כותרות חמות :

מי זוכר את הפסטיגל?
מי זוכר את הפסטיגל?

מי זוכר את הפסטיגל?

הפקות חנוכה ערכיות הפכו לדבר הבא לא רק בקרב דתיים * גדליה הלך לרחרח קצת איך הולך השת"פ החם של חבורת אנדרדוס עם צמד הילדים אסי ויהונתן. נראה שהשידוך הולך לא רע

לראשונה: אנדרדוס ואסי ויהונתן מתגבשים בהצגה חדשה ומציבים רף צחוק חדש, ולא רק למגזר.

היו זמנים שהייתי נהנה לספר כאן שהצגות החנוכה 'של הדתיים' נותנות פייט לפסטיגל. הכותרת הקבועה: "הפסטיגל, מאחוריך". היום נדמה שנקודת הייחוס הזאת התייתרה, והצגות חנוכה 'של הדתיים' הפכו לדבר חם בפני עצמו, המושך אליו קהל עצום. השנה, כשיצאה לאוויר העולם הבשורה על ההצגה החדשה 'הרפתקאות האביר פומפדור', בתוך חצי שעה עד שעות אחדות נגמרו הכרטיסים בכמה מקומות.

"אז פתחנו הצגות נוספות בלוח למרות שלא תכננו", מספר השחקן יהונתן רוזנהק ומנסה לנתח את התופעה בעיניים פעורות מהפתעה. "הציבור שרוצה את זה הוא לאו דווקא דתי", הוא מסביר. "יש צימאון להצגות ערכיות, וזאת אגב תפיסת העולם שלי, שאומרת שככל שניצור יותר הצגות ערכיות, ירצו את זה יותר.

"אלו הורים שפשוט חשוב להם מה הילדים שלהם רואים. שהצגות ותוכן לא יהיו רק בייביסיטר לילדים אלא שהם יצאו אחרי צפייה בתוכן עם ערכים בלב ולא רק עם הוואו של איך שזה נראה. כמובן, יופי ויזואלי ויופי ווקאלי זה מדהים, ואני מאוד אוהב את זה, אבל הדגל כיוצר הוא לפני הכול ליצור לילדים תרבות איכותית, ערכית".

זה בא לידי ביטוי בשיקולי העריכה?

"בוודאי", מגלה יהונתן. "בחדר החזרות נפלו הרבה קטעים, כי יש דברים חשובים יותר מלהצחיק. אנחנו אוהבים להצחיק, ויש גם רמיזות לקהל ההורים בהצגה, אבל לא צריך להוריד את הרמה. לא כל מה שמצחיק אנחנו עושים".

 

כישרונות-על מגזריים

מעבר לכמיהה לערכים שגם נראים ונשמעים מהמם על הבמה, אפשר להבין את הביקוש לכרטיסים למופע החדש. אחרי שנתיים שבהן לא הוציאה חבורת אנדרדוס הצגה חדשה בחנוכה, זה קורה ובענק, בשיתוף פעולה מפתיע בדמותם של אסי צובל ויהונתן רוזנהק, שחקנים מוכרים בעולם הילדים, בערוץ מאיר ובכלל.

"אנחנו ואנדרדוס חברים טובים וקולגות לא מעט שנים", מגלה יהונתן איך נוצר שיתוף הפעולה. "אנדרדוס הצטלמו איתנו בכל מיני תוכניות, אנחנו חברים טובים, ואמרנו לא מעט פעמים שנעשה הצגה ביחד. השנה זה קרה סוף סוף".

"'הרפתקאות האביר פומפדור' זאת הצגה לילדים ולכל המשפחה", אומר אשר בן אבו, אנדרדוסי מיתולוגי אבל גם מוזיקאי וסטנדאפיסט בפני עצמו. "סיפור קלסי: גיבור שכל העולם תלוי בו והוא מתבקש להציל אותו תוך כדי התמודדות עם פחדיו. ובפרטים: סיפורו של ספרן פחדן שיום אחד הדמויות מהספרים שהוא מכיר יוצאות מהספרים ויוצרות בלגן בחייו.

"את שירז המכשף מגלם יהונתן, את האביר פומפדור אני מגלם, נדב נווה הוא הספרן, ומתן ויאיר הם שני סוכנים שתפקידם לתפוס יצורים שבורחים מאגדות".

איך ניגשים לכתוב סיפור כזה?

"את הסיפור כתבנו אחרי תהליך ארוך של סיעור מוחות שארך חודשים רבים עד שהסיפור התגבש לכדי עלילה", מספר בן אבו. "כשהייתה לנו עלילה כללית ביד ניגשנו לבמאי אורי אומנותי, שאיתו אנחנו עובדים על הצגות כבר כמה שנים. הוא נתן את האימפקט שלו, ויצאנו לדרך.

"אורי פעל גם עם אנשי המקצוע האחרים בכל הנוגע לתפאורה, תלבושות, מוזיקה, כוראוגרפיה. מגוון חבר'ה מהשורה הראשונה בתחומם בארץ. החזרה הגנרלית כבר נעשתה, והשבוע נציג בע"ה בקצרין את ההצגה הראשונה מעשרות ההצגות, שיימשכו עד אחרי חנוכה".

 

מעכשיו ברצינות

מתברר שלא פשוט לעשות חזרות להצגה כשכל כך הרבה כישרון קומי מתנקז לבמה אחת. יונתן משתף: "זה שאורי הבמאי הצליח לסיים את ההפקה בטוב, זה מדהים. חצי דקה אולי הצלחנו להיות רציניים. בחזרות כל הזמן עפו פאנצ'ים או שמשהו מצחיק קרה. אבל בשורה התחתונה, כולנו אנשים מנוסים וידענו שתעלה הפקה מקצועית. ב"ה עשינו כמיטב יכולתנו, וזה מה שקרה. אין ספק, אלו היו חודשיים מהמצחיקים בחיי".

ספר לי על מפגש הפסגה.

"שיתוף פעולה כזה, בעיניי, זה כמו חתונה. מאוד מצחיקה. מעבר להיכרות המוקדמת אנחנו שני גופים שעובדים כל אחד בדרכו. לכל אחד יש דינמיקה משלו, ומה שהיה כאן בעבודה היה התאהבות; לחבר'ה האלה יש שנינויות פנימיות, ולא אגזים אם אומר שבהתחלה הרגשתי שלידם אני מצחיק כמו פיתה. יש להם שפה משל עצמם.

"לאחר מכן הגיע שלב 'החיים עצמם', מה שנקרא. חודשיים של חזרות יומיומיות עם בן אדם שנהיה קרוב אליך יותר מאשתך, זאת דינמיקה אחרת. בחלק האחרון של החזרות וההפקה זה כבר כמו מכונה משומנת. אתה יודע בדיוק מה הולך להיות. אתה מכיר את החבר'ה היטב".

היה קל יותר או קשה יותר מעוד הצגת ילדים שלכם בצמד?

"גם וגם. בכנות, זאת הרפתקה שאני ממש שמח עליה. עכשיו הכרתי אותם יותר כאומנים, כבני אדם. באמצע יש לאחד לידה, לאחר מופע משלו, כל אחד והחיים האישיים שלו. להכיר מקרוב ולהפוך לחברים קרובים יותר זה יקר מפז. אתה מגלה אנשים, וזה הרבה מעבר לאומנות. זאת חוויה מכל הבחינות, גם אנושית וגם אומנותית, ובע"ה נמשיך הלאה בעוד הצגות".

מסר לסיום?

"אני רוצה למסור דרישת שלום למשפחה שלי, ככה הם אולי יזכרו שאני קיים. חנוכה כזה עוד לא היה. אני תולה תמונות שלי מעל המיטות של הילדים, שיזכרו מי זה אבא. אבא אוהב אתכם, ילדיי המתוקים. בעוד חודש נתראה".

 

יונתן רוזנהק: "אולי חצי דקה הצלחנו להיות רציניים. בחזרות כל הזמן עפו פאנצ'ים או שמשהו מצחיק קרה. אבל בשורה התחתונה, כולנו אנשים מנוסים וידענו שתעלה הפקה מקצועית. ב"ה עשינו כמיטב יכולתנו, וזה מה שקרה. אין ספק, אלו היו חודשיים מהמצחיקים בחיי"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן