הרקדנית של מנגלה
"שווה לנסוע עד סן דייגו כדי לפגוש כזו אישיות: ד"ר אידית איגר, ניצולת שואה בת 95, 'הרקדנית של ד"ר מנגלה', היא פסיכולוגית נערצת בארצות הברית שמלמדת את הדור האמריקאי הצעיר – עם המון הומור וישירות – איך לצמוח מתוך משברים. כבר בשאלה הראשונה היא לימדה אותי משהו… הנה ריאיון ראשון שלה לטלוויזיה בישראל", מתוך הערוץ של סיון רהב מאיר, שגם מראיינת את ד"ר אידית. אורך: 9:05. בעברית.
לינק ליוטיוב: הפסיכולוגית ניצולת השואה – מדברת
נקודה לדיון בכיתה ובסניף: מה אתם חושבים על הקשיים שלכם, של דור ה-Z, כאשר אתם נחשפים לקשיים של ד"ר אידית איגר? האם אפשר בכלל להגדיר את הפער הזה?
אל תשליכני
מקרה מחריד של התעללות מטפלת זרה בקשישה. בחדרון קטן במקלט בתל אביב, בחושך מוחלט ובלי שהיא מסוגלת לתקשר עם סביבתה, נמצאה קשישה בת 83 על ידי שכן שעבר שם במקרה והזעיק את המשטרה (כאן). בלתי נתפס. אורך: 2:44. בעברית.
לינק ליוטיוב: אכזריות בלתי נתפסת: תיעוד – המקלט בו הוחזקה הקשישה בת ה-83
נקודה לדיון בכיתה ובסניף: האם יצא לכם לחשוב פעם איך ייראו החיים שלכם כשתהיו זקנים אף שכרגע זה נראה לכם כמו משהו שיגיע בעוד מיליון שנה?
רגע קטן רק בשבילה
סיפור נדיר ומרגש על הראי"ה קוק זצ"ל מפי החוקר ומורה הדרך אלידע בר שאול. לצד כל המפעלים הכבירים והכלליים של הרב קוק הקרינה דמותו העדינה והחמה על אנשים שהיו זקוקים לו בסביבתו. תקוה זליגר היא אחת מהן. ילדה יתומה בת 4 שרק הייתה צריכה את ברכתו בזמן מיוחד וקדוש, רגע לפני כניסת יום הכיפורים. סיפורה של תקוה רק התחיל בביתו של הרב בירושלים והשפיע עליה עוד שנים רבות (מתוך רגע של חכמה). אורך: 6:23. בעברית.
לינק ליוטיוב: רגע קטן, רק בשבילה | אלידע בר שאול בסיפור נדיר על הרב קוק זצ"ל
נקודה לדיון בכיתה ובסניף: תחשבו רגע, כמה עוד אנשים אתם מכירים בסביבתכם הקרובה שההתנהגות המדהימה והאנושית וגם הרגישות המיוחדת הזו יכולה להתאים להם?
הזוי כמו שזה נשמע
יכול להיות שאתם חושבים אחרת, וזה לגמרי בסדר, ובכל זאת שווה לצפות בסרטון הזה, שמציג לנו זווית נוספת על כל העניין הפרוגרסיבי. עשוי נהדר. אורך: 7:20. אנגלית עם תרגום.
לינק ליוטיוב: סרטון חזק להבנת "ההתנהגות הפרוגרסיבית"
קטנה לסיום
אתם לא באמת אוהבים מונדיאל, אתם רק רוצים להרגיש שייכים
אלון לא אוהב כדורגל, וגם החברים שלו לא. אבל פעם בארבע שנים קורה דבר מוזר: אנשים שלא מביעים עניין במשחק בימים כתיקונם מתחילים לדבר כמו אוהדים שרופים ועוצרים את החיים בשביל לצפות בשידורים החיים. למה זה קורה, והאם הם בעצם לא באמת אוהבים את המונדיאל? (כאן) אורך: 2:09. בעברית.
לינק ליוטיוב: אתם לא באמת אוהבים מונדיאל, אתם רק רוצים להרגיש שייכים
נקודה לדיון בכיתה ובסניף: עד כמה התחברתם לטענה בסרטון? עד כמה אתם מנווטים את החיים שלכם בהתאם לטענה שנאמרה בו?
ראיתם סרטון ייחודי שיעניין את כולם? מוזמנים לשלוח קישור למייל:
