נצ"מ יגאל עזרא משרת במשטרה כבר שלושים שנה כמעט, אבל בימים אלו הוא מתמודד עם מה אחד האתגרים הקשים של המדינה בשנים האחרונות: העבריינות הגוברת בציבור הערבי. עזרא (55), תושב חולון, אב לשלושה וסב לנכד, הוא ראש מחלקת סיכול פשיעה באגף סי"ף – האגף לסיכול פשיעה בחברה הערבית. האגף הוקם לפני יותר משנה בהחלטת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו והשר לביטחון הפנים באותה עת אמיר אוחנה בעקבות מעשי האלימות הבלתי נגמרים במגזר.
באירוע הקמת היחידה הכריז ממלא מקום מפכ"ל המשטרה שהפשיעה במגזר הערבי היא הבעיה מספר אחת של משטרת ישראל. "גם נתניהו וגם בנט כראשי ממשלה הכריזו שהפשיעה בחברה הערבית היא אחת משלוש הבעיות המרכזיות של ישראל", מוסיף עזרא.
בשנת 2021 בוצעו מאה עשרים וחמישה מעשי רצח בחברה הערבית, וזו הייתה השנה הקטלנית ביותר בחברה הזאת מאז קום המדינה. בשנה שעברה פורסם ש-82% ממעשי הרצח בישראל נעשים בחברה הערבית, והנתונים הללו, נוסף על אירועי ירי בלתי פוסקים, שימוש באמצעי לחימה וזילות של חיי אדם גם כשזה נוגע לתחבורה – הביאו יחד להבנה שעל המשטרה להשקיע הרבה יותר בטיפול בתופעה המטרידה.
עד הקמת אגף סי"ף היה למפכ"ל עוזר בתפקיד שהוגדר יועץ לענייני ערבים, אולם אז הוחלט לבטל את התפקיד ובמקומו להקים אגף שלם שזה למעשה ייעודו: מלחמת חורמה בהפרת החוק במגזר הערבי. "זה נעשה גם בממדים הרכים מול הקהילה", מסביר עזרא. "כדוגמת פורום אימאמים ופעילות בבתי ספר, למשל בנושא זהירות בדרכים. יש לנו גם פורום ראשי רשויות ופורום חשיבה משותף, מיזמים קהילתיים ושיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים – כל מה שבסופו של דבר יגביר את אמון הציבור במשטרה".
"ראשי שלושת ארגוני הפשיעה שהזכרתי נמצאים מאחורי סורג ובריח. חלק מהבכירים בארגונים הללו ברחו מהארץ ומנהלים את העסקים שלהם מחו"ל. סוף סוף היד הארוכה של החוק מגיעה אליהם. עשרים מיליארד שקלים נתפסו, רכבי יוקרה נתפסו. סגרנו מוקדים של המרות כספים שעבדו עם ארגוני הפשע האלה"
חרירי, ג'רושי ואבו לטיף
"הציר השני של הפעילות שלנו הוא סיכול פשיעה ישיר. בשנה האחרונה אנחנו נאבקים ביתר שאת בשלושת ארגוני הפשיעה הערביים חרירי מאום אל-פחם, ג'רושי מרמלה ואבו לטיף מכפר ראמה שבגליל. אנחנו נאבקים בהברחות אמצעי לחימה ותופסים יותר אמצעי לחימה גם בגבולות וגם במעבדות לייצור נשק ביהודה ובשומרון.
"הצבנו לנו יעד עיקרי למנוע החזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים בקרב אזרחי ישראל. אחד מתפקידי האגף הוא למקד את תחנות המשטרה, את המרחבים ואת המחוזות למיניהם בסכסוכים המשפיעים והמרכזיים באזורם כדי לבנות תוכנית תקיפה וליצור רגיעה בסכסוכים המקומיים.
