הן מסוכנות משחשבתם אבל נמכרות לכל דורש בכל פיצוצייה, והן בעיקר גורם מספר אחת לזינוק במגפת העישון בקרב בני נוער * הכירו מקרוב את הסיגריה האלקטרונית ואת מעלליה
אליהו גליל
סבא שלי עישן סיגריות צרפתיות. גולואז, ככה קראו להן. אני זוכר את החפיסות הכחולות הריקות שהיה מועך בסוף היום וזורק לפח. הבן שלו, אבא שלי, גם עישן, אבל אחרי שחברו הטוב נפטר מהתקף לב שנגרם מעישון הוא הפסיק לעשן. זו אולי הסיבה שאני עצמי מעולם לא עישנתי סיגריה.
בציבור הדתי-לאומי זה אולי לא יוצא דופן, אבל בחברה הישראלית דווקא כן. כחמישית מהיהודים בישראל מעשנים סיגריות בקביעות, אבל שיעור גבוה עוד יותר מתושבי ישראל התנסה בעישון לכל הפחות כמה פעמים בחייו, ונראה שמספר המעשנים רק הולך וגדל, בפרט בקרב שכבות הגיל הצעירות: לפי נתונים עדכניים, מספר בני הנוער בישראל המעשנים מדי יום זינק פי שניים בארבע השנים האחרונות, וכל נער רביעי בגילי 15–17 הוא מעשן פעיל שכבר עבר את שלב ההתנסות הראשונית.
לצד זאת חל זינוק ניכר גם בשיעורי ההתנסות של בני נוער בסיגריות האלקטרוניות: שליש (!) מבני הנוער התנסו בעישון בפעם הראשונה בחייהם באמצעות סיגריות כאלו, לעיתים כבר כשהיו בני 12, והתפיסה השגויה שסיגריה אלקטרונית מזיקה פחות הייתה המניע המרכזי לשימוש. לשם השוואה, ב-2019 היה הנתון שישית מבני הנוער. יתר מוצרי העישון הוותיקים – הסיגריות, הנרגילה והטבק לגלגול – שמרו על שיעורי התנסות דומים לאלו שנצפו בשנתיים הקודמות. האם העלייה המהירה הזו מלמדת שסיגריות האלקטרוניות יעמדו במוקד המגפה האלקטרונית הבאה?
אמיר: "רציתי להשתחרר מהסיגריות. שמעתי על הסיגריות האלקטרוניות, והיום, שנה אחרי, אני מעשן גם וגם ומרגיש שהתלות בניקוטין רק עלתה"
יש סרטן בלי אש
"המחקרים שלנו מראים שזה מוצר ההתנסות הראשון", אומרת שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, ארגון חברתי שמבקש למנוע התחלות עישון בקרב בני נוער וצעירים. "בני נוער מתחילים בסיגריה אלקטרונית או בנרגילה, כי הן קורצות יותר ויש פחות ידע על מידת הסכנה שלהן, למרות שהן לא באמת גורמות פחות נזק. כולם יודעים עד כמה סיגריות ונייר לגלגול זה מסוכן, ולכן צריכת המוצרים האלו נמצאת בירידה. כדי להתמודד עם זה ייצרו חברות הטבק את המוצר הבא שלהן שבני הנוער והצעירים הולכים ונמשכים אליו: סיגריות אלקטרוניות".
למרות שמה סיגריה אלקטרונית היא לא ממש סיגריה וגם לא בדיוק אלקטרונית, אלא מכשיר אידוי זעיר ממדים שמאפשר שאיפה של אדים דמויי עשן. בשוק יש כמה מותגים של סיגריות אלקטרוניות, אבל רובן דומות: פייה, שממנה שואפים את האדים, מכל, שבו נמצא נוזל האידוי, וראש אידוי שהופך את הנוזל לאדים באמצעות סוללה חשמלית, שהיא מקור האנרגיה. כדי להשתמש בסיגריה האלקטרונית מכניסים את הפייה שלה לפה, לוחצים על כפתור שמפעיל את ראש האידוי ושואפים אל חלל הפה והריאות אדים שמכילים פרופילן גליקול, ניקוטין, חומרי טעם וריח ועוד, תלוי בהרכב נוזל האידוי.
בניגוד לסיגריה הרגילה, השימוש בסיגריה אלקטרונית אינו כרוך בשרפה של עלי טבק ואינו מצריך שימוש באש, ולכן גם נתפס כמזיק פחות, אלא שמדובר במיתוס שגוי. היקף הנזק לבריאות שגורם השימוש בסיגריות אלקטרוניות עוד לא התגלה במלואו, בעיקר משום שמדובר במוצר חדש למדי בשוק, אך כל המומחים תמימי דעים: הוא מזיק לבריאות.
לפי נייר עמדה של האגודה למלחמה בסרטן, שימוש בסיגריות אלקטרוניות עלול להזיק ל-DNA האנושי ולמערכת החיסון, לחשוף את המשתמשים להרעלה ולהעלות את הסיכון למחלות לב ולהתפתחות גידולים סרטניים בריאות ובשלפוחית השתן. מחקר אחד מצא בקרב מעשני סיגריות אלקטרוניות יותר מאלף שינויים גנטיים הקשורים ישירות להתפתחות גידולים סרטניים בחלל הפה, ומחקרים אחרים הראו ששימוש בסיגריות כאלו מעלה סיכון ללחץ דם גבוה, אוטם שריר הלב, אירועי מוח ועוד.
מדי שנה נפטרים בישראל כשמונת אלפים איש עקב עישון מוצרי טבק, ולא נראה שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות עתיד להוביל לשיפור המצב, שכן מעדויות של מעשנים עולה שסיגריות אלקטרוניות ממכרות לעישון בדומה לסיגריות רגילות ואף עלולות להחריף את ההתמכרות הקיימת לסיגריות רגילות.
"רציתי להשתחרר מהסיגריות", מספר אמיר (42). "שמעתי על הסיגריות האלקטרוניות, והיום, שנה אחרי, אני מעשן גם וגם ומרגיש שהתלות בניקוטין רק עלתה". "הייתי מעשנת סיגריות רגילות כל שעה-שעתיים. היום אני צריכה שאיפה מסיגריה אלקטרונית כל חצי שעה", מעידה על עצמה מיטל (31). וכך אומר גם אסף (21): "עברתי לסיגריות אלקטרוניות כי זה נראה זול יותר, והיום אני מוציא את אותו סכום שהוצאתי על סיגריות רגילות".
מיטל: "הייתי מעשנת סיגריות רגילות כל שעה-שעתיים. היום אני צריכה שאיפה מסיגריה אלקטרונית כל חצי שעה"
צבעוניות, מתוקות ומזיקות
סיגריות אלקטרוניות נמכרות בישראל כבר יותר מעשור, אבל לא זכו להצלחה של ממש עד להגעה של מותג שהצליח להעיר את השוק: ג'ול, סיגריה שנמכרה בכל פיצוצייה ונעשתה נפוצה מאוד. הסיבה? עיצוב הייטקי מושך, הטענה באמצעות כבל USB, זהה לזה של כל טלפון חכם, ובעיקר העובדה שאת הסיגריה הזו אפשר למלא במכלים של טעמים לפי בחירה, ובהם תפוח, מנגו, מנטה ואפילו וניל ושוקולד. גם מחיר הסיגריה נגיש למדי (החל מ-120 שקלים לסיגריה עצמה בתשלום חד-פעמי ו-25 שקלים למכל טעם) סייע למוצר לכבוש את השוק במהירות.
אחריה הגיעו סיגריות חד-פעמיות ששמן וייפ, שנעשו נפוצות עוד יותר מג'ול בשל מחירן הנמוך למדי (החל מ-30 שקלים למוצר שכולל הכול), העובדה שלא צריך להטעין אותן והטעמים הייחודיים שלהן: בננה, פטל, ענבים ואפילו צמר גפן מתוק.
"הן נמכרות בפיצוציות מסוף הסגר השלישי של הקורונה", אומרת כסלו, "ומכיוון שהן קלות לשימוש, מגיעות בטעמים מתוקים, אטרקטיביות מבחינת המראה וגם אין עליהן הרבה ידע, הן הפכו למוצר נפוץ. יש עלייה בשימוש במוצר הזה גם בציבור הדתי, ואנחנו רואים הרבה בנות אולפנה שמשתמשות בהן. יש פרסום ברשתות חברתיות כמו טיקטוק, שימוש בידוענים, מודעות שעוברות מפה לאוזן, אבל ההורים לא תמיד יודעים כי מטרגטים את הילדים ובני הנוער, לא את ההורים".
שירה כסלו, המיזם למיגור העישון: "יש עלייה בשימוש במוצר הזה גם בציבור הדתי, ואנחנו רואים הרבה בנות אולפנה שמשתמשות בהן. יש פרסום ברשתות חברתיות כמו טיקטוק, שימוש בידוענים, מודעות שעוברות מפה לאוזן, אבל ההורים לא תמיד יודעים כי מטרגטים את הילדים ובני הנוער, לא את ההורים"
במדינת ישראל לפי החוק אין למכור מוצרי עישון לבני נוער, ולכן את הסיגריות האלקטרוניות רשאים לקנות רק בני 18 ומעלה, אלא שבהיעדר אכיפה הדוקה מי שרוצה לקנות אותן מצליח, כולל באתרים ייעודיים שפתוחים לכל מי שמצהיר שהוא בן 18 ומעלה בלי שהוא נדרש להציג תעודה מזהה.
הניסיון לבלום את מכירתן של הסיגריות האלקטרוניות באמצעות שינוי האריזה שלהן לא צלח: "ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שחייבה אריזות חומות אחידות גם לסיגריות אלקטרוניות, אבל זה לא ממש עזר, כי בשונה מסיגריות רגילות, אחרי ששלפת את הסיגריה האלקטרונית מהאריזה החומה, נשאר לך ביד מוצר צבעוני ומושך".
בני הנוער רואים את הצבעוניות, את הטעמים, את המיתוג, ונמשכים לסיגריה שאינה גורמת חנק או שיעול ונראית לא סוכנת. מנסים פעם אחת וממשיכים, ודווקא ההתנסות של בני הנוער היא שגורמת לעיקר החששות, כפי שאומרת כסלו, כי לפי הנתונים "ככל שאתה מתנסה בגיל מוקדם יותר, כך אתה צריך פחות התנסויות כדי להתמכר. למעשה, המחקר מראה שעד גיל 18 שניים משלושה מעשנים יתמכרו. מספיק שצעיר יתנסה בעישון עשרים פעמים עד גיל 24 כדי להתמכר. לכן חברות הטבק ממקדות את מרב המאמצים שלהן עד גיל 24. החברות משתכללות ומתאימות את המוצרים לקהל היעד, אבל בני הנוער עצמם לא מבינים את הסכנה שבזה".
כבר לא צריך לגנוב שכטה בשירותים
"לעשן נראה לי כמו משהו מגניב", אומר ד', תלמיד חטיבה עליונה בתיכון דתי בדרום הארץ. "התחלתי בסיגריות רגילות ואחרי זה עברתי לווייפ. זה כמו לשתות מיץ בטעם פירות בלי לשתות מיץ.
"יש אצלנו המון תלמידים בשכבת יא–יב שמעשנים וייפ. סיגריות אלקטרוניות זה יותר ממכר לדעתי, אבל גם קל יותר להפסיק כשרוצים, ומה שטוב בהן זה שלא צריך לדאוג, כי הן הרבה יותר בטוחות מסיגריות רגילות. כולם יודעים את זה. גם אין להן שום ריח שנדבק בבגדים ובאצבעות כמו בסיגריות רגילות. האלקטרוניות גם לא יקרות כל כך, ואפשר להשיג אותן בקלות ולהסתובב איתן בכיס בלי שישימו לב. אני נהנה מזה ולא חושב להפסיק".
שירה כסלו: המחקר מראה שעד גיל 18 שניים משלושה מעשנים יתמכרו. מספיק שצעיר יתנסה בעישון עשרים פעמים עד גיל 24 כדי להתמכר. לכן חברות הטבק ממקדות את מרב המאמצים שלהן עד גיל 24. החברות משתכללות ומתאימות את המוצרים לקהל היעד, אבל בני הנוער עצמם לא מבינים את הסכנה שבזה"
ומה אומרים על זה ההורים שלך?
"ההורים שלי לא יודעים שאני מעשן וייפ. אני לא מעשן בבית אף פעם, רק עם חברים, ואני בטוח שהצלחתי להסתיר את זה מהם וגם מהמורים, כי בינתיים לא אמרו לי כלום על זה. ברור לי שהם חושבים שזה לא בריא, אז אני שומר את זה בסוד, רק ביני ובין החברים שגם מעשנים. אני נהנה לעשן ואני אמשיך לעשן, לא משנה מה יגידו המבוגרים".
גם ע', אולפניסטית בת 17 מהמרכז, התחילה לעשן בגלל השפעה חברתית: "התחלתי עם זה מתוך סקרנות. ראיתי בני משפחה וחברים שמעשנים וניסיתי בקטנה, ומשם זה התקדם ונמשך והפך להרגל קבוע".
היא מאמינה שסיגריות אלקטרוניות מזיקות פחות מסיגריות רגילות, אבל בטוחה שהן גם הרבה יותר ממכרות: "זה טריקי, כי הסיגריות האלקטרוניות הרבה יותר נגישות. אפשר לקחת אותן בכיס ואפשר לעשן אותן גם במקומות סגורים בלי לצאת החוצה כמו בסיגריות רגילות, אז בתכלס הן הרבה יותר זמינות מסיגריות רגילות, מה שהופך את העישון שלהן למשהו שעושים כל הזמן".
אף שהיא מוציא בערך 300 שקלים לחודש על הסיגריות שלה, בטעם מלון, אם אתם שואלים, היא אינה מתכוונת להפסיק לעשן, לפחות לא בקרוב. במקרה שלה ההורים דווקא יודעים שהיא מעשנת, אבל מאחר שהם בעצמם מעשנים, הם אינם כועסים עליה אלא רק "מנסים להזהיר אותי כי הם לא רוצים שגם אני אתמכר". ויש לה גם עצה למי שמפחד להתמכר: "כדי שלא להתמכר אפשר לעשות הפסקות, לדוגמה חודש לעשן וחודשיים להפסיק או לא לעשן כשאתה לבד. אני ניסיתי והצלחתי".
"בשימוש בסיגריות, רגילות ואלקטרוניות, יש שני סוגי בעיות", מסבירה כסלו, "קודם כול, הן גורמות להתמכרות, שזו התנהגות מגבילה. אדם שמשתמש בסיגריה צריך להוציא על זה כסף, והוא חייב את זה, זה לא בשליטתו. מלבד ההתמכרות יש גם בעיה של נזק לבריאות לטווח הקצר ולטווח הארוך.
"שלושים-ארבעים שנה אחרי שאדם התחיל לעשן הוא צפוי להיפגע משבץ או מסרטן. לפי הסטטיסטיקה, כל מעשן שני ימות בטרם עת, ואנחנו יודעים לומר שעישון קבוע מפחית כעשר שנים מתוחלת החיים. מלבד זה יש גם נזקים לטווח הקצר שעליהם מדברים פחות, ואלו נזקים מעוררי דאגה: לפי מחקרים, ההתמכרות 'תופסת' תאים במוח של בני הנוער. במקום שאותם תאים יתמחו במגוון מיומנויות, המוח 'נתפס' לניקוטין. יש פה נזק מיידי. לא נזק שיקרה בעתיד אלא נזק שקורה עכשיו, בהווה".
"הנוער וגם ההורים לא מבינים את הסכנה. אם אני כנערה לקחתי שאיפה אחת מסיגריה רגילה והבנתי שזה לא בשבילי, פה זה כמעט בלתי אפשרי. הסיגריה האלקטרונית טעימה, ואין לה התחלה וסוף. אתה יכול ממנה לשאוף ברצף בלי שהיא נכבית אחרי כמה שאיפות. לכן המעבר מהתנסות להתמכרות חלק ומהיר.
"חברת ג'ול נתבעה על כך. הם חשבו שהם מציעים למעשנים חלופה נטולת ניקוטין, אבל גם כשהם ראו את נתוני המכירות והבינו שזה תפס חזק דווקא את בני הנוער, הם לא עצרו. בהמשך הם נתבעו בארצות הברית והחליטו עסקית להפסיק לשווק גם בארץ".
לאחרונה דווח שיצרנית הסיגריות האלקטרוניות ג'ול תשלם 1.2 מיליארד דולר (!) על חלקה במגפת העישון בנוער בארצות הברית כדי ליישב כעשרת אלפים תביעות משפטיות שהוגשו נגדה בטענה שהחברה שימשה זרז למגפת העישון בקרב ילדים ובני נוער בארצות הברית.
שירה כסלו: "שלושים-ארבעים שנה אחרי שאדם התחיל לעשן הוא צפוי להיפגע משבץ או מסרטן. לפי הסטטיסטיקה, כל מעשן שני ימות בטרם עת, ואנחנו יודעים לומר שעישון קבוע מפחית כעשר שנים מתוחלת החיים"
שלושים מיליון שקלים על פרסום
במרבית מדינות העולם משרד הבריאות ומשרד האוצר הם הגופים שעוסקים במניעת עישון, אבל הם מתמודדים עם תעשייה חזקה מאוד שמגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה ומפעילה לוביסטים בבתי המחוקקים. רק כדי לשבר את האוזן, במהלך שנת 2019 השקיעו חברות הטבק והניקוטין בישראל 36.7 מיליון שקלים בפרסומות, בחסויות ובקידום מכירות, וזאת אף שהחוק הישראלי אוסר כמעט על כל צורה של פרסום מוצרי עישון.
אם כן, איך אפשר לנצח? "למנוע מראש קל יותר מלטפל בהתמכרות אחרי שהיא כבר קרתה, שזה קשה בהרבה", אומרת כסלו וממליצה להורים ללמוד יותר על המוצרים האלו: "כדאי להיכנס לאתרים של משרד הבריאות או המיזם למיגור העישון ולקרוא יותר על המוצרים הללו. אחרי זה כדאי לנהל שיחה עם הילד או בן הנוער ולתת לו מידע מהימן.
"אני אומרת להורים: תשאלו את הילדים שלכם אם החברים שלהם מעשנים, ותתפלאו על התשובות שתשמעו. אם אתם יכולים להיכנס לכל פיצוצייה ולבקש סיגריה אלקטרונית, גם הם יכולים. אחד הדברים המדהימים הוא שאפילו בלי לעשן הריח של הסיגריה האלקטרונית מתפשט לכל הכיוונים. מספיק לפתוח את הקופסה. למוצר הזה יש ריח מתוק, ולכן אם הילד לא אוכל פירות ובכל זאת יש לו ריח כזה, זה עלול להיות מהסיגריות.
"המדינה צריכה להגביר רגולציה על המוצרים הללו", מוסיפה כסלו, "למשל להגביל את מכירת הטעמים. אין שום סיבה שמוצר שמזיק לבריאות יהיה בטעמים מפתים כל כך. צריך גם להגביל את מספר נקודות המכירה, אין הצדקה שסיגריות אלקטרוניות נמכרות בכל פיצוצייה, ואם אפשר, לאסור את הסיגריות האלקטרוניות לגמרי, ולטווח הארוך ליצור דור ללא עישון. יש כבר שלושים וחמש מדינות בעולם שהחליטו לאסור מכירה של סיגריות אלקטרוניות או לצמצם את נקודות המכירה לחנויות ייעודיות בלבד.
"יש ילדים שחושבים שזה פחות מזיק, חלק אפילו לא יודעים שזה מזיק בכלל. כששאלנו אם הם יודעים מה יותר מסוכן, גילינו שהם לא יודעים. הלחץ החברתי הוא הגורם הדומיננטי שגורם להתחיל לעשן. לכן כאסטרטגיה אנחנו אומרים: בואו לא נשאיר את הפיתוי הזה בפני הילדים. זה ממש כמו לשים מכשול לפני עיוור.
"לצערי כבר שומעים על עישון בבתי ספר יסודיים, על תלמידים בכיתות ה'–ו' שמתחילים להתנסות. הסיגריה האלקטרונית זמינה ואטרקטיבית, ולא מבינים כמה זה מסוכן וממכר. קשה להבין מתי אתה מכור. מדינת ישראל מקבלת ציון נכשל במאבק בעישון ובהגנה על דור העתיד. למרות החוק שאוסר למכור מוצרי עישון לקטינים, אין על כך פיקוח. בני נוער רוכשים סיגריות ויתר מוצרי עישון בשיעורים גבוהים יותר מאי-פעם. הנתונים צריכים להדיד שינה מעיניהם של ראשי מערכת הבריאות ושל המחוקקים".
