הרבנית ברוריה ביננפלד בשם משפחת דרוקמן
הרב נריה זצ"ל אמר על אבא שהוא "פלא אדם". בימי השבעה שמענו שוב ושוב אלפי סיפורים מופלאים שאישרו את הפלא הזה. אבא היה אוהבם של ישראל, והם השיבו לו באהבתם.
עלתה לנו מחשבה יפה שיכולה לחדד ולסכם את השבוע נורא ההוד שעברנו יחד. נשאלנו איך אנו מסכמים את השבוע הזה, וחשבנו שאין כל אפשרות לסכם מרוב חלקי הפאזל שפגשנו בניחום הזה: צבא, משטרה, שב"כ, מודז'יץ, חב"ד, תל אביב, קיבוץ נגבה, אקדמיה וראשי ישיבות, מושבים, סניפים, אנשי עסקים ואנשים פשוטים פשוטים, בני עקיבא ונוער בכלל, אנשי פוליטיקה, תלמידי בית ספר וזקני עדה, מגוון עדוֹת, מתימן ועד רוסיה, שוודיה, צרפת, אתיופיה ואמריקה, מאה עשרים ושבע מדינות.
מתברר שזהו הסיכום המדויק ביותר. אבא הוא התמונה שבלעדיה אי אפשר להרכיב את הפאזל, וכמו בפאזל שעשוע, כשהמסגרת נשלמה ורוב החלקים במקומם, אפשר להצליח להמשיך ולשבץ גם ללא התמונה. אנחנו מתפללים ומייחלים שזה גם מצבנו הממשי בחברה הישראלית.
"ויגש אליו יהודה… ויחי יעקב". אבא נסתלק מהעולם כאשר כל נרות החנוכה דולקים, צוואה לנו להוסיף ולהאיר את האור הזה בחיינו ובכלל ישראל.
משפחת דרוקמן מודה בראש מורכן ובלב מלא אהבה והכרת טובה לכל רבבות ישראל, איש איש כמעלתו ואישה ככבודה ולנוער החביב מכול, ובראש כולם לאיש החסד, ראש המועצה, שכן קרוב ואח אהוב, אדיר נעמן, על שלא חסך מזמנו, ממרצו וממאודו לאפשר להמוני בני ישראל ללוות את הרב ולנחמנו בלוויה ובמהלך השבעה.
תודה למשטרת ישראל ולכלל כוחות הביטחון וההצלה על שמירת הסדר וכבוד המעמד. תודה לאלחנן גלט ולמרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, לתנועת הנוער בני עקיבא, לאיגוד ישיבות ההסדר, לישיבה הגבוהה אור עציון ולישיבה התיכונית אור עציון ולתושבי מרכז שפירא.
מעל ומעבר תודה לרבים וטובי לב שליוו אותנו מאחורי הקלעים בימים נוראי הוד אלה. תהי משכורתכם שלמה מעם ה' א-לוהי ישראל.