"אנחנו גם ממשיכים להקים תחנות משטרה ביישובים הערביים. שתים עשרה תחנות משטרה קמו בשלוש-ארבע השנים האחרונות בתוך היישובים הללו. לא לקחנו תחנה קיימת וחילקנו לשתיים אלא הוספנו תקנים, ונוסף על זה חיזקנו את התחנות שכבר פועלות, למשל בכפר כנא, במג'דל כרום ובתמרה. עכשיו אנחנו בונים תחנה בשגב שלום. את התחנה בכפר קאסם אנחנו עומדים להעביר למבנה קבע ראוי.
"המטרה מצד אחד היא ליצור הרתעה כלפי העבריינים כתוצאה מהנוכחות הגוברת שלנו בשטח, ומצד שני להנגיש את שירותי המשטרה לאזרחים הטובים ברחוב הערבי. זו בגדול מטרת האגף, שלרשותו כמעט שמונים תקנים.
"האגף עוסק גם בניו-מדיה. אנחנו מתרגמים כתבות לערבית ומוודאים שהמסרים שלנו יעלו ויקודמו ברשתות החברתיות בערבית. המדור פיתח בשנה האחרונה תשתית רשתית דיגיטלית שמטרתה שינוי השיח והלכי הרוח בחברה הערבית. המדור הוא גורם חשוב בתיווך עבודת המשטרה ביישובים הערביים. המטרה היא להנגיש את עבודת המשטרה לדוברי השפה הערבית באופן ישיר".
בפועל אחרי לא מעט שנות פעילות, התחושה, אם נשאל אזרח ממוצע, בטח בנגב ובגליל, היא שהמצב ממש לא בשליטה.
עזרא נזהר: "הקמת אגף כזה לוקחת זמן. לוקח זמן לבחור את האנשים המתאימים, לבנות תפיסת הפעלה, למקצע את האנשים שלנו. אני שמח לומר שהכוונו את משטרת ישראל לטפל בארגוני הפשיעה טוב יותר ונכון יותר, גם במבצע 'מסלול בטוח' שערכנו, שנועד להילחם בפשיעה הערבית, וגם בכלל.
"ראשי שלושת ארגוני הפשיעה שהזכרתי נמצאים מאחורי סורג ובריח. חלק מהבכירים בארגונים הללו ברחו מהארץ ומנהלים את העסקים שלהם מחו"ל. סוף סוף היד הארוכה של החוק מגיעה אליהם. עשרים מיליארד שקלים נתפסו, רכבי יוקרה נתפסו. סגרנו מוקדים של המרות כספים שעבדו עם ארגוני הפשע האלה".
הפרוטקשן עדיין משתולל. אנשים בגליל חשים ייאוש.
"אנחנו מצליחים להשפיע על האזרח שנסחט לבוא ולשתף פעולה. מדובר בעבודה שהיא לא רק חקירתית מסורתית אלא גם מודיעינית. למשל, אדם שנסחט במג'דל כרום הגיע לתחנת משטרה והגיש תלונה. העברנו את זה לטיפול היחידה הכלכלית, ויחידת להב 433 הציבה מארב ליד הבית של המתלונן. הגיעו לשם שני צעירים שנשכרו כדי לזרוק עליו מטען חבלה. הם לא שעו לקריאות המשטרה לעצור. אחד מהם נורה ונהרג, והשני נפצע.
"אנחנו מבצעים גם פעולות סיכול. מתחילת השנה האזרחית בוצעו יותר משישים סיכולים של ניסיונות רצח. זו פעילות סמויה, חכמה, טכנולוגית, שנועדה ליירט את העבריינים כשהם ברכב מצוידים בנשק ובכפפות רגע לפני ביצוע. האירוע החשוב ביותר בהקשר הזה היה בסביבות דיר אל-אסד, כשתפסנו מפגעים כאלה רגע לפני שלחצו על המתג והפעילו מטען חבלה על רכב שנסע לפניהם, רכב שנסע בו בין השאר ילד בן 14.
"עלינו ב-36% בתפיסת אמצעי לחימה. מתחילת השנה נתפסו קרוב לארבעת אלפים פריטי אמל"ח. אנחנו מצויים בעלייה ניכרת של 39% בהגשת כתבי אישום, כלומר יותר עבריינים נמצאים מאחורי סורג ובריח. הורדנו את מספר אירועי הירי ב-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אפשר לראות שכאשר אנחנו תופסים יותר כלי נשק, מצטמצם מספר אירועי הירי.
"רק בתקופה האחרונה נתפסו מאות כלי נשק שהוברחו מלבנון ומירדן, ואנחנו מבינים שזה המקור המרכזי של כניסת אמצעי לחימה לתוך החברה הערבית. רק בשבוע שעבר נתפסו מאות אלפי כדורים שהיו אמורים להיכנס לתחומי ישראל. גם החשודים בהברחתם נתפסו. בפעילות 'מסלול בטוח' הכרזנו על אלף ומאה יעדים אנושיים שמשפיעים על אירועי האלימות, ונגד שלוש מאות ושמונים מהם כבר הוגשו כתבי אישום והם יושבים בכלא.
"אנחנו עורכים שולחנות עגולים עם משרדי ממשלה אחרים. כל משרדי הממשלה, מה שלא היה בעבר, נרתמים לעשייה הזו, וגם הפרקליטות – בשינויי חקיקה נדרשים. משרד האוצר ורשות המיסים עובדים איתנו כתף אל כתף, וכך גם משרד החקלאות בנושא הפיצו"ח (פיקוח על הצומח והחי, א"ס) ומשרד האנרגיה והתשתיות בנושא תחנות הדלק הפיראטיות. שלושים ושש כאלה פירקנו רק בתקופה האחרונה. המון גופי אכיפה ממשלתיים נמצאים איתנו במגע, למשל הביטוח הלאומי. כלומר, אלו לא רק דיבורים אלא יש כאן גם עשייה רבה והצלחה ממשית".
"מה פירוש לאסוף? לבוא בעגלה עם פעמון ולקרוא לכולם לבוא ולמסור את כלי הנשק שבידם? לא, זו עבודה של מודיעין ובילוש. זו עבודה פיזית של לחפור ולחפש ולמצוא. זו עבודה מאומצת שכל כך הרבה גורמים עומדים מאחוריה"
ארבע מאות אלף כלי נשק?
"למה בכל זאת הצלחנו לאחרונה לתפוס עבריינים בטרם מעשה רצח? כי אנחנו נמצאים יותר בשטח. כך זמן התגובה שלנו לאירוע מצטמצם. נוסף על כך אנחנו מצליחים יותר בפיענוח מעשי פשע. לדוגמה, פוענח רצח של ילד בן ארבע בביר אל-מכסור בתחילת השנה האזרחית, וגם רצח של צעירה ממראר. עוד אירועי רצח רבים מצויים כרגע בחקירה.
"ככל שאנחנו משפרים את הטכנולוגיות שלנו, ככל שאנחנו נמצאים יותר ברחוב, ככל שאנחנו מגיבים טוב יותר על אירועים, אנחנו מצליחים יותר. כמובן, יש דברים שאנחנו לא מצליחים למנוע, ולכן חוקרים אותם ומנסים להבין כיצד נוכל למנוע את הרצח הבא".
וכל אלה גורמים גם לאזרחים הערבים להתלונן יותר ולשתף פעולה עם המשטרה?
"כשאנחנו בונים תחנת משטרה ומנגישים את שירותי המשטרה, אנחנו מראים לאזרח הערבי שאנחנו רציניים. שלא ייווצר מצב שמישהו מאבו סנאן אמור להגיש תלונה בעכו. ובאמת אנחנו רואים עלייה של מאות אחוזים בהגשות תלונות ובפניות למוקד 100.
"יש גם עלייה גדולה מאוד בשיתוף הפעולה של ראשי הרשויות הערביות ונכבדי הציבור עם המשטרה. הם עובדים כתף אל כתף איתנו ומבינים שגם להם יש אחריות למה שנעשה. הם מבינים שהם לא יכולים להתעלם ממה שנעשה בעירם או בכפרם ולהטיל הכול על המשטרה.
