ד"ר מנוחה כהן אמיר, ראש החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת אפרתה
תנועות הנוער הדתיות מציינות בשבועות הללו את חודש הארגון. האירוע תמיד משמח ובעיקר מזכיר לכולנו את הימים שהיינו קצת יותר צעירים ונלהבים ויחד חלמנו שנצליח לתקן את העולם. תנועות הנוער מצליחות להציב בלב העשייה את הערכים, את הציונות ואהבת הארץ, וכל הורה שילדיו משתתפים בפעילות התנועה שמח בה ומרגיש כי עוד נמשכת השלשלת.
אלא שהשמחה נפגמת כשאנו בוחנים את הנתונים על השתתפות תלמידי ישראל בפעילות תנועות הנוער. לפי נתוני משרד החינוך, רק 42% מתלמידי החמ"ד פעילים בתנועות הנוער! מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם לפני כשנתיים נתונים שלפיהם רק כשליש מכלל התלמידים בגילים הרלוונטיים בכל מערכת החינוך משתתפים בפעילויות תנועות הנוער.
מה שחשוב יותר הוא כי על פי נתוני הרשות הארצית למחקר והערכה במשרד החינוך, דווקא בקרב האוכלוסיות המוחלשות משתתפים פחות ופחות ילדים בפעילות התנועות, וככל שתלמיד בא ממשפחה שרמתה החברתית-כלכלית גבוהה יותר, כך עולה הסיכוי שיהיה חבר בתנועת נוער.
מרבית חניכי תנועות הנוער לומדים בבתי ספר שרמתם החברתית-כלכלית גבוהה או בינונית; כמחצית מחניכי תנועות הנוער (46%) מהחניכים לומדים בבתי ספר שרמתם החברתית-כלכלית גבוהה; 33% מהחניכים לומדים בבתי ספר שרמתם החברתית-כלכלית בינונית, ו-21% מהחניכים לומדים בבתי ספר שרמתם החברתית-כלכלית נמוכה. אם כן, כי דווקא בקרב אוכלוסיות הזקוקות יותר לתנועות הנוער שיעור ההשתתפות נמוך יותר.
על פי נתוני הרשות הארצית למחקר והערכה במשרד החינוך, דווקא בקרב האוכלוסיות המוחלשות משתתפים פחות ופחות ילדים בפעילות התנועות, וככל שתלמיד בא ממשפחה שרמתה החברתית-כלכלית גבוהה יותר, כך עולה הסיכוי שיהיה חבר בתנועת נוער
חברות בתנועת הנוער יכולה גם לחלץ ילדים ממציאות כלכלית קשה. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת רייכמן וביקש לאתר את המיומנויות הנדרשות למקצועות ההיי-טק גילה ש-77% מעובדי הענף בישראל השתתפו בפעילות תנועות נוער וחוגים, כלומר בחינוך הבלתי פורמלי. הם גילו כי הכישורים הנדרשים לעבודה בהיי-טק הם יכולות מנהיגות, קבלת החלטות ועבודה בצוות, בדיוק המיומנויות שרוכשים צעירים שמשתתפים בעשייה של תנועות הנוער.
מה בידינו לעשות? תנועות הנוער צריכות להעמיק עוד את העשייה והפעילות באזורים מוחלשים. על עוד ועוד מהחניכים הבוגרים לקבל אחריות ולצאת להדרכת-חוץ בשכונות ובערים שבהן הם נדרשים. יש לחשוב כיצד לחזק את הקשר בין בתי הספר לתנועות הנוער ולוודא כי המורים מעודדים את התלמידים להיות פעילים בתנועה, ובעיקר לראות בהבאת עוד ועוד ילדים לתנועה משימה לאומית.
זה כרוך בשינוי תודעה, זה כרוך במשאבים וזה כרוך בשילוב כוחות, אבל אין לנו הרבה ברירה, כי ילד שגדל מחוץ למסגרת חברתית הוא מסוגר יותר, בעל מסוגלות פחותה ולעיתים אף חשוף יותר לדיכאון, לבדידות ולקשיים נוספים.
דווקא בשבתות שבהן אנו מצדיעים לבני עקיבא, לעזרא, לאריאל ולצופים הדתיים נזכור גם את מי שלא נמצא סביב לכתובת האש ולא נמנה במפקד. נזכיר לעצמנו כי יותר מחצי מהילדים בחינוך הדתי לא ילבשו את חולצת התנועה ולא 'יעלו שבט' השבת וכי עלינו מוטלת החובה להביא אותם ולהכניס אותם למעגל החברתי החשוב כל כך של התנועה.
אם כל אחד ואחת יראו בזה משימה שלהם, מהמזכ"ל ועד אחרון החניכים, נעשה וגם נצליח. עלה נעלה!
Lead:
