתו של העם היהודי לגלות לא זכו יהודים רבים כל כך באפשרות לקיימן. מכל גוני הציבור שומרי התורה, הציבור הדתי-לאומי, אשר רבים מבניו ובנותיו חקלאים או מתגוררים בהתיישבות, בבתים צמודי קרקע, חשוף להלכות אלו חשיפה מרבית ומשמש ראש החץ בחזרת התורה לארצה. ככל שנרבה לשאול יותר, לברר את האסור והמותר ולדרוש פיקוח הלכתי במקום שהדבר נדרש, כך תעמיק התורה את אחיזתו הרוחנית של עם ישראל בארצו.