"אדם שנסחט ולא משתף אותנו במידע, ויום אחד הוא נורה או נשרף ברכבו, למה הוא ציפה? באילו כלים תשתמש המשטרה כדי לחשוף מראש את ההתנכלות לו?"
"משטרת ישראל עושה המון כדי לזקק ולמצוא את האנשים שבאמת נאמנים למדינה. אנחנו עוקבים אחרי דפי הפייסבוק שלהם וברשתות חברתיות נוספות. עורכים להם תחקיר ביטחוני. ודאי שמדקדקים יותר כשמדובר במוסלמים. אם בדרך כלל בודקים במעגלים הקרובים של המיועד לגיוס, אצלם בודקים אפילו את בן הדוד של בן הדוד ומוודאים שכולם נקיים מחשש טרור"
לאחרונה נקבו בנתון מדהים של ארבע מאות אלף כלי נשק בלתי חוקיים בחברה הערבית. אם זה נכון, זה יותר מכמות הנשק הקל שבידי צה"ל. זה נכון?
"זה לא נתון; זו הערכה גסה מאוד, ולטעמי היא גם לא נכונה. אחטא לתפקידי וגם לאמת אם אנקוב במספרים. ברור שכמות הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי פחותה בהרבה. עם זאת יש שם כמות גדולה מדי של כלי נשק, וכל נשק בלתי חוקי הוא אחד יותר מדי.
"ממש לא נכון לטעון נגדנו למה אנחנו לא אוספים את כלי הנשק האלה. מה פירוש לאסוף? לבוא בעגלה עם פעמון ולקרוא לכולם לבוא ולמסור את כלי הנשק שבידם? לא, זו עבודה של מודיעין ובילוש. זו עבודה פיזית של לחפור ולחפש ולמצוא. זו עבודה מאומצת שכל כך הרבה גורמים עומדים מאחוריה. התפיסות האחרונות והעלייה בשיעור התפיסה רק מוכיחות את התייעלות המשטרה, את הייחודיות שלה וכמובן את המקצועיות".
האגף שלכם עוסק גם בגיוס ערבים לשירות המשטרה. מהי מדיניות המשטרה בנוגע לגיוס ערבים? אחד המחבלים מאום אל-פחם שביצעו את הפיגוע בחדרה ניסה לפני כן להתגייס למשטרה. זה אבסורד.
"יש שאיפה לגייס שוטרים מוסלמים למשטרת ישראל, להעלות את שיעור הנוכחות שלהם בשורות המשטרה כדי שיהיה שווה לשיעור שלהם באוכלוסייה. הערבים הם חלק מאזרחי ישראל. ככל שנדע לגייס למשטרת ישראל יותר שוטרים מוסלמים, נוצרים ודרוזים, כך יגבר אמון הציבור. תחשוב על כל אחד כזה שמתגייס למשטרה, לאיזה שינוי הוא גורם בשיח בסלון הבית שלו, בשכונה שלו. בסך הכול כבר משרתים כיום קרוב לאלף ומאתיים שוטרים מוסלמים במשטרת ישראל".
שירות בצה"ל הוא תנאי סף?
"לא. ממש לא, אבל יש לנו מנגנוני בדיקה עמוקים ואיכותיים. כל אחד נבדק בציציות. אומנם כל אדם שמגיע הוא חף מפשע אלא אם הוכח אחרת, אבל אנחנו כמובן מבקשים גם אישור מהשב"כ לפני שאנחנו מעסיקים אזרח מוסלמי. במקרה שאנחנו מאתרים אפילו קמצוץ של חשד, אנחנו לא מאפשרים לאותו אדם להתגייס.
"אנחנו מגייסים רק את הטובים שבהם, את הנקיים שבהם מבחינה פלילית וביטחונית. כמובן, מדי פעם יש תקלות. אנחנו באגף משקיעים בגיוס הזה, בבדיקה של המגויסים, בהיטמעות שלהם במשטרה. את הטובים שבהם אנחנו מוציאים לקורס קצינים. לא עושים לאף אחד הנחות בתהליכים".
"אני מבין את הטענה שב-DNA של השוטר הערבי הוא קודם כול פלשתיני, כפי שב-DNA שלך אתה יהודי, אבל שני הצדדים זזים מעט אחורה ונותנים להיבט היומיומי להיכנס במקום לתת לפוליטיקה להיכנס. אסור להכליל. אותו מוסלמי שמתגייס עובר מדורי גיהינום ובכל זאת ומשרת בין השאר בירושלים ואפילו במרחב דוד בעיר העתיקה"
נאמנות כפולה?
למה לא להגביל את התפקיד של השוטרים האלה בתוך החברה הערבית? לא סביר שהם יתפקדו בהר הבית מול יהודים וגם לא בהפגנות על רקע פוליטי ולאומי. הדמיון כאילו יש כאן אזרחים בעלי שאיפות לאומיות זהות לשלנו נופץ מזמן.
"חבל שלא הגעת לכאן לפני שעה וחצי. ישבתי בוועדה עם כמה שוטרים ערבים שאנחנו מייעדים להיות קצינים במשטרה. היו בהם גם מוסלמים. היית שומע אותם ומזיל דמעה. אתה צריך להבין שיש אדם בצד השני. אדם שהחליט לבחור ללבוש את המדים הכחולים של משטרת ישראל או את מדי משמר הגבול ולספוג המון איומים, חרמות והצקות למשפחתו. בחור מתמרה סיפר לי שההורים שלו לא הסכימו שיתגייס למשטרה מתוך פחד. יש להם מכולת שכונתית, והם פחדו שיחרימו אותם וכך תאבד הפרנסה שלהם.
"משטרת ישראל עושה המון כדי לזקק ולמצוא את האנשים שבאמת נאמנים למדינה. אנחנו עוקבים אחרי דפי הפייסבוק שלהם וברשתות חברתיות נוספות. עורכים להם תחקיר ביטחוני. ודאי שמדקדקים יותר כשמדובר במוסלמים. אם בדרך כלל בודקים במעגלים הקרובים של המיועד לגיוס, אצלם בודקים אפילו את בן הדוד של בן הדוד ומוודאים שכולם נקיים מחשש טרור. יש מערך שלם שבודק אותם גם תוך כדי השירות. בודקים אם הם נכנסו למערכת המשטרתית הממוחשבת בלי אישור ומה בדקו בה. בודקים עם מי הם נפגשים בשעות הפנאי ומנטרים גם התבטאויות בפייסבוק.
"כשגילו בלהב 433 שוטר שרצה להעביר מידע לארגון פשיעה, פיטרו אותו אוטומטית. כשמגיע חולה לבית החולים הוא מקבל שירות מרופא ערבי, וכידוע יש המון רופאים, אחים ורוקחים ערבים. הוא לא חושש שיטפלו בו שלא כראוי, אז למה זה שונה כשמדובר במשטרת ישראל?
"יש בהם כאלו שגם שירתו שירות צבאי מלא, חירפו נפשם למען המדינה ורוצים להמשיך לתרום. יש בהם כאלו שלחמו ביחידות קרביות".
אם יפרצו שוב מהומות כמו בשומר החומות, אתה יכול להיות רגוע ששוטר ערבי לא יחליט להצטרף לצד של האויב?
"זה נכון לחלוטין גם מהצד של השוטר הערבי. הוא נדרש להתעמת עם בן הדת שלו. כשאני שואל אותם על הקושי לשרת בירושלים, למשל, במהלך שומר החומות או ברמדאן, הם לא מבינים את השאלה: מה זאת אומרת? נשבענו אמונים למשטרה.
"ברור שאנחנו דואגים להיות ערים לתמרורי אזהרה. אנחנו לא מפגינים אמון מוחלט בלי לבחון את ההצדקה לכך. ממש כפי שאני בודק גם שוטרים אחרים שאינם ערבים. ממש כפי שגם לי עצמי עושים בדיקת פוליגרף מפעם לפעם. היו גם שוטרים לא מוסלמים שסרחו. צריך לזכור שהמדינה הזו היא גם המדינה שלהם".
נשמע שמבחינת משטרת ישראל ההנחיה לשוטרים היא שזו מדינת כל אזרחיה.
"המשטרה היא של כל אזרחיה. אנחנו מסתכלים על האזרח באשר הוא ועל השוטר באשר הוא. כדי להיות משטרה טובה יותר אנחנו חייבים שגם המוסלמים יהיו איתנו, שגם הנוצרים יהיו איתנו, שגם הדרוזים יהיו איתנו. משטרת ישראל פותחת את שורותיה לכולם.
"מי השוטר הראשון שהסתער וגם נהרג בפיגוע בבני ברק? שוטר ערבי. כך היה לא פעם גם בירושלים. אני מבין את הטענה שב-DNA של השוטר הערבי הוא קודם כול פלשתיני, כפי שב-DNA שלך אתה יהודי, אבל שני הצדדים זזים מעט אחורה ונותנים להיבט היומיומי להיכנס במקום לתת לפוליטיקה להיכנס. אסור להכליל. אותו מוסלמי שמתגייס עובר מדורי גיהינום ובכל זאת ומשרת בין השאר בירושלים ואפילו במרחב דוד בעיר העתיקה. שם יש עשרות אחוזים של שוטרים מוסלמים.
"נכון. מעת לעת נערכים אירועי מבחן, אבל גם בשומר החומות ואפילו בערים המעורבות הקשות ביותר לא נתקלנו בשוטרים ערבים שהתלבטו לגבי מקומם באירוע. יהודים ומוסלמים עמדו כתף אל כתף בניסיון לעצור את הסחף המטורף שהיה שם".
אומרים שהמשטרה מתה מפחד להיכנס לטובא זנגרייה.
"אין דבר כזה. המשטרה עובדת שם בשיתוף פעולה מושלם עם האוכלוסייה. נכון שיש שם עבריינים, אבל יודעים לטפל בהם. למה אני צוחק? כי בזמנו טענו את זה לגבי ג'ואריש, ובאותו זמן לא היה יום שעבר בלי שנכנסתי לג'ואריש, לבד, ברגל. אין מקום במדינת ישראל שמשטרת ישראל מפחדת להיכנס אליו. נכון שיש מקומות שלא נשלח אליו ניידת יחידה אם יש שם ירי מסיבי למשל, אבל זה לא מפחד אלא מאחריות".
דגל כחול-לבן באום אל-פחם? זה יקרה
"חלק בלתי נפרד מההכשרות שאנחנו עושים למתגייסים הערבים נקרא 'צעירים לעתיד בטוח'. עם עמותת 'אחריי' אנחנו מנטרים שם צעירים לפני גיוס למשטרה, ובמשך תשעה חודשים עושים איתם פעילות בתנאי פנימייה ומכשירים אותם להיות שוטרים. רק אחרי תשעה חודשים הם מתחילים את מבחני הגיוס. אנחנו מעבירים אותם כמובן קודם כול בדיקת קצין ביטחון. רק אחרי שהם עוברים את הקורס ואת המבחנים אנחנו מתחילים איתם את הליך הגיוס למשטרה.
"בקורסים הללו אנחנו לוקחים אותם ליד ושם, לכותל וגם להר הבית. אנחנו מביאים אותם לפעילות באתרי ארץ ישראל, פעילות להכרת היהדות וגם להכרת האסלאם, הנצרות והתרבות הדרוזית. אנחנו משקיעים המון מאמץ לא רק כדי להפוך אותם לשוטרים שיוכלו לבצע מעצרים אלא כדי שיהיו אזרחים ישראליים טובים ויכירו את החברה הישראלית לעומק ויבינו את הנקודות הרגישות.
"כפי שכל שוטר יהודי צריך לדעת כיצד להתנהג כשהוא מגיע לבית מוסלמי או נוצרי, שוטר מוסלמי שמגיע למשואות יצחק צריך לדעת מהי האנדרטה שניצבת שם. דווקא בזה אנחנו מזהים הצלחה. לא פעם אותו צעיר לא נחשף כלל בכל שנות לימודיו להיסטוריה היהודית והישראלית, כי בבתי הספר הערביים לא דאגו לקחת את תלמידיהם למקומות הללו, ודווקא אנחנו באגף פורצי דרך בתחום הזה".
"אין מקום במדינת ישראל שמשטרת ישראל מפחדת להיכנס אליו. נכון שיש מקומות שלא נשלח אליו ניידת יחידה אם יש שם ירי מסיבי למשל, אבל זה לא מפחד אלא מאחריות"
אפשר למצוא באינטרנט תמונות של חגיגות יום העצמאות באום אל-פחם בשנות החמישים, כולל הנפת דגלי ישראל. היום יש שם בעיקר דגלי פלשתין.
"אני מציע לך קצת להסתובב בשטח ולראות. נכון שיש מקומות שיש בהם הקצנה, אבל יש הרבה מקומות שבהם מזדהים עם דגל ישראל ועם מדינת ישראל ומניפים בגאון את הדגל. בתחנת המשטרה באום אל-פחם דגל ישראל מתנוסס אל על. כנ"ל בכפר קאסם. הרשות המקומית בטירה מניפה את הדגל בראש התורן.
"בקרב השוטרים החדשים אני מזהה יותר ויותר שרוצים לחיות כישראלים, ואנחנו באגף נותנים להם הזדמנות. כמובן, לא תראה אותם כיום צועדים בחוצות העיר עם דגלי ישראל, אבל לאט לאט זה יחזור. אני לא מדבר על הדרוזים והנוצרים, שנאמנים למדינה, אלא על המוסלמים, שהלכו לכיוון של הקצנה לאומנית בשנים האחרונות, ואנחנו מנסים להחזיר את כולם לתלם באמצעות משטרת ישראל. אנחנו עושים זאת באמצעות הנחלת ההבנה ששוטר מוסלמי מתגייס למשטרת ישראל קודם כול כדי לתת שירות לאזרח הערבי".
יש תחושה שהמשטרה והרשויות בכלל מנסות להסוות נתונים על פשיעה ואלימות שמקורם במגזר הערבי ולהשתמש במילים מכובסות כדוגמת "צעירים" או לדבר על "אלימות משני הצדדים" בהודעות הדוברות.
"משטרת ישראל אינה מסתירה את האמת. אנחנו לא מכבסים את המילים האלה אלא מציגים את הדברים לאשורם".
אחרי כל השיחה הזאת אתה יודע היטב ששומר החומות עורר בקרב האזרחים היהודים במקומות רבים בארץ תחושה של שידור חוזר של תרפ"ט. האזרח הממוצע במשבר אמון חריף כלפי המשטרה. אתה מבין מאיפה זה נובע?
"ברור שהאירועים שם היו קשים והחזירו אותנו שנים לאחור, אבל האזרח הישראלי צריך להבין שלמשטרת ישראל חסרים חמשת אלפים שוטרים. באירועים בלוד אזרחים המתינו למשטרה ארבעים ושתיים דקות שתבוא לעזור להם, והיא לא באה. ניידות טיפלו אז בטילים שנפלו מעזה ובאירועי האלימות בירושלים ובהר הבית.
"אנחנו צריכים יותר שוטרים וצריך גם להעלות את משכורות השוטרים. אנחנו במשטרה הפקנו לקחים מאירועי שומר חומות והקמנו יחידות נוספות כדי שייתנו לנו כוח להתמודד עם האירוע הבא, אם יפרוץ, אבל לצד זה אנחנו מחזירים את האמון גם מול האזרח היהודי וגם מול האזרח הערבי ובעיקר עובדים בממדים הרכים והידידותיים כדי לזהות את האירועים האלה מבעוד מועד".
