מה מצב המניין בקטר?

משה ניסנבוים

תמונה אחת של הרב אלי חיטריק חבוש בכובע ולבוש בחולצה לבנה וצופה במשחק של אנגלייה נגד ארצות הברית, שאותה הוא מעודד, העלתה את הסוגיה המרתקת של הזווית היהודית, המדוברת פחות במונדיאל 2022 בקטר. אחת לארבע שנים אלפי יהודים באים מכל קצוות העולם לאירוע שאין עוד כדוגמתו, ויש להם צרכים בכמה מישורים: אוכל כשר, תפילות, שבת ועוד.

בשיחה מיוחדת עם הרב מנדי חיטריק, ממש אחרי שהוא נוחת מטיסה בטורקייה, שבה הוא פועל בקהילה היהודית בימים של שגרה, הוא מספר על הפעילות שלהם. הבן שלו, הרב אלי חיטריק, נמצא גם הוא בקטר, יחד הם מנסים לעזור לכל יהודי שזקוק לסיוע בהקשר היהודי.

הרב חיטריק נולד בצפת ומשמש בטורקייה שליח חב"ד עם אשתו חיה. הוא דובר שבע שפות, שאחת מהן היא לדינו, וממונה מטעם רבנות טורקייה על כשרות המוצרים המיוצרים במקום ומיוצאים לישראל וגם על האוכל הכשר שמקבלים הנוסעים בחברת התעופה טורקיש איירלינס. האוכל מתבשל במטבח הקהילה היהודית, וכל ההכנסות קודש לנצרכי הקהילה.

"יש בארגון רבנים מכל קצוות הקשת הדתית – חרדים, דתיים, אשכנזים, ספרדים, ליטאים ועוד. רוב הרבנים חב"דניקים. אנחנו מנסים לתת צביון יהודי ופתרונות מבחינת ההלכה והכשרות כדי לעזור בכל תחומי החיים היהודיים במדינות האסלאם: שימור בתי עלמין יהודיים, דיפלומטיה מול השלטונות לחיזוק היהדות, עזרה לרבנים ולתושבים בכל מה שצריך"

סירים ושערים

לפי הערכות, יותר מ-10,000 יהודים דתיים מישראל ומהעולם צפויים להגיע לדוחה הבירה, אולם ארגונים יהודיים מתלוננים שאף שהובטח להם שתתאפשר מכירה של מזון כשר מבושל, קטר, מדינה שמממנת את חמאס, אינה מאפשרת זאת.

נוסף על כך דווח בעיתון ג'רוזלם פוסט שקטר הפירה הבטחה לאפשר מנייני תפילה בדוחה במהלך המשחקים בטענה שהיא אינה יכולה לאבטח סוג פעילות זה, ואסרה אותה לחלוטין. לדברי מקור אחר, כמה יהודים אמריקאים תכננו להגיע בקבוצה גדולה אך ביטלו את הגעתם מכיוון שחששו שלא ירגישו בטוחים ושלא יהיה להם די אוכל.

אלא שהרב חיטריק צייץ אחרת בחשבון הטוויטר שלו: "בדיוק סיימתי להכין את המטבח הכשר הראשון בדוחה", ופרסם תמונות של בייגל ומעדנים יהודיים אחרים. הוא מספר על הפעילות שלו בקטר ובכלל במדינות המוסלמיות: "יש חמישים וחמישה רבנים שחברים באיגוד הרבנים בארצות האסלאם: באוזבקיסטן, בקזחסטן, באזרבייג'ן ובקירגיסטן, במרוקו ובתוניסיה, בניגריה ובאוגנדה, בקוסובו ובאלבניה, ויש גם בצפון קפריסין, בנסיכויות המפרץ, באיראן ובאלכסנדרייה שבמצרים ועוד". את כל הפעילות מכווין הרב הראשי יצחק יוסף.

"יש בארגון רבנים מכל קצוות הקשת הדתית – חרדים, דתיים, אשכנזים, ספרדים, ליטאים ועוד. רוב הרבנים חב"דניקים. אנחנו מנסים לתת צביון יהודי ופתרונות מבחינת ההלכה והכשרות כדי לעזור בכל תחומי החיים היהודיים במדינות האסלאם: שימור בתי עלמין יהודיים, דיפלומטיה מול השלטונות לחיזוק היהדות, עזרה לרבנים ולתושבים בכל מה שצריך.

"בקטר עצמה יש מעט יהודים. אין בית כנסת ואין אוכל כשר, כי אין לזה הרבה ביקוש מצד היהודים שגרים במקום. נמכרים בסופרמרקטים בקטר מוצרים כשרים, אבל אין בשר כשר.

"לגבי המונדיאל, אין אוכל מבושל כי שום משקיע יהודי לא פתח פה מסעדה, ולכן אין בשר כשר. כדי לעזור ליהודים שמחפשים כאן אוכל כשר קיבלנו מטעם השלטונות מקום לאפות בו פת ישראל למהדרין בפיקוח ובכשרות שלנו. בהתחלה הכנו מאה כריכים, אבל הביקוש גבוה. לצערנו הכריכים שאנחנו מכינים צמחוניים, כי אין אפשרות לייבא בשר, והכול נעשה בדקה התשעים. למרות זאת לקראת שבת למשל הכנו חלות, שאחרת אי אפשר למצוא, וגם כריכים מזינים.

"לגבי התפילות, אני למשל התפללתי עם הבן שלי במסגד, וקיבלו אותנו יפה. אומנם אין בית כנסת, אבל לא עושים פה בעיות ליהודים. היו תקריות עם ישראלים, ובהם אנשי תקשורת, אבל מבחינת הדת אין בעיה. לכן אנחנו משתדלים לעודד ולחזק את הפעילות היהודית במקום. הסכמי אברהם יצרו שינוי תודעתי ברחוב המוסלמי, אבל החיים היהודיים נמשכו תמיד ברוב מדינות האסלאם. יש קהילות יהודיות בשש עשרה מדינות מוסלמיות בעולם"

"הייתי בשבוע שעבר בדוחה, והכשרנו מטבח במתחם של קטר איירליינס. ביום בשישי הזמנו יותר מ-3,000 חלות, והן יימכרו ליהודים שנמצאים שם. יהיו גם בייגל, לחם וכמה ממרחים וירקות. אנחנו מכינים מחומרי הגלם אוכל משביע ומזמין ומנסים להגדיל את התפריט כמה שיותר, ולכן יש בו גם מאכלים מבושלים שנמצאים בתוך המאפים. פתחנו גם חשבון באינסטגרם שבו צילמנו את כל המוצרים הכשרים שאפשר למצוא בסופרמרקטים בקטר, ויש יותר ממאה כאלה.

"משמח לראות שקטר, שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ואין בה קהילה יהודית, אכפת לה שתהיה ליהודים אפשרות לאכול כשר. יחס שלטונות קטר מצוין. אני והבן שלי קיבלנו ויזות VIP במהירות, מתייחסים אלינו בכבוד גדול ונותנים את כל הסיוע שאנחנו צריכים.

"לגבי התפילות, אני למשל התפללתי עם הבן שלי במסגד, וקיבלו אותנו יפה. אומנם אין בית כנסת, אבל לא עושים פה בעיות ליהודים. היו תקריות עם ישראלים, ובהם אנשי תקשורת, אבל מבחינת הדת אין בעיה. לכן אנחנו משתדלים לעודד ולחזק את הפעילות היהודית במקום.

"הקהילות באיראן ובטורקייה קיימות יותר מ-2,700 שנים. בטורקייה למשל יש כיום יותר משנים עשר אלף יהודים. באזרבייג'ן יותר משלושים אלף יהודים. אנחנו חלק ממרקם החיים במדינות רבות. הסכמי אברהם יצרו שינוי תודעתי ברחוב המוסלמי, אבל החיים היהודיים נמשכו תמיד ברוב מדינות האסלאם. יש קהילות יהודיות בשש עשרה מדינות מוסלמיות בעולם. הסכמי אברהם חשובים, אבל כדי להגיע לנורמליזציה עם ישראל צריך לנרמל את החיים היהודיים במדינות האסלאם וצריך להבליט אותם", הוא מסכם.

דוגמה בולטת לדבריו של הרב חיטריק היא הקהילה בדובאי, שעד הסכמי השלום פעלה במחתרת. בארגון דאגו בזמנו לדברים הכי בסיסיים מבחינה יהודית, כמו מקווה כשר לטבילת נשים, כי יש במדינה הרבה משפחות של אנשי עסקים, בית כנסת בווילה של אחד מאנשי העסקים היהודיים וקייטרינג צמחוני כשר. היום כמובן המצב כבר שונה לחלוטין.

ואכן, השר לענייני סובלנות בדובאי סיפר שבקרוב יוקם שם מבנה, 'המרכז האברהמי', שבו יתכנסו יחד כלל הדתות השמיות. במרכז יוקמו כנסייה, מסגד ובית כנסת, וכן מבני תפילה לדתות אחרות. לדבריו, "זה הולך להיות המרכז הגדול של כל מי ששואפים לקדם הצלת נפשות ויצירת עתיד, ביטחון ושלום. יש כאן משהו אותנטי שלא היה בעבר".

אומנם במהלך המאה העשרים עזבו היהודים את המדינות המוסלמיות, אך כעת בפעם הראשונה אחרי חמש מאות שנה נוצרת בדובאי קהילה יהודית אורגנית חדשה לגמרי במדינה מוסלמית. חברי הקהילה יהודית שם באו מדרום אפריקה, מאירופה, מארצות הברית ועוד, והילדים שלהם לומדים במוסדות חינוך בריטיים ואחרים.

שלושה ישראלים ביקרו במוזאון שיח' פייסל שבעיר דוחה והופתעו לגלות בו חדר ובו עשרות פריטי יודאיקה שהגיעו לקטר מעיראק ומתימן. על השלט בכניסה לחדר כתוב בערבית "חפצי קודש של היהודים"

 

ספרי תורה וחפצי יודאיקה נדירים

במוזאון שיח' פייסל בדוחה, מוזאון של משפחת אל-ת'אני, שליטי קטר, מוצג הרכוש של משפחת האמיר לדורותיה, מתלבושות וכלי מטבח ועד המכוניות שליוו את המשפחה, המטוס של המשפחה, והיאכטה המלכותית. בעבר ביקרו במקום שלושה ישראלים שהגיעו בכלל לכנס הבורסות בקטר. כשביקרו במוזאון הופתעו לגלות בו חדר ובו עשרות פריטי יודאיקה שהגיעו לקטר מעיראק ומתימן. על השלט בכניסה לחדר כתוב בערבית "חפצי קודש של היהודים". במהלך כל הסיור היו שלושתם המבקרים היחידים במקום.

כך סיפרו המבקרים המופתעים: "יש שם שני ספרי תורה, אחד סגור ואחד פתוח בעשרת הדיברות. נוסף על כך מוצגים שם מגילת אסתר, חומשים, סידורים, מחזורים, פמוטים, חנוכיות, מנורה, פרוכות של ארון קודש וגם אגרטל עם ציור של הרמב"ם".